לדלג לתוכן

קוסמוס (ספר מאת הומבולדט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
קוסמוס
Kosmos
מידע כללי
מאת אלכסנדר פון הומבולדט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא מדע פופולרי, גאוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1845 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוסמוס: קווים לתיאורו הפיזי של היקום הוא חיבור רב השפעה על מדע וטבע שנכתב על ידי המדען והחוקר הפרוסי אלכסנדר פון הומבולדט. מקור הספר כסדרת הרצאות שהעביר הומבולדט באוניברסיטת ברלין בשנים 29–1828, והוא פורסם בחמישה כרכים בין 1845 ל-1862 (החמישי היה לאחר מותו והושלם על סמך רשימותיו של הומבולדט). בכרך הראשון, הומבולדט מצייר "דיוקן הטבע" כללי, המתאר את הטבע הפיזי של החלל החיצון וכדור הארץ. בכרך השני הוא מתאר את תולדות המדע.

קוסמוס, שנקרא בהרחבה על ידי אנשי אקדמיה והדיוטות, מיישם את ההשקפה היוונית העתיקה על סדר הקוסמוס (ההרמוניה של היקום) על כדור הארץ, מה שמרמז שחוקים אוניברסליים (חוקי טבע) חלים גם על הכאוס לכאורה של העולם הארצי ועל ההתבוננות הזו בטבע וכי הדבר יכול להניב מודעות לשלמות ולקוהרנטיות שלו. הומבולדט אימץ את הסובייקטיביות של המתבונן ו"בכך ניגש בדיוק לאידאולוגיה המתפתחת של המדע, האובייקטיביות שביקשה לטהר את המדע על ידי הסרת הסובייקטיביות כליל".

קוסמוס הושפע ממסעותיו ומלימודיו של הומבולדט, אך בעיקר ממסעו ברחבי אמריקה. כפי שכתב, "התגלית של אמריקה היא ששתלה את זרע הקוסמוס." בשל כל ניסיונו בתחום, הומבולדט היה כשיר במיוחד למשימה לייצג את היקום בעבודה אחת. היה לו ידע נרחב בתחומי לימוד רבים, התנסויות מגוונות כמטייל, ומשאבי העולם המדעי והספרותי שעמדו לרשותו.

קוסמוס היה פופולרי מאוד כשיצא לאור, כשהכרך הראשון נמכר תוך חודשיים, והיצירה תורגמה לרוב השפות האירופיות. הומבולדט כתב ביומנו סקיצות נוספות של כרכים של קוסמוס המכונים קוסמוס 1 עד 9. כרכים אלה נותרו עם כותרות טיוטות בלבד ונכתבו למחצה עד מותו של הומבולדט ב-1859. אף על פי שמדעי הטבע התפצלו מהפרספקטיבה הרומנטית שהומבולדט הציג בקוסמוס, היצירה עדיין נחשבת להישג מדעי וספרותי משמעותי, לאחר שהשפיעה על ההתקדמות המדעית שלאחר מכן והקנתה פרספקטיבה מאחדת למחקרי המדע, הטבע והמין האנושי.

הומבולדט שקד על ספר זה החל משנת 1834 ורצה לתאר בה "את כל העולם החומרי" ובו סיכום של מחקרים רבים הנוגעים לתחומים כמו קוסמולוגיה, גאוגרפיה, וביולוגיה. הכנת הספר נמשכה זמן רב וכינסה מידע ממדענים רבים. הכרך הראשון עסק במדעי הטבע "בעולם החיצוני". הכרך השני כלל התבוננות "בעולם הפנימי" - בהשפעה שהעולם החיצוני "מטביע ברגשות" הוא כלל היסטוריה של המין האנושי והיסטוריה של המדע. שני כרכים אלה יודעו לקהל הרחב והיו רבי מכר. ברבות השנים הוסיף הומבולדט עוד 3 כרכים שיועדו לקהל מקצועי יותר.

הומבולדט ראה בעולם את מה שהיוונים הקדמונים כינו קוסמוס - "מערכת מסודרת והרמונית להפליא" - וטבע את המילה המודרנית "קוסמוס" (במובנה הקיים כיום - יקום) שתשמש ככותרת עבודתו הסופית. כותרת זו אפשרה לו להקיף את השמים והארץ ביחד. הוא הציג מחדש את המונח קוסמוס כ"המכלול של כל הדברים בשמים ובארץ, האוניברסליות של הנבראים המהווים את העולם המורגש." מטרתו הבסיסית מתוארת בהקדמה לכרך הראשון:

"המטרה החשובה ביותר של כל מדע הפיזיקה היא זו: להכיר באחדות במגוון, להבין את כל ההיבטים הבודדים כפי שהתגלו מגילויי העידנים האחרונים, לשפוט בנפרד תופעות בודדות מבלי לוותר על חלקן, ולתפוס את מהות הטבע תחת העטיפה של המראה החיצוני."

