קרב מילאי (36 לפנה"ס)
קרב מילאי הוא קרב ימי שניטש בשנת 36 לפנה"ס, במהלך מלחמת האזרחים הרומית, בין ציי אוקטביוס וסקסטוס פומפיוס. הלחימה נערכה ליד מילאי (כיום מילאצו) בחוף הצפון-מזרחי של סיציליה, והסתיימה בניצחונו של אוקטביוס.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר תבוסתם של שרידי המחנה הרפובליקאי בקרב מונדה בשנת 45 לפנה"ס על ידי יוליוס קיסר, הצליח סקסטוס פומפיוס לברוח לסיציליה וניצל את חוסר היציבות הפוליטית ברומא כדי לבנות לעצמו בסיס בטוח לפעילות. פומפיוס עסק בעיקר בשוד ימי וכך איים על אספקת המזון לרומא.
כל ניסיונותיהם של אנשי הטריומווירט השני להביסו עלו בתוהו, חוזה שלום שנחתם איתו לא קוים על ידו. מעשי האיבה התחדשו בשנת 37 לפנה"ס, פומפיוס הביס את אוקטביוס בקרב מסינה כתוצאה מחוסר ניסיונו של האחרון בלוחמה ימית. כתוצאה מהתבוסה אוקטביוס העביר את השליטה בצי למצביאו הראשי מרקוס ויפסניוס אגריפה וזה החל לבנות ולאמן את הצי מחדש.
הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנה הבאה הצי החדש של אוקטביוס גמר את אימוניו והיה מוכן לצאת למלחמה. תחילה נחת אגריפה עם הצי בסטרונגילי (כיום סטרומבולי) שבאיים הליפאריים, משם הוא הצליח לכבוש את האי היקסיאה (כיום באסילוצו) ללא התנגדות ונערך לתקוף את מילאי.
במילאי היה מוצב צי של 40 ספינות בפיקודו של דמוקרטס. פומפיוס, שהבין את הסכנה שבפלישה על בסיס פעולתו, שלח כתגבורת צי נוסף בן 45 ספינות בראשותו של אפולופאנס.
בתחילה תכנן אגריפה לתקוף את מילאי בעזרת חצי מכוחותיו, אולם כשהגיע נוכח לדעת שרוב הצי של פומפיוס נמצא במקום, ולכן הוא הזעיק את שאר כוחותיו מהיקסיאה. במקביל הודיע אגריפה לאוקטביוס על התפתחות העניינים ואוקטביוס הצטרף אליו לקרב. אגריפה פיקד על האגף המרכזי בצי שהיה מורכב מאוניות חמש-חתרית כבדות בעוד שציו של פומפיוס היה מורכב מליבורניות. יתרון התמרון והניסיון היה לצדו של פומפיוס בעוד שיתרון חוזק הספינות היה שייך לאגריפה.
למרות יכולת התמרון של פומפיוס חוזקו של הצי הקיסרי הכריע את המערכה. האוניות הגדולות והחזקות של אגריפה הצליחו לנגח את האוניות הקטנות והחלשות. כמו כן עשה הצי הקיסרי שימוש במתקן "העורב", שנועד ללכוד ספינות אויב. פומפיוס הורה לצי שלו לסגת והם ברחו למים רדודים היכן שספינותיו הכבדות של אגריפה לא יכלו לרדוף אחריהם. אגריפה ניסה בהתחלה לצור על הצי של פומפיוס אולם עד מהרה וויתר על תוכנית זאת בעקבות מצבם הרע של מלחיו.
הצי המובס של פומפיוס הצליח לסגת לבסיסו. בסך הכל איבד הצי 30 ספינות לעומת 5 ספינות של הצי הקיסרי שהוטבעו. הניצחון הקיסרי במילאי היה ראשית הסוף של פומפיוס ותרם רבות להגדלת יוקרתו וביסוס כוחו ושליטתו של אוקטביוס ברומא ואיטליה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Appianus. Roman History. Translated by H. White. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1912. Digitized copy in: LacusCurtius.
- J.S. Morrison, Greek and Roman Oared Warships, 399-30 B.C. Oxford, Oxbow Books, 1996. pp. 154–157.