לדלג לתוכן

צ'ארלס אנדרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'ארלס אנדרסון
Charles Anderson
צ'ארלס אנדרסון
צ'ארלס אנדרסון
לידה 1 ביוני 1814
לואיוויל, קנטקי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בספטמבר 1895 (בגיל 81)
קטאווה, קנטקי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה קטאווה, קנטקי, ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת מיאמי (1833) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל אוהיו ה־27
29 באוגוסט 18658 בינואר 1866
(133 ימים)
סגן מושל אוהיו ה־7
11 בינואר 186429 באוגוסט 1865
(שנה)
תחת מושל אוהיו ג'ון ברף
→ בנג'מין סטנטון
אנדרו מק'ברני ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'ארלס אנדרסוןאנגלית: Charles Anderson;‏ 1 ביוני 18142 בספטמבר 1895) היה פוליטיקאי אמריקאי מאוהיו, איש המפלגה הוויגית ולאחר מכן איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן לזמן קצר כמושל אוהיו ה-27.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ארלס אנדרסון נולד בלואיוויל, קנטקי, למשפחה בולטת בפעילותה הציבורית. אביו, ריצ'רד קלאף אנדרסון האב, היה שלישו של המרקיז דה לה פאייט במלחמת העצמאות האמריקאית.[1] צ'ארלס אנדרסון סיים את לימודיו באוניברסיטת מיאמי שבאוקספורד, אוהיו ב-1833, למד משפטים והתקבל ללשכת עורכי הדין. הוא עבר לדייטון, אוהיו, שם הוא החל לעסוק בעריכת דין ובהמשך נבחר כתובע המחוזי.

ב-1844 נבחר אנדרסון לסנאט של אוהיו ורכש מוניטין כמי שקידם את זכויותיהם של האפרו-אמריקאים. לאחר מכן הוא עבר לטקסס מסיבות בריאותיות. בדצמבר 1860 הוא נשא נאום נלהב בסן אנטוניו, שבו הוא התנגד נחרצות לפרישה מהאיחוד וקרא ל"נצחיותו של האיחוד הלאומי". תומכים מקומיים זועמים של הקונפדרציה איימו על אנדרסון ועצרו אותו ללא אשמה, אך הוא נמלט ושב למשפחתו בדייטון.

הנשיא אברהם לינקולן שלח את אנדרסון למסע נאומים לטובת האיחוד באירופה, שאחריו קיבל אנדרסון את הפיקוד על רגימנט הרגלים ה-93 של אוהיו וקיבל דרגת קולונל בצבא האיחוד. לאחר שנפצע קשה בקרב סטונס ריבר (אנ') התפטר אנדרסון מתפקידו ושב לאוהיו כדי להחלים.[2]

בסוף 1863 נבחר אנדרסון כסגן המושל של אוהיו ובתחילת 1864 הושבע לתפקידו. ב-29 באוגוסט 1865, עם מותו של המושל ג'ון ברף, הוא היה למושל אוהיו.

כמושל כיהן אנדרסון פחות מחמישה חודשים, עד 8 בינואר 1866. לאחר סיום כהונתו כמושל שב אנדרסון לקנטקי וחידש את עיסוקו בעריכת דין.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו של אנדרסון, מייג'ור רוברט אנדרסון, היה גם הוא קצין בצבא ארצות הברית, שנודע בשל תפקידו בהגנת פורט סאמטר עם פרוץ מלחמת האזרחים. אח אחר שלו, ויליאם מרשל אנדרסון, נודע כחוקר, פוליטיקאי וחבר במושבת וירג'יניה החדשה של אנשי הקונפדרציה לשעבר במקסיקו בתקופת מלכותו של מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו.[3]

צ'ארלס אנדרסון נפטר בקטאווה שבקנטקי ב-2 בספטמבר 1895, בגיל 81. הוא נטמן בבית הקברות המקומי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס אנדרסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]