תל שרע
 | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח |
20 דונם  |
| גובה מעל פני הים |
169 מ' |
| היסטוריה | |
| תקופות |
התקופה הכלקוליתית, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°23′28″N 34°40′54″E / 31.3912°N 34.6816°E |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   תל שרע | |
  | |
תל שֶׁרַע (בערבית: תַל אַ-שַרִיעַה) הוא תל גדול בנגב הצפוני, בגדתו הצפונית של נחל גרר, מדרום-מזרח לנתיבות ליד העיר הבדואית רהט, צפונית לבאר שבע. התל מתנשא על גבעת כורכר לרום של 169 מטרים, וכולל בשטחו כ-20 דונם. תל שרע נחרץ על ידי מדרונות תלולים רבים, ובינו לבין תל הרור נובעים מעיינות רבים.
זיהוי האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי האתר היה נתון לוויכוח ביו הארכאולוגים. אולברייט הציע לזהות את האתר עם חרמה, חוקרים אחרים הציעו את גרר ואת גת-פלשתים. לעומתם בנימין מזר, יוחנן אהרוני וארכאולוגים נוספים העדיפו לזהות את תל שרע עם העיר המקראית צִקְלַג. זיהוי זה שנעשה על בסיס שיקולים היסטוריים וגאוגרפיים, נתמך לאחר מכן בממצא הארכאולוגי שנמצא בחפירות באתר, שכללו קרמיקה פלשתית.
חפירות ארכאולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתר נערכו חפירות ארכאולוגיות על ידי החוג לארכאולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון בראשות א' אורן ובסיוע החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. החפירות נערכו במשך שש עונות חפירה רצופות בין השנים 1979-1972[1]. באתר נחפרו 13 שכבות ארכאולוגיות ונמצא רצף התיישבותי מהתקופה הכלקוליתית ועד התקופה הביזנטית. הממצאים באתר כוללים מבנים רבים, כגון אסמים מהתקופה הפרסית, ארמון (משערים שהארמון הוא מתקופתו של אסא מלך יהודה), ומבנה גדול מהתקופה הרומית. על פסגת התל קיים בית קברות מוסלמי.
התל בתקופת מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב תל א-שריעה ותל הוריירה (1917)
בתקופת מלחמת העולם הראשונה נבנו בסביבת התל מחנות של הצבא העות'מאני כחלק מהערכותם לבלימת הכוחות הבריטים. מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה עברה למרגלות התל ולשם כך נחפר חפיר ממערב לתל ובהמשכו נבנה גשר בן 7 קשתות מעל נחל גרר. מדרום לגדת הנחל, בנו הטורקים תחנת רכבת ששירתה את הכוחות. במהלך נסיגתם פוצצו הטורקים חלק מהגשר אך הוא שוקם על ידי הבריטים והמשיך לשרת אותם. בהמשך הוסט קו הרכבת לבאר שבע מזרחה והאתר נזנח.
נכון ל-2016 הגישה לערוץ הנחל חסומה על ידי צמחייה עבותה ולא ניתן לחפש את שרידי הגשר. ניתן עדיין לראות את הסוללה משני צידי הנחל וכן את החפיר. על הגדה הדרומית של הנחל ממצאים הקשורים לגשר ולתחנת הרכבת.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- א' אורן, שרע - תל, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1992, עמ' 1563–1570
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תל שרע, באתר "עידן התנ"ך"
- עונת חפירות ראשונה ועשירה בתל א-שריעה, דבר, 24 בספטמבר 1972
- ממצאי תל-שרע מחזקים ההשערה אודות איתור צקלג המקראית, דבר, 30 ביולי 1973
- צבי אילן, מצודה שהוחרבה בידי סנחריב נחשפה בנגב, דבר, 27 בספטמבר 1974
תל שרע (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שלמה גבעון, חוקרים עלו על תל א-שריעה, מעריב, 21 ביולי 1974