לדלג לתוכן

יוסף רוזין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רוגצ'ובר)
פירוש נוסף ערך זה עוסק ברב העיר דווינסק, מחבר ספר צפנת פענח. אם התכוונתם לרב בבלארוס וארה"ב, ראו יוסף רוזין (בלארוס).
הרב יוסף רוזין
הרב יוסף רוזין
הרב יוסף רוזין
לידה 1858
תרי"ח
רהצ'וב, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 במרץ 1936 (בגיל 78 בערך)
י"א באדר תרצ"ו
וינה, אוסטריה הפדרלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי הרוגוצ'ובר
מקום קבורה דאוגבפילס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות דווינסק, פטרבורג
תקופת הפעילות ? – 5 במרץ 1936 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידים, חסידות חב"ד קאפוסט, רבני לטביה
תחומי עיסוק תנ"ך, תלמוד, הלכה, פסיקה, פילוסופיה יהודית
רבותיו הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, הרב משה יהושע יהודה ליב דיסקין
תלמידיו חתנו, הרב ישראל אבא ציטרון, הרב ישראל אלטר ספרן-פוקס
חיבוריו "צפנת פענח" על התורה, "צפנת פענח" על משנה תורה, שו"ת "צפנת פענח", "צפנת פענח" על מסכתות שונות בש"ס בבלי וירושלמי, "צפנת פענח - כללי התורה והמצוות", חיבור על מורה נבוכים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב רוזין בצעירותו
הלווייתו
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
יוסף רוזין, תחילת המאה ה-20

הרב יוסף רוזין (מפורסם בכינוי הרוגצ'ובר או הגאון הרוגצ'ובי על שם עיר הולדתו; תרי"ח, 1858 - י"א באדר[1] תרצ"ו, 5 במרץ 1936) היה רבה של העיר דווינסק (כיום דאוגבפילס בלטביה), מחבר סדרת ספרי השו"ת והפרשנות צפנת פענח. נחשב ללמדן בעל זיכרון פנומנלי, בעל חשיבה ושיטת לימוד ייחודיות. גילה בקיאות בכל תחומי התורה והיה מחבר שו"ת פורה[2].

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר ראגאצ'וב בבלארוס לפישל רוזין, שהיה חסיד חב"ד קאפוסט. בגיל בר מצווה הביאו אביו לרבי יוסף דב (יושע בער) סולובייצ'יק שהיה אז רבה של סלוצק, והרוגוצ'ובר נשאר שם ללמוד כשנה עם בנו רבי חיים סולוביצ'יק אצל הרב מנדל מסלוצק (סלוצקר)[3], בתקופה זו כונה על ידי רבים "העילוי החצוף"[4].

בגיל 18 נישא ככל הנראה לפעריל, בתו של הרב משה יהודא גארפינקל מוורשה[5]. היא נפטרה בשנת תרפ"א ונקברה בוורשה[6]. מספר שנים לאחר שנפטרה אשתו הוא נישא לאחותה, רבקה[7][8].

לאחר נישואיו עבר לשקלוב ולמד אצל המהרי"ל דיסקין, ובשנת ה'תרמ"ט (1889) מונה על ידי רבי שלמה זלמן שניאורסון, האדמו"ר מקאפוסט (נכדו של ה"צמח צדק") לרב עדת החסידים בדווינסק, שרובם היו חסידי קאפוסט (רב המתנגדים בעיירה היה רבי מאיר שמחה הכהן). במלחמת העולם הראשונה עבר לפטרבורג, ואחר כך שב לדווינסק.

בשנת 1936, בגיל 78, עקב מחלת כליות קשה, נסע לווינה לשם ביצוע ניתוח אולם נפטר שם בי"א באדר תרצ"ו (5 במרץ 1936) והובא לקבורה בבית הקברות בדווינסק. כיום כונסו קברי הרבנים לקבר אחים בפאתי בית הקברות הנוצרי, הרב רוזין נקבר משמאל לעמיתו האור שמח, ולצדו ממש נקברו ספרי תורה וכתבי גניזה.

