פסוטה

פסוטה

הכניסה לפסוטה
שם בערבית	فسّوطه
מדינה
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	אדגאר דכואר
גובה ממוצע	‎567 מטר
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	3,416 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	3,408 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	243
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎+0.9% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	308 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	201
תחום שיפוט	11,080 דונם
- דירוג ארצי	126
(למפת הגליל המערבי מוגדלת)   פסוטה (למפת הגליל המערבי רגילה)   פסוטה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום פסוטה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום פסוטה 33°02′55″N 35°18′35″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	7 מתוך 10
- דירוג ארצי	93
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3819
- דירוג ארצי	176
לאום ודת   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 0.2%   ערבים-נוצרים: 99.5%   דרוזים: 0%   אחרים: 0.3% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 6.8% גילאי 5 - 9 8.1% גילאי 10 - 14 6.0% גילאי 15 - 19 6.5% גילאי 20 - 29 15.3% גילאי 30 - 44 21.9% גילאי 45 - 59 18.7% גילאי 60 - 64 5.1% גילאי 65 ומעלה 11.7% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך סה"כ בתי ספר 1 –  יסודיים 1 תלמידים 392  –  יסודי 392 מספר כיתות 16 ממוצע תלמידים לכיתה 27.1 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
אתר המועצה

פַסוּטָה (בערבית: فسّوطه) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היישוב שוכן בגליל העליון, בגובה של 600 מטר מעל פני הים. הוא הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1965.

פסוטה מזוהה עם "מפשטה" היישוב העברי הקדום מימי המשנה והתלמוד. לאחר המרד הגדול ברומאים וחורבן הבית השני שימשה "מפשטה" מושב למשפחת הכהנים חרים מכ"ד משמרות הכהונה הנזכרת בקינה של רבי אלעזר הקליר. בחצר הכנסייה נתגלו שרידים של בית כנסת.

פסוטה ומעיליא הם שני הכפרים הערביים היחידים בישראל שרוב מוחלט של תושביהם (למעלה מ-99%) הם ערבים-נוצרים.

היסטוריה

התקופה הכנענית והעת העתיקה

על פי מקורות היסטוריים וממצאים ארכאולוגיים, האתר שבו שוכן כיום הכפר פסוטה היה מיושב החל מהתקופה הכנענית (עידן הברונזה התיכונה, כ-1500 לפנה"ס). עדות לכך נמצאה בשנת 1989, כאשר התגלו שרידים ארכאולוגיים, בהם כלי חרס וכלי נשק מברונזה, בחפירות שנערכו מצפון לכפר.

במהלך התקופה ההלניסטית שימשה פסוטה מרכז כפרי לאזור שסביבה ונשלטה על ידי העיר צור, שנמצאת כיום בלבנון. בתקופה הרומית, החל מהמאה ה-1 לפנה"ס, היישוב הפך לחלק ממערכת הכפרים שתחת שליטת האימפריה הרומית, ועדויות לכך ניתן לראות בשרידי מבנים עתיקים וחורבות אבן גדולות שנמצאות בסביבת הכפר.

התקופה הביזנטית

בתקופה הביזנטית התיישבו בכפר תושבים נוצרים, ובמקום הוקמה כנסייה ביזנטית. שרידיה של כנסייה זו שימשו בסיס לכנסייה שנבנתה מאוחר יותר בכפר.

התקופה הצלבנית

בתקופה הצלבנית נבנתה בפסוטה מצודה בשם "פאזוס" (Fasos), שהייתה חלק ממערך ההגנה האזורי. שרידי המצודה כוללים עמודים, כותרות עמודים ואבנים מעוטרות שנשתמרו במקום.

התקופה העות'מאנית

בתחילת המאה ה-16 נכבש האזור בידי האימפריה העות'מאנית. רשומות מאותה תקופה מעידות על כך שפסוטה הייתה חלק ממערכת המיסוי של הסנג'ק של צפת.

