ז'וזפ גונסלבו
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
16 בינואר 1920 מולט דל ולס שבספרד | |||
| פטירה |
31 במאי 1978 (בגיל 58) ברצלונה, ספרד  | |||
| שם מלא | חוסה (ז'וזפ) גונסלבו פלקון | |||
| גובה | 1.72 מטר | |||
| עמדה | קשר שמאלי, מגן שמאלי | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
חוסה גונסלבו פלקון (בספרדית: José Gonzalvo Falcón, נולד ב-16 בינואר 1920 במולט דל ולס שבספרד, נפטר ב-31 במאי 1978 בברצלונה שבספרד) היה כדורגלן ומאמן כדורגל ספרדי-קטלאני. גונסלבו שיחק כקשר או מגן שמאלי במדי קבוצת ברצלונה ונבחרת ספרד בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20. לאחר פרישתו ממשחק אימן לתקופה קצרה את ברצלונה, אותה הדריך לזכייה בגביע הגנרל ב-1963. גונסלבו נודע בגרסה הקטלאנית לשמו, ז'וזפ גונסלבו, וכן בתור "גונסלבו השני", בשל כך שגם שני אחיו היו כדורגלנים: ז'ולי גונסלבו, שנודע בתור גונסלבו הראשון, שיחק במדי אספניול, ומריה גונסלבו, שנודע בתור גונסלבו השלישי, שיחק גם הוא בברצלונה ובנבחרת ספרד.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]גונסלבו החל את הקריירה שלו במהלך השירות הצבאי שלו בסאוטה, במדי הקבוצה המקומית סאוטה, ב-1941. גונסלבו שיחק עם הקבוצה במשך שתי עונות, 1941/42 ו-1942/43, בליגה השנייה. בקיץ 1943 הצטרף גונסלבו לסבדל, שהייתה אז בליגה הראשונה, לצד אחיו הגדול ז'ולי. בעונתו הראשונה והיחידה בסבדל השתתף גונסלבו ב-25 משחקי ליגה מתוך 26 אפשריים, והוא סייע לקבוצתו לסיים במקום ה-9. גונסלבו הבקיע שער עצמי ב-9 בינואר 1944, במשחק שהסתיים בתיקו 1-1 עם סביליה.
בתום העונה, בקיץ 1944, עבר גונסלבו לברצלונה, אותה אימן ז'וזפ סמיטייר ובמדיה כבר שיחק אחיו הצעיר, מריה. עונתו הראשונה, עונת 1944/45, הייתה מוצלחת הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית, שכן גונסלבו שיחק בכל 26 משחקי הקבוצה בליגה באותה עונה, וברצלונה זכתה באליפות. בעונה הבאה זכה עם הקבוצה בסופר קאפ הספרדי, שנודע אז בשם "קופה דה אורו ארחנטינה". גונסלבו לקח חלק ב-23 מחזורים בליגה, אך הפעם סיימה ברצלונה במקום השני, במרחק נקודה מסביליה. בעונת 1946/47 פעם נוספת שיחק גונסלבו בכל משחקי הליגה, והוא אף הבקיע שער בכורה ב-9 בפברואר 1947, בניצחון 3-2 על ריאל אוביידו. ברצלונה סיימה במקום הרביעי ובכך הסתיימה דרכו של סמיטייר בברצלונה.
את סמיטייר החליף אנריקה פרננדס, עמו זכתה ברצלונה באליפות כבר בעונתו הראשונה בתפקיד, עונת 1947/48. גונסלבו המשיך להיות שחקן הרכב, והוא נטל חלק ב-23 מ-26 משחקים בליגה. את עונת 1948/49 פתחה ברצלונה עם זכייה בסופר קאפ הודות לניצחון 1-0 על סביליה. כמו כן, ברצלונה הצליחה לזכות פעם שנייה ברציפות באליפות ספרד, כשמקומו של גונסלבו בהרכב נותר קבוע, והוא אף התכבד בהבקעת שער בניצחון 4-1 על קבוצתו לשעבר, סבדל, ב-6 בפברואר 1949. כמו כן, הקבוצה זכתה במהדורה הראשונה של הגביע הלטיני. ב-18 בספטמבר 1949, בקלאסיקו מול ריאל מדריד, הבקיע גונסלבו את שערו היחיד בהפסד ברצלונה 6-1. במהלך העונה פוטר פרננדס בשל יכולת דלה של הקבוצה, כשהיא הייתה במקום ה-8 כעבור 17 מחזורים. את מקומו מילא ראמון ליורנס, ועמו הקבוצה הצליחה להגיע למקום ה-5 בתום העונה.
