רגלים רכובים

רגלים רכובים היא סוג של יחידת רגלים צבאית שהייתה מורכבת מחיילים שרכבו על סוסים במקום לצעוד אך ירדו מהסוסים כשהם נלחמו. סוג של יחידה היה בשימוש לאורך אלפי שנים. בתקופה המאוחרת יותר הם השתמשו ברובים ואילו בעבר הרחוק יותר הלוחמים השתמשו בחניתות, בחץ וקשת או בקשת מוצלבת. לוחמי הדרגון הידועים היו גם הם רגלים רכובים.

התקופה שלפני אבק השריפה

רגלים רכובים קיימים לפחות מאז תחילת הלחימה המאורגנת. אבירים שנשאו שריון כבד עשוי מארד הגיעו לשדה הקרב על מרכבות וירדו מהן לפני שהחלו להילחם. עם התפתחות ההופליטים סגנון הרגלי הרכוב נכנס גם לתחום זה וחלק מההופליטים הגיעו לשדה הקרב על סוסים וירדו מהם כדי להצטרף למערך הפלנקס. ברומא העתיקה, בתקופה שלפני גאיוס מריוס, היו חיילים שנצמדו לאוכפים של חיל הפרשים ואלה נשאו אותם עמם לשדה הקרב. רגלים רכובים היו בשימוש נרחב אצל ששושלת האן בלחימה נגד קונפדרציית שיונגנו. לאורך הקרבות הרבים של השושלת רובן המכריע של יחידות הצבא היו רכובים על סוסים, פרשים ורגלים.

יחידת רגלים רכובים ידועה נוספת היו פרשי גנואה. הפרשים שפעלו בימי הביניים שימשו במקביל גם כמגיני העיר וגם כשכירי חרב בשירות ערים אחרות באזור של איטליה המודרנית ורכבו בדרך כלל על סוסים. גם הויקינגים נהגו לחפש ולנכס לעצמם את כל הסוסים שיכלו למצוא רכבו עליהם לקרב.

דרגון

לוחמי הדרגון היו במקור רגלים רכובים שהיו מיומנים במיוחד גם ברכיבה על סוסים וגם בלחימה. בהמשך, לקראת המאה ה-18 הם התפתחו ליחידת פרשים קלים לכל דבר. לוחמי דרגון היו נפוצים ברוב הצבאות באירופה ממחציתה השנייה המאה ה-17 ולאורך תחילת המאה ה-18. מקורו של השם הוא ככל הנראה בכלי ירייה הידוע בשם זה שהיה בשימוש הצבא הצרפתי. בצרפתית אין הבדל בין כיתוב המילה דרגון לדרקון. בתקופה המודרנית השימוש בשם זה עבר למספר יחידות טקסיות רכובות ומשוריינות.

במאה ה-19

עם המצאת רובים מדויקים מהירים וחצי אוטומטיים באמצע המאה ה-19 חיל הפרשים הפך פגיע יותר ויותר. צבאות רבים עברו ליחידות צבא שהורכבו מחיילים שיכלו להילחם גם כפרשים וגם כרגלים, בהתאם לצורך. הלחימה על סוסים עם חרבות או רומחים איפשרה תנועה מהירה ללא מחסה מאש האויב ואילו הלחימה על הקרקע עם רובים איפשרה שימוש במחסות ומסתורים תוך כדי בניית קו הגנה.

ההבדל בין חיל הפרשים לרגלים רכובים הפך למעורפל יותר, אך השימוש ברגלים רכובים המשיך להיות רלוונטי ופרשים רבים לחמו כרגלים רכובים באמצע המאה ה-19, לדוגמה, שני הצדדים במלחמת האזרחים האמריקאית, והבורים במלחמת הבורים הראשונה והשנייה. היחידות הראשונות שזכו לכינוי רגימנט הרגלים הרכובים באופן רשמי, היו חיל הרגלים הרכוב במלחמת ארצות הברית–מקסיקו אך שמם הוסב לרגימנט הפרשים השלישי בשנת 1861. זו הייתה יריית הפתיחה לכך ובאוסטרליה השם נכנס לשימוש בשנות ה-80 של המאה ה-19. באותה תקופה המושג תפס תאוצה ואף בלגיון הזרים הצרפתי נכנסו לשימוש פרדות שחלקו כל שני לגיונרים. כל ליגיונר רכב בתורו ויחד הזוגות הצליחו לגמוע מרחקים של קרוב ל-100 קילומטר ביום.