התקופה המודרנית

חוקר ארץ ישראל הצרפתי-קתולי ויקטור גרן ביקר בפסוטה בשנת 1870, וכתב כי בכפר מתגוררות כ-20 משפחות נוצריות מהזרם היווני אוניאטי. הוא מצא בכפר שרידים עתיקים ובהם כתריסר גתות כמעט שלמות, שעתה היו נטושות, כך שהתושבים מסתפקים באכילת הענבים הבשלים. בנוסף, בכנסייה של הכפר, הוא הבחין בכותרת עמוד אותה תיארך לתקופה הביזנטית, ומשקוף עם תבליט מעוטר. הוא הציע כי זהו הכפר Fascoe מתקופת מסעי הצלב, ועל בסיס הממצאים שגילה במקום, גרס כי הוא נבנה על שרידיה של עיירה קדומה.

בשנת 1948, במהלך מלחמת העצמאות, תוכנן לפנות את הכפר יחד עם איקרית ובירעם, אך הפינוי לא יצא לפועל בשל סירוב מפקד הפלמ"ח לבצע את ההוראה. בדצמבר 1949 תוכננה מחדש תוכנית לגירוש תושבי הכפר, אך זו בוטלה בעקבות התנגדותם של משה שרת ואליעזר קפלן.

גורמים להגירת המשפחות לפסוטה

• גורמים דתיים: התפשטות המנהג הקתולי בלבנט גרמה לרדיפות מצד זרמים דתיים אחרים, מה שאילץ משפחות קתוליות רבות לעזוב את בתיהן ולחפש מקלט במקומות בטוחים יותר.
• גורמים כלכליים: חלק גדול מהמשפחות בפסוטה מקורן בלבנון, מדינה הידועה בהיסטוריה של הגירה בשל מחסור במשאבים ובשטחים. הצורך בחיפוש אחר פרנסה הביא משפחות רבות מלבנון להשתקע בפסוטה.
• סכסוכים עדתיים: בתקופת שלטונו של איברהים פאשא (1831–1840) נעשה ניסיון לאיזון זכויות בין העדות השונות. המהלך גרם למתיחות ולמהומות, בעיקר מצד הרוב המוסלמי, מה שהוביל משפחות נוצריות רבות להימלט מבתיהן ולהגיע לפסוטה.
• גורמים חברתיים: נקמת דם: משפחות מסוימות עזבו את בתיהן מחשש לנקמה על רקע האשמות ברצח
• שילוב כלכלי-חברתי: חלק מהמשפחות הגיעו לפסוטה לצורכי עבודה, ולאחר תקופה מסוימת התחתנו עם בני המקום והתיישבו בו.
• נישואין: חלק מהמשפחות הגיעו לפסוטה בעקבות נישואין עם תושבות המקום

תקופות ההגירה העיקריות לפסוטה

• סוף המאה ה-18 עד אמצע המאה ה-19

משפחות שהגיעו בתקופה זו כוללות את: אבו איוב, אבו שהין, אשקר, ברהום, בנאוי, בלוט, ג'רייס, חלאק, חורי, דקור, סמעאן, שעאר, שהלא, עסי, פרנסיס ונג'אר.

• אמצע המאה ה-19

משפחות שהגיעו בתקופה זו כוללות את: תלחמי, שהין, שמאס, קסיס, מחול ומטר.

• מלחמת העולם הראשונה

משפחות שהגיעו בתקופה זו כוללות את: קהוג'י (1915) וג'ומעה (1920).

• שנת 1948

משפחות שהגיעו בעקבות מלחמת העצמאות כוללות את: אבו סמעאן, סבייט (סמעאן), טועמה, מטר (אל-מנסורה), הנדיה וגדעון.

• סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70

משפחות שהגיעו בתקופה זו כוללות את: בצל, דוכי ומנסור.

תולדות חלק מהמשפחות

אבו איוב

על פי מסמכים ישנים, מייסד המשפחה היה יוסף נג'אר, שהגיע יחד עם דודו איברהים נג'אר מאזור חמרה בלבנון. יוסף נקשר לקבוצת צוענים שעברה בכפר, אך הוחזר בכוח על ידי תושבי המקום. מאז נקראה המשפחה "אבו איוב" על שם מנהיג קבוצת הצוענים.

משפחת דקואר

משפחת דקואר או דכואר היא אחת המשפחות הוותיקות שהתיישבו בפסוטה, ולפי המסורת המקומית, מקורה בלבנון. המשפחה ידועה בעיקר בזכות תרומתה לקהילה המקומית ושילובה במרקם החברתי של הכפר.

