פרייה סטארק

פרייה סטארק
Freya Madeline Stark

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	31 בינואר 1893 פריז, צרפת
פטירה	9 במאי 1993 (בגיל 100) אסולו, איטליה
שם לידה	Freya Madeline Stark
מדינה	הממלכה המאוחדת
לאום	בריטי
מקום קבורה	Central Cemetery of Asolo
עיסוק	סופרת
מקום לימודים	בית הספר ללימודי המזרח ואפריקה של אוניברסיטת לונדון, קולג' בדפורד, רויאל הולוויי של אוניברסיטת לונדון
שפות היצירה	אנגלית
סוגה	ספרות מסעות
נושאי כתיבה	המזרח הקרוב
תקופת הפעילות	מ-1927
בן או בת זוג	Stewart Perowne (1947–?)
פרסים והוקרה	Back Award Gold Medal (RGS)

פרייה מדלן סטארק (1923); אוסף גלריית הדיוקנאות הלאומית (לונדון)

פרייה סטארק בהר הדרוזים, 1928

דיים פרייה מדלן סטארק (Dame Freya Madeline Stark, Mrs Perowne, DBE;‏ 31 בינואר 1893 – 9 במאי 1993) הייתה חוקרת וסופרת מסעות בריטית. סטארק כתבה יותר מ-24 ספרים על מסעותיה במזרח התיכון ואפגניסטן וכן מספר חיבורים ומאמרים אוטוביוגרפיים. היא הייתה אחת מראשוני החוקרים המערביים אשר ערכו מסע בדרום המדבר הערבי.

קורות חיים

סטארק נולדה בפריז, שם למדו הוריה אמנות. אמה, פלורה, הייתה איטלקייה ממוצא פולני-גרמני; אביה, רוברט, היה צייר אנגלי מדבון. הייתה לה אחות, ורה. סטארק בילתה חלק גדול מילדותה בצפון איטליה, הודות לעובדה, שהצייר פן בראונינג, חברו של אביה, היה בעליהם של שלושה בתים באסולו (Asolo). הוריה של פרייה התגרשו בעודה ילדה ואמה נשארה לחיות באיטליה.

ליום הולדתה התשיעי קיבלה פרייה עותק של סיפורי אלף לילה ולילה שגרמו לה להיקסמות מהמזרח. בצעירותה חלתה סטארק לעיתים קרובות, נאלצה להיות מרותקת לביתה ובילתה שעות רבות בקריאה. היא התענגה על קריאת הספרות הצרפתית, ובמיוחד אהבה את אלכסנדר דיומא האב, ואף למדה לטינית בכוחות עצמה. כשהייתה בת 11 אירעה לה תאונה במפעל לטוויה באיטליה, כאשר שערה נתפס במכונה וגרם לתלישה של חלק מאוזנה הימנית וצידה של לחיה. היא נדרשה לעבור, במשך ארבעה חודשים, השתלת רקמות בבית חולים, שהותירו את פניה מצולקות. מאז ועד סוף חייה, דאגה לכך שתסרוקתה, או כובע רחב שוליים, יסתירו את הצד הפגוע של פניה.

סטארק למדה היסטוריה בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה (School of Oriental and African Studies)‏ (SOAS) באוניברסיטת לונדון. כמו כן למדה ערבית ופרסית.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוכשרה סטארק לפלוגת העזרה בהתנדבות (Voluntary Aid Detachment) ושירתה בתחילה ביחידת אמבולנסים של הצלב האדום הבריטי, שבסיסה היה בווילה טרנטו (Villa Trento) ליד אודינה.

בנובמבר 1927 הפליגה על אונייה לביירות, שם החלו מסעותיה במזרח. תחילה התגוררה בביתו של הסופר ג'יימס אלרוי פלקר (James Elroy Flecker) בלבנון, ולאחר מכן בבגדאד, עיראק (באותה תקופה תחת המנדט הבריטי), שם אף פגשה את הנציב העליון.

עד שנת 1931 השלימה סטארק שלושה מסעות אל תוך המדבר של מערב איראן, שבחלקים ממנו אף אדם מערבי לא ביקר עד אז, והיא אף הצליחה לאתר את עמקי החשישיון האגדיים. היא תיארה את המסעות הללו בספר "The Valleys of the Assassins"‏ (1934, "עמקי החשישיון"). ב-1933 קיבלה את פרס "Back Award" של החברה הגאוגרפית המלכותית. ב-1934 העניקה לה החברה האסייתית המלכותית של בריטניה הגדולה ואירלנד את המדליה ע"ש ריצ'רד פרנסיס ברטון, וב-1935 קיבלה סטארק את מדליית מונגו פארק של החברה הגאוגרפית המלכותית של סקוטלנד.

