לדלג לתוכן

פיונה ואט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיונה ואט
Fiona Watt
לידה 28 במרץ 1956 (בת 68)
אדינבורו, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Fiona Mary Watt עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי רפואה רגנרטיבית, תא גזע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט הנרי האריס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • פרס FEBS/EMBO לנשים במדע (2016)
  • Suffrage Science award (2011)
  • Royal Society Wolfson Fellowship
  • פרס הכרה בקריירה בכירה, נשים בביולוגיה תאית (2008)
  • עמית החברה המלכותית (2003)
  • עמית האקדמיה למדעים רפואיים (2000)
  • חבר ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופאי (1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'יימס קת'ברט סמית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.wattlab.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיונה ואטאנגלית: Fiona Watt; נולדה ב-28 במרץ 1956) היא מדענית בריטית, אשר ידועה בעולם בזכות גילוי מנגנונים ששולטים בהתחדשות תאי גזע אפידרמיילים. בנוסף, ואט גילתה כיצד כל אחד מן המנגנונים הללו מפסיק לפעול בתאים חולים. ב-2008 היא הפכה לאישה הראשונה שהייתה הנשיאה של האגודה הבין לאומית למחקרי תאי גזע ,[1] בנוסף לכך, בשנה זו זכתה בפרס לנשים בחקר התא (ASBC).[2] יו"ר מועצת המחקר הרפואי בבריטניה.[3]

ראשית חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בילדותה רצתה ואט להיות מדענית והסתובבה בחלוק מעבדה משלה שאיתו התחזתה לכימאית ושיחקה עם ערכת הכימיה שלה. ואט, מלאת תשוקה לקריירה, צוטטה:

אני חושבת שלהיות מדענית זה קשה במובן מסוים, וישנם אנשים שפשוט לא יכולים לחשוב על להיות משהו אחר.

בשנת 1979 קיבלה ואט את תואר הדוקטורט בפילוסופיה מאוניברסיטת אוקספורד. ב-2003 היא הפכה לעמיתה בחברה המלכותית (FRS) ,[4] וכיהנה בתפקיד סגנית המנהל במרכז לחקר הסרטן שבמכון המחקר קיימברידג' בבריטניה ובמרכז לחקר תאי גזע.[5] ב-2013 ואט לקחה חלק ביוזמה HipSci, אשר חוקרת תאים המעובדים על ידי האדם.

המחקר על תאי הגזע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במעבדתה של ואט, התבסס המחקר על תאי עור בוגרים אצל יונקים. תאים בוגרים אלו מכונים אפידמיס והם השכבה החיצונית ביותר של העור. תאים אלו נשמרים לאורך כל החיים, זאת על ידי שילוב תאי הגזע בתוך שורש השערות ובלוטות החלב.[6]  בכלליות, תאי הגזע נשארים רדומים ולא מתחלקים, אבל התפשטות נגרמת על ידי נזק. פרופסורים במעבדתה של ואט וחוקרים נוספים גילו הרבה סמני תאי גזע, לדוגמת ביטוי גבוה של אינטגרין, אבל מטרתם העיקרית היא לקבוע האם סימני תאי גזע הם מקודדים או מבוטאים בשל גירויים סביבתיים בתלוי למיקומם.

במהלך תהליך זה, חוקרים במעבדתה של ואט מצאו שרוב סמני פני התא שולטים בהתנהגות תאי הגזע והקראטין משפיע על התנהגות זו. שני גורמים שמעבדתה של ואט חוקרת הם האנזימים Rho GTPase Rac1  ו- C-Myc, פרוטו אנוגן. ואט וקולגות מצאו ש Rac1  דרוש בשביל שמירת תאי גזע אפידרמיילים על ידי מחיקת Rac1  בתאי גזע אפידרמיילים בוגרים אשר גורמים עליה בהתפשטות וכתוצאה מכך גורמים להקדמת ההתמיינות הסופית.

נושא חקר נוסף שנבדק במעבדתה של ואט היא קאטנין בטא. רמות גבוהות של קאטנין בטא גורמות להתפתחות זקיקי שיער חוץ רחמיים בתאי אפידרמיל בוגרים. מעבדתה של ואט חוקרת קאטנין בטא על ידי הזרקתו למוטציה של הרצפטור אסטרוגן. במהלך תהליך זה, תזמון ומיקום פעילות הקאטנין בטא יכול להיות נשלט. החוקרים מצאו שזקיקי השערה החוץ רחמיים הושפעו על ידי קאטנין בטא שהשתלט על תאים אשר יש להם מאפייני תאי גזע.  המטרה העתידית של המעבדה היא לגלות את הפעילות של מסלולי איתות שונים ואת מנגנוני המשוב השונים בשביל לשלוט בפעילות המנגנונים.

בנוסף לכך, מעבדתה של ואט חוקרת גידולי אפידרמיס, לרבות את השוני במסלולי האיתות ומוטציות. החוקרים גילו שחלק מן הגידולים בבלוטות החלב מכילים מוטציות ב1 LEF, גורם שמוביל למעצור פורטיאין קאטנין בטא.[7]

  • 1990 – מדליית המועצה הביולוגית (Biological Council Medal).
  • 1999 – פרס "ויליאם מונטנגה" (William Montagna) של האגודה האמריקאית לדמטולוגיה חקירתית.
  • 2001 – CE.R.I.E.S (המרכז למחקר האפידרמיס). פרס החוקרים על שם שאנל (Research Award of Chanel)
  • 2003 – פרס "פדרה" של האגודה ההולנדית למדע ורפואה ( FEDERA award)
  • 2006 – פרס "אבלין" (Ebling ) של האגודה האירופאית לחקר השיער.(  European Hair Research Society)
  • 2008 – פרס “ASBC”  לנשים בחקר התא.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיונה ואט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]