לדלג לתוכן

קופה איטליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קופה איטליה
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1922
ארגון מפעיל התאחדות הכדורגל האיטלקית
מספר מתמודדים 78
זוכה יובנטוס (2023/2024)
הכי הרבה זכיות יובנטוס (15)
מפעל מקביל סרייה א'
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פרנצ'סקו טוטי, הקפטן של רומא, מניף את הגביע לאחר הזכייה בעונת 2007/08
הגביע מוצג במשחקה האחרון של קבוצת רומא בעונת 2006–2007

קופה איטליה (באיטלקית La Coppa Italia; תרגום: הגביע האיטלקי, וגם מטעמי חסות: Coppa Italia Frecciarossa) היא תחרות הגביע השנתית של הכדורגל האיטלקי. והתחרות השנייה בחשיבותה באיטליה אחרי אליפות הסרייה א'. התחרות מתקיימת בחסות ה-FIGC (התאחדות הכדורגל האיטלקית), ולמרות שרשמית הוא נוצר כ"גביע הליגה" בחשיבות השלישית, כיום הוא נחשב לתחרות הגביע הלאומי של איטליה. הקבוצה שמגנה על התואר (הזוכה האחרונה), רשאית להשתמש בסמל ה"קוקדה" - סמל המנצחים של הגביע, על גבי מדיה במשך 12 החודשים שלאחר הזכייה בגביע.

הטורניר הראשון נערך ב-1922, אך לאחר מכן הטורניר לא נערך עד שנת 1936, לאחריו החל הטורניר להתקיים בתדירות שנתית, למעט הפסקה במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה.

יובנטוס היא הקבוצה שזכתה עד כה בהכי הרבה גביעים, עם 15 זכיות, אחריה רומא ואינטר עם 9 זכיות. יובנטוס היא הקבוצה בעלת מספר ההופעות הגבוה ביותר בגמר הטורניר עם 22 הופעות, ואחריה רומא עם 17 הופעות, ולאחר מכן אינטר, עם 15 הופעות.

מאז 1988 המועדון שזכה בגביע האיטלקי עולה להשתתף בתחרות הסופר קאפ האיטלקי אל מול הזוכה באליפות הסרייה א'.

מבנה הטורניר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורניר כולל שלבי המוקדמות שבו משתתפות כל הקבוצות מארבע הליגות הבכירות באיטליה, סה"כ 78 קבוצות. הטורניר כולל ארבעה סיבובי מוקדמות, סיבוב ראשון ושני, שלב חצי הגמר ושלב הגמר. הקבוצות מליגת המשנה, הליגה השלישית והרביעית מתחילות את דרכן במפעל משלב המוקדמות הראשון, ואילו הקבוצות מהסרייה א' מצטרפות בסיבוב הרשמי הראשון. כל שלבי הטורניר משוחקים בשיטת נוק אאוט. שלבי המוקדמות ושני השלבים המתקדמים משוחקים במשחק בודד בביתה של אחת משתי היריבות, שנקבע באקראי על ידי הגרלה, כאשר הקבוצה המנצחת מעפילה לשלב הבא. במקרה של שוויון בתוצאה, תתבצע הארכה ובמקרה הצורך דו-קרב בעיטות עונשין. שלב חצי הגמר משוחק בשיטת שני משחקי גומלין, והגמר במשחק בודד שמיקומו נקבע מראש. הקבוצה המנצחת במשחק הגמר זוכה בגביע.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתו של הטורניר הייתה סוערת, בשל מורכבות השתתפות הקבוצות בטורניר, מאז הקמתו ב-1921 חולקה אליפות איטליה לשתי תחרויות שונות. מצד אחד אליפות ה-CCI העשירה (קונפדרציית הכדורגל האיטלקית) ומצד שני אליפות ה-FIGC הענייה (התאחדות הכדורגל האיטלקית). כאשר ה-FIGC הפסידה את כל המועדונים היוקרתיים ביותר שלה, היא ניסתה לשפר את עונת הבכורה שלה עם הצגת טורניר גביע חדש. מחזיקת המהדורה הראשונה של הטורניר בשנת 1922 הייתה מועדון הכדורגל ודו. לאחר מכן ההסכם הבא בין הקבוצות לא הבשיל, ומלבד עונת טורניר כושלת ב-1926/1927 שבוטל במהלך שמינית הגמר, טורניר נוסף לא נערך עד 1935/1936. אירועי מלחמת העולם השנייה קטעו את הטורניר לאחר עונת 1942/1943, והוא לא התחדש שוב עד 1958. מאז, הוא שוחק מדי שנה או עונתי.

