פרשת החשד לאונס בקפריסין
פרשת החשד לאונס בקפריסין (גם: ”פרשת איה נאפה“) היא פרשה בה 12 תיירים צעירים ישראלים, נחשדו בביצוע אונס קבוצתי בתיירת בריטית בת 19, בעת ששהו בנופש בקפריסין ב-16 ביולי 2019. לאחר מכן נסגר התיק נגדם והתיירת הואשמה בתלונת שווא והורשעה,[1][2] אך ערעורה לבית המשפט העליון של קפריסין התקבל, והרשעתה נמחקה בינואר 2022.[3][4]
השתלשלות האירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]איה נאפה היא עיר קיט בקפריסין, המהווה יעד פופולרי לתיירים מישראל ומאירופה. בקיץ 2019 הגיעה למלון בעיר קבוצת תיירים ישראלים בני 16 עד 18 תושבי הקריות, עפולה וירושלים.[5] תיירת בריטית בת 19, תושבת מחוז דרבישייר,[6] התיידדה עם חלק מהקבוצה. באחד הלילות שקדמו לפרשה היא קיימה יחסי מין בהסכמה עם שמעון "סם" יוסופוב, בן 19 מירושלים,[7][8] שחקן כדורגל מקצועי בליגת העל בכדורגל לנוער ששיחק בקבוצת בית"ר ירושלים אורן.[9][6]
חשד לאונס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 ביולי 2019, בשעות הערב, יוסופוב והצעירה עלו לחדרו, חדר 723 במלון "פמבוס נאפה רוקס". לאחר מכן הצטרפה לחדר קבוצת נערים ישראלים, אשר לדברי הצעירה תפסו אותה בניגוד לרצונה ואנסו אותה בזה אחר זה, על אף שצרחה בבכי שיפסיקו. בשלב מסוים הצליחה לברוח מהחדר והגיעה אל מרפאה בבית המלון. בסערת הרגשות סירבה שגבר יטפל בה, משכך הרופא הזעיק משטרה. 12 חשודים ישראלים נעצרו ונחקרו במשטרת פאראלימני. מיד לאחר הגשת התלונה אמהּ של הצעירה הגיעה מבריטניה לקפריסין.[10] לפי ממצאי החקירה נמצאו ראיות פורנזיות לכך שקוימו יחסי מין בחדר במלון. נמצאו קונדומים, שריטות על רגליה וממצאי DNA.
ב-25 ביולי שוחררו חמישה מהחשודים. הוכח כי שלושה מהם לא היו מעורבים באונס, והשניים האחרים עמדו בפתח הדלת ופתחו אותה מפעם לפעם. עם שחרורם שבו מיד לישראל. באותו יום מסרה הצעירה עדות שנייה, אך לא נערך מסדר זיהוי בגלל מצבה הנפשי וקשיים טכניים. שבעה חשודים נותרו במעצר, ויוחסו להם עבירות של אונס וקשירת קשר לביצוע פשע. בחקירה שלושה מהחשודים הודו שקיימו יחסי מין עם הצעירה ואילו הארבעה האחרים הכחישו. נציג המשטרה ציין כי חלו שינויים בגרסתו של יוסופוב, וכי חשודים אחרים צילמו את המקרה בטלפונים הניידים.[11] אחד עשר טלפונים סלולריים נתפסו ונבדקו בידי משטרת קפריסין, וסרטונים שנמחקו מהם שוחזרו.[12] חלק מהסרטונים שצילמו החשודים הופץ ברשתות החברתיות. בסרטונים נראה יוסופוב, החשוד המרכזי, מקיים יחסי מין עם המתלוננת, כאשר אחד מהחשודים האחרים מצלם את המעשה. גורם המקורב לחקירה אמר כי "הדלפת הסרטון מהווה שיבוש הליכי חקירה, וחשיפת פרטים של קטינים".[13] .[14] השר צחי הנגבי, חבר קרוב של שניים מהורי החשודים, אמר בריאיון לרדיו תל אביב: "מדובר בילדים דתיים, שלא חלמו להיות מעורבים בסוג כזה של טרגדיה."[15]
