קניאנתרופוס פלטיאופס
 קניאנתרופוס פלטיאופס
| |
|---|---|
גולגולת של קניאנתרופוס פלטיאופס
| |
| תקופה | |
| פליוקן, 3.5–3.2 מיליון שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | פרימטים |
| תת־סדרה: | בעלי אף יבש |
| משפחה: | הומינידיים |
| סוג: | קניאנתרופוס |
| מין: | קניאנתרופוס פלטיאופס |
| שם מדעי | |
 Kenyanthropus platyops
| |
| |
קניאנתרופוס פלטיאופס (שם מדעי: Kenyanthropus platyops) הוא מין נכחד (כנראה יחיד בסוג קניאנתרופוס) של הומינין, שגולגולת מאובנת אחת שלו, המסומנת KNM-WT 40000, התגלתה בשנת 1999 בחופו המערבי של אגם טורקאנה בקניה על ידי צוות בראשות הפלאואנתרופולוגית מייב ליקי. היא מתוארכת לתקופת הפליוקן התיכון, כ-3.44 עד 3.60 מיליון שנה לפני זמננו.
גולגולת KNM-WT 40000 מעוותת כתוצאה מלחץ של שכבות גאולוגיות, וישנה מחלוקת מדעית סביב סיווגה. ישנם חוקרים, כמו טים וייט, הסבורים שאין הצדקה להגדיר בשבילה סוג ומין נפרד באבולוציה של האדם, ושהיא קרוב לוודאי שייכת למין המוכר אוסטרלופיתקוס אפרנסיס.
גילוי וסיווג
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולגולת KNM-WT 40000 התגלתה באתר הארכאולוגי לומקווי 1 (Lomekwi 1), סמוך לחופו המערבי של אגם טורקאנה בקניה. אגם טורקאנה הוא אחד האזורים העשירים בעולם בממצאים ארכאולוגים ופלאואנתרופולוגים מן האבולוציה של האדם. עושר זה התגלה בשנות השבעים של המאה ה-20 על ידי משלחות חפירה של הפלאואנתרופולוג ריצ'רד ליקי. למשלחות אלו צורפה בין השאר גם אשתו מייב ליקי, פלאואנתרופולוגית חשובה בפני עצמה. היא המשיכה לארגן משלחות חפירה לאזור גם לאחר שבעלה עבר למלא תפקידים בכירים בממשל של קניה. בשנת 1999 היא ארגנה משלחת לאתר לומקווי בחופו המערבי של האגם, אתר שנסקר ונחפר לראשונה על ידי המשלחת של השנה הקודמת. במשלחת נטלה חלק גם בתם של ריצ'רד ומייב - הפלאואנתרופולוגית לואיז ליקי.
חבר המשלחת, עוזר מחקר קנייתי בשם יוסטוס ארוס, גילה גולגולת שלמה קבורה בשכבת אבן בוץ. הגולגולת התגלתה בשני חלקים סמוכים - קופסת גולגולת מעוותת מאוד בלחץ שכבות, והפנים שהם במצב שימור מעט טוב יותר, אך גם הם מחוצים ושבורים. גולגולת זו קיבלה את הסימון הקטלוגי KNM-WT 40000 (ראשי תיבות של המוזאון הלאומי של קניה, מערב טורקאנה, ומספר סידורי) ומשמשת כיום כממצא המייצג (ה"הולוטייפ") של המין קניאנתרופוס פלטיאופס. בנוסף לגולגולת גילתה המשלחת באתר ובסביבותיו מספר מאובני הומינינים נוספים: החלק הטמפורלי של גולגולת אחרת, שברים משלוש לסתות תחתונות ושתי לסתות עליונות, ו-44 שיניים. מתוך מאובנים אלו, רק צד שמאלי של לסת עליונה, שקיבל את הסימון KNM-WT 38350, שויך גם הוא באופן רשמי על ידי מייב ליקי ועמיתיה למין קניאנתרופוס פלטיאופס. כמה מן השיניים שויכו יותר מאוחר על ידי חוקרים שונים להומינינים אוסטרלופיתקוס אנמנסיס ואוסטרלופיתקוס אפרנסיס[1].
