קליפת אגוז (רומן)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | איאן מקיואן |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | רומן |
| הוצאה | |
| הוצאה |
ג'ונתן קייפ  |
| הוצאה בשפת המקור | ג'ונתן קייפ |
| תאריך הוצאה | 2016 |
| מספר עמודים | 208 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | עם עובד |
| תאריך | 2017 |
| תרגום | מיכל אלפון |
| מספר עמודים | 191 |
  | |
קליפת אגוז (באנגלית: Nutshell) הוא רומן מאת הסופר הבריטי איאן מקיואן, שיצא לאור בשנת 2016. הרומן, שעלילתו, בהשראת מחזהו של שייקספיר "המלט", מתרחשת בלונדון של המאה ה-21, מסופר מפיו של עובר הנמצא ברחם אמו, בחודש התשיעי להריונה.
הרומן עוסק בנושאים של בגידה, אהבה, חוסר תקווה והמורכבות של יחסי אנוש. יש בו גוון הומוריסטי אפל, המיושם באמצעות שימוש בתיאורים שובבים ושנונים.
הרומן תורגם לעברית על ידי מיכל אלפון, ויצא לאור בשנת 2017 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת עם עובד.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרומן מתחיל במילים: "אז הנה אני, הפוך בתוך אישה" - המספר הוא עובר הנמצא ברחם אמו, והכל מסופר מנקודת מבטו המוגבלת, לפי הידע שהעובר צובר מהקשבה למה שקורה מחוץ לרחם. ממידע זה, הוא מתאר הבנה גסה של העולם הסובב אותו. כתוצאה מכך, במספר הזדמנויות בטקסט, העובר מעיר על אקטואליה, פוליטיקה וספרות, לאחר שלמד עליהם מפודקאסטים ומהרדיו שאמו, טרודי, מאזינה להם. כדבריו: "היא אוהבת הרצאות בפודקסטים וספרי שמע ללימוד עצמי - איך להבין יינות בחמישה־עשר פרקים, ביוגרפיות של מחזאים מן המאה השבע־עשרה וקלאסיקות מספרות העולם. 'יוליסס' של ג'יימס ג'ויס מרדים אותה, מלהיב אותי".[1] הוא מנסה לשער מה יחסה של אמו אליו: "הייתי רוצה לחשוב שמטרתה כאן בחוץ היא לייצר ויטמין די לצורך התפתחות העצמות שלי, שהיא הנמיכה את הרדיו כדי להיטיב ולהרהר בקיומי, שהיד המלטפת את המקום שבו נדמה לה שראשי נמצא היא ביטוי של רגש חם. אבל יכול להיות שהיא פשוט רוצה להשתזף ושחם לה מדי ואין לה כוח לתסכית על הקיסר המוגולי אורנגזב, ושבאצבעותיה היא רק משככת את הגודש הטורדני של שלהי ההיריון. בקיצור, אני לא בטוח באהבתה."[2]
ככל שהסיפור מתקדם, המספר מגלה שאמו ומאהבהּ קלוד - שהוא דודו של המספר, אחי אביו - מתכננים לרצוח את אביו של המספר, המשורר ג'ון קרנקרוס, כדי לרשת את ביתו, שבו הם מתגוררים. בסופו של דבר, הזוג מרעיל אותו למוות, תוך הצגת המוות כהתאבדות.
כתוצאה ממציאות איומה זו, המספר חווה תחושות של אימה קיומית אשר מתפתחות הן בתגובה למשבר הביתי שלו, אך גם מהאזנה לחדשות והבנת הזמנים הלא וודאיים המצפים לו. בעקבות הרצח של ג'ון, המספר אף מנסה להתאבד על ידי חניקת עצמו בחבל הטבור שלו כדי להימלט מהסיוט הזה, אך נכשל: "כשהורגים את המוח הורגים את הרצון להרוג את המוח. ברגע שאני מתחיל לדעוך, אגרופיי מתרופפים והחיים חוזרים."[3]
בעקבות חקירה משטרתית של נסיבות מותו של ג'ון, טרודי וקלוד חוששים שמעצרם קרוב, ומחליטים להימלט לחו"ל. התסכול ותחושת חוסר האונים של המספר הגיעו לקצה גבול היכולת, והוא מחליט ליזום את צאתו לאוויר העולם כדי למנוע את הבריחה: "הגעתי להחלטה. מספיק ודי. שק השפיר שלי הוא כיס המשי השקוף, עדין וחזק, המכיל אותי. הוא מכיל גם את הנוזל שמגן עליי מפני העולם והחלומות הרעים שבו. לא עוד. עת להצטרף."[4] מיד עם לידתו של המספר הוא רואה לראשונה את אמו, והשוטרים דופקים בדלת הבית.