הותיר אחריו שתי בנות: רחל, אשת הרב ישראל אבא ציטרון, רבה השני של פתח תקווה אשר נספתה בשואה עם יתר יהודי דווינסק; וחנה, אשת הרב אבא דוד גולדפיין, רב העיר מוסקבה, אשר ככל הנראה, נספתה גם היא יחד עם ילדיה בשואה.

מלבד ילדיו, גידל גם את בן אשתו השנייה, יצחק, ושני אחיינים יתומים[9].

אישיותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שלמה יוסף זוין פותח את מאמרו אודות הרוגוצ'ובר במילים הבאות:

פרשה בפני עצמה שאינה נכללת בתוך המסגרת הקבועה של גדולים וגאונים, הייתה אישיותו התורנית של הגאון הרוגוצ'ובי. לא שאינה 'נכנסת' מפני רוב גדלה ועומקה ורחבה, אלא שאינה 'נכללת'... הורגלנו בתארים מוגזמים, ובפרט באלה הבאים בשעת אבל ובשעת יובל, עד שאפילו השם "חד בדרא" (אחד בדור) מצלצל באוזנינו כמליצה וכשגרה. אולם הגאון הרוגוצ'ובי היה חד בדרא לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי-פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה.

— הרב זווין, אישים ושיטות.

דבריו כונסו בכתב בספרי "צפנת פענח", ולשונו שם קצרה מאוד וקשה ביותר להבנה. הוא מפנה שוב ושוב אל מקורות מבלי לבאר פשר ההפניה. כיום קיימת מהדורה מבוארת לכתביו שיצאה על ידי מכון "צפנת פענח" שבישיבת רבי יצחק אלחנן בארצות הברית. מסופר כאשר באו להדפיס את חיבורו "צפנת פענח" בבית הדפוס נגמרו חותמות הדפוס של האות ע' מרוב הפניות למראי מקומות שונים במילים "עיין עוד"[דרוש מקור].

אגדות רבות שסופרו אודותיו נסובו על תשוקתו הלוהטת לעסוק בתורה. כך לדוגמה סופר כי כאשר למד עם אביו צעק עליו הרוגוצ'ובר כי הוא אינו מבין את הגמרא בכלל, ומיד אחר כך התנצל וביקש את סליחת אביו[10]. עוד סופר כי הוא עסק בתורה גם בזמנים בהם אסור על פי ההלכה ללמוד תורה - כשישב שבעה ובתשעה באב. משהעירו לו על כך, אמר שאין לו ספק שהוא עתיד להיענש על כך משמים, אבל הוא מוכן להיענש על שקידתו בתורה[11]. לפי גרסה אחרת הוא ענה על השאלה מראיה מהירושלמי[12] ש"אם היה להוט (=שואף ומשתוקק מאוד) אחר התורה, מותר", מאחר שלמי שקשה בלא תורה הרי זה נחשב כצורך קיומי ומותר אף באבל. גם כאשר נטה למות וסבל מכאבים עזים, סיפר לסובביו כי הוא מייחל שהכאבים ייפסקו לפחות ליום אחד בשבוע כדי שיוכל ללמוד בריכוז[10]. מסופר שהאור שמח התבטא על שקידותו של עמיתו, שאין גדלותו בזיכרונו המופלא, כי אין זו גדולה לזכור דברים שנלמדו רק אתמול ושלשום[13].

ביטוי לייחודיותו של הגאון הרוגצ'ובי ולהערכה לה זכה מאת בני דורו אפשר למצוא בהתבטאותו של המשורר ביאליק עליו, "ממוחו אפשר היה לחצוב שני איינשטיינים"[14]. מסופר כי ביאליק שאל אותו מה היה הבגד היהודי הלאומי בימי התנאים והאמוראים ובזמן בית המקדש, הרוגצ'ובי מנה מיד 36 סוגי בגדים, לגברים ולנשים. פגישתם של הרוגצ'ובי וביאליק סוקרה בהרחבה בעיתונות היהודית[15][16].

