עישון בישראל
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
עישון טבק בישראל נוגע לעישון טבק במדינת ישראל. שיעור המעשנים בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל עומד מזה מספר שנים על 20%.[1] ואף נמצא במגמת עליה קלה. לפי משרד הבריאות העישון גורם לכ-8,000 מקרי מוות בשנה, כתוצאה ממחלות סרטן, מחלות לב, מחלות כלי דם (ובכללן שבץ מוחי), מחלות נשימה, סוכרת ועוד. כ-10% מתוך התמותה מעישון, כ-800 בני אדם בשנה, היא של לא מעשנים שמתים עקב עישון כפוי.[1] עישון ההורים נקשר לתופעת קשות בתינוקות כגון פגות, תמותת תינוקות, משקל לידה נמוך ומוות בעריסה.
לפי נתוני משרד הבריאות, נכון לשנת 2022 נצרכות בישראל כ-353 אלף חפיסות סיגריות בשנה, כ-415 טונות של טבק לגלגול עצמי, 133 טונות טבק לנרגילה, בשנת 2021 נרשם שיא ביבוא של סיגריות אלקטרוניות שעמד על 12.5 מיליון יחידות.[1] במקביל ליבוא הרשמי של סיגריות, טבק וסיגריות אלקטרונית יש בשנים האחרונות עליה משמעותית בהברחות מוצרי טבק. [1]
נכון לשנת 2021 משקי בית בישראל הוציאו כ-10 מיליארד ש"ח בשנה על מוצרי טבק שונים - סיגריות, נרגילות, סיגריות אלקטרונית ומוצרים אחרים. לשם השוואה, בשנת 2022 סך ההוצאה על מוצרי חלב בישראל עמדה על כ-8.7 מיליארד ש"ח.[2] הכנסות המדינה ממיסוי טבק בשנת 2022, עמדו על 7.5 מיליארד ש"ח בשנה.[1] הוצאות מערכת הבריאות בישראל בגין מחלות הנגרמות עקב נזקי העישון מוערכות בכ-1.7 מיליארד ש"ח בשנה. עלויות עקיפות המושתות על כלל המשק נוגעות לפגיעה בפריון היצור במשק עקב ימי מחלה או אובדן כושר עבודה והן מגיעות ל-1.9 מיליארד ש"ח נוספים בשנה.[1]
שיעור המעשנים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1959 העריכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שכ-48% מהגברים מעל גיל 18 מעשנים, וכ-13% מהנשים מעל גיל 18 מעשנות.[3] בשנת 1972 נותר שיעור הגברים המעשנים בסביבות 48%, ושיעור הנשים עלה ל-23%. שיעור המעשנים בקרב הערבים בישראל עמד על 63%.[4][5] סקר של מכון דחף מתחילת 1988 הצביע על ירידה בשיעור המעשנים במהלך שנות ה-80 מכ-37% בשנת 1983 ל-28.5% בתחילת 1988.[6][7]
בשנת 2007 הוערך שיעור הגברים היהודים המעשנים בכ-26.7%, שיעור היהודיות המעשנות בכ-19.7%, שיעור הגברים הערבים המעשנים בכ-39.8% ושיעור הערביות המעשנות בכ-6.8%.[8] בשנת 2017 הוערך שיעור הגברים היהודים המעשנים בכ-23.3%, שיעור הנשים היהודיות המעשנות הוערך בכ-16.9%, שיעור הגברים הערבים המעשנים הוערך בכ-38.2% ושיעור הנשים הערביות המעשנות הוערך בכ-7.2%.[9]
על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, שיעור כלל הגברים המעשנים בשנת 2017 עמד על 26.6% ושיעור כלל הנשים המעשנות עמד על 12.1%. שיעור העישון בשכבה החברתית-כלכלית החלשה עמד על 19.2% ובשכבה החברתית-כלכלית החזקה עמד השיעור על 13.0%.[10] שיעור המעשנים נמצא בעליה קלה ועקבית מאז 2017 - משיעור של 18.9% בשנת 2017, לשיעור של 20.9% בשנת 2021 פרסומים – דו"חות שנתיים – התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל
