יעקב פייטלוביץ'
 | |
| יעקב פייטלוביץ' נפגש עם ילדים עולים מאתיופיה בביתו בתל אביב, 1955 | |
| לידה |
11 בפברואר 1881 לודז', האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
15 באוקטובר 1955 (בגיל 74) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
פולין, צרפת, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות נחלת יצחק |
| השכלה |
סורבון |
  | |
יעקב נח פייטלוביץ (15 בפברואר 1881, לודז', פולין - 15 באוקטובר 1955, תל אביב) היה מזרחן ישראלי, חוקר של יהדות אתיופיה ותרבותה שתרם לבניית הזהות העצמית החדשה של קהילת "ביתא ישראל".
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יעקב היה בנם של רבי משה (מושקה) פייטלוביץ' (נולד ב-1862) ורוזלי (רייזלה, נולדה ב-1861). לזוג היו שני ילדים נוספים: לאה וחיים.
לאה התלוותה אל יעקב במסעותיו באתיופיה ועסקה גם היא בחינוך. בעלה הראשון היה יהודה ליב אשר גולאק. ב-1941 נישאה לרב יעקב ברמן. הייתה עסקנית ציבור, בין השאר ב "נשות המזרחי".
אשתו מארה (מרים) דווידוב נולדה בריגה (כיום בירת לטביה) ב-28 במאי 1903. השניים נישאו בתל אביב ב-11 באפריל 1937. לא היו להם ילדים.
מורו של פייטלוביץ', יוסף הלוי יצר את הקשר הראשוני ב-1867 עם קהילת "ביתא ישראל" כחלק משליחותו דרך ארגון כי"ח. עיסוקו של מורו בנושא הוביל את פייטלוביץ' להתעסקות בנושא מיתוס השבטים האבודים באתיופיה והוא הפך את גאולת הקהילה למפעל חייו. הוא ערך מספר ביקורים באתיופיה החל משנת 1904.[1] בין שאר פעולותיו אף הקים בית ספר לבנים "ביתא ישראל" באדיס אבבה. בשובו לאירופה הביא עמו שני נערים מיהודי אתיופיה, גטה ירמיהו ותאמרת עמנואל, על מנת לחנכם על פי המסורת היהודית המקובלת, כדי שיוכלו להדריך בשובם את יהודי אתיופיה. תאמרת עמנואל חזר בשנת 1923 לאתיופיה, ניהל שם בית ספר להכשרת מורים לילדים היהודיים, היה פעיל בחיי הקהילה, וכמקורב לקיסר אתיופיה היילה סלאסי התערב לטובת היהודים. כמו כן הצטרף עמנואל לפייטלוביץ' בסיור בארצות הברית, במסגרתו ביקרו את קהילת היהודים השחורים בהארלם בתקווה "למצוא אם הם פלאשים", מפגש שהותיר רושם שלילי על המשתתפים.[2]
פייטלוביץ' למד שפות אתיופיות בסורבון אצל יוסף הלוי. במסגרת מסע נדודיו נפגש פייטלוביץ' עם חשובי המנהיגים היהודים ועם כל מי שהייתה לו נגיעה בנושא של יהודי אתיופיה כגון דיפלומטים באתיופיה, במצרים ובאירופה. הוא אף קיבל תמיכה למסעותיו מן הברון רוטשילד ומארגון כל ישראל חברים והמלצות לתמיכה במחקריו מרבני ארץ ישראל. חקר את מנהגיהם הדתיים של היהודים האתיופיים והצליח להשפיע עליהם להתקרב ליהדות הרבנית, שכן קודם לכן לא הכירו את התלמוד. בהשפעתו שינו "ביתא ישראל" חלק ממנהגיהם הדתיים.
