לדלג לתוכן

קרב הר דב הלבנוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל, הסיבה לכך היא: כפילויות מרובות וחוסר במידע ייחודי ורלוונטי.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל, הסיבה לכך היא: כפילויות מרובות וחוסר במידע ייחודי ורלוונטי.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
קרב הר דב הלבנוני
מערכה: החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
(מבצע חיצי הצפון)
(התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל)
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
סוג העימות קרב
תאריך 15 באוקטובר 2024
קרב לפני קרב מרכבא
קרב אחרי קרב עלמא א-שעב
מקום הר דב, גבול ישראל–לבנון
עילה התבססות של חזבאללה בגולן הסורי והר דב הלבנוני
תוצאה

ניצחון ישראלי:

כיבוש אזורים מהר דב הלבנוני.
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

חזבאללהחזבאללה חזבאללה

מפקדים
כוחות

חזבאללהחזבאללה כוח רדואן

אבדות

לפחות 5 הרוגים

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרב הר דב הלבנוני הוא קרב שמתרחש באזור הר דב הלבנוני והר דב הישראלי ב-15 באוקטובר 2024 כחלק מהתמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל. הקרב בוצע בין חטיבת "ההרים" שנוצרה במהלך המלחמה לכוח רדואן ופלוגת "הגולן הכבוש" של חזבאללה.

לערוך את "תבנית:מלחמת חרבות ברזל - רקע לקרבות התמרון הקרקעי בלבנון"
לערוך את "תבנית:מלחמת חרבות ברזל - רקע לקרבות התמרון הקרקעי בלבנון"

ב-7 באוקטובר 2023 יצאו מספר ארגוני טרור מרצועת עזה, בהובלת גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס, למתקפת פתע על ישראל שכללה טבח המוני ופשעים נגד האנושות. נרצחו בה 1,145[1] ישראלים ואזרחים זרים. בתגובה פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל. כבר למחרת הצטרף ארגון הטרור חזבאללה למערכה והחל בירי תלול-מסלול על ישראל מלבנון, על מנת לרתק כוחות גדולים של צה"ל לצפון, ולהפעיל לחץ על ישראל לסיום המערכה על ידי עקירת עשרות אלפי תושבי קו העימות מבתיהם.

במשך חודשים התרכזה ישראל בלחימה בעזה נגד חמאס, ובמהלך ספטמבר 2024 העבירה את עיקר המאמצים צפונה. בספטמבר 2024 פתח צה"ל במבצע חיצי הצפון, שכלל שורת סיכולים ממוקדים שבהם נהרגו רוב בכירי חזבאללה – בהם ראש הארגון חסן נסראללה, שחוסל במבצע סדר חדש, ומפקדי הזרוע הצבאית אבראהים עקיל ועלי כרכי. לצד הסיכולים הממוקדים הותקפו על ידי חיל האוויר הישראלי אלפי מטרות של חזבאללה בלבנון, ביניהן מאות משגרי רקטות, מחסני תחמושת, מפקדות תת-קרקעיות ונשק אסטרטגי. בתקיפות הושמדו אלפי רקטות ונהרגו מאות מחבלי חזבאללה, והארגון ספג מכה קשה. בנוסף, מתחילת המלחמה ביצע צה"ל עשרות פשיטות קומנדו חשאיות בכפרים שליד הגבול על מנת לאסוף מודיעין, לסכל תשתיות טרור ולהכין את הקרקע לתמרון צבאי.

בלילה שבין 30 בספטמבר ל-1 באוקטובר 2024 פתח צה"ל בהובלת פיקוד הצפון בתמרון קרקעי בלבנון במטרה להחזיר את התושבים לצפון בבטחה.

ב-3 באוקטובר 2024 צה"ל חיסל את מפקד הר דב בחזבאללה.[2]

ב-15 באוקטובר 2024 בבוקר, חטיבת "ההרים" התחילה בפשיטות על הגבול הלבנוני-ישראלי. במהלך הפשיטות נמצאו מנהרות שלפי הערכות היו אמורות לחצות את הגבול אך עדיין לא היו מוכנות. החטיבה ביצעו פשיטות ממוקדות במתחמי כוח רדואן במרחב הר דב שבדרום לבנון על מנת לפגוע בתשתיות חזבאללה. באחד המתחמים אותר פאנל סלולרי שסיפק למחבלים חשמל לשהייה ממושכת.[3][4][5] לאחר עוד פשיטות גדוד 8130 של חטיבת ההרים הניפה דגל של ישראל באחד מהאזורים בהר דב וסיימו את כיבוש האזור.[6]

במקביל לקרב, כוח החטיבה התחיל בפשיטות על מרחבים סמוכים להר דב.[7] בנוסף, כוחות התחילו להתאסף בגבול סוריה, ולפי גורמים בסוריה, צה"ל התחיל בפשיטות דומות לפשיטות שנעשו בלבנון לפני התמרון הקרקעי, והתחיל להתקין גדר בתוך סוריה.[8]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]