משפט הצעירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-27 ביולי תושאלה הצעירה בעקבות קבלת ממצאי בדיקת ה-DNA. לטענת המשטרה הצעירה התקשתה לתת תשובות ונמצאו סתירות בעדותה. בשעה 2 לפנות בוקר, לאחר 8 שעות של חקירה, חתמה על הצהרה בה היא מודה כי בדתה את האירוע. על פי צוות החקירה בקפריסין, המתלוננת קיימה יחסי מין בהסכמה עם כמה מהנערים, אך היא זעמה על כך שהנערים צילמו אותה ללא הסכמתה במהלך המפגש, ולכן החליטה להגיש נגדם תלונה שקרית על אונס. היא נעצרה בחשד למתן עדות שקר. שבעת החשודים ששהו במעצר שוחררו וחזרו לישראל.[16][17]
ב-30 ביולי הוארך מעצרה של הצעירה והוגש נגדה כתב אישום בגין עדות שקר ופגיעה ברגשות הציבור בבית המשפט בפמגוסטה.[18] מנגד, היא טענה כי צילום הסרטונים והפצתם ברשת מהווים עבירה חמורה יותר, ודרשה למצות את הדין עם אלה שצילמו והפיצו את הסרטונים.[19] ב-5 באוגוסט חזרה בה מהודאתה וטענה שמשטרת קפריסין הכריחה אותה לחתום על ההודאה, שאותה ניסחו החוקרים, לאחר שמונה שעות מתישות של חקירה בתחנת המשטרה. עורך דינה של הצעירה טען כי "הודאתה הושגה תחת לחץ, בהתחשב באיומים שהשמיעו השוטרים. כמו כן, זכויות האדם שלה הופרו כיוון שלא הזהירו אותה כחוק בטרם החקירה ולא אפשרו לה להיוועץ עם עורך דין".[20] לדברי עורכי דינה היא סובלת מפוסט טראומה, ורוצה לחזור לארצה.[18] במשפט טענו עורכי דינה כי התנהלות המשטרה הייתה בלתי תקינה. הובאה תרשומת חקירה של אחד החשודים אשר אמר "בנימה מרושעת ואגרסיבית" שהם "יעשו אורגיה איתה, שכולם יעשו סקס איתה ושיפרקו אותה".[21] נטען שטופס ההודאה אותו כביכול כתבה בעצמה נכתב למעשה על ידי החוקרים, אשר לחצו עליה לחתום עליו. לצורך כך הוצג ניתוחו של ד"ר אנדראה ניני, מומחה לבלשנות פורנזית מאוניברסיטת מנצ'סטר, לפיו ההודאה נכתבה ״באנגלית-יוונית״ שלא אופיינית לדובר שאנגלית היא שפת אמו, ולכן לדבריו לא סביר שכתבה אותו בעצמה אלא שהנוסח הוכתב לה על ידי המשטרה.[22][23][24] לדברי עורך הדין שלה, המשטרה נקטה בצעדים אלו בעקבות "לחץ עצום" כדי לסגור את הפרשה כמה שיותר מהר. זאת כדי למנוע פגיעה בתיירות הצעירים, מקור הפרנסה המרכזי של איה נאפה.[25] ב-15 באוקטובר העידה הנאשמת לראשונה וסיפרה כי החוקרים הפעילו עליה לחץ שגרם לה לחשוש לחייה. "אמרתי לו שאני יודעת את הזכויות שלי ומגיע לי עורך דין", סיפרה, "הוא אמר 'אולי באנגליה, לא בקפריסין'".[26] בסך הכל היא שהתה חודש בכלא המרכזי של ניקוסיה.[27] ב-28 בנובמבר דחה בית המשפט את טענת הצעירה[1] וב-7 בינואר 2020 נגזר עליה מאסר על תנאי לארבעה חודשים למשך 3 שנים.[2] אל הקראת גזר הדין הגיעו 60 איש מישראל כדי להפגין תמיכה בצעירה.[28] לאחר הקראת גזר הדין הצעירה שבה לבריטניה[29] וב-16 בינואר הגישה הצעירה ערעור לבית המשפט העליון בקפריסין.[30]