פייטלוביץ' נפטר ב-15 באוקטובר 1955 בבית החולים בילינסון לאחר מחלה ממושכת ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.[3] לאחר מות אלמנתו מרים נתרם ביתם ברחוב ויתקין 10 בתל אביב לעיריית תל אביב. ב-1974 נפתחה בבית ספרייה ציבורית שנוהלה על ידי יצחק גרינפלד. לאחר מכן הספרייה הציבורית נסגרה. האוסף המדעי שבספרייה הועבר ב-1974 לחזקת הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב. גם שם נוהל האוסף בתחילה על ידי יצחק גרינפלד. האוסף כלל בין השאר כארבעים כתבי-יד עתיקים, כמו ספר התאזזה סנבת (מצוות השבת). שניים מתוך שלושת העותקים שהם המקורות העתיקים היחידים בעולם של ספר זה נמצאים באוסף פייטלוביץ'. עותקים אלה ושאר הספרים העתיקים שבאוסף פייטלוביץ' נמצאים באוסף הספרים הנדירים בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי. בשנים 2019-2021 עברו כארבעים מכתבי - היד העתיקים דיגיטציה וקוטלגו והיום הם זמינים אונליין למשתמשי האוניברסיטה. לאחר שבמשך שנים עמד בית פייטלוביץ' נטוש ונעול, בנובמבר 2024 נפתח במבנה המשופץ ת"א תרבות פייטלוביץ' - מרכז עירוני המוקדש לאמנים, יוצרים ויזמי תרבות בני הקהילה האתיופית בישראל.[4]
מפגשים עם בני ביתא ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדיווחיו של פייטלוביץ' ניתן ללמוד על מנהגי קהילת ביתא ישראל בראשית המאה העשרים. הוא העיד על קהילות שנספו כארבעים שנים קודם לכן בתקופת הזמן הרע ("קפו קן") ורק שמות המקומות וסיפורי שכניהם מנציחים את זכרם. פייטלוביץ' הרבה לתאר את מפגשיו עם בני הקהילה שיצאו לשמד בעקבות הזמן הרע, בהשפעת החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים.[5] מסעותיו של פייטלוביץ' בצפון הרמה האתיופית שיבשו את מאמצי המיסיון לשכנע את יהודי אתיופיה כי כל יהודי העולם מאמינים בישו. פייטלוביץ' ציטט מדיווחי המיסיונרים ראיות להשפעתו:
פלאד, מנהל המיסיון, כתב עוד לפני כן: "משני כפרים גורשו המיסיונרים שלנו על ידי הפלשים וכמעט ספגו גם מכות כתוצאה מפעולתו של אותו יהודי אירופי". ראש המיסיון בג'נדה, אלקה ארגוי הנזכר לעיל, מוסר ב-1908 את הדין וחשבון הבא לממונה עליו, פלאד: "חברי לעבודה סבבו במחוזות צ'לגה, טנקל, דמביה, בגמדר וסקלת. הם לימדו והטיפו בכל כפרי הפלשים, אבל לא היו כל מקרי התנצרות בשנה שעברה".
העדות הניצחת ביותר היא מאמרו של הכומר הרלינג "מיסיון נגדי יהודי בחבש" שנדפס בכתב העת המיסיונרי "זרע תקוה" (חוברת 4 משנת 1909). וזה לשון המאמר: "לפנינו מיסיון נגדי יהודי. המיסיונרים הילידים, העובדים עדיין תחת הנהלתו של פלאד הקשיש, מקיימים ארבע תחנות עם בתי ספר והם עורכים סיורי הטפה בארץ, אולם הם מרגישים כבר את פעולת המיסיון הנגדי. הדבר יוצא בבירור מן הדין וחשבון הבא שנשלח אל פלאד: "מאז ביקורו של היהודי הצרפתי יעקב פיטלוביץ נעשו הפלשים זהירים מאוד. הם מחכים לשובו ולעזרתו. בכל מקום הזהיר את הפלשים לא להאמין לנו ולתורתנו, לגרש אותנו מכפריהם ולהישאר פלשים".
— יעקב פיייטלוביץ', מסע אל הפלשים בתרגום מ. וורמברנד, הוצאת דביר, 1959, עמודים, עמ' 175-176
הידיעות על מותו הגיעו לאתיופיה כשנה לאחר פטירתו וביתא ישראל ערכו תזכר רב משתתפים בכפר אמבובר.[6]
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אגרת אחוה / שלוחה מאת יעקב נח בן כמ"ר משה פייטלוביץ (באמהרית: ጦማር ፡ እኀውና ፡ ዘተፈነወ ፡ እምኀበ ፡ ያዕቆብ ፡ ኖኅ ፡ ወልዱ ፡ ለመምህር ፡ ሙሴ ፡ ፋይትሎዊች ፡፡)
רומא: [חמו"ל], תרע"ג 1912
- אגרת מבשר / שלוחה מאת יעקב נח בן כמ"ר משה פייטלוביץ (באמהרית: ጦማረ ፡ አብሣሪ ፡ ዘተፈነወ ፡ እምኀበ ፡ ያዕቆብ ፡ ኖኅ ፡ ወልዱ ፡ ለመምህር ፡ ሙሴ ፡ ፋይትሎዊች ፡፡)
רומא: [חמו"ל], תרצ"ה 1936
- אגרת פלשים / שלוחה מאת יעקב נח בן כמ"ר משה פייטלוביץ (באמהרית: ጦማረ ፡ ፈላስያን ፡ ዘተፈነወ ፡ እምኀበ ፡ ያዕቆብ ፡ ኖኅ ፡ ወልዱ ፡ ለመምህር ፡ ሙሴ ፡ ፋይትሎዊች ፡፡)
רומא: [חמו"ל], תרס"ח 1908
- אגרת שלום / שלוחה מאת יעקב נח בן כמ"ר משה פיטלוביץ (באמהרית: ጦማረ ፡ ሰላም ፡ ዘተፈነወ ፡ እምኀበ ፡ ያዕቆብ ፡ ኖኅ ፡ ወልዱ ፡ ለመምህር ፡ ሙሴ ፡ ፋይትሎዊች ፡፡)
רומא: [חמו"ל], תרפ"ג [1923]
- אגרת תנחומים / שלוחה מאת יעקב נח בן כמ"ר משה פייטלוביץ (באמהרית: ጦማረ ፡ ናዝዞ ፡ ዘተፈነወ ፡ እምኀበ ፡ ያዕቆብ ፡ ኖኅ ፡ ወልዱ ፡ ለመምህር ፡ ሙሴ ፡ ፋይትሎዊች ፡፡)
רומא: [חמו"ל], תרע"ו 1915
- ההלכות המשוערות של הפלשים / מאת יעקב נח פייטלוביץ. ירושלים: ציון, תרצ"ו [1936]
- לגאולתם של נדחי ישראל / תל אביב: חמו"ל תשי"ב
- מסע אל הפלשים / יעקב פיטלוביץ ; עברית מ. וורמברנד תל אביב: דביר תשי"ט 1959
- Falascha-Briefe / Jacques Faitlovitch. Berlin : M. Poppelauer, 1913.