הגילוי פורסם במאמר מדעי בכתב העת המדעי היוקרתי Nature במרץ 2001[2]. מייב ליקי סברה שההבדלים בין מאובני אתר לומקווי למאובני אוסטרלופיתקוס אפרנסיס בני תקופתם הצדיקו לא רק מין נפרד, אלא אף סוג נפרד מן הסוג אוסטרלופיתקוס. את הסוג זה היא הגדירה בשם המדעי החדש קניאנתרופוס, הלחם מילים של שם המדינה קניה והמילה היוונית "אנתרופוס" שמשמעה אדם, כדי להצביע על חשיבותו באבולוציה של האדם. שם המין "פלטיאופס" מורכב משתי מילים יווניות: "פלטי" (שטוח) ו"אופסיס" (פנים) המציין את פניה השטוחות של גולגולת KNM-WT 40000. את שם הסוג ושם המין יחד ניתן איפוא לתרגם כ"אדם קנייתי שטוח פנים".
מספר חוקרים חלקו על סיווג מאובני לומקווי למין נפרד ואף סוג נפרד. ביניהם בולט טים וייט שסבר כי אין לבסס הגדרת סוג חדש על גולגולת מעוותת כמו KNM-WT 40000, ואף הציע את האפשרות שהיא שייכת למין אוסטרלופיתקוס אפרנסיס[3].
תיארוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שכבת אבן הבוץ שבה התגלתה גולגולת KNM-WT 40000 נמצאת בין שכבות של אבן טוף מאפר געשי, אשר במקורן תוארכו באמצעות תיארוך רדיומטרי אשלגן-ארגון וארגון-ארגון, ובתיארוך באמצעות פלאומגנטיזם לגיל של כ-3.2 מיליון שנה לפני זמננו (העליונה מביניהן) וכ-3.5 מיליון שנה לפני זמננו (התחתונה מביניהן)[4].
מחקר גאולוגי משנת 2012 עידכן מעט את תיארוך שכבות אלו, וכתוצאה מכך את גיל הממצאים. הגולגולת נמצאה 12 מטרים מעל לשכבה התחתונה שהתיארוך שלה עודכן ל-3.60 מיליון שנה לפני זמננו, ו-8 מטרים מתחת לשכבה העליונה שהתיארוך שלה עודכן ל-3.44 מיליון שנה לפני זמננו. גיל הגולגולת הוערך איפוא באינטרפולציה כ-3.54 מיליון שנה. שבר הלסת העליונה KNM-WT 38350 נמצא מעט מעל לשכבה העליונה וגילו הוערך ב-3.35 מיליון שנה[1].
ההומינין המוכר היטב מתקופה זו באפריקה הוא אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, שמאובנים שלו נמצאו במספר אתרים באתיופיה, בקניה ובטנזניה, מהם מפורסם במיוחד שלד הנקבה המכונה לוסי. עם זאת, גילה של לוסי 3.2 מיליון שנה "בלבד" והגולגולת שלה חלקית מאוד. למעשה, אף גולגולת שלמה של אפרנסיס איננה עתיקה כמו KNM-WT 40000. בשנת 2019, גולגולת זו עדיין הייתה הגולגולת ההומינינית השלמה הרביעית בעתיקותה שהתגלתה (אחרי גולגולת טומיי, בת כ-6.5 מיליון שנה, גולגולת ארדי, בת 4.4 מיליון שנה, וגולגולת אוסטרלופיתקוס אנמנסיס בת 3.8 מיליון שנה).
אנטומיה ומורפולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה].JPG)
קשה ללמוד על האנטומיה של גולגולת KNM-WT 40000 עקב מצבה המחוץ והמעוות. לא ניתן למשל למדוד במדויק את גודל המוח על פי הנפח הפנימי של קופסת המוח שלה. גודל זה הוערך על ידי ליקי ועמיתיה ב-350 עד 400 סמ"ק, דומה לנפח המוח של אוסטרלופיתקים בני תקופתה, וכן לזה של קופי אדם בני-ימינו.
