לדלג לתוכן

החברה האסייתית המלכותית של בריטניה הגדולה ואירלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החברה האסייתית המלכותית של בריטניה הגדולה ואירלנד
Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland
סמל החברה האסייתית המלכותית
סמל החברה האסייתית המלכותית
אגודה מדעית
תקופת הפעילות 15 במרץ 1823 – הווה (201 שנים)
מייסדים הנרי תומאס קולברוק (אנ')
מיקום
מיקום לונדון, הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
royalasiaticsociety.org

החברה האסייתית המלכותית של בריטניה הגדולה ואירלנדאנגלית: Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland), הידועה גם בשם החברה האסייתית המלכותית, היא האגודה המדעית הבכירה ביותר של הממלכה המאוחדת בתחום לימודי אסיה (אנ'). היא הוקמה, על פי הצ'רטר המלכותי שלה מ-11 באוגוסט 1824, כדי לקדם "חקירת נושאים הקשורים ולעידוד המדע, הספרות והאמנויות ביחס לאסיה". מאז הקמתה הייתה החברה פורום, באמצעות הרצאות, כתבי עת ופרסומים נוספים, למחקרים הקשורים לחברה ולתרבות אסיה (אנ') ברמה הגבוהה ביותר. עמיתים מהאגודה נבחרים דרך קבע וכוללים חוקרים בעלי הישגים בולטים בלימודי אסיה; העמיתים משתמשים בתואר FRAS, ראשי תיבות של Fellow of Royal Asiatic Society.[1][2]

החברה נוסדה בלונדון בשנת 1823, כאשר האספה הכללית הראשונה התקיימה ב-15 במרץ ב"בית הסכך" ברחוב סנט ג'יימס, לונדון, בראשות הנרי תומאס קולברוק (אנ'). בפגישה זו נבחרו בעלי התפקידים (כולל צ'ארלס ויליאמס-ויין (אנ') כנשיא הראשון) והמועצה, הגדירו ששמה של האגודה הוא החברה האסייתית של בריטניה הגדולה ואירלנד, וכי החברים צריכים להיות מוגדרים כחברי החברה האסייתית, בראשי תיבות MAS. היא גם הסמיכה את המועצה לגבש תקנות (אלה אושרו באספה הכללית הבאה ב-19 באפריל), לחפש מקום מתאים לאסיפות החברה ולגבש אמנת התאגדות. מאוחר יותר באותה שנה, באספה כללית שהתקיימה ב-7 ביוני, הודיע ויליאמס-ויין כי המלך ג'ורג' הרביעי, שכבר הסכים להיות פטרון החברה, העניק את התואר "מלכותית" לחברה, והעניק לה את השם של החברה האסייתית המלכותית של בריטניה ואירלנד והחברים בה יכונו חברים של החברה האסייתית המלכותית (MRAS). האגודה קיבלה את הצ'רטר שלה בשם זה ב-11 באוגוסט 1824.[3]

החברה האסייתית המלכותית הוקמה על ידי קבוצה שהורכבה בעיקר מחוקרים בולטים ומנהלים קולוניאליים. היא נועדה להיות המקבילה הבריטית לחברה האסייתית של כלכותה (אנ'), שנוסדה ב-1784 על ידי סר ויליאם ג'ונס, החוקר, המשפטן והבלשן שהיה בין האירופאים הראשונים שלמדו סנסקריט. דמות מובילה ביסודה של החברה האסייתית המלכותית היה הנרי תומאס קולברוק, שהיה בעצמו חוקר סנסקריט חשוב, ולשעבר נשיא החברה האסייתית של כלכותה.[4] אחר היה סר ג'ורג' סטונטון, הברונט השני (אנ'), דיפלומט דובר סינית שעבד בסין.

כאשר הוקם מועדון אוריינטל (אנ') של לונדון בשנת 1824, החברות בחברה האסייתית המלכותית הוגדרה כאחד מארבעת הקריטריונים הנדרשים לחברות במועדון החדש.[5]

בשל אופי הקשר ההדוק של החברה עם האימפריה הבריטית במזרח, חלק ניכר מהעבודה שמקורה בחברה התמקדה בנושאים הנוגעים לתת-היבשת ההודית. עם זאת, תפקידה של החברה משתרע הרבה מעבר להודו: כל רחבי אסיה ובנוסף כלולים צפון אפריקה המוסלמית ואתיופיה. לאגודה יש כמה מגבלות בתחומי העניין שלה, כגון היסטוריה פוליטית עדכנית ואקטואליה. ההקפאה המסוימת הזו הובילה לייסודה של החברה המרכזית-אסייתית, שלימים הפכה לחברה המלכותית לענייני אסיה (אנ'). לאחר מלחמת העולם השנייה, עם סופה ההדרגתי של ההגמוניה הפוליטית הבריטית "ממזרח לסואץ", החברה שמרה על ההתמקדות האקדמית חסרת הפניות שלה באסיה.

הרצאות[6] מתקיימות באופן קבוע במשרדי האגודה. אין תשלום עבור הרצאות רגילות. הרצאות רבות מהעבר זמינות להאזנה[7] או לצפייה[8] באינטרנט.

