פורטל:אשדוד/ציטוט נבחר/אוסף ציטוטים
אוסף הציטוטים הנבחרים של פורטל אשדוד
לעריכת הציטוטים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
החלק המכריע של האקדמאים והאינטליגנציה בעיר מתרחק מעסקנות ציבורית או מפלגתית. היינו יכולים לשנות בהרבה מובנים את פני העיר, אך כל אחד מאתנו אומר: אני לא רוצה להכניס את ידיי לבוץ... לפינה הזו של המאבקים הפוליטיים המתנהלים בעיר, אין אני או חברי מוכנים להיכנס. על המפלגות ורבים מהמוסדות בעיר השתלטו אנשים קטנים... אני לא ניסיתי מעולם לתפוס עמדה ציבורית... אך לו גם ניסיתי, ספק אם הייתי מצליח. מוסדות המפלגות כאן מורכבים מנציגי חמולות או קבוצות לפי ארצות מוצא ובעדי אין מי שיצביע.
כולנו עייפים. המצרים נמצאים כרגע באשדוד אך מחר הם עלולים לנוע לתל אביב אם לא נעצור בעדם. על אף העייפות ולמען המשפחות שלנו, נצא גם הלילה.
דוד בן-גוריון: היש סיכוי שתקום עיר?
לוי אשכול: הסיכויים תלויים באדם ששמו קלוצניק מארצות הברית. הוא עומד יחד עם בן-עמי. בן-עמי הוא נציגו בארץ. ממנו יש מכתבים מלאי התלהבות וציונות, אבל אינני יכול להבטיח לך שזאת אומרת שהוא ניגש לפעולה ויש לו המיליונים הדרושים לכך.— ראש הממשלה בן-גוריון ושר האוצר לוי אשכול על התוכנית להקמת העיר אשדוד
מתוך פרוטוקול ישיבת הממשלה מיום 19 באוגוסט 1956 בעניין "הקמת עיר באשדוד ים".
ראויה את עירי שתענדי לראשך כתר מלכות, כתר הערים בישראל. שהרי סמל את לפיתוחה של ארץ מכורתנו, לשגשוגה, ופריחתה ברחמי האל... בסמלך עירי חקוק "אריה" מלך החיות, סמל היותך חדורת עוז ותעצומות. גם עוגן בסמלך מצויר כי לשבי ציון ופזורי גולה, את שער. כעוגן הצלה את לנו הותיקים ולאחינו העולים. בך שבטים ועדות מתלכדים. איה עוד עיר בתבל, שפעלה כה רבות למושג "יחד שבטי ישראל".
— הרב משה כהן שאולי, חבר מועצת עיריית אשדוד לשעבר והרב הראשי ליהדות איראן בישראל ובתפוצות בעבר, ראה חשיבות דתית בכך שאשדוד היא עיר הנמל הקרובה ביותר לירושלים, וראה בה שער אליה.
נצח הבשם, מרכז רוחני קהילתי "שאולי", תשנ"ד, 1994
וַיֵּצֵא, וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים, וַיִּפְרֹץ אֶת-חוֹמַת גַּת וְאֵת חוֹמַת יַבְנֵה, וְאֵת חוֹמַת אַשְׁדּוֹד; וַיִּבְנֶה עָרִים, בְּאַשְׁדּוֹד וּבַפְּלִשְׁתִּים
מתוך עברו של המקום, נראה לראש המטה הכללי השם עד-הלום – כמתאים ביותר להזכיר כי עד נקודה זו הגיעו המצרים בפלישתם וכאן ספגו את מהלומותינו.
— סגן אלוף גבריאל לוריא, ראש לשכת הרמטכ"ל, בשמו של יגאל ידין
ארכיון המדינה, ועדת השמות הממשלתית - דואר יוצא (עמ' 220), 4 באוגוסט 1952
הדירות במרכז הקליטה באשדוד מזכירות דירות שיכון קיבוצי. לרווקים חדר לשניים ובו פינת מטבח ומקרר זעיר ושולחנות כתיבה. למשפחות חדר נוסף ללינת ילדים. בכל דירה חדר השינה הוא גם חדר אורחים ועבודה. [...] מרכז הקליטה הוא חממה, המנתקת למעשה את העולים מבעיותיהם האמיתיות. נראה שהמרכז באשדוד הוא חממה מוצלחת.