כמה מתווי הפנים השתמרו טוב יותר. עצמות הלחיים בולטות קדימה, והפנים התחתונות שטוחות ולא בולטות קדימה כמו אצל אוסטרלופיתקים, התכונה שהעניקה למין את שמו[4].
שיניה של גולגולת KNM-WT 40000, קטנות כמעט מכל שיני אפרנסיס הידועות, הבדל זה עשוי להצדיק הגדרה של מין נפרד. בנוסף ללסתות הבולטות פחות, הבדל זה מרמז על הסתגלות לתפריט שונה, המכיל פחות מזון צמחי גס המצריך לעיסה מרובה. השיניים מכוסות בשכבה עבה יחסית של זגוגית שן, תכונה האופיינית לשיני הומינינים ומבדילה אותן משיני קופי אדם אחרים[4].
אורח חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עקב מיעוט הממצאים, כמעט דבר אינו ידוע על אורח חייו של קניאנתרופוס פלטיאופס. שחזור סביבת אתר לומקווי באותה תקופה מראה שהיא לא הייתה מדברית כמו בימינו, אלא עשירה בצמחייה, לחה וקרוב לוודאי מיוערת לפחות בחלקה. ייתכן שהייתה דומה לסביבה של אתר חדאר באתיופיה, שבו התגלו לוסי ומאובנים נוספים של אפרנסיס, אך קרוב לוודאי לחה יותר, על פי מגוון מיני בעלי-חיים אחרים שעצמותיהם המאובנות התגלו באתר[4].
בשנת 2015, צוות בראשותה של הארכאולוגית הצרפתייה סוניה הרמנד חיפש מאובנים נוספים של קניאנתרופוס פלטיאופס באתר לומקווי. באחד הבקרים תעו החוקרים בדרכם והגיעו לאתר סמוך, לומקווי 3, ומצאו בו כלי אבן מסותתים, הנחשבים לכלי האבן העתיקים ביותר המוכרים למדע[5], ונקראים כלים לומקוויאנים על שם האתר. הם תוארכו לתקופה של 3.3 מיליון שנה לפני זמננו, תקופה חופפת לתיארוך של שבר הלסת העליונה KNM-WT 38350 מאתר לומקווי המקורי. אף שלא נמצא קשר ברור בין כלי האבן ומאובנים המשויכים לקניאנתרופוס פלטיאופס, הסמיכות בזמן ובמקום הופכת אותו למועמד הסביר ביותר לסיתות כלים אלו[6].
אבולוציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחלוקות לגבי סיווג
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, ישנה מחלוקת בין חוקרים בתחום הפלאואנתרופולוגיה על בחירתה של מייב ליקי לסווג את גולגולת KNM-WT 40000 ואת הלסת העליונה KNM-WT 38350 לסוג נפרד ולמין נפרד. המין ההומיניני המוכר ביותר שחי בפליוקן התיכון, כשלושה עד ארבעה מיליון שנה לפני זמננו, הוא אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, ולכן המאובנים שלו מהווים בדרך-כלל את קנה המידה להשוואה. מייב ליקי ועמיתיה מדדו כמה מאפיינים של KNM-WT 40000 כשונים משל אפרנסיס, בעיקר עצמות הלחיים הבולטות קדימה והלסת העליונה השטוחה מתחת לפתח האף[2]. אך מדידת מאפיינים אלו חשודה עקב העיוות שעברה הגולגולת כתוצאה מלחץ שכבות לאחר מותו של בעליה (אנגלית: expanding matrix distortion) אשר סדק את העצם המאובנת. טים וייט העריך שהגולגולת נסדקה ל-4000 שברים לפחות, ששטחם הממוצע פחות מסנטימטר מרובע. השברים עצמם אינם מהווים בעיה קשה במיוחד משום שהם לא התגלו בנפרד זה מזה, אך הם עשויים להעיד על מידת העיוות שעברה הגולגולת. וייט סבור כי אין לבסס הגדרת סוג חדש על גולגולת מעוותת, ומעריך שהיא שייכת למין אוסטרלופיתקוס אפרנסיס[3].
