פאול קראוס

פאול קראוס
	אין תמונה חופשית
לידה	1900; פראג, האימפריה האוסטרו-הונגרית
התאבד	12 באוקטובר 1944 (בגיל 44 בערך); קהיר, ממלכת מצרים
מדינה	האימפריה האוסטרו-הונגרית, צ'כוסלובקיה, המנדט הבריטי, גרמניה, צרפת, ממלכת מצרים
תאריך עלייה	1922
השכלה	אוניברסיטת פראג, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת ברלין
בת זוג	דורותי מטליצקי

פאול אליעזר קראוס (Paul Eliezer Kraus או Krause בצ'כית, 1900, פראג, – 1944, קהיר)^[1] היה מזרחן יהודי והיסטוריון של המדע, פרופסור באוניברסיטת קהיר.^[2] בשנת 1944 נמצא כשהוא תלוי באמבט בדירתו. הטענה המקובלת היא שהתאבד, אולם יש הטוענים שהיה קורבן לרצח פוליטי.^[3] קראוס היה נשוי לחוקרת דורותי מטליצקי.

חייו

בפראג ובפלשתינה-א"י

קראוס גדל בפראג, למד בבית הספר היהודי בעיר והשלים את התואר הראשון שלו באוניברסיטת פראג.^[4] ב-1922 עלה לארץ ישראל כחבר בתנועת נוער ציונית. הוא החל את דרכו בקיבוץ, אך לאחר פתיחתו של המכון למדעי המזרח באוניברסיטה העברית ב-1926 עבר לירושלים להמשך לימודיו. במהלך אותה שנה נישא, והתגרש. בסוף השנה עזב את ירושלים, כנראה בעקבות כישלון נישואיו, ופתח במסע מחקרי דרך ספריות בלבנון, סוריה וטורקיה, במהלכו אסף חומרים שישמשו אותו במאמריו ובספריו.

בברלין ובפריז

לאחר מסעו המשיך לברלין, שם החל ב-1927 דוקטורט בלימודים שמיים באוניברסיטת ברלין. ב-1929 מונה קראוס לאסיסטנט במכון להיסטוריה של מדעי הטבע בברלין וקיבל את התואר דוקטור ב-1933. בברלין הכיר את בתיה (בטינה) שטראוס, אחותו היחידה של הפילוסוף הנודע ליאו שטראוס, ולימים אשתו השנייה. כבר בסוף תקופת לימודיו שמעו יצא כאחד האנשים המוכשרים בתחום, אך עם עליית הנאצים לשלטון והתגברות הגזירות נגד יהודים שהורגשו היטב באוניברסיטאות, הצטרף לגל ההגירה היהודי הגדול מגרמניה ועבר לפריז, שם המשיך את הכשרתו האקדמית תחת הדרכתו של לואיז מונסינינה. בפריז נשאר שלש שנים, והוציא לאור שני ספרים, שניהם בעלי השפעה ניכרת על חקר כתבי המזרח. את קשריו עם האקדמיה הצרפתית המשיך עד סוף ימיו, וכל ספריו נכתבו בשפה הצרפתית.

ב-1935 פרסם את התרגום לצרפתית של ספרו של אל-ראזי, הוגה דעות פרסי, על הפילוסופיה. ב-1936 פרסם תזה על חשיבותו של ג'אבר בן חיאן (גבר אבו מוסא) למדע הכימיה, והעלה ספק כי אדם בשם זה אכן היה קיים, או אם היה קיים, כי ספרו נכתב על ידו ולא על ידי קבוצה מתלמידיו כעשור לאחר מותו.^[5]

בקהיר

ב-1936 הוצעו לקראוס שלוש משרות הוראה - באוניברסיטה המוסלמית בהודו^[6] באוניברסיטה העברית בירושלים,^[7] ובאוניברסיטת קהיר. הוא בחר בקהיר, בהאמינו שיהיה קרוב שם לספרייה מקורית, ובהצטרפו לקהילה מדעית צעירה, שנוצרה בשנים אלו במקום. ב-1937 עבר לקהיר ובה החל ללמד ביקורת טקסטואלית ושפות שמיות באוניברסיטת קהיר. בנוסף על עבודתו באוניברסיטה, הוא עבד גם במכון הארכאולוגי הצרפתי של קהיר. ב-1938 גילה בספרייה באיסטנבול את כתב היד של אל-פאראבי העוסק בפילוסופיה של אפלטון ואריסטו ובביקורת החוק. הוא הודיע על כך למי שעתיד להיות גיסו, ליאו שטראוס. השניים התרגשו מרעיון תרגום כתב היד, פרסומו ומחקרו. הם זימנו ועידה בשנת 1939 באיסטנבול לדיון באל-פאראבי, אך מאורעות השעה, ופרוץ מלחמת העולם השנייה הביאו לביטולה.

