אחוזת נפתלי
החורשה בה נמצאים שרידי אחוזת נפתלי (למרגלות קרני חיטין) | |
מדינה | ישראל |
---|---|
תאריך ייסוד | מאי 1949 |
על שם | נחלת שבט נפתלי |
תאריך נטישה | שנות ה־50 של המאה ה־20 |
קואורדינטות | 32°47′44″N 35°28′13″E / 32.7955°N 35.4702°E |
אחוזת נפתלי היה יישוב קטן של פאג"י שהתקיים בקרבת קיבוץ לביא בעשור הראשון של מדינת ישראל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב הוקם בל"ג בעומר תש"ט (מאי 1949) על קרקעות שנרכשו על ידי יוסף לוי חגיז, ותוכנן להכיל 200 נחלות. היישוב הכיל תושבים מעטים, אשר התפצלו לשני תת-יישובים: ארץ נפתלי ותדח"ץ (תורה, דת, חסד, צדקה)[1] שבהמשך שונה שמה ל"חילה". בתדח"ץ התגוררו ארבע משפחות והם הוצרכו להביא אנשים מבחוץ על מנת להשלים מניין[2].
בשנת 1952 נקנס חגיז על מכירת 500 דונם מהקרקעות ליהודים מארצות הברית, ללא היתר משר האוצר[3]. בנובמבר 1953 נחנכו במקום שני בתי אבן בני שתי קומות, בטקס בהשתתפות רבני טבריה, הרב אשר זאב ורנר והרב רפאל קוק[4]. באותה שונה שונה שם המקום מ"ארץ נפתלי" ל"אחוזת נפתלי", מכיוון שדוד בן-גוריון לא רצה שישתמע שהיישוב הוא מדינה בתוך מדינה[5].
לקראת סוף שנות ה-50 עזבו את היישוב רוב תושביו. המשפחה הבודדת שנותרה במקום עברה בהמשך גם היא. במשך מספר שנים התקיים במקום מוסד חינוכי, שגם הוא ננטש[6]. קרקעות היישוב נמסרו לעיבוד לקיבוץ לביא ולבית רימון. בתחילת שנות ה-80, נהרסו הבתים במקום כדי למנוע היאחזות בדואים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שרידי אחוזת נפתלי אשר ליד קרני חיטין, אתר טיולי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חיים לנדוי, נוף ויישובים בגליל התחתון, על המשמר, 26 במרץ 1951
- ^ ביהמ"ש ביטל את האשמה על פגיעה ברגשי דת, על המשמר, 9 ביוני 1952; על המשמר זוכה במשפט תדח"ץ, על המשמר, 8 ביוני 1953
- ^ תדח"ץ נקנסה על העברת קרקעות, על המשמר, 3 באפריל 1952
- ^ חונכו בתים חדשים באחוזת נפתלי, הצופה, 3 בנובמבר 1953
- ^ אחוזת נפתלי, על המשמר, 11 באוקטובר 1953
- ^ חוק פנקס הבוחרים לכנסת תשי"ט, חרות, 9 בפברואר 1964