- Gli ebrei d'Abissinia (Falascia) : impressioni dal vero / Jacques Faïtlovitch. Acqui : A. Tirelli, 1907.
- Les Falachas d'apres les explorateurs : notes apologetiques / Jacques Faïtlovich. Firenze : Galletti & Cassuto, 1910?.
- Notes d'un voyage chez les Falachas juifs D'abyssinie : rapport presenté a M. le Baron Edmond de Rothschild / par Jacques Faïtlovitch. Paris : Ernest Leroux, 1905.
- .Mota Musè = la mort de Moïse : texte éthiopien traduit en hébreu et en français annoté et accompagné d’extraits arabes / par Jacques Faïtlovitch. Paris : P. Geuthner, 1906.
- Notice sur les Juifs d'Abyssinie / Dr. Jacques Faïtlovïtch. Paris? : Jacques Faïtlovitch, 1920.
- Proverbes abyssins / traduits, expliques et annotes par Jacques Faïtlovitch. Paris : P. Geuthner, 1907.
- Quer durch Abessinien : meine zweite Reise zu den Falaschas / von Jacques Faïtlovitch. Berlin : M. Poppelauer, 1907.
- The black Jews of Abyssinia / by Jacques Faïtlovitch. New York : The American Hebrew: the national weekly of Jewish affairs, 1915.
- The Falashas / by Jacques Faïtlovitch. Philadelphia : s.n., 1920.
- Versi Abissini / a cura di Jacques Faïtlovitch. Roma : Casa editrice italiana, 1910.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Emanuela Trevisan Semi, Jacques Faitlovitch and the Jews of Ethiopia, Vallentine Mitchell, 2007, ISBN 9780853036548
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסף פייטלוביץ' בספרייה המרכזית באוניברסיטת תל אביב
- עופר אדרת, ד"ר יעקב פיטלוביץ - הפולני שגילה את אתיופיה, באתר הארץ, 13 במאי 2011
- מנחם ולדמן, "הרב קוק זצ"ל ויהודי אתיופיה" באתר "דעת" - מידע לגבי תמיכת רבני ארץ ישראל בפעילותו של פייטלוביץ'.
- דר' יעקב פייטלוביץ', דבר, 16 באוקטובר 1955
- עמנואלה טרויזן-סמי, יעקב פיטלוביץ, פעמים 100, קיץ תשס"ד
גילי מלניצקי, השמועה על הבניין בת"א והמלון שלא נפתח: מה באמת קורה במקומות הכי מבוקשים בישראל?, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2019- שמעון כהן, כשפייטלוביץ' החל את המסע מאתיופיה, באתר ערוץ 7, 28 באוקטובר 2019
- אוסף פיטלוביץ' - צילומי מסמכים ותמונות, הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי, אוניברסיטת תל אביב
- אוסף כתבי-יד אתיופיים, חלק מאוסף פיטלוביץ בספריה המרכזית ע"ש סוראסקי
יעקב נח פיטלוביץ (1881-1955), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הפלשים, הגה, 6 בספטמבר 1943
- ^ Howard Brotz, The black Jews of Harlem: Negro nationalism and the dilemmas of Negro leadership, Free Press of Glencoe, New York, 1964, page 49
- ^ יעקב פייטלוביץ' באתר GRAVEZ
- ^ Yaron Ten Brink, הבית הקטן ברחוב ויתקין חזר לחיים. והוא מוקדש לתרבות אתיופית, באתר טיים אאוט, 2024-11-21
- ^ יעקב פיייטלוביץ', מסע אל הפלשים בתרגום מ. וורמברנד, הוצאת דביר, 1959, עמודים 65-66
- ^ Shalva Weil, "Abraham Adgeh: The Perfect English Gentleman" in Tudor Parfitt & Emanuela Trevisan Semi (Editors), Jews of Ethiopia: The Birth of an Elite, Routledge, 2005, ISBN 9780415318389, p. 101-111
| תלמידי יעקב פייטלוביץ' שלמדו מחוץ לאתיופיה | ||
|---|---|---|
| בית הספר בוולקה • בית הספר באדיס אבבה | ||
|