חברים ועמיתים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור, חברי האגודה הוגדרו חברים (MRAS), חברים לשם כבוד (Hon. MRAS), חברים מתכתבים (CMRAS) וחברים זרים (FMRAS).[9] עד שנות ה-70 של המאה ה-19, התואר FRAS, המעיד על עמיתות באגודה, היה בשימוש על ידי כמה חברים, כולל הרופא והסופר שכתב על הודו ג'ון פורבס ווטסון (אנ'),[10] והסופר שכתב על הודו ומייסד "חברת הרפורמה ההודית" ג'ון דיקינסון (אנ').[11] שימוש זה נמשך לאורך המאה העשרים, כשפרסומות בכתב העת של החברה משקפות גם הן את השימוש באותיות FRAS על ידי חלק מהחברים, אף על פי שכל חברי האגודה כונו "חברים" בחוקת 1908,[12] ורק בשנת 1967 התייחסו הדיווחים על אספת היובל ל"עמיתים" ולא ל"חברים".[13]

החל משנת 2019, החברים מוגדרים "עמיתים" או "עמיתים סטודנטים"; החברה אינה מחלקת את התואר FRAS בתקנון, אך השימוש בתואר FRAS מוכר בעבודות עיון רבות. התואר משמש כמה אקדמאים העוסקים בתחומים הקשורים לאסיה, ושימש בכתב העת של האגודה בהתייחסות לאינדולוג ד"ר מייקל ד. ויליס (אנ'), למשורר ולמתרגם מבנגלית ויליאם רדיצ'י (אנ') ולחוקר האסלאם לאונרד לואיסון (אנ').

חברים ועמיתים בולטים באגודה כללו את רבינדרנת טאגור, סר אורל שטיין, סר וילפרד תסיגר, וגיורגי צרטלי (אנ').

החברה מקושרת עם אגודות עמיתות בהודו (קולקטה (אנ'), מומבאי, בנגלור, מדראס וביהר), הסניף הקודם במומבאי ידוע כיום בשם החברה האסייתית של מומבאי.

היא מקושרת גם עם החברה האסייתית המלכותית של סרי לנקה (אנ'), סניף הונג קונג של החברה האסייתית המלכותית (אנ') (נוסד בשנת 1847), החברה האסייתית של יפן (אנ') (נוסדה בשנת 1875), הסניף המלזי של החברה האסייתית המלכותית (אנ') (הוקם בשנת 1877), סניף קוריאה של החברה האסייתית המלכותית (אנ') (נוסד בשנת 1900) והחברה האסייתית של בנגלדש (אנ') (נוסדה בשנת 1952 כחברה האסייתית של פקיסטן, ומאז 1972 שונה שמה ל"החברה האסייתית של בנגלדש").[14]

בסין, סניף דרום סין לשעבר ידוע כיום בשם סניף הונג קונג של החברה האסייתית המלכותית. הסניף של צפון סין הוקם מחדש בשנת 2006 בשאנגחאי בשם החברה האסייתית המלכותית של סין (אנ'), הסניף המקורי נוסד ב-1857 ופורק ב-1952. יש לו סניפים בסוג'ואו ובבייג'ינג.[15]

ספרייה וארכיונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרייה יש חומר מהמאה ה-12 ועד היום. ניתן לגשת לכל אוספי האגודה בחדר הקריאה הייעודי שלה במשרדי האגודה בלונדון בשעות הפתיחה המפורסמות.[16] האגודה מחזיקה גם ספרייה דיגיטלית.[17]

"כתב העת של החברה האסייתית המלכותית" יוצא לאור על ידי הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' ארבע פעמים בשנה, כל גיליון מכיל מספר חיבורים אקדמיים וכמה ביקורות ספרים. הוא פורסם בשמו הנוכחי מאז 1991, לאחר שהיה בעבר "כתב העת של החברה האסייתית המלכותית של בריטניה הגדולה ואירלנד" (1834–1991) ו"דיונים של החברה האסייתית המלכותית של בריטניה ואירלנד" (1824–1834).[18] כתב העת עובר ביקורת עמיתים כפולה.[19]

קרן התרגום האוריינטלי של בריטניה ואירלנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן זו הוקמה בתחילה בשנת 1828. התוצאות של מיזמי המימון הראשוניים שלה הגיעו מהר.[20] הקרן הפכה לאחד ממספר גדול של מועדוני מנויים ויקטוריאניים של ספרים שפרסמו תרגומים, הוציאו מחדש יצירות היסטוריות או הזמינו ספרים מקוריים שהיו מיוחדים מדי לפרסום מסחרי; אבל שלא כמו רוב הארגונים האלה שהתפרקו, עבודתה של קרן התרגום האוריינטלי של החברה האסייתית נמשכת לתוך המאה ה-21 עם קטלוג מיקרופילמים "סדרה חדשה" ו"סדרה ישנה" זמין למחקר אקדמי.[21]