לא ידוע בדיוק מתי הגיעה המשפחה לפסוטה, אך על פי עדויות והיסטוריה מקומית, ההתיישבות החלה ככל הנראה בין סוף המאה ה-18 לאמצע המאה ה-19. בתקופה זו הגיעו משפחות רבות מלבנון בעקבות רדיפות דתיות, סכסוכים כלכליים או חיפוש אחר ביטחון חברתי.

בני משפחת דקואר השתלבו היטב בקהילה בפסוטה, ושמם מזוהה עם מוסדות מקומיים, חקלאות, ומסורת תרבותית עשירה. לאורך השנים, המשפחה שמרה על קשרים עם קרובי משפחה בלבנון ובאזורים נוספים בגליל.

אבו סמעאן

מקורה של משפחה זו בכפר סח'מתה. בשנת 1948 הגיעו לפסוטה שתי משפחות: משפחת אמבדא טנוס אבו סמעאן ומשפחת נג'יב יוסף אבו סמעאן.

אשקר

משפחה שמקורה בכפר בית-שבאב שבלבנון. בשל רדיפות דתיות, בני המשפחה היגרו והתפזרו ביישובים שונים, כולל פסוטה.

בלוט

מקורה של המשפחה בכפר החסון בירדן. שמה המקורי היה "חדאד", אך הוא שונה ל"בלוט" על פי המסורת המקומית, מכיוון שאחד מבני המשפחה נולד תחת עץ בלוט.

בענאוי

משפחה נוספת שמקורה באזור החסון בירדן, ויש הטוענים כי יש לה קשרים משפחתיים עם משפחת בלוט. פסוטה משמשת כיום כעדות חיה להיסטוריה המגוונת של משפחות אלו ולמורשתן התרבותית.

ממצאים ארכאולוגיים

בכפר וסביבתו נמצאו שרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות, בהם:

• כלי חרס וכלי נשק ברונזה מתקופת הברונזה התיכונה.
• חורבות רומיות, בהן מבנים גדולים ואבנים מעוטרות.
• כנסייה ביזנטית ושרידיה, שעליהם נבנתה כנסייה מאוחרת יותר.
• שרידי המצודה הצלבנית "פאזוס", ובה עמודים, כותרות ואבנים מסותתות.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2024 (אומדן), מתגוררים בפסוטה 3,416 תושבים, מתוכם 3,408 תושבי ישראל (מקום 243 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+0.9% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 68.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,147 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).

נכון לסוף שנת 2021, כ-99% מכלל תושבי הכפר הם ערבים-נוצרים מהזרם המלכיתי-יווני-קתולי.

אישי ציבור מן הכפר

• הסופר אנטון שמאס נולד בכפר וגדל בו עד גיל 12 כשעבר עם משפחתו לחיפה.
• עורך הדין ואיש אש"ף, סברי ג'ריס, נולד בכפר וגדל בו.
• המשוררת נידאא ח'ורי נולדה בכפר בשנת 1959.
• הצייר-אמן מיכאל חלאק נולד בכפר בשנת 1975.
• עורך הדין מטאנס שאער נולד בכפר בשנת 1954.
• בשנת 1960, במסגרת הכשרתו כמרגל, נשלח אלי כהן לתקופה של מספר שבועות לכפר, ולן אצל בעלת בית ממוצא סורי. שם למד אורחות חיים ופולקלור, תרבות ובישול. הוא הופיע בכפר בסיפור כיסוי של פליט ממצרים בשם הבדוי פתחי נאסר וכונה על ידי אנשי הכפר שבאו במגע איתו בשם פתחי אל מאסרי (פתחי המצרי).

לקריאה נוספת

• רבקה שפק ליסק, הכפר הערבי פסוטה היה בעבר כפר יהודי, אתר e-mago

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של פסוטה

מדיה וקבצים בנושא פסוטה בוויקישיתוף

• فسوطة / من قرى الجليل الأعلى - قضاء عكا - (قرية حالية ).

• פרופיל פסוטה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• אמנון גופר, פסוטה: מקום בקצה הדרך ובלב הגליל, באתר ynet, 21 באפריל 2013
• מידע על אתר פסוטה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
• מידע על פסוטה בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הכנסייה בפסוטה