פורטל:אשדוד
אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל. נוסדה ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. העיר שוכנת לחופו של הים התיכון במישור החוף הדרומי, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן יבנה, בקצה הדרומי של מטרופולין גוש דן. בשטחה זורם נחל לכיש.
אשדוד היא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, ומיושבת כ-3,700 שנים, בין היתר כאחת מחמש ערי פלשתים החשובות ששכנו באזור. שמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוּד. בראשית ימיה התהוותה כמרכז מסחר ימי פעיל, עם נמליה המזוהים בתל מור ובאשדוד ים, ובעת המודרנית הפכה לעיר נמל בזכות אחד מסמליה המובהקים – נמל אשדוד, הגדול בנמלי ישראל. יחד עם הנמל פועלות בעיר תשתיות לאומיות נוספות, אשר הופכות אותה למרכז תעשייתי חשוב. מאז הקמתה, אשדוד קולטת עלייה יהודית נרחבת מרחבי העולם, ואחוז העולים החדשים בה הוא מהגבוהים בישראל. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד היא גם אחת הערים היחידות בישראל שנוסדו בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להתפתחותה לאחת הערים הגדולות במדינה. אשדוד חברה בפורום ה-15. |


יד לחללי חיל הים היא אנדרטה, המנציחה את זכרם של חללי החיל. כיום מונצחים על גביה שמותיהם של 421 חללים. האנדרטה שוכנת בשטח גן אלישבע ברובע א' בצפון-מערב העיר, בקרבת הנמל. היא הוקמה בראשית שנות השבעים לזכר חללי המשחתת אילת, שטובעה על ידי מצרים בשנת 1967. בשנת 1973 הוחלט לעשותה לאנדרטה לכל חללי החיל. האנדרטה תוכננה על ידי כרמלי פלדמן, איש חיל הים, והיא נבנתה בהתנדבות על ידי ניצול המשחתת, מוטי ורובבל, באמצעות כספי תרומות.
מדי שנה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, צה"ל עורך באנדרטה את "טקס ההתייחדות לזכר חללי זרוע הים".

|
לחצו כדי להקטין חזרה



גן אלישבע הוא פארק עירוני מן הגדולים באשדוד והראשון בעיר, הממוקם ברובע א' הוותיק. נקרא על שם אלישבע אשכול (לבית קפלן), פעילה ציונית בפולין, חברת הוועד הפועל הציוני ואשתו של נשיא המדינה לוי אשכול. ביום שישי אחר הצהריים, 27 במאי 1960, נערך טקס נטיעות והנחת אבן פינה שהונחה על ידי עובד בן עמי בגן, שעמד להפוך לראשון בעיר. שר האוצר לוי אשכול ובתו תמר נטעו את העצים הראשונים בגן שהוקדש לזכר אלישבע אשכול, ואחריהם עשרות אורחים שבאו גם הם להוקיר את זכרה של אלישבע. בעיתון דבר נכתב, כי ”הגן עתיד לסמל את הקשר בין העיר הצעירה לבין לוי אשכול, שנתן את ידו להקמתה”. לוי אשכול לא ידע בטרם הטקס כי הגן ייקרא על שם אשתו המנוחה, והייתה זו למעשה מחווה שהוענקה לו על ידי בן-עמי. הנטיעות בגן נערכו על ידי משרד העבודה וחברת אשדוד בניהול בן-עמי, שהיה ראש ועדת ההקמה של מועצת אשדוד עד 1959. אשכול כינהו במעמד הטקס "אחד מבוני הארץ". בגן ניצב יד לחללי חיל הים, ובמבואו המזרחי, אנדרטת הנר. |

רובעי אשדוד בעלי מערכת שיום (מתן שמות) ייחודית לכל הרבעים, מלבד הוותיקים הוותיקים ביותר בעיר, הם א' ו-ב'.
הערה רבעים הנמצאים בתכנון/בבניה נכון ל-2024, ומערכת השיום שלהם טרם ידועה — דוגמת המיוחד (קריית פרס), פארק לכיש ו-י"ד — לא נרשמו.
רובע | נושא שיום |
---|---|
ג' | רבנים מההיסטוריה של עם ישראל, מלחמת העצמאות |
ד' | חברי הכנסת משנותיה הראשונות של מדינת ישראל, מושגים הקשורים בים |
ה' | יצירה ישראלית ועברית: משוררים, סופרים, יצירות ועיתונים |
ו' | אישים מההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגי קהילות יהודיות ולוחמי מלחמת העצמאות |
ז' | מנהיגי חז"ל – תנאים ואמוראים |
ח' | פרחים |
ט' | רבנים ויישובים שהוקמו עם העליות הראשונות לארץ ישראל |
י' | נביאי ישראל, התנועה הציונית |
י"א | נחלים והרים בארץ ישראל |
י"ב | בצפון הרובע – חודשים הלוח העברי, ובדרום – שבטי ישראל |
י"ג | מלכי ישראל ויהודה |
ט"ו | שמות תנ"כיים (בעיקר של נשים), ציירים, אמנים, אינטלקטואלים, פעילים ציוניים, פילוסופים ומדענים |
ט"ז | פירות |
י"ז | אבני חן |
הקריה ("הסיטי") | התנועה הציונית |
המרינה | אוניות מעפילים |

