לדלג לתוכן

רדומיר אנטיץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רדומיר אנטיץ'
Радомир Антић
רדומיר אנטיץ'
רדומיר אנטיץ'
מידע אישי
לידה 22 בנובמבר 1948
זיישטה, יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באפריל 2020 (בגיל 71)
מדריד, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה מגן
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1967–1968
1968–1976
1976–1978
1978–1980
1980–1984 		סלובודה יוז'ישצ'ה
פרטיזן בלגרד
פנרבחצ'ה
ריאל סרגוסה
לוטון טאון
181 (9)
28 (2)
58 (7)
100 (9)
נבחרת לאומית כשחקן
1973 יוגוסלביה 1 (0)
קבוצות כמאמן
1988–1990
1991–1992
1992–1995
1995–1998
1999
2000
2000–2001
2003
2004
2008–2010
2012–2013
2015 		ריאל סרגוסה
ריאל מדריד
ריאל אוביידו
אתלטיקו מדריד
אתלטיקו מדריד
אתלטיקו מדריד
ריאל אוביידו
ברצלונה
סלטה ויגו
נבחרת סרביה
שאנדונג לואנג
חביי צ'יינה פורצ'ן
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רדומיר אנטיץ' (בסרבית: Радомир Антић; ‏22 בנובמבר 1948 – 6 באפריל 2020) היה כדורגלן ומאמן כדורגל סרבי.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטיץ' החל את קריירת המשחק שלו בקבוצת סלובודה יוזישצ'ה, ממנה עבר אל פרטיזן בלגרד בה בילה את מרבית הקריירה שלו. בקיץ 1976 חתם בקבוצת פנרבחצ'ה הטורקית. לאחר שנתיים באיסטנבול עבר אנטיץ' לקבוצת ריאל סרגוסה מהליגה הספרדית.

בשנת 1980 עבר לקבוצת לוטון טאון, שם שיחק עד שנת 1984. במאי 1983, כבש אנטיץ' שער במחזור הסיום בפרמייר ליג נגד קבוצת מנצ'סטר סיטי אשר השאיר את לוטון בליגה, אך הוריד את הסיטי.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתו הראשונה של אנטיץ' כמאמן הייתה ריאל סרגוסה, אשר בשורותיה גם שיחק כשנתיים.

במרץ 1991 מונה אנטיץ' למאמנה של ריאל מדריד במקומו של אלפרדו די סטפנו, וב-12 המשחקים אשר אימן באותה העונה הצליח להעלות את הקבוצה מהמקום השביעי אל המקום השלישי אשר מוביל לגביע אופ"א. בינואר 1992 פוטר אנטיץ' מריאל מדריד, והוחלף על ידי לאו ביינהאקר, אף על פי שהוביל את הקבוצה למקום הראשון בליגה בפער של 7 נקודות מהמקום השני, ולרבע-גמר גביע אופ"א. בסיום אותה העונה הפסיד בינהקר את האליפות לברצלונה במחזור האחרון.

באמצע עונת 1992/1993 מונה למאמנה של ריאל אוביידו בדרך להישארות בליגה. בעונה שלאחר מכן הוביל את הקבוצה עד למקום התשיעי בליגה.

בעקבות הצלחתו עם אוביידו, מונה אנטיץ' למאמן קבוצת אתלטיקו מדריד, איתה זכה בדאבל היסטורי כבר בעונתו הראשונה. בעונה שלאחר מכן סיים עם הקבוצה במקום החמישי בליגה, והודח מליגת האלופות בשלב רבע הגמר מול אייאקס אמסטרדם. לקראת עונת 1997/1998 רכשה הקבוצה את כרטיסו של כריסטיאן ויירי אשר זכה עם קבוצת יובנטוס בסרייה א'. הקבוצה רכשה בנוסף את כרטיסו של ז'וניניו מקבוצת מידלסברו תמורת 18 מיליון ליש"ט. באותה העונה סיימה אתלטיקו במקום השביעי בליגה, והודחה בשלב חצי גמר גביע אופ"א מול קבוצת לאציו האיטלקית. בסיום אותה העונה פוטר אנטיץ', ואריגו סאקי החליפו.