הרוגצ'ובר לא הסתפר, והיו ספקולציות שונות אודות מנהג משונה זה. שמועה אחת אומרת כי הוא ראה בתספורת בזבוז זמן - ביטול תורה, אחרים אמרו כי קיבל על עצמו נזירות מגיל צעיר. וסיבה אחרת, פרוזאית יותר, היא שבשל מחלת עור שהייתה בראשו הוא לא יכול היה להסתפר.

פעם בהגיעו לווינה, היו שבירכו עליו בשם ומלכות ברכת "שחלק מחכמתו ליראיו"[17].

יחסו לציונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוגוצ'ובר התנגד לציונות, וכתב למשל "אודות כת המעוקשה אשר מכנים עצמם בשם ציונים. לא לחנם רק משום דציון חוץ לירושלים"[18]. וכן בירחון הפלס משנת תרס"ה כתב נגד תנועת המזרחי, מכתב ט' (עמ' 138–139). בשנת ה'תרפ"ז כתב מכתב נגד הרב אברהם יצחק הכהן קוק[19]. מכתבים נוספים בשמו נגד הציונות פורסמו על ידי חיים בלוך בספר "דובב שפתי ישנים", אמנם עלו טענות שמכתבים בספר כולו זויפו בידי בלוך[20]. גם הרבי מלובביץ' כתב לבלוך שברור לחלוטין שהסגנון במכתבים אלה אינו סגנונו של הרוגאצ'ובר[21]. הוא התכתב בדברי תורה עם הרב הרצוג ורבנים ציוניים אחרים, והמכתבים מופיעים בארכיונו של ר' יוסף רוזין, העילוי מרוגצ'וב, רבה של דווינסק[22].

דרכו התורנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכו ההלכתית מיוחדת במינה. את פלפוליו החריפים אין הוא נוטש גם כשהוא בא לדון הלכה למעשה. בין השאר מבוססת דרכו על פירוק הדינים לפרטיהם ולעיתים קרובות מרחיק הוא לכת בכך יותר מהאמן המפורסם של שיטה זו, רבי חיים מבריסק, שאת דבריו לא כתב לפסיקת הלכה למעשה.

דוגמה לשיטתו בפירוש ההלכה אפשר למצוא בניתוח שלו למצוות ברית מילה. הוא הציג שלושה אופנים אפשריים להבנת המצווה: א) העדר העורלה. ב) היות האדם נימול. ג) מעשה המילה עצמו. בהמשך לכך, מצא מקרים אפשריים שונים בהם מתקיים רק אחד או שניים מן התנאים, והסביר כי המסקנה ההלכתית במקרים אלו תלויה באופן ההבנה של המצווה.

מנקודת מבט כוללת יותר, טען כי בכל אחת מהמצוות יש להבדיל בין ה"פעולה" (מעשה המצווה עצמו) וה"נפעל" (תוצאת הפעולה). שיטתו הפילוסופית ינקה רבות מן הרמב"ם, בספריו משנה תורה ומורה נבוכים. יחסו אל הרמב"ם היה של הערצה רבה. "רבינו" סתם אצלו הכוונה היא לרמב"ם. תשומת לב רבה הוא מקדיש לתוספתא ולתלמוד ירושלמי וכן עושה שימוש הלכתי באגדה. את הפרשנים הקלאסיים לתלמוד הירושלמי (שאינם מן הראשונים) ביקר וטען כי במקרים רבים שגו בהבנת כוונתו.

נחשב פוסק מחמיר. התנגד באופן כללי לחידושים הלכתיים, כמו ניסיונות לפתור את בעיות העגונות באמצעות תקנות שונות. לרב ששלח לו רעיון בנושא, כתב שחיבורו "מלא שטותים והבלים, ורק רוצים להתיר אשת איש ולהרבות ממזרים בישראל", ורמז שאין בדעתו להרבות בדברים עם אפיקורוס[23].

