פליפה אנדרסון
 | ||||
| אנדרסון במדי לאציו, 2021 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
15 באפריל 1993 (בן 31) סנטה מריה שבמחוז הפדרלי, ברזיל | |||
| שם מלא | פליפה אנדרסון פריירה גומש | |||
| גובה | 1.78 מטר | |||
| עמדה | קשר התקפי | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-26 ביוני 2023 | ||||
פליפה אנדרסון פריירה גומש (בפורטוגזית: Felipe Anderson Pereira Gomes; נולד ב-15 באפריל 1993 בסנטה מריה שבמחוז הפדרלי של ברזיל), הוא כדורגלן ברזילאי המשחק בעמדת הקשר ההתקפי בקבוצת לאציו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנדרסון החל את הקריירה שלו בגיל 6 במחלקת הנוער של CPMIND בסנטה מריה שבמחוז הפדרלי של ברזיל בה נולד. בשנת 2006 הוא עבר לפדרל FC, ומאוחר יותר באותה השנה עבר לגאמיניה FC. לאחר מספר הופעות מרשימות במועדון, עבר אנדרסון לשחק באסטרל EC. בשנת 2007 עבר אנדרסון למחלקת הנוער של קוריטיבה, ובקיץ של אותה שנה עבר למחלקת הנוער של סנטוס.[1]
סנטוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מספר שנים במחלקת הנוער של סנטוס, עלה אנדרסון לסגל הבוגר של המועדון בשל מכת פציעות בחודש אוקטובר 2010. עם עלייתו לסגל הבוגר של המועדון, חתם אנדרסון על חוזה חדש במועדון עד לחודש יולי 2013.[2] ב-6 באוקטובר ערך אנדרסון את הופעת הבכורה שלו במועדון, כשנכנס כמחליף בדקה ה-90 בניצחון 0–3 על פלומיננסה במסגרת המחזור ה-28 בליגת העל הברזילאית.
ב-11 בפברואר 2011 הבקיע אנדרסון את שער הבכורה שלו במועדון, שער בדקה ה-70 בניצחון 0–2 על נורואסטה במסגרת אליפות סאו פאולו. ב-7 בספטמבר הבקיע אנדרסון את שער הבכורה שלו בליגה, שער בדקה ה-77 בניצחון 1–2 על אוואי במסגרת המחזור ה-22. בעונה זו זכה אנדרסון עם סנטוס בגביע ליברטדורס, בו ערך הופעה אחת בשלב רבע הגמר. בחודש נובמבר חתם אנדרסון על חוזה חדש במועדון עד לשנת 2016.[3]
בעונת 2012 זכה אנדרסון להזדמנויות רבות יותר בהרכב הראשון לצדו של ניימאר בשל פציעות של גאנסו ויכולת ירודה של אלאנו, אשר עזבו שניהם את סנטוס במהלך העונה. בנוסף, שיחק אנדרסון בשני משחקי גביע רקופה סודאמריקנה נגד אוניברסידד דה צ'ילה, בו זכתה קבוצתו. ב-31 בינואר 2013 קרסה עסקת העברתו ללאציו מהסרייה א' תמורת 7.5 מיליון אירו.[4] בסך הכל ערך אנדרסון 62 הופעות ליגה במועדון, בהן הבקיע שבעה שערים.
לאציו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-25 ביוני 2013 חתם אנדרסון בלאציו מהסרייה א', אשר שילמה עבורו 7.8 מיליון אירו, על חוזה לחמש שנים, בהן ישתכר ב-800 אלף אירו לעונה.[5] ב-3 באוקטובר ערך אנדרסון את הופעת הבכורה שלו במועדון, כששיחק 79 דקות בתיקו 3-3 נגד טרבזונספור במסגרת המחזור השני בשלב הבתים של הליגה האירופית לעונת 2013/2014. ב-6 באוקטובר ערך אנדרסון את הופעת הבכורה שלו בסרייה א', כששיחק 59 דקות בתיקו 0-0 נגד פיורנטינה במסגרת המחזור השביעי. ב-28 בנובמבר הבקיע אנדרסון את שער הבכורה שלו במועדון, שער בדקה ה-56 בניצחון 0–2 על לגיה ורשה במסגרת המחזור החמישי בשלב הבתים של הליגה האירופית. בעונתו הראשונה במועדון ערך אנדרסון 13 הופעות ליגה בלבד.
בעונת 2014/2015 ביסס אנדרסון את מעמדו כשחקן חשוב בקבוצה. ב-7 בדצמבר 2014 הוא הבקיע את שער הבכורה שלו בליגה, שער בדקה ה-59 בניצחון 1–2 על פארמה במסגרת המחזור ה-14. בסך הכל ערך אנדרסון 32 הופעות ליגה, 23 מהן בהרכב הפותח, והבקיע עשרה שערים. ב-20 במאי 2015 שיחק אנדרסון בגמר הקופה איטליה, בו הפסידה לאציו ליובנטוס בתוצאה 1–2.