לפי סקר של המרכז הלאומי לבקרת מחלות משנת 2011, הראשון מסוגו שהתמקד בחברה החרדית, אחוז המעשנים בקרב הגברים הבוגרים בחברה החרדית עמד על 13.8%. בנוסף, עוד 18.9% מהגברים החרדים עישנו בעבר (ואינם מעשנים בהווה). הגיל הממוצע של התחלת העישון בקרב המעשנים החרדים בהווה ובעבר היה 17.8.[11] 47% מבין הגברים החרדים המעשנים בהווה השיבו כי הם מעוניינים להפסיק לעשן. 40% מהמעשנים בהווה השיבו כי ניסו להפסיק לעשן למשך יום אחד או יותר בשנה האחרונה, אולם מעל 90% מהם לא השתתפו מעולם בסדנה לגמילה מעישון. ייתכן שיש רתיעה מסוימת בציבור החרדי או חוסר ידיעה לגבי המשמעות של סדנה כזו. 77% מבין המעשנים החרדים בהווה לא ידעו שישנן תרופות העוזרות לגמילה מעישון. 84.5% מהמעשנים החרדים בהווה שמעו על פסק ההלכה נגד העישון משנת תש"ס (74%) או על איסורים דתיים אחרים (10%). 31% מהמעשנים בהווה השיבו שרב חשוב שהם קשורים אליו מעשן, אולם רובם (80%) טענו כי אם רב זה יפסיק לעשן לא תהיה לכך השפעה על הרגלי העישון שלהם.[11]
עישון בני נוער בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
טווח הגילים שבין 13 ל-24, ובאופן מיוחד שכבות הגיל 15–17, הוא חלון הכניסה העיקרי והמסוכן ביותר אל עולם העישון, הכולל כל מוצר המבוסס על טבק או ניקוטין, הנצרך בעישון, באידוי, בהרחה או בלעיסה.[12]
בגילים שבין 13–24 מספיקות התנסויות בודדות בניקוטין על מנת להתמכר אליו.
שיעור הילדים בני 12–14 שעישנו בשנת 2023 כמעט ושילש את עצמו בהשוואה לשנה קודמת, מ-5.7% בשנת 2022 ל-14.6% בשנת 2023. כך עולה מסקר שערכו במיזם למיגור העישון.[13]
סיבות להתחלת עישון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיבות להתחלת עישון בקרב בני נוער הן מגוונות.[14]
- השפעה חברתית וסביבתית (כגון קבוצת חברים אליה רוצים להשתייך, לחץ חברתי): בני נוער נוטים יותר להשתמש במוצרי טבק אם הם רואים את בני גילם משתמשים במוצרים אלה.
- השפעת עישון של הורים או בני משפחה: מחקרים מוכיחים כי מספר תלמידי התיכון המעשנים, שאף הוריהם מעשנים, גדול פי 2.5 ממספרם של תלמידים מעשנים, שהוריהם אינם מעשנים.
- תפיסות אישיות מוטעות ("לי זה לא יקרה", "עישון מרגיע"): אנשים צעירים מצפים לדברים חיוביים מעישון, למשל שישמש דרך להתמודדות עם לחץ או יגרום לירידה במשקל.
- חוסר תמיכה או מעורבות הורית: נמצא קשר בין טיב היחסים של הורים וילדיהם ובין נטיית המתבגרים להתחיל לעשן. הבעת עמדה שלילית מצד ההורים בנוגע לעישון של ילדם, מעלה פי 7 את הסיכוי שילדיהם לא יעשנו, גם אם ההורה מעשן בעצמו.
- זמינות של מוצרי טבק ומחיר נמוך.
- המדיה התקשורתית מציגה שימוש במוצרי טבק כפעילות רגילה ונורמלית יכולה לעורר את רצון הצעירים להתנסות בעישון.
- פרסום גלוי וסמוי של מוצרי טבק בחנויות, טלוויזיה, אינטרנט, קולנוע ועיתונות.
עישון סיגריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לשנת 2021, כרבע מבני הנוער באוכלוסייה היהודית בישראל מעשנים, שיעור שנמצא בשנים האחרונות במגמת עלייה, מ-12.4% מעשנים בגילי 15–17 בשנת 2018, ל-23.6% בשנת 2021.