לאחת מחומרותיו יש השלכות אקטואליות קשות. לדבריו נישואים אזרחיים אינם יוצרים קידושין הלכתיים אך הם מחייבים גט. לאלו ההולכים בשיטתו, יש לנישואין אזרחים משמעות, בניגוד לשאר הפוסקים, ויש איסור לבוא על אישה שנישאה בנישואין כאלה, אם כי בניה אינם ממזרים.

הרוגוצ'ובר לא ייחס חשיבות לעקרון של הלכה כבתראי, ומורה על עליונות דעתם ההלכתית של הדורות הקודמים. כך כפי שמציין הרב זווין: "יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל... אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים (רש"י, תוספות, הרא"ש וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט". וכך כתב בתשובותיו ”וידעתי שימצא כמה סתירות על זה מדברי הפוסקים נ"ע (=נוחתם עדן, כלומר, ז"ל), אבל אין אני רק כמברר ומסיק לשיטה עפ"י ש"ס וירושלמי לפי דעתי"[24]; "וודאי הם דווקא והלכה למשה מסיני ואין לנו להוסיף על דברי רבותינו הגמרא והירושלמי ותוספתא, רק להבין דבריהם ולא נשא פנים לשום אדם בעולם"[24]; "ואף דרבותינו הראשונים ז"ל וגם רבינו הגדול הרמב"ם לא ס"ל (=סבירא להו, כלומר, חושבים) כן, עפר אני תחת כפות רגליו, אך העיקר כמו שכתבתי לדינא (=להלכה)[25]”.

נטייתו לרמב"ם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוגצ'ובר נטה לשיטתו של הרמב"ם. הוא אהב את ספרו משנה תורה, והשתמש אף בספרו הפילוסופי מורה נבוכים כדי לפסוק הלכה. הוא חש כלפי הרמב"ם קרבה אישית, ומסופר כי בכל בוקר ובכל ערב הוא אמר "בוקר טוב רבי" ו"ערב טוב רבי", כשכוונתו היא לרמב"ם[26]. כך גם פעם אחת כאשר מצא את אשר חיפש זמן רב בספרו של הרמב"ם, אמר בשמחה כלפי הרמב"ם "שתחיה עד מאה ועשרים שנה..."[27].

ש"י עגנון מספר על פגישה של אחד מידידיו עם הרוגצ'ובר:

מיהרתי ונכנסתי אצלו ומצאתיו מתפתל בייסוריו. כשהרגיש בי התחיל לשפוך שיחו. חושש אני - אמר - שלא באו עלי יסורים אלא על ידי שלא נזהרתי כראוי בכבודם של רבותינו הראשונים, כל ימי נתתי את נפשי על הרמב"ם במשנה תורה שלו, השקעתי כל עמלי ואף כשעסקתי בדבריהם של ראשונים אחרים, דעתי על הרמב"ם, שמתוך דבריהם עמדתי על דעת הרמב"ם ולא נשאתי ונתתי בהם אלא עד כמה שיש בהם כדי לבאר ולברר את שיטת הרמב"ם. ופתאום פרץ בבכי ואמר, ואיה הם יתר רבותינו הראשונים, גדולי צרפת ואשכנז, איה רש"י, הראב"ן, הר"י ושאר בעלי התוספות שמימיהם שתיתי, ומפני שהייתי טרוד במשנה תורה על הרמב"ם לא מצאתי לי שעות פנויות לבאר את דבריהם, ועל שתיקתי מהם נידון אני לייסורים... כך הוסיף ודיבר כשדמעות ניגרות מעיניו. פתאום התאושש וחזר ואמר, נמצא שכל ייסוריי לא באו עלי אלא בשביל הרמב"ם, מקבל אני עלי את יסורי באהבה, כדאי הוא הרמב"ם לסבול עליו

— יאיר בורוכוב, הרוגצ'ובי, עמ' 160.

