לדלג לתוכן

פרנק רייקארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנק רייקארד
Frank Rijkaard
מידע אישי
לידה 30 בספטמבר 1962 (בן 62)
אמסטרדם שבהולנד
שם מלא פרנקלין אדמונדו רייקארד
גובה 1.90 מטר
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1980–1987
1987–1988
1988–1993
1993–1995
אייאקס אמסטרדם
ריאל סרגוסה
מילאן
אייאקס אמסטרדם
206 (46)
11 (0)
142 (16)
55 (19)
נבחרת לאומית כשחקן
1981–1994 הולנד 73 (10)
קבוצות כמאמן
1998–2000
2001–2002
2003–2008
2009–2010
2011–2013
הולנד
ספרטה רוטרדם
ברצלונה
גלאטסראיי
ערב הסעודית
מאזן מדליות
מתחרה עבור נבחרת הולנד בכדורגל הולנד
אליפות אירופה
זהבמערב גרמניה 1988כדורגל גברים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פרנקלין אדמונדו 'פרנק' רייקארדהולנדית: ‏Franklin Edmundo "Frank" Rijkaard‏; נולד ב-30 בספטמבר 1962 באמסטרדם) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל הולנדי. רייקארד ידוע בעיקר בזכות הקדנציות שלו באייאקס אמסטרדם ובמילאן, וכן בזכות תרומתו הרבה לנבחרת הולנד.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980, בגיל 17, רייקארד הופיע לראשונה באייאקס אמסטרדם. כבר בהופעתו הראשונה השאיר רייקארד רושם רב, לאחר שהבקיע שער לזכות קבוצתו בניצחונם 4:2 על קבוצה שווייצרית. במשך אותה עונה השתתף רייקארד בעוד 23 משחקים, בהם הבקיע 4 שערים. בשנת 1982, רייקארד רשם את הופעת הבכורה שלו בליגת העל ההולנדית עם אייאקס וזכה להצלחה. בשנת 1987, השנה בה התחיל לאמן יוהאן קרויף את אייאקס, עזב רייקארד בסערה את מגרש האימונים ונשבע שלעולם לא ישחק בקבוצה אותה יאמן קרויף. באותה תקופה קיבל רייקארד הצעות מכמה קבוצות, ולבסוף עבר רייקארד למילאן.

בזמן שהייתו במילאן זכה רייקארד לתהילה רבה והיה לשחקן בעל ערך חשוב מאוד בקבוצה. מאמן הקבוצה באותן שנים, אריגו סאקי, הפך את רייקארד לקשר מרכזי. יחד עם שחקנים הולנדיים נוספים כמו מרקו ואן באסטן ורוד חוליט, זכה רייקארד עם מילאן פעמיים בגביע אירופה בשנים 1989 ו-1990. בנוסף זכה רייקארד פעמיים באליפות איטליה.

בשנת 1993, לאחר חמש עונות בסרייה א', חזר רייקארד לאייאקס. בתקופה בה ניהל את אייאקס לואי ואן חאל, הובילו את אייאקס פרנק רייקארד ודני בלינד לזכייה בשתיים מתוך שלוש האליפויות בליגה ההולנדית, בהן זכתה אייאקס. בעונת 1994–1995, הייתה אייאקס קבוצה בלתי מנוצחת בליגה ההולנדית וזכתה להצלחה באירופה. בשנת 1995, במשחקו האחרון באייאקס, זכה רייקארד בגביע אירופה (ליגת האלופות), עם ניצחון 1:0 על מילאן.

קריירה בינלאומית (1981-1994)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעתו הראשונה של רייקארד בנבחרת הולנד, הייתה בשנת 1981. בתחרות היורו 1988 תרם רייקארד לזכייתה של נבחרת הולנד בתואר, עם ניצחון 0–2 על נבחרת ברית המועצות בכדורגל. בנוסף, השתתף רייקארד ביורו 1992 ובמונדיאל 1990 ומונדיאל 1994. הופעתו האחרונה במדי הנבחרת הייתה במונדיאל 1994, בהפסד 3:2 לנבחרת ברזיל, הנבחרת המנצחת של אותו מונדיאל. בסך הכול הבקיע רייקארד בנבחרת הלאומית 10 שערים. רייקארד זכור במיוחד בזירה הבינלאומית עקב תקרית היריקה המפורסמת – במשחק שמינית גמר מונדיאל 1990 מול גרמניה, ירק רייקארד על רודי פלר הגרמני והורחק מהמשחק בבושת פנים.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת האימון של רייקארד החלה כאשר מונה למאמן נבחרת הולנד בשנת 1998. עוד קודם לכן היה רייקארד עוזר מאמן של המאמנים רונאלד קומאן ויוהאן ניסקנס. רייקארד לא נלקח ברצינות בתור מאמן בשל חוסר ניסיונו, אך הוא הפתיע כאשר הוביל את הנבחרת עד לחצי הגמר של יורו 2000. למרות ההפסד בחצי הגמר לנבחרת איטליה, נחשב טורניר זה להצלחה רבה עבור הנבחרת ההולנדית.

