קרב תל חווילפה
 | ||||||||||||||
| תותחי 13 ליטראות של סוללת הארטילריה המלכותית של אינוורנס (סקוטלנד) בירי על תל חווילפה | ||||||||||||||
| מערכה: המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||
| תאריכים | 1 בנובמבר 1917 – 6 בנובמבר 1917 (6 ימים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב באר שבע | |||||||||||||
| קרב אחרי |
קרב עזה השלישי קרב תל א-שריעה | |||||||||||||
| מקום | מצפון לבאר שבע | |||||||||||||
| עילה | חיסול קו ההגנה הטורקי עזה - באר שבע | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון לבריטים | |||||||||||||
| ||||||||||||||
.jpg)
קרב תל חווילפה הוא קרב, שהתחולל על תל חליף וסביבתו, בין 1 בנובמבר 1917 ו-6 בנובמבר 1917 בין כוחות בריטים של חיל המשלוח המצרי לבין כוחות של הצבא העות'מאני במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. הקרב ארך כשבוע, והסתיים בניצחון הצבא הבריטי, ובנסיגת הכוחות העות'מאנים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מרץ ואפריל 1917 נכשלו הבריטים בניסיונותיהם לכבוש את עזה (קרב עזה הראשון ב-26 במרץ וקרב עזה השני ב-19 באפריל). כישלון זה הוביל, מצד אחד, לתגבור הכוחות הבריטים ומצד שני להכנת תוכניות לתקיפת האגף המזרחי של הטורקים על ידי כיבוש באר שבע. תוכנית זו יצאה לפועל ב-31 באוקטובר והצליחה להפתיע את הטורקים (שריכזו כוחות בעזה) ובסופו של יום הקרב נכבשה באר שבע.
הבריטים שאפו לנצל את הצלחתם ולהמשיך בהדיפת הטורקים צפונה אולם הטורקים מיהרו להעביר כוחות לגזרת צפון באר שבע כדי לחסום את תנועת הבריטים. הטורקים התבצרו בקו שבין חברון ועזה תוך שהם מבצרים שורה של תילים בצפון הנגב. בין התילים ניתן למנות את תל חווילפה, תל א-שריעה, תל הוריירה, תל נגילה, תל ג'ממה, כפר הוג' ועוד.
בגזרה המזרחית של קו ההגנה החזיקו הטורקים בקו בין תל חווילפה לדאהרייה כשבמרכז הקו נמצא ראס-אל-נקב.
תנאי השטח
[עריכת קוד מקור | עריכה]תל חווילפה (TEL EL KHUWEILFE) ממוקם כ-16 ק"מ מצפון לבאר שבע בשולי יער להב ומעט צפונה מקיבוץ להב. התל שולט על הדרך מבאר שבע צפונה כמו גם על הדרך העולה לחברון ולירושלים. בקרבת התל התקיימו מספר בארות מים (כמו באר צקלג[1]) אולם אלו היו בשליטת הטורקים בעוד שהשטחים בהם שלטו הבריטים היו מעוטי מקורות מים. מצב זה הכתיב, במידה רבה, את אופי הקרב.
הכוחות המעורבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכוחות הטורקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכוחות הטרקים שנאספו להגן על תל חווילפה כללו כוחות שנסוגו מבאר שבע ותגבורות שנשלחו ממערב. כוחות אלו, בפיקוד מפקדת הקורפוס ה-3, כללו:
- דיביזיית הרגלים ה-24 (שאריות מהכח שהגן על באר שבע).
- דיביזיית הרגלים ה-27 (שאריות מהכח שהגן על באר שבע) בתגבור רגימנט מהדיוויזיה ה-16.
- דיביזיית הרגלים ה-19 מהקורפוס ה-22 (הארמייה ה-7) שנשלחה מגזרת עזה.
- הדיוויזיה הרכובה ה-3
- 3 בטליוני ארטילריה מהארמייה ה-4.
הכוחות הבריטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכוחות הבריטים, בפיקוד לוטננט גנרל הנרי שובל מפקד קורפוס המדבר הרכוב, שפעלו בקרב זה היו:
- דיוויזיית הרגלים ה-53 (הוולשית) בפיקוד מייג'ור גנרל סטנלי מוט (מהקורפוס ה-20 בפיקוד גנרל פיליפ צ'טווד)
- הדיוויזיה הרכובה "יומנרי" (בפיקוד מייג'ור גנרל ג'רג' בארו).
- דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק (בפיקוד מייג'ור גנרל אדוארד צ'ייטור).
- הדיוויזיה הרכובה האוסטרלית (בפיקוד מייג'ור גנרל הנרי הודג'סון)
- קורפוס הגמלים הקיסרי.
- הבריגדה הרכובה ה-7.