ב-1941 נישא לבתיה (בטינה) שטראוס, אחותו של הפילוסוף לאו שטראוס, והשניים טיילו ביחד במקומות שונים במזרח התיכון. בטינה מתה בלידת ביתם ג'ני אן (חנה) ב-1942.

לאחר מותה, נסע קראוס ב-1943 לירושלים עם בתו התינוקת, לצורך מציאת פתרון לילדה, והן כנראה לצורך בדיקת האפשרות להשתלב באוניברסיטה העברית. נסיעה זו הייתה לפי המתואר, באחת הרכבות האחרונות ממצרים לישראל. ביוני 1944 נישא בירושלים בשלישית, לחוקרת האנגלית דורותי מטליצקי. בירושלים נערך לכבודו יום עיון ובו הציג את התאוריה שלו בעניין "אחדות המקורות התנכיים - בהיותם שירה". קראוס טען שניתן להוכיח כי התורה, או לפחות פרקי התורה, כתובים כמקשה אחת, בעלת פרקים שיריים ליריים, שהובעו תחילה כמסורת בעל פה. בכך ניתן לדעתו להסביר אי עקביות וחזרות בטקסט המקרא. רבים מהמלומדים שנכחו בדיון הביעו הסתייגות, אך הוא לא היה מוכן לקבל את הביקורת, ונראה כי סבל מהתמוטטות עצבים.^[8] ישנן עדויות שלמד באותה עת גם על גורל משפחתו שנרצחה בגרמניה. לאחר יום העיון, בעקבותיו הבין שלא יוכל לקבל משרה באוניברסיטה העברית, שב לקהיר בגפו, מכיוון שאשתו הייתה חולה ואושפזה בבית חולים בירושלים.

סוף חייו

בקהיר נראה היה שהאווירה פנתה נגדו. מנהלו במכון המדעי בקהיר פוטר, ורוחות לאומנות נגד זרים רחשו באוניברסיטה. קראוס נעצר והואשם במעילה בכספי ספריית האוניברסיטה, לצורך מסעותיו האישיים. הוא שוחרר מן המעצר, וב-1944 נמצא תלוי בחדרו על ידי שותפיו לדירה, ססיל ואלברט חורני. השניים, סטודנטים לבנונים שיהפכו לימים למזרחנים ידועי שם, שכרו את דירתו כשנסע לירושלים ב-1943 והוא הצטרף אליהם כשותף שלישי עם שובו לקהיר. האחים העידו שהיה מדוכא מאוד מאז שחזר לקהיר. ישנן טענות שונות כי מדובר היה ברצח,^[9] הקשור במעורבות אפשרית של קראוס בהתנקשות של לח"י בלויד מוין. אך העמדה הרשמית של משטרת מצרי הייתה כי קראוס התאבד.^[10] בתו, ג'ני, אומצה כשמלאו לה ארבע על ידי לאו שטראוס.

עד מותו, בשנת 1944 הספיק לערוך עוד מספר מאמרים, חלקם שמורים באוסף של ליאו שטראוס וחלקם במכון הארכאולוגי הצרפתי בקהיר.

פרטים נוספים

לקראוס יצא שם של אדם אקסצנטרי, שלו רעיונות בלתי מקובלים באשר לאלכימיה ולאסלאם, כמו גם לעיתים התנהגות אישית משונה.

קראוס נודע ביכולות הכתיבה והדיבור באופן שוטף במגוון של שפות המזרח, ושפות קלאסיות לרבות עברית, ארמית, אמהרית, אוגריתית, אכדית, יוונית, לטינית, טורקית, פרסית, אנגלית, צרפתית וגרמנית.

חלקים מארכיונו של קראוס שמורים בארכיון הספרייה הלאומית.^[11] אלו כוללים מחברות בכתב ידו, ובהן תעתיק לועזי של קטעים מהתנ"ך.^[12] חלקים אחרים מעזבונו שמורים באוניברסיטת שיקגו.^[13]

לקריאה נוספת

פאול קראוס ביוגרפיה בצ'כית, כולל תמונות ותיאור של נסיבות התאבדותו
פאול קראוס והאלכימיה הערבית מגזין קרונוס (בצרפתית)
אחד עשר מאמרים מאת קראוס