לאחר פיטוריו של סאקי מהקבוצה באמצע עונת 1998/1999, חזר אנטיץ' לאמן את הקבוצה ל-11 המשחקים האחרונים של העונה. הוא הצליח להעפיל עם הקבוצה עד לגמר גביע המלך הספרדי, אך הובס 0–3 מול ולנסיה. בסיום העונה הוא פוטר שנית מן הקבוצה, והוחלף על ידי קלאודיו ראניירי.

בפברואר 2000, מונה אנטיץ' למאמן אתלטיקו מדריד בשלישית, לאחר שגם ראניירי פוטר. באתה העונה הודחה הקבוצה מגביע אופ"א בשלב שמינית הגמר על ידי לאנס, ואף נשרה לליגת המשנה. אנטיץ' הצליח גם בעונה זו להעפיל לגמר גביע המלך, אך הפסיד שנית, הפעם לאספניול. במחזור ה-37, משחק אחד לפני שהסתיימה העונה פוטר אנטיץ' מהקבוצה.

לקראת עונת 2000/2001 חתם אנטיץ' בקבוצת ריאל אוביידו, אותה אימן בעבר, אך בתום העונה עזב את הקבוצה לאחר שלא הצליח להשאירה בליגה.

לאחר שנה וחצי בהן לא אימן אף קבוצה, חתם אנטיץ' בברצלונה בינואר 2003 בעקבות פיטוריו של לואי ואן חאל, ובכך הפך למאמן היחיד בהיסטוריה שאימן את שלוש הקבוצות הגדולות בכדורגל הספרדי – ברצלונה, ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד. הקבוצה הייתה ממוקמת במקום ה-15 בליגה כאשר צברה רק 23 נקודות ב-20 משחקים, והמשימה אשר לשמה הוא הובא הייתה להשאיר את הקבוצה בליגה. מחויב לסגל שחקנים אשר ירש מקודמו, חיפש אנטיץ' לרענן את השורות. לצורך כך הביא בהשאלה את חואן פאבלו סורין מלאציו ונתן דקות משחק רבות לשני שחקנים צעירים, ויקטור ואלדס ואנדרס אינייסטה.

ברצלונה סיימה את העונה במקום השישי בליגה, אשר הבטיח לה מקום בגביע אופ"א בעונה שלאחר מכן, ובליגת האלופות הודחה ברצלונה בשלב רבע הגמר על ידי יובנטוס האיטלקית של מרצ'לו ליפי בהארכה.

על אף ההצלחה בברצלונה הוחלף אנטיץ' בסיום העונה על ידי פרנק רייקארד.

לאחר בעונה המוצלחת בברצלונה, יצר לעצמו אנטיץ' מוניטין כמאמן למצבי משבר. באמצע עונת 2003/2004 מונה אנטיץ' למאמן סלטה ויגו בנסיבות דומות לאלו אשר הובילו למינויו בברצלונה. לאחר מינויו הקבוצה אמנם הופיעה בצורה מכובדת בליגת האלופות, כאשר הודחה בשלב שמינית הגמר נגד ארסנל, אך נשרה לליגה השנייה, דבר אשר הוביל לפיטוריו של אנטיץ'.

ב-19 באוגוסט 2008 פורסם כי אנטיץ' מונה למאמן נבחרת סרביה. משחק הבכורה שלו על הקווים היה נגד איי פארו. אנטיץ' הצליח להעפיל עם נבחרתו למונדיאל 2010, אשר זו לה ההעפלה הראשונה למונדיאל בשמה הנוכחי.

בדצמבר 2012 חתם לשנתיים בשאנדונג לואנג הסינית. לאחר כשנה פוטר מתפקידו.

בינואר 2015 מונה למאמנה של צ'אינה פורטון מהליגה הראשונה בסין.

באפריל 2020 אנטיץ' נפטר נסיבות המוות עדין לא ברורות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רדומיר אנטיץ' בוויקישיתוף


נבחרת סרביה – מונדיאל 2010

1 סטויקוביץ' • 2 רוקאבינה • 3 קולארוב • 4 קצ'אר • 5 וידיץ' • 6 איוואנוביץ' • 7 טושיץ' • 8 לזוביץ' • 9 פנטליץ' • 10 סטנקוביץ' • 11 מיליאש • 12 איסלקוביץ' • 13 לוקוביץ' • 14 יובאנוביץ' • 15 ז'יגיץ' • 16 אוברדוביץ' • 17 קראסיץ' • 18 נינקוביץ' • 19 פטרוביץ' • 20 סובוטיץ' • 21 מרג'ה • 22 קוזמנוביץ' • 23 ג'רוצ'יץ' • מאמן: אנטיץ'