בשנת 1935 נסעה סטארק אל חצרמוות שבדרום חצי האי ערב, אזור שעד אותה עת העזו רק קומץ נוסעים מערביים להגיע אליו. היא פרסמה את רשמיה מהאזור בשלושה ספרים: "The Southern Gates of Arabia: A Journey in the Hadhramaut"‏ (1936, "שעריה הדרומיים של ערב: מסע בחצרמוות"), "Seen In The Hadhramaut"‏ (1938, "נראה בחצרמוות") ו-"A Winter in Arabia"‏ (1940, "חורף בערב"). על מסעותיה וכתביה קיבלה סטארק ב-1942 את מדליית הזהב "Founder's Gold Medal"‏ של החברה הגאוגרפית המלכותית.

במהלך מלחמת העולם השנייה, הצטרפה סטארק למשרד המידע הבריטי  (שהיה אחראי על דוברות ותעמולה) ותרמה להקמת רשת התעמולה "אִח'וַאן אל-חֻריָה" (אחוות החופש), שמטרתה הייתה לשכנע ערבים לתמוך בבעלות הברית, או לפחות להישאר נייטרלים. חוויות אלה מזמן המלחמה תוארו בספריה "Letters from Syria"‏ (1942, "מכתבים מסוריה") ו-"East is West",‏ (1945, "מזרח הוא מערב").

בשנת 1947, בגיל 54, היא נישאה לסטיוארט פרון (Stewart Perowne), דיפלומט והיסטוריון בריטי. לזוג לא היו ילדים, והם נפרדו בשנת 1952. במהלך השנים הללו לא כתבה דבר על מסעות, אך פרסמה כרך של מאמרים שונים בשם "Perseus in the Wind"‏ (1948, "פרסאוס ברוח") ושלושה כרכים של אוטוביוגרפיה: "Traveller's Prelude"‏ (1950, "הקדמה של נוסע"), "Beyond Euphrates. Autobiography 1928–1933"‏ (1951, "מעבר לפרת") ו-"The Coast of Incense. Autobiography 1933–1939"‏ (1953, "חוף הקטורת"). ב-1951 קיבלה סטארק את "מדליית פֶּרסי סייקס" של החברה המלכותית הבריטית לענייני (מרכז) אסיה .

מסעותיה הממושכים הראשונים של סטארק לאחר מלחמת העולם השנייה היו לרחבי טורקיה, ואלו היוו את הבסיס לספריה: "Ionia, a Quest"‏ (1954, "איוניה, חיפוש"), "The Lycian Shore"‏ (1956, "החוף הליקי"), "Alexander's Path"‏ (1958, "הנתיב של אלכסנדר") ו-"Riding to the Tigris"‏ (1959, "רכיבה לחידקל"). לאחר מכן היא המשיכה את זיכרונותיה עם "Dust in the Lion's Paw. Autobiography 1939–1946"‏ (1961, "אבק בכף רגלו של האריה"), ופרסמה ספר היסטוריה "Rome on the Euphrates: The Story of a Frontier"‏ (1966, "רומא על הפרת") ואוסף נוסף של מאמרים, "The Zodiac Arch"‏ (1968, "קשת המזלות").

מסעה האחרון היה לאפגניסטן, וב-1970 היא פרסמה את "The Minaret of Djam: An Excursion into Afghanistan" ("צריח המסגד של ג'אם: סיור באפגניסטן"). בעת יציאתה לגמלאות באסולו, מלבד תסקיר קצר בשם "Turkey: A Sketch of Turkish History"‏ (1971, "טורקיה: שירטוט קל של היסטוריה טורקית"), עסקה בחיבור אוסף חדש של מאמרים, "A Peak in Darien"‏ (1976), ובהכנת אוספים נבחרים של מכתביה "Letters"‏ (8 כרכים, 1974–1982, "מכתבים") ו-"Over the rim of the world: selected letters"‏ (כרך אחד, 1982, "מעל שפת העולם: מכתבים נבחרים"), ושל כתבי מסעותיה, "The Journey's Echo"‏ (1988, "הד המסע").

סטארק נפטרה באסולו ב-9 במאי 1993, מספר חודשים לאחר יום הולדתה המאה.