שמונה העונות במהלך התקופה הפשיסטית התמודדו בהעתקת פורמט הגביע האנגלי. היה גביע שונה, והמנצחים זכו בסקודטו הטריקולור ואילו הזוכים באליפות קיבלו במקום סבויארד. הספל והקוקדה שהם סמל הגביע האיטלקי של ימינו הוצגו לאחר חידוש הטורניר ב-1958. הטורניר הכיל בתים שהיוו את השלב הראשון של טורניר הגביע, שלאחר מכן היה טורניר נוקאאוט בין הקבוצות.

מ-1967 ועד 1970 במהלך שלוש עונות, התקיים בנוסף לבתים של המוקדמות גם בית גמר שבו התמודדו כל הקבוצות שעלו לשמינית הגמר, כאשר מנצחת הבית לקחה את הגביע, אולם פורמט זה בוטל לאחר עונת 1969/1970.

בהמשך החל מעונת 1980/1981 הוצג טורניר המכיל בתים במוקדמות הגביע, ומפגשים כפולים בפורמט בית-חוץ בין המתמודדות שהוגרלו החל משלב שמינית הגמר ועד לשלב הגמר.

החל מעונת 1990/1991 בוטלו בתי המוקדמות והקבוצות נכנסו ישירות לשלבי נוקאאוט, של מפגשים כפולים בפורמט בית-חוץ, כולל שלב הגמר.

החל מעונת 1995/1996 בוטלו המפגשים הכפולים בסיבובים המוקדמים והחלו לקיים מפגש נוקאאוט יחיד עד לשלב רבע הגמר, החל משלב זה התקיימו מפגשים כפולים, אולם פורמט זה הוחזר ב-1997/1998. החל מ-1999/2000 הוחזרו גם בתי המוקדמות בגביע הקופה איטליה שבוטלו שוב החל מעונת 2005/2006, אולם המפגשים הכפולים עדיין התקיימו בעונה זו. החל מעונת 2007/2008 מתקיימים מספר סיבובים מקדימים בהם מתמודדות הקבוצות מהליגות הנמוכות, ולאחר מכן בסיבובים המאוחרים יותר מצטרפות הקבוצות מהליגות הגבוהות יותר (סרייה C , סרייה B וסרייה A), כאשר כלל המשחקים הם בפורמט משחק אחד של נוקאאוט בלבד, ללא בתים, למעט שלב חצי הגמר בו מתקיים מפגש כפול בין הקבוצות שהגיעו לשלב הזה.

הזוכות בעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל הקוקרדיה, אותו עונדים על חולצתם שחקני מחזיקת הגביע במשך השנה לאחר הזכייה בגביע

קבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה באליפות הסרייה א' באותה העונה והשלימה דאבל מקומי.