בית המשפט העליון של קפריסין החל לדון בערעור ב-16 בספטמבר 2021.[31][32] ב-31 בינואר 2022 קיבל בית המשפט את הערעור וההרשעה נמחקה.[3][4]
לאחר האירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר האירוע שבה הצעירה לאנגליה והיא מנסה לשקם את חייה. לפי עמדת עורכי הדין המסייעים בייצוגה, היא נותרה פגועה נפשית, מתקשה להתרכז בלימודיה האקדמיים, בבנייה מחודשת של קשריה החברתיים ובכל יציאה מהבית.[31]
ביוני 2022 הגישה לבית הדין האירופי לזכויות אדם תביעה לחקירה מחודשת, בשל מחדלים שלדבריה נפלו בחקירה הקפריסאית.[33][34]
סיקור תקשורתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיתונאים ישראלים טענו כי משטרת קפריסין ביצעה חקירה רשלנית ונותרו ראיות מפלילות בזירת האירוע. החוקר הראשי מריוס כריסטו הכחיש טענות אלה ואף טען שעיתונאים ישראליים שתלו קונדומים בזירה.[35][36]
רוב התגובות בישראל גינו את האירוע וקראו להעניש את התיירים הישראלים.[37] מנגד, החשודים טענו כי קיימו איתה יחסי מין בהסכמה, והצביעו על מספר סתירות בעדותה. למשל, אחד החשודים הכחיש כי יצאה עירומה מהחדר. "יש צילומים מהמלון ואפשר לראות שהיא לא מסתובבת עירומה."
בכתבה של ברהנו טגניה בחדשות 12 דווח כי חשפנית באי הציגה עצמה כחברה של המתלוננת וטענה שזו אמרה לה שבעבר היא קיבלה פיצוי כספי בגלל אונס קבוצתי שעברה.[38] טענה זו נבדקה על ידי האינטרפול ונמצא שהיא לא נכונה.[39][40]
חלק מכלי התקשורת, בהם חדשות 12, חדשות 13 וגלי צה"ל, נתנו לפרשה את הכותרת "ההסתבכות בקפריסין" וספגו ביקורת קשה ברשתות החברתיות. נטען שבדיווחיהם הציגו את המקרה באופן מוטה ואף ראיינו תיירים ששהו במלון וטענו כי ייתכן שהצעירה יזמה את האירוע בעצמה.[41] העיתונאי דורון הרמן, שנשלח לקפריסין לסקר את האירוע, דיווח בהרחבה על תנאי המעצר של החשודים הישראלים, ונטען לגביו כי הוא משתמש בסטריאוטיפים של האשמת הקורבן.[41]
בינואר 2020 פורסם בתוכנית הטלוויזיה "אורלי וגיא" ראיון של הצעירה לתקשורת הישראלית.[42] לדברי אורלי וילנאי: "הצעירה הבריטית נאנסה פיזית, חד משמעית. פגשנו צעירה מקסימה, בת 19, שהפוסט טראומה שלה צועקת מכמעט כל התנהלות שלה. היא מכרסמת לעצמה את הידיים, מדי פעם 'נתקעת' ככה ונכנסת לתוך עולם שצריך להעיר אותה ממנו. היא מתארת מעשה אונס מטורף. היא קורבן באופן ברור".[43] לאחר שידור הראיון הופצו ברשתות החברתיות תמונותיהם ושמותיהם של 12 הנערים שנעצרו, חלקם קטינים, למרות האיסור הקבוע בחוק לפרסם שמות קטינים. בתגובה שלחו בני משפחתם של הקטינים כתב התראה משפטי.[44]
באפריל 2020 שודר בערוץ ITV בבריטניה סרט תיעודי על הפרשה.[45]