בתום העונה, ב-1950, עבר גונסלבו לסרגוסה שהייתה אז בליגה השנייה. גונסלבו עזר לסראגוסה לעלות לליגה הראשונה כבר בעונתו הראשונה שם. בשל מחלה נאלץ גונסלבו להחמיץ את כל העונה הבאה. בעונת 1952/53 שב לשחק והופיע ברוב משחקיה של סראגוסה בליגה, אך בתום העונה ירדה הקבוצה חזרה לליגת המשנה. בעונת 1953/54 שיחק גונסלבו ב-8 משחקים בליגה השנייה, לפני שפרש סופית ממשחק לקראת סוף 1953.
גונסלבו ערך את הופעת בכורתו במדי נבחרת ספרד ב-5 במאי 1948, במשחק ידידות בו ניצחה ספרד את אירלנד 2-1. בהמשך, עזר גונסלבו לספרד להעפיל למונדיאל 1950, לאחר שגברה על פורטוגל בפלייאוף ההעפלה באפריל 1950. בטורניר הגמר, בו שיחק גונסלבו לצד אחיו מריה, שיחק גונסלבו בשלושת משחקי שלב הבתים הראשון, שאת כולם ניצחה ספרד, ובשני משחקים בשלב הבתים השני, כולל בהפסד 6-1 לברזיל, וספרד סיימה את דרכה במונדיאל. בסך הכול הופיע גונסלבו ב-8 משחקים.
לצד דרכו בנבחרת ספרד, שיחק גונסלבו גם בנבחרת קטלוניה. גונסלבו שיחק לראשונה במדיה ב-5 ביולי 1942, בהפסד הנבחרת 6-2 לברצלונה בלס קורטס. גונסלבו השתתף בעוד 4 משחקים של קטלוניה עד 1950.
כמאמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 1963 פוטר לאסלו קובאלה מתפקיד המאמן בברצלונה, ובמקומו מונה גונסלבו. ברצלונה הייתה אז במקום ה-7 בליגה, ותחת הדרכתו של גונסלבו לא ניכר משמעותי בליגה, שכן היא סיימה את העונה במקום ה-6. אף על פי כן, הצליחה הקבוצה לזכות בגביע הגנרל, אחרי שברצלונה גברה ב-23 ביוני 1963 על ריאל סרגוסה בתוצאה 3-1 בקאמפ נואו. גונסלבו עזב את ברצלונה לאחר מכן והוחלף על ידי ססאר רודריגס אלברס.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגונסלבו היו שני אחים כדורגלנים: הבכור ז'ולי והצעיר מריה. לגונסלבו נולדו שני בנים שהיו כדורגלנים ומאמנים גם הם - ז'וזפ מריה, שאימן את ברצלונה אתלטיק, וג'ורדי. גונסלבו נפטר ב-31 במאי 1978 בברצלונה בעקבות סיבוכים בניתוח שעבר.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברצלונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות ספרד (3): 1944/45, 1947/48, 1948/49
- הגביע הלטיני (1): 1948/49
- הסופר קאפ הספרדי (2): 1945, 1949
כמאמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברצלונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גביע הגנרל (1): 1962/63
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ז'וזפ גונסלבו, באתר Transfermarkt
- ז'וזפ גונסלבו, באתר BDFutbol
- ז'וזפ גונסלבו, באתר WorldFootball.net
- ז'וזפ גונסלבו, באתר National Football Teams
- ז'וזפ גונסלבו, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- פרופיל המאמן באתר BDFutbol
- ז'וזפ גונסלבו באתר הרשמי של ברצלונה
| נבחרת ספרד – מונדיאל 1950 (מקום רביעי) | ||
|---|---|---|
|
1 אקוניה • 2 אלונסו • 3 אנטונייס • 4 אסנסי • 5 באזורה • 6 אלברס • 7 גאינסה • 8 ז'. גונסלבו • 9 מ. גונסלבו • 10 הרננדס • 11 איגואה • 12 א. אייסגירה • 13 גונקוסה • 14 לסמס • 15 מולוני • 16 ולנסיאגה • 17 פניסו • 18 מרטינס • 19 פוצ'דס • 20 רמלייטס • 21 סליבה • 22 סארה • מאמן: ג. אייסגירה |
| |
| מאמני ברצלונה | |
|---|---|
|