קישורים חיצוניים

פאול אליעזר קראוס (1904-1944), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ רוב המקורות מציינים את שנת לידתו כ-1900. בביוגרפיה בשפה הצ'כית מצוין כי נולד ב-1904
^ "Selected Treatises by Jabir ibn Hayyan". World Digital Library. 1935. אורכב מ-המקור ב-2013-04-30. נבדק ב-2013-07-12.
^ הטענה מופיעה במאמרו של ג'ואל קריימר "The Death of an Orientalist: Paul Kraus from Prague to Cairo" המופיע בקובץ "The Jewish Discovery of Islam: Studies in Honor of Bernard Lewis". סקירה של המאמר, הכוללת התייחסות להתאבדות מאת רוברט אירווין, מופיעה באתר של מרטין קריימר
^ באתר הביוגרפיה בצ'כית מתואר שם הרחוב בו גר, משפחתו, ובית הספר בו למד.
^ הערכה ביקורתית של בעיית גבר אתר המכון להיסטוריה וטכנולוגיה של האסלאם
^ מכתב ההצעה למעשה היה מבזה, באומרו שהם מחפשים מוחות מצוינים במחיר נמוך.
^ על פי מכתבים ועדויות מהתקופה, קראוס הצטער על החלטה זו מאוד, שכן לא היה מודע לכך שרמת הלימודים והצוות האקדמי באוניברסיטה העברית השתנו ללא היכר, מאז שנת הפתיחה, ועתה היו בה אישים מובילים בולטים בתחום לימודי המזרח.
^ על הכנס בירושלים ראו רשמיו של יוחנן לוי, "לזכרו של פאול קראוס (דברי הספד)", מאזנים כ' (ב'), תש"ה, 119-122.
^ לליאו שטראוס היו מכתבים המורים על כך כי הוסתרו וזויפו עובדות שונות בקשר למותו
^ Kraemer, J. L., The Jewish Discovery of Islam: Studies in Honor of Bernard Lewis, ed. Bernard Lewis and Martin S. Kramer, The Death of an Orientalist: Paul Kraus from Prague to Cairo, Jewish Discovery of Islam; Studies in Honor of Bernard Lewis (Tel Aviv: Moshe Dayan Center for Middle Eastern and African Studies, Tel Aviv University, 1999), 204-5
^ ארכיון אוסף פאול קראוס, בספרייה הלאומית
^ רשימת ארכיונים אישיים בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
^ מדריך לארכיונו של פאול קראוס באוניברסיטת שיקגו

[1] רוב המקורות מציינים את שנת לידתו כ-1900. בביוגרפיה בשפה הצ'כית מצוין כי נולד ב-1904

[WDL-2] "Selected Treatises by Jabir ibn Hayyan". World Digital Library. 1935. אורכב מ-המקור ב-2013-04-30. נבדק ב-2013-07-12.

[3] הטענה מופיעה במאמרו של ג'ואל קריימר "The Death of an Orientalist: Paul Kraus from Prague to Cairo" המופיע בקובץ "The Jewish Discovery of Islam: Studies in Honor of Bernard Lewis". סקירה של המאמר, הכוללת התייחסות להתאבדות מאת רוברט אירווין, מופיעה באתר של מרטין קריימר

[4] באתר הביוגרפיה בצ'כית מתואר שם הרחוב בו גר, משפחתו, ובית הספר בו למד.

[5] הערכה ביקורתית של בעיית גבר אתר המכון להיסטוריה וטכנולוגיה של האסלאם

[6] מכתב ההצעה למעשה היה מבזה, באומרו שהם מחפשים מוחות מצוינים במחיר נמוך.

[7] על פי מכתבים ועדויות מהתקופה, קראוס הצטער על החלטה זו מאוד, שכן לא היה מודע לכך שרמת הלימודים והצוות האקדמי באוניברסיטה העברית השתנו ללא היכר, מאז שנת הפתיחה, ועתה היו בה אישים מובילים בולטים בתחום לימודי המזרח.

[8] על הכנס בירושלים ראו רשמיו של יוחנן לוי, "לזכרו של פאול קראוס (דברי הספד)", מאזנים כ' (ב'), תש"ה, 119-122.

[9] לליאו שטראוס היו מכתבים המורים על כך כי הוסתרו וזויפו עובדות שונות בקשר למותו

[10] Kraemer, J. L., The Jewish Discovery of Islam: Studies in Honor of Bernard Lewis, ed. Bernard Lewis and Martin S. Kramer, The Death of an Orientalist: Paul Kraus from Prague to Cairo, Jewish Discovery of Islam; Studies in Honor of Bernard Lewis (Tel Aviv: Moshe Dayan Center for Middle Eastern and African Studies, Tel Aviv University, 1999), 204-5

[11] ארכיון אוסף פאול קראוס, בספרייה הלאומית

[12] רשימת ארכיונים אישיים בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי

[13] מדריך לארכיונו של פאול קראוס באוניברסיטת שיקגו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]