ביקורת על דרכו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר פוסקי הלכה מתחו ביקורת על הרב רוזין בעקבות התעלמותו מעיקרון "הלכה כבתראי". הרב יחיאל יעקב וינברג כתב עליו: "אעפ"י שהיה גאון נורא ונפלא, אבל הוא לא רצה להיכנע לשום גדול שבגדולים של הדורות הקודמים מלבד להרמב"ם, שאותו היה יכול הסיע לצד חדושיו, כיוון שהרמב"ם שותק ואינו מפרש את נימוקיו וטעמי פסקיו. וחידושי הגאון צריכים תמיד בדיקה אם אינם מתנגדים לדברי רבותינו הראשונים, שהוא לא השגיח בהם"[28]. הרב אברהם אהרן יודלביץ כתב: "כי הוא חושב כי עד שבא הוא לעולם לא הייתה לישראל תורה כלל, כי לא הבינו תורה מאומה - וממנו התחילה התורה ובו תסיים... והוא יושב בעיניים על הדרך כי תורתו מלאה עיניים, עיין עיין, אבל אינה ברה מאירת עיניים רק סמיות עיניים"[29].

ספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו נסעה בתו רחל לדווינסק למצוא את כתבי אביה על מנת להוציאם לאור, על אף שברקע הייתה מתיחות לקראת מלחמת העולם השנייה. עד פרוץ מלחמת העולם השנייה היא הספיקה להוציא שו"ת "צפנת פענח" (בשנת ה'ת"ש). עד סיוון ה'תש"א, היא הצליחה לשלוח תצלומים זעירים (בגודל של כ-2 ס"מ) משאר הכתבים יחד עם רבה של דווינסק באותה העת, הרב ישראל אלתר ספרן פוקס, לקרובו בניו יורק, צבי הירש ספרן. בחודש זה כבשו הנאצים את דווינסק והוציאו להורג את יהודי העיר אשר לא הצליחו לברוח. הרבנית רחל והרב פוקס ברחו ונרצחו מספר חדשים לאחר מכן. לאחר כיבוש העיר הושמדו כל הכתבים שנשארו, ואבדו גם אלה שרחל לא הספיקה לשלוח לניו-יורק.

כ-20 שנה לאחר פטירתו של צבי הירש ספרן, נפגש בנו, זאב ספרן, עם הרב מנחם מנדל כשר, שלאחר מאמצים הצליח למצוא מכונה חדשה שבאפשרותה לפענח את הצילומים הזעירים שנשלחו מדווינסק. בעקבות כך הקים הרב כשר בישיבת רבינו יצחק אלחנן את "מכון צפנת פענח", בו ישבו צוות של עורכים שהוציאו לאור חלק מכתבי הרוגצ'ובר שהצליחה רחל לשלוח מדווינסק. בשנים תשס"ח-תשע"ד הוחל בפרויקט סריקת כתבי הגאון במצלמות חדשות של הספרייה הלאומית ובאיכות משופרת, ויצאו לאור ספרים חדשים בירושלים (תשע"ד) ובמודיעין עילית.