אנטישמיות ואנטי-ציונות

פרייה סטארק הייתה אנטי-ציונית מובילה באנגליה בתחילת שנות ה-40. למרות הצהרותיה הפומביות המכחישות את היותה אנטישמית, מכתביה הפרטיים בשנות ה-1920–1940 מלאים בהתבטאויות פוגעניות ביותר כנגד יהודים ויהדות. בשנת 1931 כתבה לרוברט סטארק: "אני לא חושבת שמישהו מלבד יהודי יכול באמת לחבב יהודי". ב-1940, במהלך מסעה בצנעא שבתימן, כתבה לקרוב משפחתה: "היהודים כאן כל כך מכוערים; עיניהם רכות כמו של [כלב] ספאנייל, התנהגותם כל כך מגונה... אנשים אומללים אלה חשבו על טעויותיהם מאז שטיטוס ניגב איתם את רצפת המקדש". במהלך ביקורה בארצות הברית ב-1943 פגשה מספר יהודים שחיבבה דווקא. לאחר שהשתתפה בארוחת ערב בחברת מספר יהודים, כתבה לחברתה: "הדבר המטריד הוא שאני מחבבת את היהודים שאני פוגשת כאן ואיתם נאלצת להתווכח, יותר מאשר כל אדם אחר שאני פוגשת, והיה עירוב מרגיע כל כך של חריפות, אדיבות והומור אצל הרבי. אולם האיש הקטן לימיני...קפלן...גרם לי להשתוקק לפוגרום קטן משלי עוד לפני שסיימנו את המרק...אני חושבת שהם...אינם יודעים עד כמה הם מעוררים התנגדות". למרות חזרתה על הטיעון האנטי-ציוני הנפוץ על כך שלפיו ציונות ויהדות שונים מאוד זה מזה, אמרה: "אני ממש לא רואה שיש איזו דרך להתמודד עם השאלה הציונית מלבד טבח מפעם לפעם. מה ביכולתנו לעשות? זה הפני האחרון וחסר הרחמים שהם סוחטים ממך שעושה זאת...העולם בחר לטבוח בהם במרווחי זמן, ומי אשם בכך?".

כתביה

כמעט כל ספריה פורסמו בהוצאת ג'ון מאריי בלונדון.

• Baghdad Sketches (1932. The Times Press Ltd, Baghdad) (first London edition 1937)
• The Valleys of the Assassins and Other Persian Travels (1934) (על מזאנדראן, איראן)
• The Southern Gates of Arabia A Journey in the Hadhramaut (1936)
• Seen in the Hadhramaut (1938)
• A Winter in Arabia (1940) (על חצרמוות)
• Letters from Syria (1942)
• East is West (1945) (על מלחמת העולם השנייה במזרח התיכון)
• Perseus in the Wind (1948) (מאמרים על פילוסופיה וספרות)
• Traveller's Prelude (1950) (אוטוביוגרפיה)
• Beyond Euphrates. Autobiography 1928–1933 (1951)
• The Coast of Incense: autobiography 1933–1939 (1953)
• Ionia, A Quest (1954)
• The Lycian Shore (1956) (על טורקיה)
• Alexander's Path: From Caria to Cilicia (1958) (על טורקיה)
• Riding to the Tigris (1959) (על טורקיה)
• Dust in the Lion's Paw. Autobiography 1939–1946 (1961)
• Rome on the Euphrates: The Story of a Frontier (1966)
• The Zodiac Arch (1968) (מאמרים שונים)
• Space, Time and Movement in Landscape (1969) (בעיקר תמונות של המזרח התיכון)
• The Minaret of Djam: An Excursion into Afghanistan (1970)
• Turkey A Sketch of Turkish History (1971)
• Letters, ed. L. Moorehead (8 vols, 1974–82)
• A Peak in Darien (1976) (מאמרים שונים)
• The Journey's Echo: Selected Travel Writings (1988. Ecco)
• Over the Rim of the World: selected letters, ed. C. Moorehead (1988)

לקריאה נוספת

• J. F. Geniesse, Passionate Nomad: The Life of Freya Stark (Random House, 2001)
• P. H. Hansen, 'Stark, Dame Freya Madeline (1893–1993)', in Oxford Dictionary of National Biography (Oxford University Press, 2004)
• M. Izzard, Freya Stark: A Biography (Hodder & Stoughton Ltd, 1993)
• Caroline Moorehead, Freya Stark (Penguin, 1985)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרייה סטארק בוויקישיתוף

• Stark, Dame Freya Madeline (1893-1993), author and traveller – התכתבויות של פרייה סטארק, באתר הארכיון הלאומי הבריטי
• פרייה סטארק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פרייה סטארק באתר אנציקלופדיה איראניקה, 2000, 2011 (באנגלית)
• פרייה סטארק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• פרייה סטארק, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

ספריה הזמינים לקריאה ברשת

The Valleys Of The Assassins
The Southern Gates Of Arabia: A Journey In The Hadhramaut
Letters From Syria
Ionia: A Quest
Dust In The Lion's Paw