מהלך הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהלכי הקרב, מהצד הבריטי, הושפעו מהמחסור החמור במים דבר שהכתיב החלפה תדירה של היחידות הלוחמות בחזית כדי לאפשר להן לחזור למקורות המים באזור באר שבע. דבר זה צמצם את יכולת הפיקוד הבריטי להציב כוח משמעותי מול הביצורים הטורקים החזקים על הקו בין התל ובין דאהרייה.
1 בנובמבר 1917
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך 1 בנובמבר תגברו הכוחות הטורקים את כוחותיהם בתל חווילפה ובקו ההגנה ממזרח לו על ידי כוחות שנסוגו מבאר שבע, כוחות מהיחידות שהגנו על תל א-שריעה וכוחות מהארמייה ה-7 שבחברון. במקביל התקדמו יחידות בריטיות מבאר שבע צפונה ונערכו מול התל. הדיוויזיה ה-53 התקדמה צפונה מבאר שבע, ממזרח לה התקדמה צפונה דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק אך היא נתקלה בכוחות טורקים חזקים ובמקום התחוללו קרבות עד שעות הלילה.
2 בנובמבר 1917
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2 בנובמבר החלה תקיפה בריטית על ידי כוחות של קורפוס המדבר הרכוב (בפיקוד לוטננט גנרל הנרי שובל) אשר כללו את בריגדת הפרשים האוסטרלים ה-2 (מדיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק) ואת הבריגדה ה-7 הרכובה. חזית הקרב נמתחה בין חווילפה לדאהרייה כשהבריגדה ה-7 תוקפת את התל והבריגדה ה-2 תוקפת מזרחית לה לכוון כביש חברון[2]. בסופו של יום לא הצליחו הכוחות הבריטים לכבוש את התל.
3 בנובמבר 1917
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-3 בנובמבר ערכו הבריטים התקפה נוספת על הקו בין תל חווילפה (במערב) לדאהריה (במזרח). הדיוויזיה ה-53 (מהקורפוס ה-20) תקפה את התל בעוד שמימינה תקפו כוחות מ-3 בריגדות (בריגדת הפרשים הקלים ה-1 של דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק, הבריגדה האוסטרלית הרכובה ה-5 והבריגדה הרכובה ה-7). לאחר יום קרבות סבלו הכוחות הבריטים מהרבה נפגעים ולא הצליחו להתקדם משמעותית.
לקראת סופו של יום החל המחסור במי שתייה לתת את אותותיו בכשירות של הכוחות הבריטים ומפקדי הצבא הנחו להחליף את היחידות בחזית על מנת לאפשר להן לחזור לבאר שבע שם היו המים זמינים (מהבארות המקומיות ומתספוקת מהמעיינות בשלאל). בחלק מהמקרים נעשתה החלפת הכוחות תחת אש טורקית.
4 בנובמבר 1917
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-4 בנובמבר הורה אריך פון פאלקנהיין לכוחות הטורקים, ששהו מצפון ומצפון מזרח של הגזרה, לצאת להתקפת נגד בגזרה המזרחית של הקו הבריטי (אזור דאהריה וראס-אל נאקב) אל מול יחידות בריטיות של הבריגדה הרכובה ה-5 ודיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק. התקפת הנגד הטורקית הסתייעה באש ארטילרית כבדה ובאש מקלעים והסבה לכוחות הבריטים נפגעים רבים. בסופו של יום הצליחו הבריטים להחזיק את קו החזית.
במקביל המשיכה הדיוויזיה ה-53 לתקוף את התל אולם לא הצליחה להשיג התקדמות משמעותית.
לאור החוסר המשמעותי במי שתייה, נערכה במהלך היום, ישיבת חירום בנושא, במטה בבאר שבע, בהשתתפות קצינים בכירים של חיל המשלוח המצרי[3]. בישיבה הוחלט שלאור החוסר המשמעותי במי שתייה ללוחמים וסוסים יש לדחות את המשך הפעילות עד ל-6 בנובמבר כדי לאפשר לכל הכוחות להצטייד ולהתרענן.
5 בנובמבר 1917
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך 5 בנובמבר נעשו מאמצים רבים לאפשר לכל היחידות להצטייד במים, מזון ותחמושת. בחלק מהמקרים נשלחו יחידות לאחור ובמקרים אחרים הובאה אספקה לחזית. פעילות זו בוצעה תחת אש ארטילרית אש ומקלעים טורקית ובמקרים מסוימים נדרשו הכוחות הבריטים להדוף התקפות נגד טורקיות.
6-7 בנובמבר 1917
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 בנובמבר החלו הבריטים במערכה כוללת לחיסול ההתנגדות הטורקית בצפון הנגב (בין השאר לכבוש את תל חווילפה). בפעילות זו היו מעורבות רוב הדיוויזיות של קורפוס המדבר הרכוב והקורפוס ה-20. תוכנית הקרב וסדר הכוחות התוקפים (ממזרח למערב) הייתה כדלקמן:
- הדיוויזיה ה-53 (הקורפוס ה-20) יחד עם קורפוס הגמלים הקיסרי (קורפוס המדבר הרכוב) תקפה את תל חווילפה.
