פרויקט אלמוג
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| ||
ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
פרויקט אלמוג בבנייה, יולי 2019 | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מעון רשמי |
שימוש | משרד ראש הממשלה ומעון רשמי לראש הממשלה |
מיקום | ירושלים |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 2017–הווה (כ־7 שנים) |
עלות | כמיליארד שקלים |
אדריכל | עדה כרמי-מלמד |
קואורדינטות | 31°47′01″N 35°12′09″E / 31.783555°N 35.202534°E |
פרויקט אלמוג הוא מיזם להקמת בניין חדש למשרד ראש הממשלה ומעון רשמי לראש ממשלת ישראל, שהיה בתכנון כ-14 שנים[1]. פרויקט אלמוג הוחלף במיזם שירה.[2]
עקרונות המיזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]התוכנית היא להקים קומפלקס בקריית הממשלה בירושלים מול משרד החוץ, בו יאוחד מעון ראש הממשלה (הנמצא בבית אגיון שבשכונת רחביה) עם משרד ראש הממשלה (הנמצא בבניין משרדים ישן בקריית הממשלה). האדריכל רם כרמי זכה בתכנון לאחר תחרות אדריכלים שבה לא נבחר אף זוכה[3]. תוכנית המבנה כוללת משרדים ואולם כנסים המשתרעים על בשטח של כ-11 אלף מ"ר. שטחו של מעון ראש הממשלה משתרע על כ-300 מ"ר. לא נקבע תאריך לסיום הפרויקט, ותקציבו פרוש על כ-20 שנים.
מניעים להקמת בניין ומעון חדש לראש הממשלה:
- מקום מכובד וייצוגי למראה
- הפחתת עלויות בזכות איחוד משרדי העבודה עם מקום המגורים (הוצאות אבטחה; הוצאות נסיעה)
- יצירת פתרונות שיכון עבור הצוות המלווה את ראש הממשלה
- חיסכון בשכירת אולמות לכנסים
הפרויקט נבנה מעל מתחם תת-קרקעי בו שוכן המרכז לניהול משברים לאומיים לשעת חירום של הממשלה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרויקט אושר בממשלת ישראל בראשות אהוד אולמרט ב-8 בפברואר 2009[4], ולווה בסערה ציבורית ובהתנגדויות, עקב עלותו הגבוהה (כ-650 מיליון ש"ח). המיזם בוטל על ידי הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו - בישיבתה הראשונה ב-5 באפריל 2009[5]. במאי 2014 חזרה הממשלה ואישרה את קידום המיזם בעקבות המלצה של ועדה ציבורית. בעקבות האישור, החלו עבודות הבנייה.
בדצמבר 2020 הפרויקט הוקפא והוחלט לבנות אותו במיקום חדש עקב הקמת קו רכבת קלה בסמוך למתחם שמשפיע על השיקולים הביטחוניים[6]. בספטמבר 2021, נשקלה העברת המיזם למקום חילופי[7]. מיזם אלמוג הוחלף במיזם שירה[2].
ההתנגדות למיזם נבעה מעלותו הגבוהה, בתקופה של מיתון על רקע משבר כלכלי עולמי. בין המתנגדים לפרויקט היו שרי הממשלה שאישרה את הפרויקט בתחילת 2009: שרת החינוך יולי תמיר, שטענה שבסכום כזה ניתן היה לשפץ את כל בתי הספר הזקוקים לכך; ושר האוצר רוני בר-און, שטען שטרם אושר תקציב המדינה לשנת 2009, ושלא ראוי להוציא הוצאה כזו בתקופה של משבר כלכלי[8].
בהיותו ראש האופוזיציה ובעיצומה של מערכת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הודיע בנימין נתניהו שיבטל את המיזם אם ייבחר לראשות הממשלה, וכך אכן עשה בהחלטה של הממשלה בראשותו ב-5 באפריל 2009[9].
חידוש המיזם 2015
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 ביוני 2013 הוחלט לקדם את התב"ע, מאחר שלמקום מתוכננים לעבור מתקנים ממשלתיים אחרים. ב-15 בדצמבר של אותה שנה הוחלט להקים ועדה ציבורית שתבחן את הקמת המבנה[10]. במאי 2014 חזרה הממשלה ואישרה את קידום המיזם, בעקבות המלצת הוועדה[11].
באוקטובר 2015 הוצגה התוכנית החדשה להקמת הפרויקט, לאחר שעודכנה במהלך השנים שעברו מאז אישורה הראשון[3].
מכיוון שהתוכנית המקורית של האדריכל רם כרמי הזכירה בצורתה חיץ נקביים נקבי[3], בשנת 2015 הוצע עיצוב חדש ומאופק על ידי האדריכלית עדה כרמי-מלמד (אחותו של כרמי, אשר נפטר בשנת 2013). התוכנית זכתה לאישור הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה[12][3] בנובמבר 2015[13]. האישור הסופי לתוכנית, על פיו ניתן להוציא את היתרי הבנייה, התקבל בינואר 2017, והעלות המוערכת לפרויקט עודכנה לכמיליארד שקל[14].
