לדלג לתוכן

שבעת חכמי יוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציור שבעת חכמי יוון בכרוניקת נירנברג

שבעת חכמי יוון הוא תואר שניתן על ידי היוונים הקדמונים לשבעה אנשים, בני המאה ה-6 לפנה"ס, בהם פילוסופים, אנשי ממשל ואנשי חוק, שנודעו בחוכמתם.

שבעת חכמי יוון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזכורים מוקדמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הראשון הידוע לתואר זה הוא בדיון בין אפלטון ופרוטגורס, בו סוקרטס אומר:

"ישנם כמה, גם בני זמננו וגם בני עבר, שמכירים בכך שהחינוך הספרטני הוא יותר אהבה לחכמה מאשר אהבה להתעמלות גופנית, ויודעים אנחנו שרק אדם שהוא מחונך באופן מושלם מסוגל לנסח אבחנות אלו בצורה מדויקת כל-כך.
בין אותם אנשים, תאלס איש מילטוס, פיטאקוס איש מיטילנה, ביאס איש פיראנה, סולון, קלאובולוס איש לינדוס, פריאנדרוס, ונאמר כי השביעי הוא כילון איש ספרטה. הם כולם דבקו והעריצו את החינוך הספרטני והיו בני חינוך זה. יכול כל אדם להעיד שהחכמה שלהם הייתה ניכרת בזכות ההערות שכל אחד מהם נשא כשהם נפגשו והם העניקו את פירות הביכורים של חכמתם לאפולו במקדשו בדלפי, כשהם כתבו את מה שעל פיו של כל אדם: "דע את עצמך", ו"שום דבר לא בהגזמה". מדוע אני מזכיר את המשפט הזה? משום שזה היה הסגנון של הפילוסופיה בקרב זקנינו, סוג של אומץ תמציתי" [דרוש מקור].

האזכור האחרון מופיע בפיסקה בעלת אופי אירוני וקשה לומר אילו היבטים בטקסט, צריך להתייחס אליהם ברצינות. כתבים מאוחרים יותר של הביוגרף דיוגנס לארטיוס מאשרים כי אכן היו שבעה אנשים שקדמו לזמנו של אפלטון, שאותם הוקירו כאנשים חכמים. זאת למרות, שדיוגנס מציין כי הייתה מחלוקת מי יהיו בדיוק אותם שבעה. על פי אפלטון אחד מהשבעה היה מיסון איש חן.

אזכורים מאוחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כן, מסורת מאוחרת יותר מייחסת לכל אחד מהשבעה פתגם שהוא חיבר, למרות שחוקרים קדומים ומודרניים, הביעו ספק בכך שהפתגמים אכן חוברו על ידי שבעת החכמים. בפרט, לא ידוע מי חיבר את הפתגמים שנחרטו במקדש אפולו בדלפי. מלבד שנקשר שמם בפתגמים אלו, נודעו החכמים בכך שהיו ממציאים והיו ברשותם המצאות פרי ידם [דרוש מקור].

לפי מספר סיפורים בדויים, הייתה חצובה (בגרסאות אחרות: גביע) שניתנה לחכם ביותר. על פי הסיפורים, היא הועברה על ידי שבעת החכמים מאחד לשני, עד אשר אחד מהם (סולון או תאלס, תלוי בגרסה), הקדיש אותה לאפולו שנחשב לחכם מכל [דרוש מקור].

אולם, לפי דיוגנס, לא מדובר בפילוסופים אלא באנשים בעלי ידיעות בחוק וחקיקה. דעה זו מגובה על ידי חוקר מודרני שמציין כי מלבד תאלס, אף אחד מאלו, לא עסק בפילוסופיה [דרוש מקור].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שבעת חכמי יוון בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא יוון העתיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.