- הדיוויזיה הרכובה "יומנרי" (קורפוס המדבר הרכוב) תקפה את המרחב בין תל חווילפה ותל א-שריעה.
- הדיוויזיה ה-74 (הקורפוס ה-20) תקפה את קו ההגנה מדרום לתל א-שריעה ובהמשך את תל א-שריעה ממזרח.
- הדיוויזיה ה-60 (הקורפוס ה-20) תקפה את המרחב בין תל א-שריעה ותל הוריירה ובהמשך את תל א-שריעה ממערב.
- הדיוויזיה ה-10 (הקורפוס ה-20) תקפה את קו הגנה מדרום לתל הוריירה ובהמשך תקפה את התל עצמו.
הקרבות לאורך כל החזית נמשכו גם ב-7 בנובמבר.
קרבות הדיוויזיה ה-53 וקורפוס הגמלים הקיסרי על תל חווילפה נמשכו עד שעות הערב של 7 בנובמבר אז החלו הטורקים לסגת מהתל.
תוצאות הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]האסטרטגיה הבריטית לתקוף לאורך כל קו החזית הביאה להצלחה בפריצת החזית בין תל חווילפה לתל א-שריעה ותל הוריירה. ניצחון זה הביא לנסיגת הטורקים מביצוריהם בעזה ואיפשר לכוחות הבריטים לפרוץ לכוון צפון מערב.
הדיוויזיה ה-53, שכבשה את תל חווילפה נשלחה לכוון דאהרייה ובהמשך המערכה היוותה את האגף הימני בקרב לכיבוש ירושלים.
הקרב שנמשך 6 ימים גרם למאות נפגעים בשני הצדים הלוחמים. בנוסף חידד הקרב את ההשפעה של חוסר באספקה סדירה של מים על מוכנות הכוחות.
חללי הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
לוטננט מיור. קצין אוסטרלי מסוללת המקלעים ה-2. נהרג בקרב על תל חווילפה -
טוראי קליפטון הנרי ג'יימס הוד. חייל אוסטרלי מהרגימנט הרכוב ה-6. נהרג ב-5 בנובמבר 1917 בקרב על תל חווילפה -
הפרש אוסבורן ויליאם ג'ונסטון מהרגימנט האוסטרלי הרכוב ה-1. נהרג בקרב תל חווילפה ב-3 בנוב 1917 -
לנס קורפורל סידני אליס קלייר ג'ונסון מהרגימנט הרכוב האוסטרלי ה-1. נהרג בקרב תל חווילפה ב-3 בנובמבר 1917 -
קפטן ג'ון פוקס ראסל. מחיל הרפואה הבריטי. נהרג בקרב תל חווילפה ב-6 בנובמבר 1917. על גבורתו בקרב זה בטיפול ובחילוץ פצועים הוענק לו צלב ויקטוריה
מורשת הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפסגת התל ניתן לראות תעלות קשר שמקיפות את רב התל. התעלות נחפרו, כנראה, על ידי הטורקים שהגנו על התל. התעלות כוללות אלמנטים מודרניים יותר שמצביעים על שימוש בתעלות בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים (אז עבר הקו הירוק ממזרח לתל). על התל נערכו חפירות ארכאולוגיות במהלכן נמצאו ממצאים הקשורים לתקופת מלחמת העולם הראשונה[4].
-
תעלת קשר בראש התל -
תעלת קשר בראש התל -
תעלת קשר בראש התל
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פילדמרשל ארצ'יבלד פרסיוול ויוול, מסעי המלחמה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2007. עמודים 120–115
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבי נבון, מלחמת העולם הראשונה סביב תל-חווילפה באתר קיבוץ להב
- קרב תל חווילפה באתר "קורפוס המדבר הרכוב" (Desert Column)
- קרב תל חווילפה באתר Men at the Front
- תל חווילפה באתר "מלון בכל מקום" (אורכב)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביקור בבאר צקלג שביער להב באתר אי-ירוק
- ^ הדיוויזיה ה-53 נפרשה ממערב לבריגדה ה-7 כהגנה מהגעת כוחות טורקים ממערב
- ^ בישיבה ב-4 בנובמבר, השתתפו מייג'ור גנרל מוט (מפקד הבריגדה ה-53), גנרל אדוארד צ'ייטור (מפקד הקורפוס ה-10) וגנרל הנרי שובל (מפקד קורפוס המדבר הרכוב). בהמשך הצטרף גם גנרל אדמונד אלנבי
- ^ ממצאים על תל חווילפה באתר Great War Forum