מומלצי ויקיפדיה: אשדוד
- היסטוריה: אשדוד העתיקה (תל אשדוד) - אשדוד ים - גשר עד הלום - חברת אשדוד - גבעת יונה - תל מור
- אתרים: רצועת החוף של אשדוד - מרכז כיוונים - מרכז קליטה בית קנדה - קריית התרבות ע"ש צילקר (מוזיאון אשדוד לאמנות - בית יד לבנים - המשכן לאמנויות הבמה - עיריית אשדוד - הארכיון לתולדות אשדוד) - המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן - המוזיאון לגבורה היהודית והשואה - מצודת אשדוד ים - מצדית אשדוד ים - אמפי אשדוד - מרינה אשדוד - קניון לב אשדוד
- מרכז קליטה בית קנדה
- תעשייה: תחנת הכוח אשכול - אלתא מערכות - מתקן התפלה אשדוד - נמל אשדוד - נמל הדרום
- תחבורה: תחבורה ציבורית באשדוד - Reway - מסוף ריביירה - מסוף בני ברית - מסוף ביג
- עירוניות ורחובות: תכנון עירוני של אשדוד
- רחוב רוגוזין - רחוב שבי ציון - שדרות הרצל - שדרות מנחם בגין - שדרות משה דיין - שדרות בני ברית - מדרחוב הנביאים
- ספורט מועדון ספורט אשדוד - מכבי אשדוד (כדורסל/כדורגל) - הפועל אשדוד
- אולמות: אצטדיון הי"א - אצטדיון אשדוד (עתידי)
- חינוך מרכז פסג"ה
- אמנות תיאטרון ברמוזה - ברוך וינד - מבוא הדודאים - דודי שובל (ONE LOVE) - יובל דיין


ספרים
- איריס גרייצר ואחרים, אשדוד: קובץ מאמרים, תל אביב-יפו: החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, עיריית אשדוד, 1976
- בועז רענן, אשדוד – גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול: לקט מאמרים, אשדוד: החברה להגנת הטבע, 1990
- בועז רענן, אשדוד 2000, אשדוד: החברה להגנת הטבע, סניף אשדוד, 2000
- ניסים יחזקאל, אשדוד: העיר הדינאמית ביותר בישראל, כ.נ.ר., 1979
- מיכאל שיחור, אשדוד, עיר של טעמים: מסע קולינרי, תל אביב-יפו: שיחור, 2017, מסת"ב 9789657326640
- אריה אזולאי, ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, ירושלים: הספרייה הציונית, 2023, מסת"ב 9789655363975
- משה דרור, צילקר – אשדוד שאהב, אשדוד: אבי אלעד, 2022
מאמרים
- דרור אסנת, "מחייטים וסנדלרים בנינו פה נמל": פועליות, לאומיות ואתניות בקרב פועלי נמל אשדוד, 1961-1967, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2004
- נעם לוין, איל בן-דור, גיורא קדרון, השפעתם של גורמים אנושיים על השינויים העיתיים בקצב ההתייצבות של חולות אשדוד-ניצנים, אופקים בגאוגרפיה 57-58, 2003, עמ' 224–241, JSTOR 23710644
- ארז צפדיה, חיים יעקובי, רב-תרבותיות, לאומיות והפוליטיקה של העיר: המקרה של אשדוד, סוציולוגיה ישראלית ט, 2007, עמ' 127–148, JSTOR 23442062
- ניסים כהן, מדינת הרווחה, מדיניות ציבורית ו"אי-משילות": המקרה של בית החולים באשדוד, דינמיקה של שינוי: הפוליטיקה הישראלית בתקופת מעבר, מחקרים בפוליטיקה הישראלית ד, 2011, עמ' 93–123
- מירב אהרון גוטמן, "שקט יהיה לנו מספיק כשנמות – עכשיו הזמן לחיות": בין תכנון העיר המודרנית והחיים בה, תכנון, 2(1), 2005
- איילת בן אילן ואחרים, מערך אזורי התעשייה באשדוד: היבטים ניהוליים, תכנוניים וסביבתיים, תל אביב-יפו: אוניברסיטת תל אביב, 2017
- Max Budovitch et al, Global Case Studies: Lessons for Ashdod from around the World, קיימברידג': אוניברסיטת תל אביב, 2017 (באנגלית)
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
פורטל ישראל | פורטל ירושלים | פורטל תל אביב-יפו | פורטל חיפה | פורטל היישוב | פורטל אתרי מורשת בישראל | פורטל האדריכלות |

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בנושא אשדוד. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים
רשימת הערכים המבוקשים בנושא אשדוד | |
---|---|
|
תודה רבה כל התורמים לבניית הפורטל!
אתם מוזמנים לציין את שם המשתמש שלכם כאן מטה
כובש המלפפונים • ארז האורז • Idoc07 • יודוקוליס • האשדודי • מיכאלי • Ovedc • Nizzan Cohen • Funcs • Chenspec • שלומי 12432 • Geagea