בחודש יולי 2015 פורסם כי אנדרסון לא ילבש עוד את חולצה מספר 7 אותה לבש בשתי עונותיו הראשונות במועדון, אלא יקבל את חולצה מספר 10.[6] ב-8 באוגוסט הוא שיחק 87 דקות בהפסד 0–2 ליובנטוס בסופר קאפ האיטלקי. אנדרסון ערך 35 הופעות ליגה בעונת 2015/2016, בהן הבקיע שבעה שערים.
בעונת 2016/2017 ערך אנדרסון 35 הופעות ליגה נוספות, בהן הבקיע ארבעה שערים. ב-17 במאי 2017 שיחק אנדרסון בגמר הקופה איטליה, בו הפסידה לאציו ליובנטוס בתוצאה 0–2.
וסטהאם יונייטד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-15 ביולי 2018 חתם אנדרסון בווסטהאם יונייטד מהפרמייר ליג תמורת 35 מיליון פאונד - סכום שיא עבור המועדון באותה התקופה. ב-12 באוגוסט ערך את הופעת הבכורה בקבוצה, בהפסד 0–4 לליברפול.
פורטו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 באוקטובר 2020 הושאל אנדרסון לפורטו לעונה אחת.
החזרה ללאציו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 ביולי 2021 הודיעה ווסטהאם יונייטד כי אנדרסון חוזר ללאציו בהעברה קבועה.[7]
קריירה בינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-7 ביוני 2015 ערך אנדרסון את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ברזיל, כשהחליף את פרד בדקה ה-83 בניצחון 0–2 על נבחרת מקסיקו במשחק ידידות.
בחודש יוני 2016 נכלל אנדרסון בסגל הנבחרת האולימפית של מולדתו לקראת ריו 2016.[8] ב-20 באוגוסט הופיע אנדרסון בגמר נגד גרמניה באצטדיון המרקנה, בו ניצחה נבחרת ברזיל בתוצאה 4–5 בדו-קרב בעיטות עונשין וזכתה במדליית זהב לאחר תיקו 1-1 בתום הזמן החוקי.[9]
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סנטוס
- אליפות סאו פאולו (2): 2011, 2012
- גביע ליברטדורס (1): 2011
- גביע רקופה סודאמריקנה (1): 2012
- לאציו
- הסופר קאפ האיטלקי (1): 2017
- נבחרת ברזיל
- מדליית זהב אולימפית (1): ריו 2016
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פליפה אנדרסון
פליפה אנדרסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- פליפה אנדרסון, באתר Transfermarkt
- פליפה אנדרסון, באתר Soccerway
- פליפה אנדרסון, באתר BDFutbol
- פליפה אנדרסון, באתר WorldFootball.net
- פליפה אנדרסון, באתר National Football Teams
- פליפה אנדרסון, באתר FootballDatabase.eu
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ האתר הרשמי של פליפה אנדרסון (בפורטוגזית)
- ^ 'Tenho o estilo do Ganso', diz Felipe Anderson, nova promessa da Vila באתר Globo Esporte, 6 באוקטובר 2010 (בפורטוגזית)
- ^ Novo “Menino da Vila”, Felipe Anderson chega a acordo e renova com o Santos באתר Placar, 5 בנובמבר 2011 (בפורטוגזית)
- ^ Felipe Anderson & Andrea Poli Deals Fall Through באתר Forza Italian Football, 31 בינואר 2013 (באנגלית)
- ^ Santos acerta transferência de Felipe Anderson para o Lazio por € 7,8 mi באתר Globo Esporte, 25 ביוני 2013 (בפורטוגזית)
- ^ Lazio: Felipe Anderson saluta la maglia numero 7 באתר Calcio Mercato, 23 ביולי 2015 (באיטלקית)
- ^ Felipe Anderson departs for Lazio | West Ham United, www.whufc.com (באנגלית)
- ^ Neymar, Douglas Costa named in Brazil Olympics squad באתר ESPN, 29 ביוני 2016 (באנגלית)
- ^ Neymar hands Brazil precious soccer gold medal באתר רויטרס, 21 באוגוסט 2016 (באנגלית)
| נבחרת ברזיל – אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו 2016 (מדליית זהב) | ||
|---|---|---|
|
1 וברטון • 2 זקה • 3 רודריגו קאיו • 4 מרקיניוס • 5 רנאטו אוגוסטו • 6 דוגלאס סנטוס • 7 לואן ויירה • 8 ראפיניה אלקנטרה • 9 גבריאל ברבוסה • 10 ניימאר • 11 גבריאל ז'סוס • 12 וולאס • 13 ויליאם • 14 לואן גארסיה • 15 רודריגו דוראדו • 16 טיאגו מאיה • 17 פליפה אנדרסון • 18 אואילסון • מאמן: רוז'ריו מיקאלה |
| |