היידראבאד (פקיסטן)

היידראבאד
**حیدرآباد**
	אתרים מרכזיים בעיר
מדינה	פקיסטן
פרובינציה	סינד
ראש העיר	קנוואר נאוויד ג'מיל
רשות מחוקקת	Hyderabad Municipal Corporation
תאריך ייסוד	1768
שטח	319 קמ"ר
גובה	13 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	1,921,275 (2023)
קואורדינטות	25°23′49″N 68°22′05″E / 25.397083°N 68.367920°E
אזור זמן	UTC +5
	http://www.hyderabad.gov.pk/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פקיסטן רגילה) אסלאמאבאד רוואלפינדי קראצ'י לאהור פייסלאבאד מולטאן פשאוור כוויתה הודו סין קשמיר אפגניסטן טורקמניסטן איראן הים הערבי היידראבאד

היידראבאד (בסינדית ובאורדו: حیدرآباد, תעתיק מדויק: חידראאבאד) היא עיר בפרובינציית סינד שבדרום פקיסטן. על פי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2023, התגוררו בהיידראבאד כ-1.9 מיליון בני אדם, מה שהופך אותה לעיר השנייה בגודלה בפרובינציית סינד ולשביעית בפקיסטן כולה. העיר נוסדה בשנת 1768 על ידי מיאן גולם שאה קלהורו, שליט משבט קלהורה ששלט במחוז באותה תקופה, על הריסות עיירת דייגים מתקופת האימפריה המאורית.

היסטוריה

מיאן גולם שאה קלהורו, שליט משבט קלהורה ששלט במחוז במאה ה-18, ייסד את העיר ב-1768 על הריסות עיירת דייגים קטנה בשם נרון קוט (המקום של נרון) ששכנה על גדת נהר האינדוס ונקראה על שם שליט מקומי בשם נרון. בתחילה הורה מיאן גולם לבנות מבצר על אחת הגבעות שבמקום וזה נבנה מלבנים שעברו קליה בתנור. המבצר נודע מאז בשם "פאקו קילו" (מבצר חזק בסינדית). את תבניתה הבסיסית קיבלה העיר ב-1782 על ידי בנו של מיאן גולם, סרפראז. העיר נקראה על שמו של חתנו של מוחמד, עלי בן אבי טאלב שכינויו היה "חיידר".

לאחר שושלת קלהורה עברה השליטה במקום לשושלת טלפור. מיר פאתה עלי חאן טלפור עזב ב-1789 את בירתו חודאבאד והפך את היידראבאד לבירתו החדשה. הוא הפך את מבצר פאקו קילו למקום מושבו והעביר גם את חצרו לעיר. יחד עם שלושת אחיו הוא שלט בעיר ובאזור והם נקראו "ארבעת החברים". שלטון טלפור נמשך מעל ל-50 שנה, עד 1843. ב-17 בפברואר 1843 החל קרב מיאני בין האמירים של טלפור ובין צבא האימפריה הבריטית והוא הסתיים לאחר חמישה שבועות, ב-24 במרץ, בכיבוש העיר על ידי הבריטים. לאחר השתלטות הבריטים על סינד עברה קראצ'י להיות עיר הבירה של סינד.

ב-1947, בזמן חלוקת הודו, הייתה בהיידראבאד קהילה גדולה של סינדים הינדיים שעסקו בעיקר במסחר. הם תרמו רבות לכלכלת סינד בייחוד בדרך של יצוא מוצרים מקומיים לשוקי חוץ. בניגוד לפנג'אב ולבנגל שחולקו בין שתי המדינות, נכלל מחוז סינד כולו בפקיסטן. ההינדים בסינד התכוונו להישאר בפקיסטן, אך עם ביצוע החלוקה, פרצו מעשי אלימות כנגדם והם נאלצו לנוס על נפשם כשהם משאירים את כל רכושם בסינד. תחילה ביקשו ההינדים לשוב לסינד עם שוך האלימות, אולם התברר להם כי הדבר אינו אפשרי. הסופרת ההינדית ילידת היידראבאד, פופאטי היראנאנדני, מתארת באוטוביוגרפיה שכתבה את התעלמות השוטרים שצפו באלימות המתפרצת, לא עשו דבר למונעה ונכשלו בהגנה על הקהילה ההינדית.

גל ההגירה הגדול של מוסלמים שהגיעו בעקבות חלוקת הודו העלה את היקף האוכלוסייה בעיר בצורה ניכרת והממשלה הפקיסטנית החליטה על הקמת שתי ערי פרברים, לטיפאבאד וקסימאבאד. בשנות ה-80 התפרצו בעיר מהומות ועימותים בין הסינדים הוותיקים ובין המוהג'ירים שהגיעו מהשטח שנשאר בשליטת הודו. העיר נכנסה למערבולת של אלימות שבסופה התרכזו הסינדים בקסימאבאד והמוהג'ירים התרכזו בלטיפאבאד. עד היום חצויה העיר על ידי חלוקה אתנית זו.