עונה זוכה תוצאה פיינאליסטית אצטדיון קהל
1922 ודו 0-1ה אודינזה קמפו די לאו, ודו ליגורה לא ידוע
1922 - 1926 לא התקיים טורניר
1926/1927 שוחקה גרסת טורניר שלא מוכרת על ידי ההתאחדות
1928 - 1935 לא התקיים טורניר
1935/1936 טורינו 1-5 אלסנדריה אצטדיון לואיג'י פראריס, ג'נובה 9,697
1936/1937 גנואה 0-1 רומא סטאדיו קומונאלה ג'ובאני ברטה, פירנצה לא ידוע
1937/1938 יובנטוס 1-3 טורינו אצטדיון פילדפיה, טורינו 14,957
1-2 סטאדיו אולימפיקו, טורינו 9,091
יובנטוס מנצחת 5–2 בסיכום שני המשחקים
1938/1939 אמברוסיאנה (אינטר) 1-2 נוברה אצטדיון נאציונלה, רומא לא ידוע
1939/1940 פיורנטינה 0-1 גנואה אצטדיון ג'ובאני ברטה, פירנצה 9,000
1940/1941 ונציה 3-3 רומא אצטדיון נאציונלה, רומא 12,000
0-1 אצטדיון פייר לואיג'י פנצו, ונציה לא ידוע
ונציה מנצחת 4–3 בסיכום שני המשחקים
1941/1942 יובנטוס 1-1 מילאן סן סירו, מילאנו לא ידוע
1-4 סטאדיו בניטו מוסוליני, טורינו לא ידוע
יובנטוס מנצחת 5–2 בסיכום שני המשחקים
1942/1943 טורינו 0-4 ונציה סן סירו, מילאנו 11,000
1944 - 1957 לא התקיים טורניר
1957/1958 לאציו 0-1 פיורנטינה סטאדיו אולימפיקו, רומא 60,000
1958/1959 יובנטוס 1-4 אינטר סן סירו, מילאנו 80,000
1959/1960 יובנטוס 2-3ה פיורנטינה סן סירו, מילאנו 75,000
1960/1961 פיורנטינה 0-2 לאציו סטאדיו קומונאלה, פירנצה לא ידוע
1961/1962 נאפולי 1-2 ספאל סטאדיו אולימפיקו, רומא לא ידוע
1962/1963 אטאלנטה 1-3 טורינו סן סירו, מילאנו 23,000
1963/1964 רומא 0-0 טורינו סטאדיו אולימפיקו, רומא 31,145
רומא 0-1 (משחק חוזר) טורינו סטאדיו אולימפיקו, טורינו 70,000
1964/1965 יובנטוס 0-1 אינטר סטאדיו אולימפיקו, רומא 20,000
1965/1966 פיורנטינה 1-2ה קטנזארו סטאדיו אולימפיקו, רומא לא ידוע
1966/1967 מילאן 0-1 פדובה סטאדיו אולימפיקו, רומא לא ידוע
1967/1968 טורינו בית גמר[1] מילאן בית גמר - אין משחק גמר
1968/1969 רומא בית גמר[1] קליארי בית גמר - אין משחק גמר
1969/1970 בולוניה בית גמר[1] טורינו בית גמר - אין משחק גמר
1970/1971 טורינו 0-0ה (3-5 פ) מילאן אצטדיון לואיג'י פראריס, ג'נובה 31,627
1971/1972 מילאן 0-2 נאפולי סטאדיו אולימפיקו, רומא לא ידוע
1972/1973 מילאן 1-1ה (2-5 פ) יובנטוס סטאדיו אולימפיקו, רומא 60,000
1973/1974 בולוניה 1-1ה (3-4 פ) פלרמו סטאדיו אולימפיקו, רומא 18,000
1974/1975 פיורנטינה 2-3 מילאן סטאדיו אולימפיקו, רומא 40,000
1975/1976 נאפולי 0-4 הלאס ורונה סטאדיו אולימפיקו, רומא לא ידוע
1976/1977 מילאן 0-2 אינטר סן סירו, מילאנו 58,464
1977/1978 אינטר 1-2 נאפולי סטאדיו אולימפיקו, רומא לא ידוע
1978/1979 יובנטוס 1-2 פלרמו סן סירו, מילאנו 40,000
1979/1980 רומא 0-0ה (2-3 פ) טורינו סטאדיו אולימפיקו, רומא 53,279
1980/1981 רומא 1-1 טורינו סטאדיו אולימפיקו, רומא 50,000
1-1ה (2-4 פ) סטאדיו אולימפיקו, טורינו 40,000
תיקו 2-2 מוחלט בסיכום, רומא מנצחת 4–2 בדו-קרב פנדלים
1981/1982 אינטר 0-1 טורינו סן סירו, מילאנו לא ידוע
1-1 סטאדיו אולימפיקו, טורינו 50,000
אינטר מנצחת 2–1 בסיכום שני המשחקים
1982/1983 יובנטוס 2-0 הלאס ורונה אצטדיון מארקאנטוניו בנטגודי, ורונה לא ידוע
0-3ה סטאדיו אולימפיקו, טורינו לא ידוע
יובנטוס מנצחת 3–2 בסיכום שני המשחקים
1983/1984 רומא 1-1 הלאס ורונה אצטדיון מארקאנטוניו בנטגודי, ורונה 30,000
0-1 סטאדיו אולימפיקו, רומא 45,101
רומא מנצחת 2–1 בסיכום שני המשחקים
1984/1985 סמפדוריה 0-1 מילאן סן סירו, מילאנו 40,000
1-2 אצטדיון לואיג'י פראריס, ג'נובה 42,043
סמפדוריה מנצחת 3–1 בסיכום שני המשחקים
1985/1986 רומא 2-1 סמפדוריה אצטדיון לואיג'י פראריס, ג'נובה 25,000
0-2 סטאדיו אולימפיקו, רומא 38,000
רומא מנצחת 3–2 בסיכום שני המשחקים
1986/1987 נאפולי 0-3 אטאלנטה אצטדיון סאן פאולו, נאפולי 60,000
0-1 אצטדיון אתלטי אזורי ד'איטליה, ברגמו 11,200
נאפולי מנצחת 4–0 בסיכום שני המשחקים
1987/1988 סמפדוריה 0-2 טורינו אצטדיון לואיג'י פראריס, ג'נובה 17,236
2-1 סטאדיו אולימפיקו, טורינו 33,000
סמפדוריה מנצחת 3–2 בסיכום שני המשחקים