  • צפנת פענח - שני כרכים פירוש על הרמב"ם
  • חיבור על מורה נבוכים - נדפס בסוף ספרו על התורה
  • צפנת פענח - פירוש על התורה (חמשה כרכים)
  • צפנת פענח - פירוש על מסכת בבא קמא (בתלמוד בבלי וירושלמי ובתוספתא)
  • צפנת פענח - פירוש על מסכת בבא מציעא (בתלמוד בבלי, עשרת הדפים הראשונים בלבד)
  • צפנת פענח - פירוש על מסכת מכות והוריות (בתלמוד בבלי, ירושלמי ותוספתא), וכן עדויות והמסכתות הקטנות
  • צפנת פענח - פירוש על מסכת סנהדרין (בתלמוד בבלי, ירושלמי ותוספתא)
  • צפנת פענח - פירוש על מסכת ברכות (בתלמוד בבלי, ירושלים תשע"ד בדפוס המאור)
  • צפנת פענח - פירוש על מסכת קידושין (בתלמוד בבלי, ירושלים תשע"ד בדפוס המאור)
  • שלמת יוסף - התכתבות של הרוגצ'ובי עם רבי שלמה סובול (יצא לאור בשנת תשט"ז)
  • צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השנייה. השו"ת יצא לאור בשתי מהדורות: מהדורת ורשה (שלושה חלקים) בשנת תרצ"ה; מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו רחל: חלק ראשון בשנת ת"ש, וחלק שני בשנת תש"א.
  • בתשנ"ט יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה
  • שו"ת צפנת פענח החדשות א - שו"ת בענייני אורח חיים ויורה דעה. בנוסף, מצורפים הערות על הטור חלק אבן העזר, מכתבים וכן הערות על שירי ר' יהודה הלוי. יצא לאור בשנת התש"ע. נערך על ידי הרב אברהם ישעיהו בירנהק ממודיעין עילית.
  • שו"ת צפנת פענח החדשות ב - שו"ת בענייני אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט, קדשים וטהרות. בנוסף, מצורפים מכתבים וכן הערות על השאילתות ועל ביאור הגר"א לשולחן ערוך[30]. יצא לאור בשנת התשע"ב. נערך על ידי הרב אברהם ישעיהו בירנהק ממודיעין עילית.
  • שו"ת צפנת פענח החדשות ג - שו"ת בענייני אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט, קדשים וטהרות. בנוסף מצורפים שטרות מכירת חמץ שונים בחתימתו של הרוגוצ'ובי. יצא לאור בשנת התשע"ז. נערך על ידי הרב אברהם ישעיהו בירנהק ממודיעין עילית.
  • חלופות מכתבים איתו ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור), בקובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן, בכתבי ר' יחיאל לרב יחיאל גוטווירטה [נערך על ידי הרב מנחם מנדל טננבוים מהר נוף], בתורת לוים לרב יוסף סג"ל, ובנר אברהם של תלמידו הרב מרדכי סאוויצקי.
  • מכתבי תורה (יצא לאור בשנת תרצ"ז) - התכתבות בין הרוגצ'ובר לרב אלמוני, רבי מרדכי קאלינא, שהתקיימה בין השנים ה'תרצ"ב - ה'תרצ"ו. הספר מכיל 290 מכתבים קשים להבנה, ובן זוגו של הרוגצ'ובר לתכתובת מתגלה כגאון חריג החושב ולומד בסגנון דומה לזה של הרוגצ'ובר[31]. תחילתה של ההתכתבות במכתב ששלח הרב קאלינא לרוגצ'ובר, ומשם והלאה ההתכתבות התגלגלה לעסוק במאות נושאים שונים והקיפה תחומים רבים. רובה של ההתכתבות נגע לעניינים תאורטיים ולא הלכה למעשה, ולרוב אין זה ויכוח הלכתי אלא מעין דיון בנושאים רבים[31].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: שו"ת צפנת פענח
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יוסף רוזין