— נחום ברנע, עולים בחממה: אווירה טובה במרכזי הקליטה, דבר, 29 בנובמבר 1968, על מרכז הקליטה "בית קנדה" ברובע א'
"לאיזו עיר יש גם אס וגם מלכה? אסדוד" (אשדוד).
— אסף אשתר, מתוך הקומדי סטור
התינוק שנולד ביום שישי, 2 בדצמבר 1949, לא ידע שהוא הולך לדבר עברית או לחיות באשדוד.
— יותם ראובני, מתוך ספרו האוטוביוגרפיה של ז'אן ריבן
מה יכול לעשות לו קאובוי, לבד באשדוד
תקוע בלי גרוש ומיותר
מה יכול לעשות לו קאובוי, כשהוא בצרות
הבית מעבר לים— דני סנדרסון, מתוך שירו "קאובוי באשדוד" מהאלבום "מת לבכות 2"
הרי לפני חודשיים ומעלה בסך הכול, בתקופה האחרונה שבה הסכם אוסלו עמד להתיישם, היו הפחדות נוראיות בבית הזה. אני יכול להביא ציטטות, ואנשים זוכרים, זה לא כל־כך רחוק, על קטיושות על אשקלון, קטיושות על אשדוד, החמאס יגבר על אש"ף. והנה המציאות קצת שונה.
— אביגדור קהלני על הסכמי אוסלו, 29 ביוני 1994
בניין אשדוד מסמל דרך חדשה של שותפות בין יהדות התפוצות לבין המאמצים של ממשלת ישראל ושריה.
— עובד בן עמי, טקס חניכת שדרות בני ברית
סופר "דבר" בדרום, הכביש לאשדוד נחנך היום: מרכז מסחרי־חברתי הולך ומוקם בעיירה, דבר, 28 בנובמבר 1958
על תרומתם הרבה של יהודי סלוניקי להקמת מדינת ישראל ובניית אשדוד והנמל בפרט החליטו קברניטי אשדוד להנציח כיכר זו הצופה אל הים ומסמלת: נחישות, גבורה, יופי וים!
— הקדשת כיכר המפרשים לקהילת יהודי סלוניקי שנספתה ברובה בשואה, מופיע בשלט בכיכר
עיר כמידת האדם
— עמוס עוז, מתוך ספרו "פה ושם בארץ ישראל", 1983
מה איבדנו באשדוד?
-אתה חולם, אחי? במה העסיקו אתכם שם כל הבוקר שאתה לא מבין? לא באשדוד – את אשדוד תכף נאבד!— מישקה בן-דוד, מתוך ספרו "הכריש", 2017
הידעת?
שקולומבוס גילה את אשדוד
כשבועיים לפני גילוי אמריקה
מֵעֶקְרוֹן וָיָמָּה, כֹּל אֲשֶׁר עַל יַד אַשְׁדּוֹד וְחַצְרֵיהֶן.
"לֹא-נוֹתַר עֲנָקִים בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַק בְּעַזָּה, בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ"
"וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים...וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה-מְאֹד לְרִשְׁתָּה. זֹאת הָאָרֶץ הַנִּשְׁאָרֶת, כָּל-גְּלִילוֹת הַפְּלִשְׁתִּים...חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי, הָאֶשְׂקְלוֹנִי, הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי..."
מה קורה שם, לעזאזל? טנקים מצריים מצפון לאשדוד – וחיל אוויר משותק – הרי זה אומר שאין מי שיעצור את דהירתם לתל אביב!
— מישקה בן-דוד, מתוך ספרו "הכריש", 2017
 |
ראו גם – מבצע פלשת |
"זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם...כָּל אֲשֶׁר-עַל-יַד אַשְׁדּוֹד וְחַצְרֵיהֶן. אַשְׁדּוֹד, בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ"
"וּפְלִשְׁתִּים לָקְחוּ אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיְבִאֻהוּ מֵאֶבֶן הָעֵזֶר אַשְׁדּוֹדָה... וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדּוֹדִים מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה' וַיִּקְחוּ אֶת דָּגוֹן וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ...
