ציסלייטניה
| |||
 | |||
| המנון לאומי | ההמנון הקיסרי האוסטרי | ||
|---|---|---|---|
| ממשל | |||
| משטר | מונרכיה | ||
| ראש המדינה |
קיסר אוסטריה  | ||
| שפה נפוצה | גרמנית, צ'כית, פולנית, איטלקית ועוד. | ||
| עיר בירה |
וינה 48°12′31″N 16°22′19″E / 48.20861°N 16.37194°E (והעיר הגדולה ביותר) | ||
| רשות מחוקקת |
רייכסראט (אוסטריה) | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | הפשרה האוסטרו-הונגרית | ||
| תאריך | 1867 | ||
| פירוק | מלחמת העולם הראשונה | ||
| תאריך | 1918 | ||
| ישות קודמת |
 האימפריה האוסטרית | ||
| ישות יורשת |
 הרפובליקה האוסטרית הראשונה  הרפובליקה הראשונה של צ'כוסלובקיה  הרפובליקה הפולנית השנייה ועוד | ||
| שליטים בולטים | פרנץ יוזף הראשון | ||
| שטח בעבר | 300,003.210 קמ"ר (נכון ל־1910) | ||
| אוכלוסייה בעבר | 28,571,934 נפש (נכון ל־1910) | ||
| כלכלה | |||
| מטבע |
גולדן (אנ') (1867-1892) כתר אוסטרי (1892-1918) | ||
  | |||
.png)
הממלכות והנחלות המיוצגות במועצה הקיסרית ובשמן הלא-רשמי צִיסְלֵייְטַניה ("העבר הזה של נהר הלייטה"; בגרמנית: Die im Reichsrat vertretenen Königreiche und Länder ו-Cisleithanien) היו שטחי קיסרות אוסטריה שהוסיפו להישלט על ידי הרשויות בווינה לאחר הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867. ציסלייטניה הייתה המחצית ה"אוסטרית" של האימפריה האוסטרו-הונגרית.
השם "ציסלייטניה", שהיה כינוי מוכר מאוד אך לא זכה מעולם למעמד רשמי, התייחס לנהר הלייטה הזורם מדרום-מזרח לווינה וסמוך לפרסבורג, שהתווה את קו הגבול בין נחלות הכתר ההונגרי לנחלות הקיסריות באזור זה. בהתאמה, המחצית ההונגרית של האימפריה נקראה טרנסלייטניה. שם נוסף לשטחים הללו היה פשוט "אוסטריה", אם כי בגלל ההקשר הגרמני החזק של השם, הנתינים הסלאבים דחו אותו על פי רוב. לאחר הקמת הרפובליקה האוסטרית הראשונה, ציסלייטניה נודעה בדיעבד כ"אוסטריה הישנה." לרשויות ולמוסדות בציסלייטניה הוסף התואר "קיסרי-מלכותי" (kaiserlich-königlich או k.k.), שציין את היות הריבון קיסר אוסטריה ומלך בוהמיה. זאת להבדיל מהרשויות "הקיסריות והמלכותיות" של כלל האימפריה, תואר שמחציתו השנייה נגזרה מכתר ממלכת הונגריה. שמן הרשמי של הנחלות הציסלייטניות, שהופיע במסמכים הרשמיים, היה "הארצות והממלכות המיוצגות במועצה הקיסרית", היא הרייכסראט הווינאי.
בניגוד לממלכת הונגריה, ציסלייטניה לא הייתה מדינת-לאום יחידה אלא אוסף של מלכויות ונחלות, במבנה דומה לזה של הקיסרות לפני פשרת 1867. היא הכילה את הנחלות האישיות של בית הבסבורג: דוכסויות אוסטריה תחתית, אוסטריה עלית, קרינתיה, קרניולה, זלצבורג, שטיריה, רוזנויות טירול, גוריציה ואיסטריה והעיר הקיסרית טריאסטה. כמו כן, היא כללה את ארצות הכתר הבוהמי, ממלכת בוהמיה, מרקיזות מוראביה ושלזיה האוסטרית; ואת ממלכת גליציה ולודומריה, דוכסות בוקובינה וממלכת דלמטיה. השטח הכולל היה 300,000 קילומטרים מרובעים, והאוכלוסייה ב-1910 מנתה 28.5 מיליון נפש. בניגוד להונגריה, שבה הונהגה מדיניות לשונית וחינוכית נוקשה שכיוונה ליצור אחידות לאומית ולהטמיע את העממים השונים לתוך האומה המגיארית, בציסלייטניה לא נערכו ניסיונות דומים. הזהות הפוליטית ה"אוסטרית" נבעה מנתינות לקיסר, ומעולם לא כיוונה לשלול את הנבדלות האתנית והתרבותית של עממי הקיסרות. לכל אורך קיומה, שררו בתוך ציסלייטניה מאבקים בין תנועות לאומיות מקומיות, דוגמת העימות בין פולנים לאוקראינים בגליציה או בין גרמנים לצ'כים בבוהמיה.
ראש המדינה היה השליט מבית הבסבורג (למעשה, הקיסר פרנץ יוזף, שמשל כמעט לכל אורך שנות קיומה), בתוארו העליון כקיסר אוסטריה ובתאריו הרבים הנוספים בנחלות השונות, בתור מלך גליציה, מלך בוהמיה ועוד ועוד. הקיסר מינה כרצונו ממשלה, שבראשה עמד ראש-ממשלה נפרד. לציסלייטניה, כמו להונגריה, הייתה עצמאות מנהלית בענייני הפנים השונים; בממשל "המיוצגות ברייכסראט" היו שרים לענייני כלכלה, חינוך ודתות, חקלאות, הגנה טריטוריאלית וכיוצא בזה. בתחומים שנגעו לשני חצאי האימפריה, כמו צבא ומדיניות חוץ, טיפלה מועצת השרים לעניינים משותפים. הממשלה הציסלייטנית הייתה נתונה לפיקוח, אך לא לשליטה מלאה, מצד הרייכסראט בווינה, על שני בתיו: בית עליון בלתי-נבחר ובית תחתון נבחר. לכל אחת מהנחלות הנפרדות היה גם בית-נבחרים משלה, לנדטאג, ורשויות אוטונומיות שונות. בית-המשפט העליון בווינה היה רשות עצמאית, הכפופה ישירות לקיסר. למחצית ה"אוסטרית" היה כח הגנה משלה, הלָנְדְווֶהר הקיסרי-מלכותי, שהיה עצמאי ונפרד מן הצבא האוסטרו-הונגרי המשותף, בדומה למקבילו ההונגרי, ההוֹנְבד. כמו כן, היא כללה את החלקים המתועשים והעשירים ביותר באימפריה, בייחוד בבוהמיה, לצד החלקים הנחשלים ביותר, כמו בוקובינה וגליציה. בממוצע, ה"אוסטרים" שילמו כשני שלישים מהמסים בקיסרות.
ב-1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, שונה שמם של השטחים רשמית ל"אוסטריה". הצעד נתפש על ידי נתינים רבים כוויתור כלפי הלאומיות הגרמנית-אוסטרית המתעצמת באימפריה, בהשפעת הברית עם גרמניה, ועודד תנועות עצמאות מקומיות. ב-1918 התפרקה אוסטרו-הונגריה.