ספריו

מאמרים ודיונים

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תענית אסתר. על קברו נכתב בטעות י"א אדר א', אף שלא היה אדר ראשון באותה שנה. תמונת המצבה בכתבה מסע בעקבות אוצר הרגוצ'ובר באתר "חב"ד און ליין".
  2. ^ יש משערים שמספר התשובות שהשיב הגיע לעשרות אלפים ויותר; מנחם מנדל כשר, מפענח צפונות, "דמות דיוקנו הרוחנית" (עמ' 10).
  3. ^ הסכמת הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן לשו"ת צפנת פענח החדשות 2009
  4. ^ הרב חיים קרלינסקי, הראשון לשושלת בריסק (עמ' 222).
  5. ^ עץ משפחה באתר ״Ourboox״ עמוד 22-24; דיון בפורום ״אוצר החכמה״
  6. ^ צילום מצבתה, בדיון בפורום ״אוצר החכמה״
  7. ^ צפנת פענח החדשות, כרך ב', עמ' תכ"ו. ושם, במכתב שכתב הגאון לילדיו, מוסיפה רעייתו כמה מילים וחותמת: "דודתכם רבקה".
  8. ^ יאיר בורוכוב, צילום ההזמנה לחתונת בנו החורג של הרוגצ'ובי מאשתו רבקה, באתר חב"ד און ליין, ‏10.02.2011
  9. ^ יאיר בורוכוב, "חסודה נסיכה": סיפורה של הבת שהרוגצ'ובער אימץ - נחשף, באתר COL, ‏26 במאי 2022.
  10. ^ 1 2 שלמה יוסף זוין, פתיחת הפרק אודותיו באישים ושיטות.
  11. ^ הרב רבינר, "ההד", אייר, תרצ"ו; מצוטט בפתיחת הפרק אודותיו ב"אישים ושיטות".
  12. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה ה'.
  13. ^ בספר רבינו מאיר שמחה הכהן באתר היברו בוקס, וכן הרב נתן גשטטנר בשיחות מלוה-מלכה (עמ' רכה)
  14. ^ נח זבולוני, "במחיצתו של הרוגצ'ובר", כתב העת "טורי ישורון", גיליון מ"ד, שבט-אדר תשל"ה, עמ' 10–13.
  15. ^ הפגישה המפתיעה של הרוגצ'ובי וביאליק -סקירה היסטורית • מאת יאיר בורוכוב, באתר עלי ספר, ‏2020-03-12
  16. ^ יאיר בורוכוב, פגישת הגאון הרוגצ'ובי עם המשורר ביאליק, באתר מקור ראשון, ‏16/3/2020
  17. ^ בקובץ "מבית לוי" מזכרונתיו של הרב שמואל הלוי ואזנר.
  18. ^ מכתב של הרוגוצ'בר המובא בספר אור לישרים (עמ' 56) לרב שלמה זלמן לנדא, תר"ס, נזכר ומפורש בירחון "הפלס" (עמ' 480), ברלין, תרס"א.
  19. ^ הרב צבי הירש פרידמן, צבי חמד, לח–מ, ברוקלין, תש"כ, עמ' ס"ח, באתר היברובוקס; "פסק דין של גאוני ארץ על אותו האיש", בקטלוג הספרייה הלאומית; איתם הנקין,"קובץ 'בית ועד לחכמים' סאטמר: גלגוליו של כתב-עת קנאי על רקע מאבקי הדור", המעין ניסן תשע"ד, הע' 19.
  20. ^ שמואל ויינגרטן, מכתבים מזויפים נגד הציונות, ירושלים תשמ"א
  21. ^ באגרות קודש, חלק י"ט איגרת ז'קעא, באתר ספריית חב"ד.
  22. ^ מצוי בספריית ישיבה-אוניברסיטה. [דרוש מקור].
  23. ^ מצוטט מכתב ידו אצל: צבי גרטנר ובצלאל קרלינסקי, אין תנאי בנישואין (מאמר ראשון בסדרה), ישורון ח, תשס"א, עמ' תרפד.
  24. ^ 1 2 שו"ת צ"פ ווארשא-ניו יורק, סי' קד-קה.
  25. ^ שו"ת צ"פ דווינסק, ח"א, סי' לד.
  26. ^ יאיר בורוכוב, הרוגוצ'ובי, עמ' 155.
  27. ^ יאיר בורוכוב, הרוגוצ'ובי, עמ' 158.
  28. ^ הרב יחיאל יעקב ויינברג, שרידי אש חלק ב, סימן לא סעיף קטן טו (הובא בהמעין כרך ד' גיליון א המעין Vol. 4 No. 1 Tishrei 5724 - עמנואל, יונה (page 50 of 65), באתר hebrewbooks.org)
  29. ^ אב בחכמה, עמ' מג. הדברים נכתבו בעקבות הפולמוס בעניין חליצה על ידי שליח - ראו כאן.
  30. ^ כאמור לעיל, דבר חריג בכתביו, בהם בדרך כלל לא מוזכרים אחרונים.
  31. ^ 1 2 הרב זוין, אישים ושיטות, בפרק "הרוגאצ'ובי ובן לוייתו".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יוסף_רוזין&oldid=40089121"