סרביהסרביה
מאמני ריאל מדריד
ג'ונסון (1917-20) • קארסר (1920-26) • יורנטה (1926-27) • ברנבאו (1927) • בראונדו (1927-29) • קיראנטה (1929-30) • הרצקה (1930-32) • פירת' (1932-34) • ברו (1934-41) • ארמט (1941-43) • אנקינס (1943-45) • קינקוסס (1945-46) • אלבניס (1946-47) • קינקוסס (1947-48) • קיפינג (1948-50) • אלבניס (1950-51) • סקארונה (1951-52) • איפיניה (1952-53) • פרננדס (1953-54) • ויאלונגה (1954-57) • קרניגליה (1957-59) • מוניוס (1959) • קרניגליה (1959) • פליאטס סוליך (1959-60) • מוניוס (1960-74) • מולווני (1974) • מיליאניץ' (1974-77) • מולווני (1977-79) • בושקוב (1979-82) • מולווני (1982) • די סטפנו (1982-84) • אמאנסיו (1984) • מולווני (1985-86) • ביינהאקר (1986-89) • טושאק (1989-90) • די סטפנו (1990-91) • אנטיץ' (1991-92) • ביינהאקר (1992) • פלורו (1992-94) • דל בוסקה (1994) • ולדאנו (1994-96) • דל בוסקה (1996) • איגלסיאס (1996) • קאפלו (1996-97) • היינקס (1997-98) • קמאצ'ו (1998) • הידינק (1998-99) • טושאק (1999) • דל בוסקה (1999-2003) • קיירוש (2003-04) • קמאצ'ו (2004) • גארסיה רמון (2004) • לושמבורגו (2004-05) • לופס קארו (2005-06) • קאפלו (2006-07) • שוסטר (2007-08) • ראמוס (2008-2009) • פלגריני (2009-10) • מוריניו (2010-13) • אנצ'לוטי (2013-15) • בניטס (2015-16) • זידאן (2016-18) • לופטגי (2018) • סולארי (2018-19) • זידאן (2019-21) • אנצ'לוטי (2021-)

.

מאמני ברצלונה
בארו (1917) • גרינוול (1917-23) • ספאונסר (1923-24) • פוזוני (1924) • קירבי (1924-26) • קוהן (1926-27) • פורנס (1927-29) • בלאמי (1929-31) • גרינוול (1931-33) • קוהן (1933-34) • פלאטקו (1934-35) • אוקונל (1935-40) • פלאנס (1940-41) • רמון גוסמאן (1941-42) • נוגס (1942-44) • סמיטייר (1944-47) • פרננדס (1947-50) • ליורנס (1950) • דאוצ'יק (1950-1954) • פופו (1954-55) • פלאטקו (1955-56) • בלמניה (1956-58) • הררה (1958-60) • רבאסה (1960) • ברוצ'יץ' (1960-61) • אוריסאולה (1961) • מירו (1961) • קובאלה (1961-63) • גונסלבו (1963) • אלברס (1963-64) • סאסוט (1964-65) • אולסן (1965-67) • ארטיגס (1967-69) • סגר(ז) (1969) • בקינגהאם (1969-71) • מיכלס (1971-75) • וייסויילר (1975-76) • רואיס(ז) (1976) • מיכלס (1976-78) • מולר (1978-79) • ריפה (1979-80) • הררה (1980) • קובאלה (1980) • הררה (1980-81) • לאטק (1981-83) • רומרו(ז) (1983) • מנוטי (1983-84) • ונבלס (1984-87) • אראגונס (1987-88) • יוהאן קרויף (1988-91) • רשאק(ז) (1991) • קרויף (1991-96) • רובסון (1996-97) • ואן חאל (1997-2000) • סרה פרר (2000-01) • רשאק (2001-02) • ואן חאל (2002-03) • דה לה קרוס (2003) • אנטיץ' (2003) • רייקארד (2003-08) • גוארדיולה (2008-12) • וילאנובה (2012-13) • ראורה(ז) (2012-13) • מרטינו (2013-14) • אנריקה (2014-17) • ואלוורדה (2017-20) • סטיין (2020) • קומאן (2020-21) • צ'אבי (2021-24) • האנזי פליק (2024-)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רדומיר_אנטיץ%27&oldid=38621818"