1988/1989 סמפדוריה 1-0 נאפולי אצטדיון סאן פאולו, נאפולי 70,300
0-4 אצטדיון ג'ובאני זיני, קרמונה 34,400
סמפדוריה מנצחת 4–1 בסיכום שני המשחקים
1989/1990 יובנטוס 0-0 מילאן סטאדיו אולימפיקו, טורינו 30,105
0-1 סן סירו, מילאנו 83,928
יובנטוס מנצחת 1–0 בסיכום שני המשחקים
1990/1991 רומא 1-3 סמפדוריה סטאדיו אולימפיקו, רומא 55,067
1-1 אצטדיון לואיג'י פראריס, ג'נובה 36,577
רומא מנצחת 4–2 בסיכום שני המשחקים
1991/1992 פארמה 1-0 יובנטוס סטאדיו דלה אלפי, טורינו 47,872
0-2 אצטדיון אניו טרדיני, פארמה 24,471
פארמה מנצחת 2–1 בסיכום שני המשחקים
1992/1993 טורינו 0-3 רומא סטאדיו דלה אלפי, טורינו 43,732
5-2 סטאדיו אולימפיקו, רומא 63,646
תיקו 5-5 בסיכום, טורינו מנצחת בזכות חוק שערי חוץ
1993/1994 סמפדוריה 0-0 אנקונה סטאדיו דל קונסרו, אנקונה 16,871
1-6 אצטדיון לואיג'י פראריס, ג'נובה 39,000
סמפדוריה מנצחת 6–1 בסיכום שני המשחקים
1994/1995 יובנטוס 0-1 פארמה סטאדיו דלה אלפי, טורינו 33,840
0-2 אצטדיון אניו טרדיני, פארמה 23,823
יובנטוס מנצחת 3–0 בסיכום שני המשחקים
1995/1996 פיורנטינה 0-1 אטאלנטה אצטדיון ארטמיו פרנקי, פירנצה 39,992
0-2 אצטדיון אתלטי אזורי ד'איטליה, ברגמו 25,977
פיורנטינה מנצחת 3–0 בסיכום שני המשחקים
1996/1997 ויצ'נצה 1-0 נאפולי אצטדיון סאן פאולו, נאפולי 65,932
0-3ה אצטדיון רומיאו מנטי, ויצ'נצה 19,144
וינצ'נצ'ה מנצחת 3–1 בסיכום שני המשחקים
1997/1998 לאציו 1-0 מילאן סן סירו, מילאנו 63,564
1-3 סטאדיו אולימפיקו, רומא 64,189
לאציו מנצחת 3–2 בסיכום שני המשחקים
1998/1999 פארמה 1-1 פיורנטינה אצטדיון אניו טרדיני, פארמה 21,038
2-2 אצטדיון ארטמיו פרנקי, פירנצה 39,070
תיקו 3-3 בסיכום, פארמה מנצחת בזכות חוק שערי חוץ
1999/2000 לאציו 1-2 אינטר סטאדיו אולימפיקו, רומא 35,000
0-0 סן סירו, מילאנו 53,406
לאציו מנצחת 2–1 בסיכום שני המשחקים
2000/2001 פיורנטינה 0-1 פארמה אצטדיון אניו טרדיני, פארמה 17,685
1-1 אצטדיון ארטמיו פרנקי, פירנצה 37,664
פיורנטינה מנצחת 2–1 בסיכום שני המשחקים
2001/2002 פארמה 2-1 יובנטוס סטאדיו דלה אלפי, טורינו 35,874
0-1 אצטדיון אניו טרדיני, פארמה 26,864
תיקו 2-2 בסיכום, פארמה מנצחת בזכות חוק שערי חוץ
2002/2003 מילאן 1-4 רומא סטאדיו אולימפיקו, רומא 60,647
2-2 סן סירו, מילאנו 76,061
מילאן מנצחת 6–3 בסיכום שני המשחקים
2003/2004 לאציו 0-2 יובנטוס סטאדיו אולימפיקו, רומא 62,204
2-2 סטאדיו אולימפיקו, טורינו 38,849
לאציו מנצחת 4–2 בסיכום שני המשחקים
2004/2005 אינטר 0-2 רומא סטאדיו אולימפיקו, רומא 73,437
0-1 סן סירו, מילאנו 72,034
אינטר מנצחת 3–0 בסיכום שני המשחקים
2005/2006 אינטר 1-1 רומא סטאדיו אולימפיקו, רומא 64,000
1-3 סן סירו, מילאנו 59,000
אינטר מנצחת 4–2 בסיכום שני המשחקים
2006/2007 רומא 2-6 אינטר סטאדיו אולימפיקו, רומא 39,065
2-1 סן סירו, מילאנו 26,606
רומא מנצחת 7–4 בסיכום שני המשחקים
2007/2008 רומא 1-2 אינטר סטאדיו אולימפיקו, רומא 60,000
2008/2009 לאציו 1-1ה (5-6 פ) סמפדוריה סטאדיו אולימפיקו, רומא 68,000
2009/2010 אינטר 0-1 רומא סטאדיו אולימפיקו, רומא 50,000
2010/2011 אינטר 1-3 פלרמו סטאדיו אולימפיקו, רומא 70,000
2011/2012 נאפולי 0-2 יובנטוס סטאדיו אולימפיקו, רומא 61,803
2012/2013 לאציו 0-1 רומא סטאדיו אולימפיקו, רומא 70,000
2013/2014 נאפולי 1-3 פיורנטינה סטאדיו אולימפיקו, רומא 65,000
2014/2015 יובנטוס 1-2ה לאציו סטאדיו אולימפיקו, רומא 60,000
2015/2016 יובנטוס 0-1ה מילאן סטאדיו אולימפיקו, רומא 72,698
2016/2017 יובנטוס 0-2 לאציו סטאדיו אולימפיקו, רומא 64,098
2017/2018 יובנטוס 0-4 מילאן סטאדיו אולימפיקו, רומא 64,983
2018/2019 לאציו 0-2 אטאלנטה סטאדיו אולימפיקו, רומא 57,059
2019/2020 נאפולי 0-0ה (2-4 פ) יובנטוס סטאדיו אולימפיקו, רומא ללא קהל
2020/2021 יובנטוס 1-2 אטאלנטה סטאדיו אולימפיקו, רומא 4,300
2021/2022 אינטר מילאנו 4–2ה יובנטוס סטאדיו אולימפיקו, רומא 67,944
2022/2023 אינטר מילאנו 2–1 פיורנטינה סטאדיו אולימפיקו, רומא 68,500
2023/2024 יובנטוס 1–0 אטאלנטה סטאדיו אולימפיקו, רומא 66,854