בשנת 2022 חלה עלייה של יותר מארבעה אחוזים נרשמה בשיעור בני ובנות הנוער המעשנים בתוך כשלוש שנים בלבד. כך עולה מנתוני דוח שר הבריאות על העישון בישראל, שמסכם את דפוסי העישון בשנת 2022. עוד נתונים שעולים מהדוח היו ש-3% מהילדים בכיתות ה'-ו' ו-10% מבני הנוער מכיתות י' דיווחו על עישון סיגריות אלקטרוניות לפחות שישה ימים במהלך 30 הימים האחרונים.
בדו"ח צוין כי "משנה לשנה מסתמנת עלייה באחוז התלמידים המעשנים סיגריות לפחות פעם בשבוע", וכי "הפער בין השנים 2019 ל-2022 עומד באופן כללי על 4.2 אחוזים". בחברה הערבית נרשם פער גדול יותר בשיעור התלמידים המעשנים באותן שנים והוא עמד על 5.9 אחוזים.
דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל, שמסכם את דפוסי העישון בשנת 2022, מגלה נתונים שעיקרם עלייה במספר המעשנים בגילאי העשרה. מדי שנה גילם יורד, ומנגד אין אכיפה מספקת ואין מדיניות מסודרת. המצב חמור יותר בקרב בני נוער ערבים.
מגמות העישון בקרב בני נוער וצעירים נבחנות על פי שלושה מדדים עיקריים: מדד ההתנסות הראשונית (״מהו מוצר העישון הראשון בו התנסית?״), מדד ההתנסות (״באילו מוצרי עישון וטבק התנסית מתוך המגוון הקיים?״) ומדד העישון במהלך החודש האחרון (״האם עישנת בתדירות יומית, שבועית או לעיתים רחוקות יותר?״). לפי מדדים אלה, המוצר הפופולרי בישראל להתנסות ראשונה בעישון בקרב בני נוער הוא הסיגריה (48.5%), ואחריה הנרגילה (25.7%) והסיגריה האלקטרונית (18.6%). כאשר בוחנים באילו מוצרי עישון מתנסים בני הנוער בכלל (להבדיל מהתנסות ראשונית), נכון לאפריל 2021, הסיגריה מובילה (48.5%) ואחריה הנרגילה (25.7%), הסיגריה האלקטרונית (18.6%) ובפער ניכר הטבק לגלגול (3.2%). בעיקר עולה לאחרונה שיעור השימוש בסיגריות אלקטרוניות בקרב בני הנוער בארץ, עם הכניסה של הסיגריה האלקטרונית החד-פעמית לשוק.
לאחר ההתנסות הראשונית, בקרב בני הנוער שנלכדו בעולם העישון ועברו מהתנסות לעישון על בסיס קבוע (יומי, שבועי או לעיתים רחוקות), עדיין מובילה הסיגריה הרגילה (11%), ולאחר מכן נמצא את הסיגריות האלקטרוניות (8.2%) ואת הנרגילות (8.1%), כאשר בקרב יותר ממחצית בני ה-15–17 הסיבה העיקרית להתנסות בסיגריה האלקטרונית היא חברתית (בעקבות חבר או קרוב משפחה שהשתמשו במוצר).
בעוד שבשלב החשיפה למוצרי העישון בקרב הנוער בישראל אין הבדל מגדרי, ובנים ובנות חשופים באופן שווה לנוכחות המוצרים במדיה, בערוצי הפרסום ובנקודות המכירה, ישנו הבדל קטן באחוזי ההתנסות, עם 34% בקרב נערים ו-31% בקרב נערות.
על פי תוצאות סקר HBSC 2019 Children Aged School in Behavior Health לשנת 2022 והשוואות לשנת 2019 ולשנת 2021,[15] עישון סיגריות, טבק ונרגילה (כיתות ו'-י' בלבד) כ-13% מהתלמידים בכיתות ו'-י' מדווחים כי התנסו אי פעם בעישון סיגריות או מוצרי טבק. שכיחות הדיווח על עישון סיגריות ומוצרי טבק גבוהה יותר בקרב בנים (כ-% 17) לעומת בנות (כ-7%) בכל הגילאים ובשני המגזרים.