בעונת 2001/2002, הפך רייקארד למאמן ספרטה רוטרדם, הקבוצה המקצועית הוותיקה ביותר בליגת העל ההולנדית. את רוב העונה בילה רייקארד עם ספרטה רוטרדם בתחתית הטבלה. באותה עונה ירדה ספרטה רוטרדם בפעם הראשונה בהיסטוריה לליגה השנייה בהולנד, וכתוצאה מכך סולק רייקארד מהמועדון.

רייקארד ורונאלדיניו, שחקן מפתח בתקופתו בברצלונה

בעונת 2003/2004, פחות משנה לאחר סילוקו מספרטה רוטרדם, מונה רייקארד למאמן של ברצלונה. רייקארד הגיע למועדון עם התמנותו של ז'ואן לאפורטה לנשיא המועדון, אך עם אוהדים לא מרוצים, אשר כעסו על סירובו של השחקן האנגלי, דייוויד בקהאם, להצטרף לקבוצה. רייקארד הבין שלמרות הצטרפותו של כוכב הכדורגל רונאלדיניו (אשר היה בעדיפות השנייה של הנהלת ברצלונה אחרי בקהאם), עדיין היו במועדון שחקנים ותיקים שהראו יכולות משחק נמוכות. מאז שנת 1999 לא זכתה ברצלונה בשום תואר, ולכן התעקשו אוהדיה להכיר בריאל מדריד, אשר זכתה באליפות בשנת 2000, כיריבה גדולה.

תחילת הדרך של רייקארד בברצלונה הייתה מאכזבת. בעקבות הכישלון קראה קבוצה גדולה של אוהדים להתפטרותו, ולאחר הפסד הקבוצה לריאל מדריד בשנת 2003, הצטרפו כל כלי התקשורת לקריאות ההתפטרות. מאז שנת 2004 הפתיע רייקארד והקבוצה החלה להתחזק. רייקארד בנה מחדש את המועדון סביב רונאלדיניו עם שחקנים כמו סמואל אטו ואדמילסון. בעקבות השינויים שביצע רייקארד, ותמיכה רבה של לאפורטה, זכתה לבסוף הקבוצה בשתי אליפויות, בעונות 2004/2005 ו-2005/2006. רייקארד הפך למאמן הראשון שהצליח לגבור על ריאל מדריד פעמיים באצטדיון סנטיאגו ברנבאו. באותה תקופה, בעקבות הישגיו הבלתי המעורערים עם הקבוצה, נחשב רייקארד לאחד מחמשת המאמנים המצליחים בעולם וקיבל תשבחות רבות.

ב-17 במאי 2006, הוליך רייקארד את קבוצתו לזכייה בליגת האלופות, עם ניצחון 2:1 על הקבוצה האנגלית ארסנל. הזכייה בתואר הפכה אותו לאחד מחמשת האנשים שזכו בתואר גם כשחקנים וגם כמאמנים. בעונה שלאחר מכן, עונת 2006/2007, הקבוצה לא הצליחה לשחזר את הצלחתה, ואף על פי שהובילה את הליגה במספר הנקודות במשך רוב העונה, תיקו של ברצלונה מול ריאל בטיס אפשר לריאל מדריד לעלות למקום הראשון. מדריד שמרה על היתרון עד סיום העונה, והוכתרה כאלופה, עם מספר נקודות זהה לשל ברצלונה אך עם יתרון במפגשים בין שתי הקבוצות.

בעונת 2007/2008 המשיכה מגמת ההידרדרות של הקבוצה. למרות הצטרפותו של תיירי הנרי, כוכב ארסנל לשעבר, לקבוצה, ברצלונה לא הצליחה לנצח במשחקי החוץ – הקבוצה ניצחה רק ארבע פעמים מחוץ לקאמפ נואו. לצד התוצאות העגומות, היו גם פציעות של שחקני מפתח בברצלונה, כולל ליונל מסי, רונאלדיניו, קרלס פויול וסמואל אטו. עוד לפני תום העונה, הנהלת ברצלונה הצהירה על היפרדותו של רייקארד מן הקבוצה, לאחר ההפסד 4:1 לריאל מדריד, מחזור לאחר שהיריבה הבטיחה את זכייתה באליפות.

