ריינר פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה
לידה |
11 בינואר 1827 מילאנו, ממלכת לומברדיה-ונציה, האימפריה האוסטרית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
27 בינואר 1913 (בגיל 86) הופבורג, וינה, ציסלייטניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||||||
שם לידה | Rainer Ferdinand Maria Johann Evangelist Franz Hyginus von Österreich | ||||||
מדינה | האימפריה האוסטרית, האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||||||
מקום קבורה | הקריפטה הקיסרית | ||||||
בן או בת זוג | Archduchess Maria Karoline of Austria (21 בפברואר 1852–ערך בלתי־ידוע) | ||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
הארכידוכס ריינר פרדיננד מריה יוהאן אוונגליסט פרנץ איגנאץ מאוסטריה (בגרמנית: Erzherzog Rainer Ferdinand Maria Johann Evangelist Franz Ignaz von Österreich; 11 בינואר 1827 – 27 בינואר 1913) היה אריסטוקרט אוסטרי לבית הבסבורג-לורן, אחיינו של פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ופוליטיקאי בכיר באימפריה האוסטרית (יו"ר ועידת השרים האוסטרית בין 1861 ל-1865). ריינר פרדיננד היה בנם של ריינר יוזף, ארכידוכס אוסטריה ואליזבטה, נסיכת סבויה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו של ריינר יוזף, ארכידוכס אוסטריה, המשנה למלך בממלכת לומברדיה-ונציה ואחיו הצעיר של פרנץ השני, קיסר האימפריה האוסטרית. מונה על ידי פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, בשנת 1857 לראש הרייכסראט (הפרלמנט). בשנים 1861–1865, כיהן ריינר פרדיננד כיושב ראש ועידת השרים האוסטרית (תפקיד המקביל לזה של ראש ממשלה), היה ראש הקבינט הליברלי של אנטון פון שמרלינג ובין השנים 1872 עד 1906 שימש כמפקד הראשי של כוח היבשה המלכותי הקיסרי (kaiserlich-königliche Landwehr), שאותו בנה לכוח חמוש שווה צבאית לצד הצבא המשותף בתקופה זו. בשנת 1874 הועלה לדרגת פלדצוגמייסטר. ריינר קידם אמנות ומדע. בין היתר היה נשיא התערוכה העולמית של וינה בשנת 1873, נשיא אוצר האקדמיה למדעים ומגן המוזיאון האוסטרי לאמנות ולתעשייה. בשנת 1884 רכש אוסף פפירוס ותרם אותו בשנת 1899 לספריית המשפטים (כיום הספרייה הלאומית האוסטרית). אוסף הפפירוס של הארכידוכס ריינר הוא כיום אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
מאז 21 בפברואר 1852, ריינר היה נשוי לבת דודו הארכידוכסית מריה קרולינה (1825-1915), בתו של הארכידוכס קרל, דוכס טשן. הזוג היו מהחברים האהודים ביותר במשפחה הקיסרית במשך עשרות שנים בשל נוכחותם הציבורית התכופה ופעילויות צדקה רבות. נישואיהם של ריינר ומריה קרולינה היו מאושרים מאוד. חגיגת חתונת היהלומים שלהם בשנת 1912 הוערכה מאוחר יותר כאירוע החגיגה המרכזית האחרונה של האימפריה האוסטרו-הונגרית. מכיוון שלריינר ומריה קרולינה לא היו ילדים משל עצמם, אך היו ידידותיים מאוד לילדים, הם דאגו לצרכיהם של ילדים וצעירים ששונים, כולל בני משפחת הבסבורג. מאז 1999 החלה פעילות מחודשת של הלהקה המוזיקלית 'הארכידוכס ריינר' בזלצבורג. במקור הייתה זאת להקה צבאית של חיל בצבא האוסטרו-הונגרי שהיה כפוף ישירות אל הארכידוכס ריינר.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]