השוואה בין השנים מראה כי ישנה ירידה עקבית בהתנסות בעישון סיגריות ומוצרי טבק מאז 1998 כאשר בשנה זו דיווחו דיווחו כ־24% מהתלמידים כי התנסו אי פעם בעישון סיגריות או מוצרי טבק. כ-8% מהתלמידים בכיתות ו'-י' מדווחים כי הם מעשנים סיגריות או מוצרי טבק אחרים לפחות פעם בשבוע. במדד הנוכחי נצפתה עלייה באחוז התלמידים לעומת הסקרים שנערכו בשנים 2004, 2006, 2011. הממצאים מראים שהתלמידים הישראליים מדורגים במקום ה-12 בנוגע לעישון סיגריות או מוצרי טבק לפחות פעם בשבוע בהשוואה בין לאומית. בסקר הקודם (שנערך בשנת 2011) ישראל דורגה במקום ה-28 במדד זה, עם שיעור שימוש נמוך יותר. כ-5% מכלל התלמידים נוהגים לעשן סיגריות או מוצרי טבק אחרים לפחות פעם אחת ביום. בנים מדווחים כמעט פי שניים (כ- 28%) על עישון נרגילה לעומת בנות (כ-15%). כ-10% מבין התלמידים מדווחים על כך שהם מעשנים נרגילה לפחות פעם אחת בשבוע. שיעור זה גבוה משמעותית לעומת שנים קודמות, בהן הייתה ירידה הדרגתית במדד זה (פרט לסקר שנערך בשנת 2002).
עישון נרגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים האחרונות עישון נרגילה הפך לתופעה שכיחה בקרב בני נוער. על פי תוצאות סקר HBSC 2019 שהוצגו בדו"ח שר הבריאות על העישון בישראל 2019, כ-25% מהתלמידים בסקר התנסו בעישון נרגילה אי פעם. התופעה נפוצה הרבה יותר במגזר הערבי: כ-46% מהבנים וכ-24% מהבנות דיווחו שעישנו אי פעם נרגילה לעומת כ-26% מהבנים וכ-15% מהבנות במגזר היהודי. מהסקר עולה כי שיעור התלמידים אשר התנסו אי פעם בנרגילה עולה משמעותית עם הגיל: בקרב שכבת גיל י"א-י"ב במגזר היהודי כ-44% מהבנים וכ-28% מהבנות, ובמגזר הערבי מעל 60% מהבנים ומעל 30% מהבנות מדווחים כי התנסו אי פעם בעישון נרגילה. מתוך התלמידים שדיווחו כי עישנו אי פעם נרגילה, 12% מתלמידי כיתות י"א-י"ב וכ-24% מתלמידי כיתות י', עשו זאת לראשונה בגיל 12 ומטה. 8% מקרב התלמידים בסקר מדווחים שהם מעשנים נרגילה לפחות פעם בשבוע. כ-25% מהבנים במגזר הערבי מעשנים נרגילה לפחות פעם בשבוע לעומת כ-7% מהבנים במגזר היהודי. כ-8% מהבנות במגזר הערבי מעשנות נרגילה לפחות פעם בשבוע לעומת כ-3% מהבנות במגזר היהודי.
עישון נרגילה מזיק לבריאות בדומה לעישון סיגריות ומגביר את הסיכון לסרטן, למחלות ריאה ולמחלות אחרות ולהתמכרות. עקב צורת העישון האופיינית לנרגילה וזמן העישון הארוך יותר מסיגריות, אנשים שמעשנים נרגילה עלולים לספוג כמות רבה יותר של חומרים רעילים בהשוואה לעישון סיגריות. כמו כן, השימוש בגחל על מנת לשרוף את הטבק מעלה את הסיכון לפגיעה בריאותית מכיוון ששריפת שני החומרים ביחד מייצרת רעלנים, מתכות כבדות וכימיקלים מסרטנים. עישון נרגילה במשך שעה גורם לשאיפת עשן פי 100–200 משאיפת עשן מסיגריה בודדת. יש הטוענים, כי ההשפעה המזיקה הטמונה בעישון נרגילה אחת משולה לעישון חפיסת סיגריות שלמה. מעשני נרגילה נמצאים בסיכון לחלות גם במחלות מידבקות באמצעות רוק, כמו הרפס ומחלות ויראליות שונות, וכן להופעת אקזמה על אצבעות היד האוחזת בפיית הנרגילה.