שיני הגולגולת, הקטנות משיני אפרנסיס, מהוות נימוק משכנע יותר להגדרת מין נפרד, משום שהן פגיעות פחות לעיוות[2]. אך כותרת שן שלמה שרדה רק משן חותכת אחת, ולדעת וייט אף הוא מעוותת[3].
בשנת 2010 פרסמו פרד ספור (אף הוא חבר המשלחת שגילתה את המאובנים), מייב ליקי ולואיזה ליקי, השוואה בין גולגולת KNM-WT 40000 לאלו של אפרנסיס ומאובני הומינינים אחרים, וכן לאלו של בני-אדם וקופי-אדם בני-ימינו, על-פי מורפולוגית הלסת העליונה. ההשוואה השתמשה בטומוגרפיה ממוחשבת לתיקון העיוות של הגולגולת, וכימתה את ההבדלים באמצעות ניתוח גורמים ראשיים. החוקרים הסיקו שמורפולוגית הלסת של KNM-WT 40000 נמצאת מחוץ לטווח הידוע של לסתות אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, אוסטרלופיתקוס אפריקנוס ופראנתרופוס רובוסטוס, וכן מחוץ לטווח של בני-אדם, גורילות מערביות ושימפנזים מצויים בני-ימינו. המאמר בדק שוב גם את הכתר של השן החותכת לאחר תיקון לעיוות, והסיק כי הוא קטן במידותיו מן הטווח הידוע של חותכות אוסטרלופיתקוס ופראנתרופוס. תוצאות אלו תומכות בסיווג KNM-WT 40000 למין נפרד ואף לסוג נפרד[7].
בשנת 2016 פרסם הפלאואנתרופולוג האמריקאי ברנרד ווד מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון מאמר סקירה העוסק בטיב הראיות להבדלים האנטומים שבין כל מיני ההומינינים הנכחדים אשר הוגדרו רשמית. את מידת הביטחון בהבדלים שבין כל זוג מינים המתוארכים לאותה תקופה הוא סיווג על-פי שלוש רמות: "ביטחון גבוה", "ביטחון בינוני" ו"ביטחון נמוך". את ההבדל שבין קניאנתרופוס פלטיאופס לאוסטרלופיתקוס אפרנסיס סיווג ווד תחת "ביטחון בינוני"[1].
שושלות הומיניניות בפליוקן ומוצא האדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיווגו של פלטיאופס נוגע בעיקר למחלוקת לגבי מספר השושלות ההומיניניות שהתקיימו בפליוקן התיכון. לגבי מרבית התקופות האחרות באבולוציה של האדם ישנו קונצנזוס מדעי בין חוקרים בתחום על קיומן הבו-זמני של יותר משושלת אחת של הומינינים. למשל בפליסטוקן התיכון, לפני כ-1.6 מיליון שנה, מתועדים מאובנים של לפחות שלושה מיני הומינינים בערוץ אולדובאי, ואגם טורקאנה: הומו הביליס, הומו ארקטוס (או הומו ארגסטר) ופראנתרופוס רובוסטוס. בפליסטוקן העליון, בין 200 אלף שנה ל-30 אלף שנה לפני זמננו, מתועדים מאובנים של האדם המודרני הומו ספיינס, האדם הניאנדרטלי, האדם הדניסובי, הומו פלורסיינסיס, ואולי אף הומו היידלברגנסיס והומו ארקטוס. על פי תעוד זה האבולוציה של האדם הייתה בדרך-כלל "דמוית שיח", היינו בעלת מספר סעיפים ואולי אף תת-סעיפים, ולא "דמוית סולם", היינו בעלת שושלת קווית אחת. תכונה זו מקשה לעיתים קרובות על זיהוי השושלת הספציפית שהובילה לאנושות המודרנית[1].