מעורבות ארגוני זכויות אדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר ארגוני זכויות אדם דרשו משלטונות קפריסין לשחרר את הצעירה. אחד הארגונים הבולטים הוא "המכון הים תיכוני ללימודי מגדר", ארגון חוץ-ממשלתי המתמקד בזכויות האישה ושוויון מגדרי היושב בניקוסיה. סוזנה פבלו, מנהלת המכון, אמרה: "זה אכזרי מה שהיא ובני משפחתה נאלצו לסבול ... זה לגמרי לא פרופורציונלי למה שהיא מואשמת בו."[46]
משפחתה וחבריה של הצעירה פתחו עבורה קמפיין מימון המונים שיסייע להם בעלויות המשפטיות. הם הצליחו לגייס את סכום המטרה, 15 אלף פאונד, תוך יום אחד. חצי מהסכום נתרם על ידי הישראלי ארי פרייזר.[47]
לפי "חוק הסרטונים", צילום והפצת סרטונים בעלי תוכן מיני מהווה עבירה לפי החוק בישראל. עם הגעת הנערים לישראל הוגשה נגדם תלונה במשטרת ישראל, בגין הפצת סרטוני מין של הצעירה שצולמו ללא ידיעתה והופצו בוואטסאפ ובאתרי פורנוגרפיה.[48] בנובמבר 2019 הודיעה המשטרה שלאחר התייעצות עם הפרקליטות הוחלט שלא תפתח חקירה.[49]
חרם על קפריסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2020 הושק קמפיין בטוויטר עם ההאשטאג boycottcyprus#. ב-1 בינואר הביעה אמהּ של הצעירה הבריטית תמיכה בקמפיין חרם נגד קפריסין באומרה שהמדינה אינה בטוחה לתיירים.[50] כמו כן היא גינתה את פסק הדין שהטיל אשמה על בתה וטענה לעיוות דין.
ב-3 בינואר 2020 חברת Summer Takeaways, חברת הטיולים שארגנה את הטיול עבור הצעירה וחבריה, הודיעה כי החברה לא תספק עוד שירותים לאיה נאפה. החברה הסירה את כל הקישורים לאיה נאפה באתר שלה והציעה החזרים כספיים ללקוחות שהזמינו טיול ליעד בקיץ 2020.
ב-6 בינואר, מפגינים שהביעו תמיכה בצעירה מחו מחוץ לנציבות הקפריסאית העליונה בלונדון. בנוסף, נערכו הפגנות הזדהות עם הצעירה בניקוסיה ובתל אביב ביום בעקבות גזר דינה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלינור ארזי, פרשת איה נאפה בראי חוק העונשין הישראלי, באתר "העוקץ", 5 במאי 2020
- רוני ודנאי, פרשת איה נאפה: כרוניקת רמיסה של הנפש, באתר "את", 23 באפריל 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 נעה שפיגל, ביהמ"ש בקפריסין דחה את טענת הבריטית כי אולצה להודות שבדתה את האונס, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2019
- ^ 1 2 איתי בלומנטל ואיתמר אייכנר, גזר הדין לבריטית בקפריסין: מאסר על תנאי, באתר ynet, 7 בינואר 2020
- ^ 1 2 ורד פלמן, ביהמ"ש בקפריסין קיבל את ערעור הצעירה שהורשעה בבדיית אונס בידי ישראלים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 בינואר 2022
- ^ 1 2 הלנה סמית׳, UK woman accused of making up Cyprus gang-rape claims has conviction quashed, Guardian, 31 בינואר 2022
- ^ סוכנויות הידיעות, מסדר זיהוי ותשאול של 35 איש: חקירת פרשת האונס בקפריסין נמשכת, באתר וואלה, 18 ביולי 2019
- ^ 1 2 How Israel has turned on 12 teenage boys accused of Cyprus gang-rape, באתר הדיילי מייל, 3 בינואר 2020 (באנגלית).