למרות הסכנות הבריאותיות הטמונות בעישון נרגילה, קיימת תפישה מוטעית בקרב בני נוער והוריהם בנוגע לעישון נרגילה, שתערובת הטבק מכילה פירות ולכן אינה מזיקה, אולם למעשה מדובר בחומרי טעם בלבד. כמו כן, יש הסבורים שהמים בנרגילה מסננים את הרעלים, בעוד שהמים לא מעניקים הגנה כלשהי למעשן, אלא דווקא מוסיפים לחות לעשן, מה שמאפשר חדירה טובה יותר של החלקיקים המכילים את כל החומרים המזיקים לריאות.
תרומה לתחלואה ותמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נזקים בריאותיים של עישון טבק
עישון גורם לכשלושה מכל ארבעה מקרים של סרטן הריאה, וקשור גם לעוד כתריסר סוגי סרטן. השכיחים ביניהם - סרטן הלוע, סרטן שלפוחית השתן, סרטן חלל האף והפה סרטן הגרון, סרטן הלבלב, סרטן הכליה וסרטן הוושט.[16]
מחקר של המרכז הלאומי לבקרת מחלות, במשרד הבריאות על התקופה בין 1990 ל-2013 מצא כי מתוך כ-550 אלף מקרי סרטן חדשים שאובחנו, 232 אלף -כ-40% מקושרים לעישון. בשנת 1990 סוגי סרטן שנקשרים לעישון היו 44% מסך ההבחנות, ובשנת 2013 חלקם היחסי ירד ל-38%, דבר זה מקושר לשיעור הירידה הכללי בעישון בישראל מאז 1980 עד 2015.[16] מגמה זו שונה בקרב אוכלוסיות שונות. בעוד בקרב גברים ונשים יהודים ונשים ערביות הייתה ירידה בפרופורצית סוגי הסרטן הנקשרים לעישון מכלל אבחנות הסרטן החדשות, בקרב גברים ערבים הייתה עליה. ככל הנראה כתוצאה מכך שבקרבם לאו דווקא הייתה ירידה בשיעור העישון.[16]
חברות הטבק בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2012 פעלו בישראל 3 חברות סיגריות גדולות שחולשות על רוב השוק.[17]
- חברת פיליפ מוריס הבינלאומית היא החברה הגדולה ביותר בשוק עם נתח כספי של 56.7%. הנתח הכמותי של החברה נמוך יותר (52%) בשל תמהיל מוצרים יקר יחסית. פיליפ מוריס מחזיקה בארבעה מבין עשרת מותגי הסיגריות הנמכרים ביותר מבחינה כמותית: מרלבורו, LM, נקסט ופרלמנט. בשנת 2012 הוציא הצרכן הישראלי 4 מיליארד שקל על מותגיה של החברה.
- חברת גלוברנדס (Globrands Agencies) היא החברה השנייה בגודלה בשוק הסיגריות בישראל, ובשנת 2012 החזיקה נתח שוק של 26.2% לצד נתח שוק כמותי גבוה יותר (27%), בשל תמהיל מוצרים זול יחסית. גלוברנדס מחזיקה בשלושה מבין עשרת המותגים הנמכרים ביותר כמותית: פאל מאל, קאמל וקנט. מותגי החברה LD, קנט ולאקי סטרייק מדורגים במקומות 11–13. היא מוכרת גם את סיגריות וינסטון. בשנת 2012 הוציא הצרכן הישראלי 1.86 מיליארד שקל על מותגי החברה. בנוסף למכירות של מוצרי טבק החברה משווקת גם מזון ממתקים וחטיפים שונים של חברות שונות כמו יוניליוור (מותגי תלמה, בייגל את בייגל, קנור, ליפטון ועוד), פררו (נוטלה, קינדר וטיק-טאק) ומארס (skitteks ואורביט).
- חברת דובק היצרנית הוותיקה של סיגריות בישראל ומחזיקה נתח כספי של 16% מהשוק (ו-20% מהמכירות). מכירות החברה נמצאות בדעיכה. דובק מחזיקה אמנם בשלושה מתוך עשרת המותגים המובילים - טיים, נובלס וגולף, אך המעמד של שלושתם בקרב המעשנים נשחק והם רושמים ירידה של 10%-12% במכר הכמותי.
