תדסה יעקב
 | |
| לידה |
1913 סמנו, אתיופיה |
|---|---|
| פטירה | 13 בינואר 2005 (בגיל 92 בערך) |
| עיסוק | פוליטיקאי |
  | |
תדסה יעקב (געז: ታደሰ የዕቆብ ; 1913–2005) היה פוליטיקאי אתיופי ממוצא יהודי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יעקב נולד בכפר סמנו שבסקלט אשר בדמביה בשנת 1913 כבנו של נגוסה ג'מבר מאשתו ישיהרג' גברה מריאם, אחותו של פרופ' תאמרת עמנואל. ב-1925 החל ללמוד בבית הספר העברי באדיס אבבה תחת חסותו של יעקב פיטלוביץ' וב-1930 נשלח ללמוד בבית הספר היהודי L'Ecole Moise de Cattani Pacha de la Communaute Israelite du Caire שבקהיר. שם סיים לימודיו בהצטיינות. לאחר מכן עבר ללמוד בבית הספר מקומי אחר, Lycée Français du Caire שם למד עד 1937. עקב פלישת האיטלקים לאתיופיה, עזב את מצרים והצטרף ל "כוח גדעון" – יחידת עילית שהקים אורד וינגייט, במטרה לסייע לפטריוטים האתיופיים להילחם בכיבוש האיטלקי. ב-1940 עבד במזכירות של השרות החשאי של הצבא הבריטי שהוצב בח'רטום שבסודאן ובאוקטובר אותה השנה מונה לראש יחידת התעמולה בחזית גוג'ם. ב-1941 הצבא האתיופי הצליח להביס את האיטלקים, ויעקב חזר לאדיס אבבה, עם מצעד הניצחון של הצבא האתיופי.
משנת 1941 ועד 1944 כיהן כמנכ"ל משרד האוצר האתיופי, בשנת 1952 מונה למנכ"ל המכרות במשרד האוצר, ב-1956 היה לעוזר שר החשמל והאנרגיה, ב-1958 מונה לסגן שר האוצר וב-1960 כסגן שר החקלאות. לטענת שליח הסוכנות היהודית משה בר-יודא, בשנת 1958 העביר לו יעקב הצעה לפדות את יהודי אתיופיה במחיר של 50 דולר אמריקאי לנפש. בר-יודא העביר את ההצעה לירושלים, אך לא ניתן לה מענה[1]. בדצמבר 1961 מונה לשר המדינה וב-1966 מונה לנציב העליון לשירותים אזרחיים. בין השנים 1964 לשנת 1974 כיהן כנשיא המועצה המייעצת לבנק המסחרי של אתיופיה. בתקופת שירותו בממשלה, פעל יעקב רבות למען קהילת יהודי אתיופיה, סייע בהקמת בית ספר יהודי בווזבה והקמת מרפאות בכפרי הקהילה היהודית. מבית הספר היהודי שסייע יעקב בהקמתו, נשלחו צעירים רבים ללימודים בפנימיית כפר בתיה בישראל בשנות ה-50, ולאחר מכן חזרו לאתיופיה ושימשו כמורים בכפרי היהודים.
בתחילת שנות ה-70 בתקופת כהונתו כשר החקלאות הוא נפגש עם שר הביטחון הישראלי משה דיין. ב-1974 נכלא על ידי משטר הדרג. נעצר והוחזק במאסר למשך 12 שנים. הוא שוחרר ב-1986. בסוף שנות ה-80 עלתה אשתו, יזבעלם טסמה, לישראל.
יעקב פעל גם למען קהילת ביתא ישראל וכיהן בשנות ה-50 כגזבר של הועד למען הפלאשים. יעקב בחר שלא לעלות לישראל והעדיף להישאר באתיופיה, בה נפטר ב-13 בינואר שנת 2005.
בין התארים שלהם זכה כוכב הניצחון האתיופי, קצין גדול במסדר מנליק השני, קורדון גדול במסדר הכוכב האתיופי, עיטור מהממשלה הבריטית על השתתפותו במערכה במזרח אפריקה ואות לגיון הכבוד מהממשלה הצרפתית.
בנו, פטגו (זכאי) תדסה, היה אחד מנערי ביתא ישראל שנשלחו לכפר בתיה. בן אחר, זכאי טדסה, עלה לישראל ולמד באוניברסיטת בר-אילן.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Shalva Weil, "Taddäsä Yaˁəqob" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: O-X, Otto Harrassowitz Verlag, 2010, ISBN 3447062460, p. 810
- Shalva Weil, "Beta Israel Students Who Studied Abroad 1905-1935" in Svein Ege, Harald Aspen, Birhanu Teferra & Shiferaw Bekele (Editors), Proceedings of the 16th International Conference of Ethiopian Studies, Norwegian University of Science and Technology, 2009, p. 209-217
- Shalva Weil, "Taddesse Yaqob of Cairo and Addis Abeba" in International Journal of Ethiopian Studies, Vol. 2, 2006, pp.233-24
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי לביא, הש.ג בן המיניסטר, מעריב, 14 באוגוסט 1958
- יעקב תדסה בבלוג אתיופיה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ איינאו פרדה סנבטו, מבצע משה, באתר הארץ, 7 במרץ 2006
| תלמידי יעקב פייטלוביץ' שלמדו מחוץ לאתיופיה | ||
|---|---|---|
| בית הספר בוולקה • בית הספר באדיס אבבה | ||
|