דירוג הזוכות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדון זכיות עונות זכייה סגנויות עונות סגנות
1 יובנטוס 15 1937/1938, 1941/1942, 1958/1959, 1959/1960, 1964/1965, 1978/1979, 1982/1983, 1989/1990, 1994/1995, 2014/2015, 2015/2016, 2016/2017, 2017/2018, 2020/2021, 2023/2024 7 1972/1973, 1991/1992, 2001/2002, 2003/2004, 2011/2012, 2019/2020, 2021/2022
2 רומא 9 1963/1964, 1968/1969, 1979/1980, 1980/1981, 1983/1984, 1985/1986, 1990/1991, 2006/2007, 2007/2008 8 1936/1937, 1940/1941, 1992/1993, 2002/2003, 2004/2005, 2005/2006, 2009/2010, 2012/2013
3 אינטר מילאנו 9 1938/1939 (בשם אמברוסיאנה), 1977/1978, 1981/1982, 2004/2005, 2005/2006, 2009/2010, 2010/2011, 2021/2022, 2022/2023 6 1958/1959, 1964/1965, 1976/1977, 1999/2000, 2006/2007, 2007/2008
4 לאציו 7 1958, 1997/1998, 1999/2000, 2003/2004, 2008/2009, 2012/2013, 2018/2019 3 1960/1961, 2014/205, 2016/2017
5 פיורנטינה 6 1939/1940, 1960/1961, 1965/1966, 1974/1975, 1995/1996, 2000/2001 5 1958, 1959/1960, 1998/1999, 2013/204, 2022/2023
6 נאפולי 6 1961/1962, 1975/1976, 1986/1987, 2011/2012, 2013/2014, 2019/2020 4 1971/1972, 1977/1978, 1988/1989, 1996/1997
7 מילאן 5 1966/1967, 1971/1972, 1972/1973, 1976/1977, 2002/2003 9 1941/1942, 1967/1968, 1970/1971, 1974/1975, 1984/1985, 1989/1990, 1997/1998, 2015/2016, 2017/2018
8 טורינו 5 1935/1936, 1942/1943, 1967/1968, 1970/1971, 1992/1993 8 1937/1938, 1962/1963, 1963/1964, 1969/1970, 1979/1980, 1980/1981, 1981/1982, 1987/1988
9 סמפדוריה 4 1984/1985, 1987/1988, 1988/1989, 1993/1994 3 1985/1986, 1990/1991, 2008/2009
10 פארמה 3 1991/1992, 1998/1999, 2001/2002 2 1994/1995, 2000/2001
11 בולוניה 1909 2 1969/1970, 1973/1974 - -
12 אטאלנטה 1 1962/1963 5 1986/1987, 1995/1996, 2018/2019, 2020/2021, 2023/2024
13 גנואה 1 1936/1937 1 1939/1940
14 ודו 1 1922 - -
15 ונציה 1 1940/1941 - -
16 ויצ'נצה 1 1996/1997 - -
17 פלרמו - - 3 1973/1974, 1978/1979, 2010/2011
18 ורונה - - 3 1975/1976, 1982/1983, 1983/1984
19 אודינזה - - 1 1922
20 US אלסנדריה - - 1 1935/1936
21 נובארה - - 1 1938/1939
22 ספאל - - 1 1961/1962
23 קטנזארו - - 1 1965/1966
24 פדובה - - 1 1966/1967
25 קליארי - - 1 1968/1969
26 אנקונה - - 1 1993/1994