הומבולדט מוסיף עד מהרה כי הקוסמוס מסמל הן את "סדר העולם, והן עיטור של הסדר האוניברסלי הזה." לפיכך, ישנם שני היבטים של הקוסמוס, ה"סדר" ו"הקישוט". הראשון מתייחס לעובדה הנצפית שהיקום הפיזי, ללא תלות בבני אדם, מפגין חוקיות ודפוסים שאנו יכולים להגדיר כחוקים. קישוט, לעומת זאת, תלוי בפרשנות אנושית. בעיני הומבולדט, קוסמוס מסודר ויפה כאחד, דרך המוח האנושי. הוא יצר תמונה דינמית של היקום שתצמח ותשתנה ללא הרף ככל שתפיסות אנושיות לגבי הטבע ועומק התחושה האנושית לגבי הטבע מתרחבות ומעמיקות.

כדי לייצג את ההיבט הדו-צדדי הזה של קוסמוס, חילק הומבולדט את ספרו לשני חלקים, כאשר הציור הראשון הוא "דיוקן הטבע" כללי. הומבולדט בוחן תחילה את החלל החיצון - שביל החלב, ערפיליות קוסמיות וכוכבי לכת - ו ואז ממשיך לכדור הארץ ולגאוגרפיה הפיזית שלו; אקלים; הרי געש; יחסים בין צמחים, בעלי חיים ואנושות; התפתחות; והיופי של הטבע. בחלק השני, על תולדות המדע, שואף הומבולדט לקחת את הקורא למסע פנימי או "סובייקטיבי" דרך המוח. הומבולדט עוסק ב"הבדל בתחושת ההתרגשות מההתבוננות בטבע בתקופות שונות", כלומר, היחס לתופעות הטבע בקרב משוררים, ציירים וחוקרי טבע לאורך הדורות. שלושת הכרכים האחרונים מוקדשים לתיאור מפורט יותר של מחקרים מדעיים באסטרונומיה, תכונותיו הפיזיקליות של כדור הארץ ותצורות גאולוגיות. בסך הכל, העבודה הסופית פעלה בהתאם לתוכנית ההרצאות בברלין .

הפצה והשפעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם לשפות שונות ביניהם לאנגלית - בגלל הביקוש הרב הייתה "מלחמה" בין מתרגמים וכך תוך 4 שנים מהוצאתו תורגם הספר לאנגלית בשלוש הוצאות שונות באנגליה לבדה נמכר הספר ב-40,000 עותקים עד 1849 ועוד אלפים נמכרו בארצות הברית.[1]

הומבולדט כבר היה מפורסם למדי בתקופה זו, בעיקר באירופה ובדרום אמריקה בזכות ספריו רבי ההשפעה, אולם עד לתקופה זו מעט אמריקאים נחשפו לעבודתו של הומבולדט. קוסמוס שינה זאת באופן משמעותי. הספר השפיע על אמנים והוגי דעות אמריקאים במשך שני דורות לפחות. המשורד ראלף וולדו אמרסון כתב "הומבולדט הנפלא, עם המרכז הרחב והכנפיים הפרוסות שלו צועד כמו צבא ואוסף בלכתו את כל הדברים". מחבר נוסף שהתרשם מהומבולדט היה אדגר אלן פו, ששירו "יורקה" (1848) היה תגובה ישירה ל"קוסמוס" והוקדש להומבולדט. משורר נוסף שהושפע מהומבולדט היה וולט ויטמן שקרא את קוסמוס בזמן שכתב את אסופת שיריו "עלי עשב" וכתב גם שיר בשם "קוסמוס" ותיאר את עצמו כ"קוסמוס" בשירו "שיר על עצמי".[1]

הספר השפיע גם על הנרי דייוויד תורו וסייע לו להגיע לבשלות. כאשר תורו חזר מהבקתה שבה הוא חי במשך שנתיים הוא ניסה לכתוב עליה ספר אולם הספר היה כישלון חרוץ. בהשראת הומבולדט החל תורו למדוד ולראות את עולם הטבע בצורה בוחנת ועמוקה יותר, דבר שסייע לו לבסוף לעבות ולהעמיק את ספרו המפורסם וולדן - חיים ביער.[1][2]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוסמוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]