פריאנדרוס
פרוטומה של פריאנדרוס, העתק רומי של המקור היווני מן המאה ה-4 לפנה"ס, מוזיאון הוותיקן | |
לידה |
המאה ה־7 לפנה״ס קורינתוס, יוון |
---|---|
פטירה |
585 לפנה״ס? קורינתוס, יוון |
מדינה | קורינתוס העתיקה |
בן או בת זוג | מליסה |
פּרִיאַנְדְרוֹס (ביוונית: Περίανδρος) היה הטיראן השני של העיר קורינתוס במאה ה-7 לפנה"ס, ובנו של הטיראן הראשון, קיפְּסֶלוֹס.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פריאנדרוס ירש את אביו ב-627 לפנה"ס ושלט בה עד שנת 587 לפנה"ס. הוא שיפר את נמל קורינתוס וסלל את הדיולקוס (דרך סלולה) החוצה את מצר היבשה (האיסתמוס הקורינתי), עליו גררו אוניות מן הים האייגאי אל הים האיוני כדי להימנע מהשיט סביב הפלופונסוס. הרווחים שהתקבלו מהדיולקוס איפשרו לפריאנדרוס לבטל את המיסים בקורינתוס.
עם הזמן הפך פריאנדרוס לדמות הטיראן הטיפוסי, זו המשלבת חוכמת מעשה עם עריצות (כך למשל בעיני אריסטו). הרודוטוס מספר, כי את אכזריותו למד מתראסיבולוס, טיראן מילטוס, שיעץ לו כיצד להיפטר מכל מי שעלול לאיים על שלטונו.[1] בין היתר הוא שלח 300 ילדים של נכבדי האי קרקירה, בו שלט, אל סארדיס לשם סירוסם כמעשה נקם, אך בסופו של דבר הצילו אותם אנשי סאמוס.[2] הוא אף רצח את אשתו מליסה ושכב עם גופתה, ומשגילה בנו הצעיר, ליקופרון, מי עשה את הנבלה, גירש אותו פריאנדרוס אל קרקירה. מאוחר יותר ניסה פריאנדרוס להתפייס עם ליקופרון, אך הלה סירב לשוב לקורינתוס. רק כשהציע פריאנדרוס לליקופרון כי ירש את הטיראניה בקורינתוס בעוד הוא עצמו יעבור לקרקירה, ניאות לבסוף הבן. אלא שאנשי קרקירה הקדימו והרגו את ליקופרון, כדי למנוע את הגעת פריאנדרוס לעירם.[3]
פריאנדרוס נחשב על ידי חלק מן הסופרים הקדמונים כאחד משבעת חכמי יוון, אשר ניסח בין השאר את מטבע הלשון "אימון זה הכל". לדברי הרודוטוס, פריאנדרוס ערך גם תחרות שירה ונגינה, בה זכה המשורר אריון.[4]
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי הירודוטוס. מתורגמים מיוונית עם מבוא והערות מאת ד"ר אלכסנדר שור. 2 כרכים. ירושלים, הוצאת ראובן מס, תרצ"ה. עותק דיגיטלי בתוך: אתר דעת.
- הרודוטוס, היסטוריה. תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ. פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Diogenes Laertius: Life of Periander
- פריאנדרוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פריאנדרוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)