בצבא הבריטי, באזורים מסוימים באימפריה הבריטית, בחלק מיחידות החי"ר היו מחלקות רכובות ששימשו לתצפית והתכתשות, על ועם האויב. במקומות מסוימים באימפריה יחידות מקומיות במקומות כמו ציילון (סרי לנקה של היום) ובמיוחד דרום אפריקה, שקמו בעידוד ואימון השלטון הבריטי, כללו גם הן רגלים רכובים. במלחמת הבורים השנייה הבריטים למדו מהבורים והקימו כתגובה יחידות רגלים רכובים משלהם כדי לתת מענה לצורך בשטח. כחלק מהלקחים ממלחמות הבורים יחידות הפרשים של הצבא הבריטי הסדירות החלו להשתמש באותם רובים כמו יחידות הרגלים והפכו מיומנים בלחימה על הקרקע. אף על פי כן הם המשיכו להשתמש בסגנון ההסתערות לרוב.

המעבר למאה ה-20

יחידת הרוכבים הקלה הרביעית בצבא האוסטרלי שהשתתפה במהלך מלחמת העולם הראשונה בקרב באר שבע ב-1917 נגד הטורקים שנודעה כיחידת פרשים פעלה הלכה למעשה כרגלים רכובים כמו גם יחידה דומה בצבא ניו זילנד שלחמה בקרב זה. רגלים רכובים הפכו בהדרגה ללא רלוונטיים עם כניסת היחידות הממונעות לצבאות השונים בהרחבה, בשנות ה-30 וה-40. לקראת מלחמת העולם השנייה יחידות אלה כמעט נעלמו מהנוף הצבאי ופינו את מקומן לרגלים הממונעים.

אף על פי כן הם לא נעלמו לחלוטין אלא אחרי המלחמה. גרמניה השתמשה ברגלים רכובים בחזית המזרחית ושני הצדדים בחזית זו השתמשו ברגלים רכובים על אופניים. הממלכה המאוחדת וגרמניה שהשתמשו ברגלים על אופניים עוד במלחמת העולם הראשונה ניסו אף יחידות רכובות על אופנועים, שהיוו שלב מעבר לרגלים ממונעים כאמור. גרמניה השתמשה ביחידות באלה לאורך כל המלחמה אך השימוש ביחידות אופניים גבר אצלה בעיקר כשהיא נסוגה חזרה לתוך שטחה המקורי. השימוש ביחידות אופניים היה נרחב ומוצלח אצל יפן במלחמה בין השנים 1941-1942 בלחימה במלאיה הבריטית (מלזיה של היום) ובפלישה לסינגפור. רגימנט של רגלים רכובים על סוסים פעל במסגרת יחידת הצופים הפיליפיניים סייע בהגנה על האיים מפני פלישה יפנית. אוגדת ההרים העשירית של צבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה כללה גדוד סיור קטן של רגלים רכובים שפעל באיטליה ואוסטרליה במהלך המלחמה.

מדינות להן מסורת צבאית טקסית כמו שווייץ המשיכו בשימוש ברגלים רכובים גם אחרי מלחמת העולם השנייה. יש בשימוש בין היתר גם יחידות רגלים רכובות על אופניים עד היום, לדוגמה בשוודיה (מלבד חודשי השלג) אך הן מוגבלות מאוד בגלל הצורך בדרך סלולה לרכיבה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רגלים רכובים בוויקישיתוף