- ^ Revealed: Semi-pro footballer, 19, who had holiday fling with Brit teenager in Cyprus - and admitted consensual sex with her - before she was convicted of making false gang rape claims, באתר הדיילי מייל, 6 בינואר 2020 (באנגלית).
- ^ Brit teen free to fly home after being spared jail over Ayia Napa gang rape claim, באתר הסאן, 7 בינואר 2020 (באנגלית).
- ^ סגל השחקנים בקבוצת בית"ר ירושלים אורן, עונה 2018/2019, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל.
- ^ Ayia Napa: 'False rape claim' statement 'not proper English', באתר ה-BBC, 17 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ יואב איתיאל, שליח וואלה! NEWS לקפריסין, מעצר 7 החשודים באונס בקפריסין הוארך; 20 ממצאים חדשים נאספו, באתר וואלה, 26 ביולי 2019
- ^ יואב איתיאל, נער ששוחרר מהמעצר בקפריסין: "ידעתי שיש לי אליבי", באתר וואלה, 25 ביולי 2019
- ^ דורון הרמן וחן זנדר, החשד לאונס בקפריסין: אחד הסרטונים מליל האירוע דלף לרשת, באתר חדשות 13, 27 ביולי 2019
- ^ ירון אברהם, "זה היה פסול מוסרית, מישהו היה צריך לעצור", באתר מאקו, 29 ביולי 2019
- ^ דורון הרמן, החשד לאונס בקפריסין: "נמצאו אצל העצורים סרטונים מהאירוע", באתר חדשות 13, 19 ביולי 2019.
- ^ רותם אליזרע, שמפניה מחוץ לבית המעצר: הישראלים בקפריסין שוחררו, באתר ynet, 28 ביולי 2019
- ^ אלון חכמון, אחד המשוחררים מקפריסין: "היא ניסתה להוציא כסף, אמרתי לחברי לא לנסוע לשם", באתר מעריב אונליין, 28 ביולי 2019
ניר צדוק, כשהצעירים חזרו לארץ, אולם מקבלי הפנים נראה כמו טקס לספורטאים אולימפיים, באתר הארץ, 29 ביולי 2019 - ^ 1 2 נעה שפיגל, נדחתה בקשת הצעירה הבריטית שנאשמת בבדיית אונס בקפריסין לשוב לארצה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2019
- ^ רותם אליזרע, הצעירה הבריטית נאשמת בעדות שקר, וטוענת: "הפצת הסרטונים - חמורה בהרבה", באתר ynet, 30 ביולי 2019
- ^ ynet, הצעירה הבריטית: "אולצתי להודות שבדיתי את האונס בקפריסין", באתר ynet, 5 באוגוסט 2019
- ^ יואב איתיאל, "החקירה לא נוהלה כראוי": החל שלב ההוכחות במשפט הצעירה הבריטית בקפריסין, באתר וואלה, 3 באוקטובר 2019
- ^ על ניתוח בלשני בפרשת האונס באיה נאפה, בבלוג "דגש קל"
- ^ יואב איתיאל, משפט הצעירה הבריטית בקפריסין: "חווה סיוטי לילה ביחס לאונס", באתר וואלה, 2 בנובמבר 2019
- ^ British teenager's 'confession' over gang rape case WAS dictated by Cyprus police and uses 'phrases an English person wouldn't use', language expert finds, Daily Mail, 2 בינואר 2020 (באנגלית)
- ^ Rights groups urge Cyprus to drop false rape case against Briton, באתר הגארדיאן, 14 באוקטובר 2019 (באנגלית)
- ^ נעה שפיגל, הבריטית המואשמת בבדיית אונס העידה: נאנסתי, המשטרה פשוט נגדי, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2019
- ^ הלנה סמית', British woman denies making up claim she was raped in Cyprus, 27 באוגוסט 2019 (באנגלית)
- ^ אילנה שטוטלנד, ישראלים תומכים בצעירה הבריטית שהורשעה בתלונת שווא: "מרגישים בושה", באתר מעריב אונליין, 5 בינואר 2020
- ^ יואב איתיאל, מתלונת האונס ועד להרשעה: אחרי חצי שנה בקפריסין, הבריטית שבה הביתה, באתר וואלה, 7 בינואר 2020
- ^ ynet, הבריטית שטענה שנאנסה בקפריסין ערערה: "המשפט לא היה הוגן", באתר ynet, 17 בינואר 2020.