ואולם בתקופת הזמן של הפליוקן התיכון, בין שלושה לארבעה מיליון שנה לפני זמננו, מתועד בעיקר מין אחד ממזרח אפריקה – אוסטרלופיתקוס אפרנסיס. מכך נובעת מועמדותו הטבעית לתפקיד האב הקדמון המשותף של כל מיני האדם, ואף של כל מיני אוסטרלופיתקוס ופראנתרופוס, ומכך עולה שהאבולוציה של האדם בתקופה זו הייתה "דמוית סולם". סיווגו האפשרי של קניאנתרופוס פלטיאופס למין נפרד ואף סוג נפרד משמעו קיומה של שושלת שנייה גם בפליוקן התיכון. יתר-על-כן, אף כי ייתכן שקניאנתרופוס פלטיאופס השתייך לענף צדדי באבולוציה של האדם, לא ניתן לפסול את האפשרות שהוא היה אבי כל מיני האדם, גם אם אוסטרלופיתקוס אפרנסיס הוא אביהם של מיני אוסטרלופיתקוס ופראנתרופוס.
ייתכן שמייב ליקי ועמיתיה רמזו לאפשרות כזו כאשר ציינו שמכל שאר ההומינינים, KNM-WT 40000 דומה ביותר לגולגולת KNM-ER 1470, שסווגה על ידי כמה חוקרים כמין משלה הומו רודולפנסיס. שתי גולגולות אלו, אף שהן שונות זו מזו, מצטיינות בפנים שטוחים. KNM-ER 1470 התגלתה אף היא ליד אגם טורקאנה, על ידי אחת המשלחות של ריצ'רד ליקי, ומייב ליקי לקחה חלק בשחזורה, אך היא מאוחרת מגולגולת KNM-WT 40000 ב-1.5 מיליון שנים, ונפח המוח שלה גדול משמעותית. אם נשער שהומו רודולפנסיס הוא צאצא של קניאנתרופוס פלטיאופס ואביו הקדמון של הומו ארקטוס, תתקבל איפוא שושלת היפותטית של מוצא האדם שאיננה כוללת אף אחד מן האוסטרלופיתקים, בניגוד לדעה הרווחת בין החוקרים בתחום. שושלת כזו נראית בלתי-סבירה עקב מיעוט המאובנים התומכים בה, ולכן במאה ה-21 אין פלאואנתרופולוגים שדוגלים בה בגלוי, אך היא מתאימה להשערה שבני משפחת ליקי דגלו בה במאה ה-20.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קניאנתרופוס פלטיאופס, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- קניאנתרופוס פלטיאופס, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Wood, B. and K Boyle, E. (2016) "Hominin taxic diversity: Fact or fantasy?" American journal of physical anthropology, 159(S61), S37-S78. DOI: 10.1002/ajpa.22902
- ^ 1 2 3 Leakey, M. G. et al. (2001) "New hominin genus from eastern Africa shows diverse middle Pliocene lineages" Nature . Vol. 410, pp. 433-440; doi:10.1038/35068500
- ^ 1 2 3 White, T. A. (2003) "Early Hominids--Diversity or Distortion?" Science. Vol. 299 (5615), pp. 1994-1997; doi:10.1126/science.1078294
- ^ 1 2 3 4 Hammond, Ashley S., and Carol V. Ward "Australopithecus and Kenyanthropus." A Companion to Paleoanthropology (2013), pp.434-456.
- ^ "Oldest stone tools pre-date earliest humans". BBC News (באנגלית בריטית). 2015-05-20. נבדק ב-2021-01-05.
- ^ Harmand, S. et al. (2015) "3.3-million-year-old stone tools from Lomekwi 3, West Turkana, Kenya" Nature . Vol. 521, pp. 310-315; doi:10.1038/nature14464
- ^ Spoor, F. et al. (2010) "Hominin diversity in the Middle Pliocene of eastern Africa: the maxilla of KNM-WT 40000" Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences . Vol. 365(1556), pp. 3377-3388; doi:10.1098/rstb.2010.0042