זכיות בקופה איטליה לפי עיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
# עיר אליפויות קבוצות
1 טורינו 20 יובנטוס (15), טורינו (5)
2 רומא 16 רומא (9), לאציו (7)
3 מילאנו 14 אינטר (9), מילאן (5)
4 פירנצה 6 פיורנטינה (6)
נאפולי 6 נאפולי (6)
6 ג'נובה 5 סמפדוריה (4), גנואה (1)
7 פארמה 3 פארמה (3)
8 בולוניה 2 בולוניה 1909 (2)
9 ברגמו 1 אטאלנטה (1)
ונציה 1 ונציה (1)
ודו ליגורה 1 ודו (1)
ויצ'נצה 1 ויצ'נצה (1)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קופה איטליה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 זכתה במקום הראשון בבית הגמר. גרסה זו שוחקה במקום משחקי נוקאאוט.


כדורגל באיטליה איטליהאיטליה
ניהול התאחדות הכדורגל האיטלקית • קבוצות • אצטדיונים • תחרויות
תחרויות ליגה סרייה א' • סרייה ב' • סרייה ג' • סרייה ד' • סרייה א' (כדורגל נשים) • מבנה הליגות
תחרויות גביע קופה איטליה • קופה איטליה סרייה C • קופה איטליה סרייה D • הסופר קאפ האיטלקי
נבחרות הנבחרת הלאומית • הנבחרת הצעירה
פרסים כדורגלן השנה • הרכב העונה • פרסי הסרייה א' • שחקן החודש
טורנירי גביע לאומיים בכדורגל (אירופה)
מפעלי הווה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איי פארו • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנגליה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גיברלטר • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • ויילס • טורקיה • יוון • ישראל • לוקסמבורג • ליכטנשטיין • לטביה • ליטא • מולדובה • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סקוטלנד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צפון אירלנד • צרפת • קוסובו • קזחסטן • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
מפעלי עבר ברית המועצות • הגביע היוגוסלבי • מזרח גרמניה • סרביה ומונטנגרו • צ'כוסלובקיה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קופה_איטליה&oldid=39533653"