וַתִּכְבַּד יַד-ה' אֶל-הָאַשְׁדּוֹדִים, וַיְשִׁמֵּם; וַיַּךְ אֹתָם בעפלים (בַּטְּחֹרִים), אֶת-אַשְׁדּוֹד וְאֶת-גְּבוּלֶיהָ. וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי-אַשְׁדּוֹד, כִּי-כֵן; וְאָמְרוּ, לֹא-יֵשֵׁב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ כִּי-קָשְׁתָה יָדוֹ עָלֵינוּ, וְעַל דָּגוֹן אֱלֹהֵינוּ"
"בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן, אַשְׁדּוֹדָה, בִּשְׁלֹחַ אֹתוֹ, סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר; וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד, וַיִּלְכְּדָהּ"
"וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מֵאַשְׁדּוֹד וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מֵאַשְׁקְלוֹן, וַהֲשִׁיבוֹתִי יָדִי עַל-עֶקְרוֹן, וְאָבְדוּ שְׁאֵרִית פְּלִשְׁתִּים..."
"וַיֵּצֵא, וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים, וַיִּפְרֹץ אֶת-חוֹמַת גַּת וְאֵת חוֹמַת יַבְנֵה, וְאֵת חוֹמַת אַשְׁדּוֹד; וַיִּבְנֶה עָרִים, בְּאַשְׁדּוֹד וּבַפְּלִשְׁתִּים"
"גַּם בַּיָּמִים הָהֵם רָאִיתִי אֶת-הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים אשדודיות (אַשְׁדֳּדִיּוֹת), עמוניות (עַמֳּנִיּוֹת), מוֹאֲבִיוֹת. וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית..."
ובכן, לעזה ולאשקלון תהיה בקרוב אחות
כשלמדתי, תמהתי לא פעם מדוע הסטודנטים למשפטים ומדעי הרוח עורכים הפגנות ועוסקים בדברים יפים כאלה ואילו הסטודנטים בטכניון ובמדעי הטבע – אינם עוסקים בכך. התשובה היא פשוטה: לראשונים יש זמן ואילו על האחרונים רובץ עומס עבודה עצים. וככה זה פה באשדוד, אנחנו מנהלים פה מפעלים אך אין לנו זמן להתמסר לעסקנות מפלגתית.
אשדוד ידועה כעיר שקטה ורגועה. עכשיו, לאחר הפיגוע, אנחנו מבחינים פה ושם בהתבטאויות זעם קיצוניות, שאינן ממנהגינו, ולכן מוטל עלינו, נבחרי העיר, לחסום את ההתפרצויות האלה לפני שתפרוץ כאן מלחמת יהודים וערבים.
— ראש עיריית אשדוד אריה אזולאי בעקבות הפיגוע בקו 9 באשדוד
גיל יודילוביץ', קציר דמים באוטובוס באשדוד: 3 הרוגים ו-8 פצועים, מעריב, 8 במרץ 1984
העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום מצוקה של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת להצביע בעד החוק הזה.
— סופה לנדבר בתגובה להתנגדות שרת החינוך ויו"ר המל"ג לימור לבנת לחוק להקמת אוניברסיטת אשדוד, בטענה לעקיפת סמכות המועצה
דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, 7 בנובמבר 2001
אשדוד היא עיר צעירה ומודרנית שהתפתחה בקצב מסחרר בעשרים השנים האחרונות. העיר בנויה בין הים התיכון ודיונות חול. האתגר האדריכלי בתכנון היה להעניק לעיר ולתושביה בניין חדשני וחוויה ארכיטקטונית אשר תרומם אותם מחיי היום יום האפרוריים, כניגוד למאות קופסאות הבטון והאבן הכבדות המרכיבות את הסביבה. בניין מודרני עם מעוף וחזון אמנותי אך גם מבנה אנושי וחם. הבניין מסמל דינמיות ותנועה, בדומה לצלילי מוזיקה ולתנועות המחול והמשחק שאותן הוא משרת.
