ראובן ישעיהו
ראובן ישעיהו (גם באיוך איסאייס; 1910 - 22 בדצמבר 1984[1]) כונה "גראזמץ' באיוך" ו"אלקה באיוך" היה אחד מתלמידי יעקב פייטלוביץ, מנהיג קהילת ביתא ישראל בתקופת הכיבוש האיטלקי ואיש חינוך.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לאיסאייס איתמר וששטו אינברם, בילדותו עברה המשפחה להתגורר בכפר אמבה גולית. מצד אביו, היה בן דודו של ליקה כהנת ברהן ברוך.ישעיהו רצה ללמוד, אך משפחתו סרבה משום שהיה צורך בידיים עובדות. בסביבות גיל 18 ברח עם מספר נערים לבית הספר של גטה ירמיהו בעיר אסמרה.[2] ירמיהו דחה את בקשתו של ישעיהו ללמוד בבית הספר וזה החל ללמוד באופן עצמי תגרית, ערבית ואיטלקית וכן לפרנס את עצמו. ירמיהו התרשם מכך וקיבל אותו לבית הספר ששם החל ללמוד עברית, לאחר מכאן נשלח לפלשתינה ללמוד בבית הספר תחכמוני בירושלים תחת השגחתו של אברהם צבי גולדשמידט[3] ובכפר הנוער בן שמן.[4]
ב-1929 הגיע ישעיהו יחד עם עוד שלושה תלמידים לצרפת, מבלי שקיבלו אישור ועבד שם בעבודות מזדמנות. בעקבות השפל הכלכלי במדינה חזר ב-1935 וירמיהו סירב לקבלו בחזרה לבית הספר משום שעזב את פלשתינה ללא אישור. ישעיהו עשה דרכו לעיר גונדר, שם שימש כפקידו של ראש העיר.[5]
עם הכיבוש האיטלקי מונה כמנהיג וכנציג ביתא ישראל בשלטון ולשם כך קיבל את התואר גראזמץ'. דבר אשר עזר לו לעבוד יחד עם פרופ' תאמרת עמנואל בכפרי היהודים באמבה גולית וגורבה ולהקים את הכפרים אמבובר ווזבה. בשנות ה-40, בעקבות הידיעות על מצב היהודים באירופה המליץ ישעיהו ליהודים לא להתקרב לעיר גונדר. האיטלקים החלו לשתף פעולה עם האמהרים המקומיים והחלו להפיץ עלונים שבהם הוזכרו כל הדעות הקדומות המיוחסות ליהודים בעיני החברה הנוצרית. בעקבות זאת ברח ישעיהו מחוץ לגונדר ושכן בכפרי הקהילה עד למלחמת השחרור האתיופית ב-1941.[5]
בשנות ה-50 החל לשמש כמורה בכפר אמבובר ושעיקר תקציב בית הספר הגיע מתוך תרומות של ארגונים יהודים לרבות מארגון ברית עברית עולמית. ישעיהו לימד בעיקר קרוא וכתוב באמהרית, שיעורים בעברית העביר בזמנו הפנוי. במחזור הראשון למדו אצלו כ-80 תלמידים בגילאי 8-20.[6] לאחר מכאן הועבר מטעם משרד החינוך האתיופי לשמש כמורה בבתי ספר ממשלתיים בוגרה ואז לאדיס עלם. בעקבות הפגנות הקהילה הוחזר ישעיהו לאמבובר ובית ספרו הוכר כבית ספר ממשלתי וקיבל חצי-תקציב לבית ספר מתוך ההקצאה לאוכלוסייה המוסלמית.[6][7]
בערוב ימיו פרש לכפר סרמלה והעביר בו שיעורים לילדי הכפר. ישעיהו נפטר ב-22 בדצמבר 1984 ונקבר בכפר סרמלה.[1]
בנו, תדסה באיוך (נח ראובן), היה אחד מנערי ביתא ישראל שנשלחו לכפר בתיה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמואל ילמה ואחרים, על כנפי היונה - 100 שנה להולדתו של יונה בוגלה: 100 שנות פעילות ציונית באתיופיה, 2008 תשס"ח, גפן בית הוצאות לאור בע"מ.
- Simon D. Messing, The story of the Falashas, "Black Jews" of Ethiopia, Balshon, 1982
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 שמואל ילמה ואחרים, על כנפי היונה - 100 שנה להולדתו של יונה בוגלה: 100 שנות פעילות ציונית באתיופיה, 2008 תשס"ח, גפן בית הוצאות לאור בע"מ, עמ' 70
- ^ ילמה, עמ' 68
- ^ Simon D. Messing, The story of the Falashas, "Black Jews" of Ethiopia, Balshon, 1982, p. 71
- ^ יעל כהנא, אחים שחורים, עם עובד, 1977, עמ' 23
- ^ 1 2 Messing, p. 72
- ^ 1 2 Messing, p. 73
- ^ יונה בוגלה, בתי הספר של בית ישראל באתיופיה, פעמים 22, תשמ"ה, עמ' 92
| תלמידי יעקב פייטלוביץ' שלמדו מחוץ לאתיופיה | ||
|---|---|---|
| בית הספר בוולקה • בית הספר באדיס אבבה | ||
|