ביטול והחלפת המיזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מיזם שירה
באוגוסט 2020 פרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דו"ח המבקר את ההתנהלות התקציבית ואת תכנון המיזם. על אף ההסכמה בדבר נחיצותו של הפרויקט והצורך בקידומו של מבנה חדש, דו"ח המבקר מציין שתהליך תכנונו טרם הושלם[15].
בדצמבר 2020, הגישה המדינה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה הסתייגות לפרויקט הכניסה לעיר, עקב ההשלכות הביטחוניות של היקפי הבינוי של המגדלים בתוכנית. החשש הוא שמהמגדלים ניתן יהיה לראות את המבנים של "פרויקט אלמוג"[6]. הפרויקט הוקפא והוחלט לבנות אותו במיקום חדש עקב הקמת קו רכבת קלה בסמוך למתחם שמשפיע על השיקולים הביטחוניים[6].
בספטמבר 2021, נשקלה העברת המיזם למקום חילופי[7]. מיזם אלמוג הוחלף במיזם שירה[2].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניר חסון, הממשלה אישרה הקמת מעון לרה"מ, למרות שהעירייה דחתה את התוכנית, באתר הארץ, 2 במרץ 2009
- אסתר זנדברג, הבית הראוותני של ראש הממשלה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2009 - ביקורת על הגרסה הראשונה בתכנון האדריכל רם כרמי
- צפו בנתניהו תוקף בניית מעון רה"מ ב-650 מ' ש' בשנת 2009: "החלטה שערורייתית", באתר גלובס, 11 במאי 2014
- מיכאל יעקובסון, 9 סיבות לכך שמתחם ראש הממשלה החדש הוא פרויקט מדכא, באתר Xnet, 19 בינואר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רוני סופר, משרד רה"מ החדש: הפרויקט אושר - הוויכוח נמשך, באתר ynet, 9 בפברואר 2009
- ^ 1 2 3 "בנט לא רוצה לעבור לירושלים": השיפוץ בבלפור תקוע, וגם הקמת המעון החלופי, באתר ynet, 12 באפריל 2022
- ^ 1 2 3 4 מיכאל יעקובסון, פרסום ראשון: כך ייראה המעון הפרטי של ראשי ממשלת ישראל בירושלים, באתר Xnet, 7 באוקטובר 2015
- ^ החלטת הממשלה על הפרויקט מ-8 בפברואר 2009, החלטה מספר 4475 של ממשלת ישראל השלושים ואחת, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ החלטת הממשלה המבטלת את הפרויקט, החלטה מספר 12 של ממשלת ישראל השלושים ושתיים, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה
רוני סופר, נתניהו ממהר לבטל את בניית מעון ראש הממשלה, באתר ynet, 2 באפריל 2009 - ^ 1 2 3 שלומי הלר, הכניסה לעיר: הפארסה סביב בניית מעון ראש הממשלה החדש, באתר כל העיר, 17 בדצמבר 2020
- ^ 1 2 איתמר אייכנר, שנה אחרי דו"ח המבקר: הקמת מעון רה"מ החדש עדיין תקועה, באתר ynet, 1 בספטמבר 2021
- ^ ברק רביד, כבר בדיון הראשון: הממשלה תבטל בניית מעון רה"מ שממשלת אולמרט אישרה, באתר הארץ, 2 במרץ 2009
- ^ רוני סופר, נתניהו בישיבה הראשונה: אחריות, אחדות ועבודה, באתר ynet, 5 באפריל 2009
- ^ מורן אזולאי, ועדה תקבע אם יוקם "בית לבן" ישראלי, באתר ynet, 15 בדצמבר 2013
- ^ צבי זרחיה, מוטי בסוק, הממשלה אישרה רכישת מטוס לראש הממשלה ולנשיא ובניית מעון לראש הממשלה, באתר TheMarker, 4 במאי 2014
- ^ מיכאל יעקובסון, מעון ראש הממשלה בירושלים מתקדם לאישור, הציבור יוכל להתנגד במשך חודשיים, באתר Xnet, 12 באוקטובר 2015
- ^ מיכאל יעקובסון, פרויקט הענק של בית ראש הממשלה אושר סופית - ונפתח חלון-זמן להתנגדות, באתר Xnet, 10 בנובמבר 2015
- ^ מעיין הרוני, ירושלים: אושרה תוכנית מתחם משרד ומעון ראש הממשלה, באתר כל העיר, 29 בינואר 2017
- ^ גיא נרדי, פרויקט בית רה"מ החדש: 11 שנה, השקעה של מיליוני שקלים בתכנון ובהכנות, ועכשיו מחפשים מקום אחר, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2020