בעונת 2008/2009 חתם רייקארד בגלטסראיי מליגת העל הטורקית, ובאוקטובר 2010 פוטר.

ב-28 ביוני 2011 מונה רייקארד למאמן נבחרת ערב הסעודית. ב-16 בינואר 2013 פוטר בעקבות חוסר הצלחת הנבחרת תחת הדרכתו.

במרץ 2014 הודיע רייקארד על פרישה מאימון[1].

צורת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמאמן, פילוסופיית האימון של פרנק רייקארד היא להוביל את קבוצתו למשחק התקפי. רייקארד מאמין שצורת משחק זו מיועדת לשתי מטרות- לנצח במשחק ולהראות לקהל מחזה שיגרום לו הנאה. סגנון האימון הזה נחשב כמעין מסורת של מאמנים הולנדים גדולים כמו רינוס מיכלס ויוהאן קרויף. רייקארד למד כיצד לרסן את המזג החריף שלו כשחקן, ולשמור על יציבותו כמאמן. בעונות בהן זכה עם ברצלונה באליפות, השתמש רייקארד במערך 4-1-2-2-1. כמאמן כדורגל, אימץ רייקארד את המחשבה שלכל שחקן בקבוצה אותה הוא מאמן יש ערך רב.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנק רייקארד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, פרנק רייקארד הודיע על פרישה מאימון, באתר וואלה, 19 במרץ 2014


נבחרת הולנדיורו 1988 (מקום ראשון)

1 ואן ברויקלן • 2 ואן טיחלן • 3 טרוסט • 4 ר. קומאן • 5 וינטר • 6 ואן ארלה • 7 וננבורג • 8 מוהרן • 9 בוסמן • 10 חוליט • 11 ואן טסחיפ • 12 ואן באסטן • 13 א. קומאן • 14 קיפט • 15 קוברמנס • 16 היילה • 17 רייקארד • 18 סורבין • 19 קרוזן • 20 ואוטרס • מאמן: מיכלס

הולנדהולנד
נבחרת הולנדמונדיאל 1990

1 ואן ברויקלן • 2 ואן ארלה • 3 רייקארד • 4 ר. קומאן • 5 ואן טיחלן • 6 ואוטרס • 7 א. קומאן • 8 וננבורג • 9 ואן באסטן • 10 חוליט • 11 ויטסחה • 12 קיפט • 13 רוטחס • 14 טסחיפ • 15 רוי • 16 היילה • 17 גילהאוס • 18 פראסר • 19 ואן לואן • 20 וינטר • 21 בלינד • 22 מנזו • מאמן: ביינהאקר

הולנדהולנד
נבחרת הולנדיורו 1992

1 ואן ברויקלן • 2 ואן ארלה • 3 ואן טיחלן • 4 קומאן • 5 בלינד • 6 ואוטרס • 7 ברגקאמפ • 8 רייקארד • 9 ואן באסטן • 10 חוליט • 11 ואן טשחיפ • 12 קיפט • 13 מנזו • 14 ויטסחה • 15 וינטר • 16 בוס • 17 דה בור • 18 יונק • 19 ויסקאל • 20 רוי • מאמן: מיכלס

הולנדהולנד
נבחרת הולנדמונדיאל 1994

1 דה חוי • 2 פ.דה בור • 3 רייקארד • 4 קומאן • 5 ויטסחה • 6 ואוטרס • 7 אוברמארס • 8 יונק • 9 ר.דה בור • 10 ברגקאמפ • 11 רוי • 12 בוסמן • 13 ואן דר סאר • 14 ואן גובל • 15 בלינד • 16 ניומן • 17 טאומנט • 18 ולקס • 19 ואן פוסן • 20 וינטר • 21 דה וולף • 22 סנדלרס • מאמן: אדבוקאט

הולנדהולנד
נבחרת הולנדיורו 2000

1 ואן דר סאר • 2 רייזיחר • 3 סטאם • 4 פ. דה בור • 5 זנדן • 6 סידורף • 7 קוקו • 8 דווידס • 9 קלייברט • 10 ברגקאמפ • 11 אוברמארס • 12 ואן ברונקהורסט • 13 קונטרמן • 14 ואן ווסן • 15 בוסוולט • 16 ר. דה בור • 17 ואן הוידונק • 18 דה חוי • 19 ניומן • 20 וינטר • 21 מקאיי • 22 וסטרוולד • מאמן: רייקארד

הולנדהולנד