גאוגרפיה ואקלים

היידראבאד שוכנת בדרום-מערב פרובינציית סינד על גדתו המזרחית של נהר האינדוס, כ-140 ק"מ צפון-מזרחית לקראצ'י. היא בנויה על שלוש גבעות המשקיפות זו על זו והנמצאות על גדתו המזרחית של נהר האינדוס. סביב לעיר מצויות מספר ערים נוספות: קוטרי, הנמצאת 6.7 ק"מ מדרום מערב להיידראבאד, מעבר לאינדוס. ג'משורו, הנמצאת 8.1 ק"מ ממערב, גם היא מעבר לאינדוס. האטרי - 5 ק"מ וחוסרי 7.5 ק"מ.

מחוז היידראבאד גובל בצפונו במחוז נאושהארו פרוזה (בצפון מערב) ובמחוז סנגהאר (בצפון מזרח). ממזרח נמצא מחוז טנדו אללהיאר, ממערב נמצאים מחוזות ג'משורו (בצפון מערב) ותאטה (בדרום מערב), ובדרום נמצא מחוז טנדו מוחמד חאן.

דרומית לעיר, בקו המקביל לנהר האינדוס, נמצא רכס נמוך של אבן גיר הנקרא גנג'ו טקאר. גובהו הממוצע הוא כ-30 מטר ואורכו כ-22 ק"מ^[2].

הפרשי הטמפרטורות בין היום ובין הלילה באזור היידראבאד הם גבוהים. ביום מגיע הטמפרטורה לכ-40° צלזיוס ובלילה רוח קרירה נושבת. הרוחות המנשבות במשך היום מביאות איתן, לעיתים תכופות, ענני אבק ותושבי העיר מעדיפים בעתות אלו לשהות בבתיהם גם במשך היום. עם זאת, בלילות מזג האוויר נעים והאוויר נקי.

בשנים האחרונות חוותה היידראבאד מספר אירועים של שיטפונות שנגרמו מתופעות של שבר ענן. ב-2003 ירד בעיר גשם בכמות 105 מילימטרים במשך 12 שעות^[3]. אירועים דומים התרחשו גם ב-2006 וב-2007 ועשרות נהרגו בשיטפונות אלו.

אקלים בהיידראבאד
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	25.0	28.1	33.9	38.9	41.6	40.2	37.4	36.3	36.8	37.2	31.9	26.3
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	11.1	13.6	18.5	23.0	26.0	28.1	27.8	26.7	25.3	22.3	17.3	12.5
משקעים ממוצעים (מ"מ)	1.2	3.9	5.1	5.8	3.5	13.9	56.7	60.8	21.4	1.5	2.1	2.0	177.9
מקור: World Weather Information Service

מבנה מוניציפלי

עד תקופת כהונת הממשלה שבראשה עמד זולפיקר עלי בהוטו, כלל מחוז היידראבאד גם את שטחם של מחוז בדין הנוכחי. בסוף שנות השבעים הוא הופרד ממחוז בדין וחולק לארבעה מחוזות משנה (טשיל בסינדית או טלוקה באורדו):

היידראבאד סיטי טלוקה
היידראבאד טלוקה (אזור כפרי)
לטיפאבאד (החלק הדרומי של העיר)
קסימאבאד (החלק המערבי של העיר)

בהיידראבאד סיטי טלוקה ממוקמים ממשלת מחוז היידראבאד ומוסדותיה השונים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא היידראבאד בוויקישיתוף

ההיסטוריה של היידראבאד(הקישור אינו פעיל)
היידראבאד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערים הגדולות של פקיסטן מפקד האוכלוסין 2023^{[אוכלוסין 1]}
^ Pakistan: Provinces and Major Cities - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, citypopulation.de
	דירוג	שם	פרובינציה	אוכלוסייה
קראצ'י לאהור
	1	קראצ'י	סינד	18,868,021	פייסלאבאד רוואלפינדי
	2	לאהור	פנג'אב	13,004,135
	3	פייסלאבאד	פנג'אב	3,691,999
	4	רוואלפינדי	פנג'אב	3,357,612
	5	גוג'ראנוואלה	פנג'אב	2,511,118
	6	מולטאן	פנג'אב	2,215,381
	7	היידראבאד	סינד	1,921,275
	8	פשאוור	ח'ייבר פח'טונח'ווה	1,905,975
	9	כוויתה	בלוצ'יסטן	1,565,546
	10	אסלאמאבאד	שטח הבירה	1,108,872

[1] Pakistan: Provinces and Major Cities - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, citypopulation.de

[2] היידראבאד טלוקה - Imperial Gazetteer of India, v. 13, p. 321.

[3] BBC news, Pakistan floods leave many dead, 18.02.2003

[4] Pakistan: Provinces and Major Cities - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, citypopulation.de

[1]

[2]

[3]

[אוכלוסין 1]