אמסטרדם (נובלה)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | איאן מקיואן |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | נובלה |
| הוצאה | |
| הוצאה | Jonathan Cape |
| תאריך הוצאה | 1998 |
| מספר עמודים | 177 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | עם עובד |
| פרסים | |
פרס בוקר (1998)  | |
| סדרה | |
| ספר קודם |
אהבה עיקשת |
| הספר הבא |
כפרה |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001983322 |
  | |
"אמסטרדם" הוא נובלה מאת הסופר הבריטי איאן מקיואן שיצאה לאור בשנת 1998. הספר תורגם לעברית בידי טל ניצן-קרן ויצא לאור בהוצאת עם עובד, בסדרת "ספריה לעם". הספר זיכה את מחברו בפרס בוקר.
תמצית העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מולי ליין נפטרה בטרם עת ממחלה שפגעה בגופה ובמוחה. בלווייתה נפגשים בעלה ג'ורג', שהוא מו"ל עשיר, ושלושה ממאהביה בעבר: ג'וליאן גרמוני, שר החוץ של בריטניה החותר לראשות הממשלה, ורנון הולידיי, עורך העיתון "השופט" וקלייב לינלי, מלחין מצליח. המשך העלילה מתמקד בהולידיי ולינלי, אך גם לשני האחרים יש חלק בה.
בעקבות החששות שמעורר בהם מותה הפתאומי של מולי ליין, מגיעים הולידיי ולינלי להסכם המתת חסד הדדי, במקרה שמישהו מהם יגיע למצבה.
לינלי עסוק בהשלמתה של "סימפוניית המילניום" שאותה הוזמן לכתוב לקראת התחלפות המילניום. מרבית הסימפוניה כבר כתובה, וחסר רק קטע הסיום. לקבלת השראה הוא נוסע לאזור האגמים שבצפון-מערב אנגליה.
הולידיי נאבק על שיפור התפוצה של עיתונו, וג'ורג' מגלגל לידיו הזדמנות פז לכך: תצלומים של גרמוני בבגדי אישה, שאותם צילמה מולי ליין. לינלי מותח ביקורת על כוונתו של הולידיי לפרסם תצלומים אלה, הפוגעים בפרטיותו של גרמוני, והדבר גורם לקרע ביניהם.
באזור האגמים ניצב גם לינלי בפני דילמה מוסרית: בעודו מטייל ומהרהר במנגינה שיכתוב, ראה מרחוק אישה שגבר מאיים עליה. הוא התלבט האם להתקרב כדי להגן עליה, אך החליט להימנע מכך כדי שלא לפגוע בריכוז הנחוץ לו לכתיבת המנגינה.
כאשר מתקרב מועד פרסום התצלומים, מוציא גרמוני את העוקץ מהפרסום, כאשר אשתו מכנסת מסיבת עיתונאים שבה היא מספרת על קיום הצילומים.
האיבה בין הולידיי ללינלי גוברת, ומובילה את שניהם לאמסטרדם, שם נערכת חזרת התזמורת על הסימפוניה של לינלי, ושם מגיע הסיפור לשיאו הדרמטי.
דבר המבקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר זכה לשבחי המבקרים, בין השאר בעיתונים הניו יורק טיימס וגארדיאן, וזיכה את מחברו בפרס בוקר לשנת 1998. בטקס הענקת הפרס תיאר דגלאס הרד, לשעבר שר החוץ של בריטניה, את הספר: "בחינה צינית וחכמה של המוסר והתרבות של זמננו".[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הספר "אמסטרדם", באתר "סימניה"
- אמסטרדם, באתר OCLC (באנגלית)
- William H. Pritchard, Publish and Perish, הניו יורק טיימס, December 27, 1998
- Michiko Kakutani, 'Amsterdam': Dark Tour De Force, הניו יורק טיימס, December 1, 1998
- Nicholas Lezard, Morality bites, The Guardian, April 24, 1999
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sarah Lyall, 'Amsterdam' by Ian McEwan Wins Booker Prize, הניו יורק טיימס, 28 October 1998
| כתבי איאן מקיואן | ||
|---|---|---|
| רומנים | גן הבטון • נחמת זרים • הילדים שבזמן • התמים • כלבים שחורים • אהבה עיקשת • אמסטרדם • כפרה • שבת • על חוף צ'זיל • סולאר • דברי מתיקה • טובת הילד • קליפת אגוז • מכונות כמוני • הג'וק • שיעורים |  |
| קובצי סיפורים | First Love, Last Rites • In Between the Sheets | |
| ספרי ילדים | Rose Blanche • The Daydreamer (1994) | |
| מחזות טלוויזיה | Jack Flea's Birthday Celebration • משחק החיקוי • Solid Geometry | |
| תסריטים | The Ploughman's Lunch • Soursweet • The Good Son • התמים • על חוף צ'זיל • טובת הילד | |