— האדריכל חיים דותן על הקמת המשכן לאמנויות הבמה באשדוד
הגל החדש באשדוד: המשכן לאמנויות הבמה נפתח, באתר Xnet, 31 במאי 2012
פרוספר: "מה נשמע? הייתי פה... היה את הגיבוש הזה של השייטת אז הם אמרו לי 'פרוספר, בוא איתנו עד לאשדוד', ומאשדוד שחינו לפה. אמרתי אני אבוא לראות מה קורה איתך."
שלום: "איך שחיתם מאשדוד? זה לא אותו ים."
— ברק סרי, עיתונאי ואיש תקשורת שהתמודד לראשות עיריית אשדוד בבחירות 2024 לרשויות המקומיות
חדשות הבוקר, סרי מאשים את דרעי בהפסדו באשדוד: "ברגע שהסיר את התמיכה לא יכולתי להיבחר", באתר מאקו, 28 בפברואר 2024
חזרתי עם תחושות קשות, הסיוט שלי הוא שייפול טיל ברחבי אשדוד [...] ההרגשה היא שהמדינה צריכה לעשות יותר כדי למנוע את הסבל של האזרחים. יש שם מתח באוויר. תחשוב שאמהות צריכות לשלוח את הילדים שלהן לבתי-הספר. איך אפשר לעשות את זה כשבאוויר מתעופפים טילים? חשבתי גם על האפשרות שאנחנו באשדוד נעמוד בפני סיטואציה דומה. התקווה היא שירי הטילים ייעצר באשקלון.
— ראש עיריית אשדוד צבי צילקר, בעקבות ביקור באשקלון עם מקבילו רוני מהצרי, לאחר מבצע חורף חם
אלכס נירנבורג, שלא נדע מצרות, באתר זמן מעריב (מקור ראשון), 7 במרץ 2008
| |
ראו גם – רובעי אשדוד |
יש לי יד ורגל במה שקורה באשדוד מאז 1962. אין תוכנית בנייה, רחוב, בית, בניין או מפעל באשדוד, שלא היו לי בהם מעורבות כלשהי. אם זה כמהנדס העיר, ואם זה כיו"ר ועדת בניין ערים, ואם זה כראש העיר. גם לי יש לא מעט ביקורת על התכנון והבנייה האורבניים בישראל, ונעשו לא מעט שגיאות. אבל בכל מה שקשור לאשדוד, אני יכול להגיד באחריות, העיר נבנתה, נבנית ומתפתחת לפי ספרי התכנון.
— ראש עיריית אשדוד צבי צילקר
גדי גולן, "תכנון עיר זה בראש ובראשונה לתכנן את הקונספט, באתר גלובס, 4 ביוני 2000
— "הגשש החיוור", מתוך המערכון "הצ'ופצ'יק של הקומקום"
יש ברשותנו את המסדרון הימי, שנמצא במרחק של כשבוע מהפיכתו למבצעי. וכאן באשדוד – בנמל הראשי של ישראל, אנו רואים זרימה ממשית של סיוע שמגיע לאנשים בעזה. [...]
עוד בפברואר, הוא [ג'ו ביידן] ביקש מישראל שיאפשרו למעבר של קמח דרך אשדוד, וכתוצאה – מגיע קמח מארצות הברית המספיק להאכלת 1.5 מיליון עזתים לחמישה חודשים. [מ]עכשיו אנו מעבירים את כל שאר הדברים דרך אשדוד, והם יגיעו לעזה.— מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, בביקור בנמל אשדוד, 1 במאי 2024.
Secretary Antony J. Blinken at a Press Availability, מחלקת המדינה של ארצות הברית, 1 במאי 2024 (באנגלית)
מנוף ענק הרים את האבן העצומה, עובד בן עמי נרגש עד דמעות בקראו: "בשובנו לאשדוד אני רואה את ניצחון חזון היצירה". פועלי הנמל לעתיד וצעירי אשדוד רקדו בהתלהבות, והמונים, אורחים ובני המקום לחצו ידיים, מעמד חגיגי ומרומם.