השראה לרומן
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרומן הוא בהשראת מחזהו של שייקספיר "המלט". רמז לכך, המציג גם את מקור שמו של הספר, ניתן במוטו שבתחילת הספר, הלקוח מדברי המלט במערכה השנייה של המחזה: "הו, אל עליון! הלא גם בתוך קליפת אגוז יכולתי להיות בנפשי מלך על מרחבי אין קץ, לולא חלומותי הרעים."[5] המחזה מתאר את קורותיו של המלט, נסיך דנמרק, שאביו מת לפתע, ואמו גרטרוד נישאת לדודו קלאודיוס. בתחילת המחזה רוחו של אביו המת מופיעה למולו, מספרת שנרצח על ידי קלאודיוס, ומצווה על המלט לנקום את מותו בכך שיהרוג את דודו. מכאן ואילך המלט מתלבט מה לעשות, התלבטות הנמשכת כל המחזה עד סופו הטרגי.
בביקורת ספר שפרסם "הגרדיאן", כתבה קייט קלנצ'י: "כלוא ברחם ולא בחלומותיו, המלט הזה סובל את הסיפור שלו הפוך: הוא תוהה אם הוא צריך להיוולד ולא אם הוא צריך למות; הוא מתחיל עם הסיפור של אביו החיים וממשיך לרוח הרפאים שלו; הוא מתחיל בשתיקה אבל מסתיים בכאוס."[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Nutshell, באתר של איאן מקיואן (באנגלית)
- אריק גלסנר, "קליפת אגוז" של איאן מקיואן: בינוני אך מהנה, באתר ynet, 12 במאי 2017
- טל כרמון, קליפת אגוז, ספרו של מקיואן המצוין, הוא פספוס. הסוף הוא טרגדיה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 ביוני 2017
- יונתן דה שליט, המלט עוברי, מקור ראשון, מוסף "שבת", 13 ביוני 2017
- תלמה אדמון, "קליפת אגוז": הסופר מפתיע בהמצאה משעשעת שמוסיפה נופך לרצח, באתר מעריב אונליין, 17 ביוני 2017
רוית הכט, "קליפת אגוז": איך נראה העולם מנקודת מבטו של עובר, באתר הארץ, 29 ביוני 2017- הספר "קליפת אגוז", באתר "סימניה"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קליפת אגוז, עמ' 12
- ^ קליפת אגוז, עמ' 37
- ^ קליפת אגוז, עמ' 125
- ^ קליפת אגוז, עמ' 184
- ^ ויליאם שייקספיר, המלט, בתרגום אברהם שלונסקי, ספרית פועלים, 1946
- ^ Kate Clanchy, Nutshell by Ian McEwan review – an elegiac masterpiece, The Guardian, 27 באוגוסט 2016
| כתבי איאן מקיואן | ||
|---|---|---|
| רומנים | גן הבטון • נחמת זרים • הילדים שבזמן • התמים • כלבים שחורים • אהבה עיקשת • אמסטרדם • כפרה • שבת • על חוף צ'זיל • סולאר • דברי מתיקה • טובת הילד • קליפת אגוז • מכונות כמוני • הג'וק • שיעורים |  |
| קובצי סיפורים | First Love, Last Rites • In Between the Sheets | |
| ספרי ילדים | Rose Blanche • The Daydreamer (1994) | |
| מחזות טלוויזיה | Jack Flea's Birthday Celebration • משחק החיקוי • Solid Geometry | |
| תסריטים | The Ploughman's Lunch • Soursweet • The Good Son • התמים • על חוף צ'זיל • טובת הילד | |