- ^ 1 2 יואב איתיאל, העליון בקפריסין דן בערעור הצעירה הבריטית; הפגנות תמיכה בניקוסיה ולונדון, באתר וואלה, 16 בספטמבר 2021.
- ^ British woman files appeal against Cyprus 'fake rape' conviction, באתר רויטרס, 16 בספטמבר 2021 (באנגלית).
- ^ יואב איתיאל, פרשת איה נאפה: הצעירה הבריטית תתבע בבית המשפט האירופי בטענה שזכויותיה הופרו, באתר וואלה, 15 ביוני 2022
- ^ ברהנו טגניה, פרשת איה נאפה: הצעירה הבריטית הגישה תביעה נגד הנערים בבית הדין האירופי לזכויות אדם, באתר מאקו, 15 ביוני 2022
- ^ יואב איתיאל, שליח וואלה! NEWS לקפריסין, החוקר שתקף ופסילת המומחים: היום הדרמטי במשפט הבריטית בקפריסין, באתר וואלה, 28 בנובמבר 2019.
- ^ נעה שפיגל, כשעיתונאים מואשמים בבידוי ראיות, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2019.
- ^ שמעון יעיש, האונס בקפריסין: החשוד המרכזי הוא שהפליל את יתר המעורבים, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2019
- ^ ברהנו טגניה, האונס בקפריסין - קרב הגרסאות, באתר מאקו, 19 ביולי 2019.
- ^ ענת ביין-לובוביץ', רוני דניאל לא לבד: האם התקשורת חטאה לתפקידה בסיקור האונס בקפריסין?, באתר גלובס, 25 ביולי 2019.
- ^ עינב שיף, הגנה חסרת מעצורים, באתר ynet, 27 ביולי 2019.
- ^ 1 2 וואלה! תרבות, "הבריטיות זורמות": זעם על הסיקור הישראלי בפרשת האונס בקפריסין, באתר וואלה, 18 ביולי 2019.
- ^ שגיא בן נון, אורלי וגיא ראיינו את הצעירה מפרשת המין בקפריסין: "היא בפוסט טראומה", באתר וואלה, 1 בינואר 2020.
- ^ שגיא בן נון, יש להם מחאה בראש, באתר וואלה, 3 בינואר 2020
- ^ מאשה אברבוך, משפחות הנערים מאיה נאפה מאיימים: "תמחק את הפוסט או שתגמור בלי בית", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 27 באפריל 2020.
- ^ Believe Me - The Cyprus Rape Case, באתר ITV, 14 באפריל 2020 (באנגלית).(הקישור אינו פעיל, 7.2.2022)
- ^ נעה בורשטיין חדד, "המערכת השבורה שלנו נחשפה": מה באמת קרה באיה נאפה?, באתר מאקו, 11 בינואר 2020
- ^ גלעד מורג, ישראלים תרמו לסיוע המשפטי עבור הבריטית מאיה נאפה: "לא כולם אותו דבר", באתר ynet, 9 באוגוסט 2019
- ^ שמעון איפרגן., הוגשה תלונה נגד הפצת סרטון יחסי המין של הישראלים והתיירת הבריטית, באתר מאקו, 9 באוגוסט 2019
- ^ ורד פלמן, סרטוני המין מקפריסין הופצו ברשת, המשטרה לא תחקור, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 בנובמבר 2019
- ^ החדשות 13, לאחר הרשעת הצעירה: קריאות בבריטניה לחרם תיירות על קפריסין, באתר חדשות 13, 1 בינואר 2020