פרסים ומענקים של החברה האסייתית המלכותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפרטים מלאים ולנמענים, ראו באתר האינטרנט של האגודה האסייתית המלכותית.[22]

  • מלגות מחקר: ד"ר מייקל ויליס ופרופסור פטר פליגל.
  • פרס סר ג'ורג' סטונטון - מוענק לחוקר צעיר (השלים דוקטורט, או שסיים דוקטורט בחמש השנים הקודמות) על מאמר הקשור להיסטוריה, ארכאולוגיה, ספרות, שפה, דת, אנתרופולוגיה ואמנות של אסיה.
  • פרס סוריה סובדי (אנ')[23] - פרס שנתי המוענק על פרסום על נפאל.
  • פרס פרופסור מרי בויס (אנ') - עבור דת באסיה (אנ').
  • פרס הנצחת דייוויד מורגן - על מאמר שפורסם ב"כתב העת של החברה האסייתית המלכותית (אנ')" במהלך שנה קלנדרית. למקבלי דוקטורט אחרונים.
  • פרס ברוויס-הולידיי החדש של החברה האסייתית המלכותית - מוענק עבור מחקר חדש שלא פורסם על בתחומי אנתרופולוגיה, אמנות, היסטוריה, ספרות או דת של כל חלק של מזרח אסיה.
  • פרס החברה האסייתית המלכותית - מוענק כל שלוש שנים; ללימודי אסיה (פרס זה החליף את מדליית הזהב של החברה האסייתית המלכותית).
  • מדליית סר ריצ'רד ברטון - מוענקת לחוקרים ומטיילים בתוך אסיה.
  • מדליית דניס סינור (אנ') - עבור לימודי אסיה הפנימית (אנ').

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ The Oxford Dictionary of Abbreviations, 2nd edition, Market House Books Ltd and Oxford University Press, 1998, ed. Judy Pearsall, Sara Tulloch et al., p. 175
  2. ^ The International Who's Who of Women 2002, 3rd edition, ed. Elizabeth Sleeman, Europa Publications, p. xi
  3. ^ G. H. Noehden (1824). "Report of the Proceedings of the Asiatic Society of Great Britain and Ireland, at Its First General Meeting, on the 15th of March, 1823". Transactions of the Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland. 1 (1): vii–x. JSTOR 25581688.
  4. ^ Colebrooke, Henry Thomas, Dictionary of National Biography, 1885-1900
  5. ^ The Asiatic Journal and Monthly Miscellany for April 1824, p. 473 (אורכב 26.07.2017 בארכיון Wayback Machine) online at books.google.com
  6. ^ "Lectures & Events". Royal Asiatic Society. ארכיון מ-18 באוגוסט 2023. נבדק ב-18 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Royal Asiatic Society". Backdoor Broadcasting Company. ארכיון מ-18 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Royal Asiatic Society Of Great Britain and Ireland Channel". YouTube. ארכיון מ-18 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Ireland, Royal Asiatic Society of Great Britain and (1834). Regulations for the Royal Asiatic Society. Journal of the Royal Asiatic Society. Vol. 1. p. xxi. ארכיון מ-28 בפברואר 2022. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ "List of the Members of the Royal Asiatic Society". Advertisement List for the Royal Asiatic Society's Journal. Journal of the Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland. New Series. Vol. VII. Trübner & Co. 1875. p. 56. ארכיון מ-28 בפברואר 2022. נבדק ב-6 באפריל 2019. {{cite book}}: (עזרה)
  11. ^ "Advertisement List for the Royal Asiatic Society's Journal". Journal of the Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland. New Series. IV: 9. 1870. ארכיון מ-28 בפברואר 2022. נבדק ב-6 באפריל 2019. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Ireland, Royal Asiatic Society of Great Britain and (26 במאי 1908). The Charter and Rules of the Royal Asiatic Society. ארכיון מ-28 בפברואר 2022. נבדק ב-14 באוגוסט 2018. {{cite book}}: (עזרה)
  13. ^ "Anniversary Meeting". The Journal of the Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland (3/4): 183–185. באוקטובר 1967. JSTOR 25203014. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ "About Us – Royal Asiatic Society". royalasiaticsociety.org. ארכיון מ-5 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "RASBJ". Royal Asiatic Society, Beijing. ארכיון מ-26 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Library & Archives". Royal Asiatic Society. ארכיון מ-18 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Digital Library". Royal Asiatic Society. ארכיון מ-18 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland". JSTOR. ארכיון מ-1 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "The Journal of the Royal Asiatic Society (JRAS)". Royal Asiatic Society. ארכיון מ-18 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "00introlee". www.columbia.edu. ארכיון מ-13 באוקטובר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Search Result". Microform Academic Publishers. 20 באוקטובר 2007. אורכב מהמקור ב-20 באוקטובר 2007. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link)
  22. ^ RAS website Awards, Prizes & Research Fellowships (אורכב 25.01.2023 בארכיון Wayback Machine)
  23. ^ "The Surya P. Subedi Prize". Royal Asiatic Society. ארכיון מ-30 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)