קיים שינוי במהלך השנים - החלשות של חברת דובק והתחזקות של פיליפ מוריס. בשנת 1999 לדוגמה חלקה של דובק בשוק הטבק בישראל היה 53%, ואילו חלקה של פיליפ מוריס היה 32%. באותה שנה נמכרו בשוק הישראלי 8 מיליארד סיגריות, ואחוז האוכלוסייה המעשנת היה 28%. דבר זה היווה ירידה של 2.8% לעומת 1998. 76% מהסיגריות היו "רגילות" לעומת 24% מהסיגריות שהיו "סיגריות קלות".[18]
חברות הטבק הגדולות מפעילות לובי פוליטי ולחץ תקשורתי מול הכנסת והממשלה בניסיון לבצע הכחשת נזקי העישון, והתנגדות לחקיקה ופעילות של הממשלה או ארגוני בריאות למניעת עישון בקר בני נוער או הגברה של גמילה מעישון.
הדחקה של נזקי העישון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסקר שערכה ד"ר מינה צמח בשנת 2017, נמצא כי 70% מהציבור בישראל מודע לכך שעישון הוא הגורם המרכזי לסרטן הריאה. עם זאת יש פער גדול בין מעשנים ללא מעשנים - 72% מבין הלא-מעשנים ידעו שעישון הוא גורם הסיכון העיקרי לסרטן ריאה, ואילו בקרב המעשנים רק 54% ידעו דבר זה. כשליש מבין המעשנים חשבו כי זיהום אוויר או נטייה גנטית היא הגורם העיקרי לתחלואה בסרטן ריאה. יותר משליש מהמעשנים הסכימו עם האמירה כי כשם שתאונת דרכים הן קטלניות אבל זו לא סיבה להפסיק לנסוע, ולכן הסיכון לסרטן ריאה הוא לא סיבה להפסיק לעשן, זאת לעומת 19% מבין הלא מעשנים שהסכימו עם אמירה זו. המעשנים היו גם בעלי התנגדות גדולה יותר למניעת עישון במרחב הציבורי (מניעת עישון פסיבי) ונגד העלאת המס על מוצרי טבק.[19]
מחקר משנת 2017, של פרופ' אורלי שדה והדוקטורנטית אביגיל הורביץ מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, בדק את תפישת הסיכון של מעשנים באמצעות סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של 963 משתתפים בגילאים 50–70. אף שמעשנים מודעים באופן כללי לנזקי העישון, הם מחזיקים בתפיסות אופטימיות מידי ומאמינים כי העישון לא ישפיע עליהם. 79% מהם חושבים שיחיו כמו או יותר מהממוצע - בעוד המחקרים מראים כי עישון מקצר את תוחלת החיים. לדוגמה -לפי מחקר שבוצע בבריטניה במשך 50 שנה וכלל כ-35 אלף רופאים מעשנים, עישון מקצר את חייו של מעשן קבוע בכ-10 שנים בממוצע. בין מחצית לשני־שלישים מהמעשנים בקביעות ימותו בטרם עת כתוצאה ממחלות שקשורה לעישון.[20]
בסקר משנת 2011 בקרב גברים חרדים, 93% מבין המשיבים המעשנים בהווה שוללים כל בעיות בריאות אצלם הנובעות מהעישון. 45% מהם ידעו על הקשר בין סרטן ריאה לבין עישון, כ-40% ידעו על הקשר למחלות לב וליתר לחץ דם. 29% ידעו על הקשר לשבץ מוחי. ביחס לסרטן המעי הגס, סרטן הלבלב, סרטן השד, סוכרת, ובעיות בבלוטת התריס ידעו פחות מ-16%.[11]
בסקר שנערך בישראל בשנת 2003, מרבית התלמידים, מעשנים ולא מעשנים, חושבים שנרגילה מזיקה לבריאות. אבל מרבית המעשנים סבורים כי עישון נרגילה עדיף על עישון סיגריות. האגודה למלחמה בסרטן - עישון נרגילה בקרב תלמידי בתי ספר באזור השרון, באתר web.archive.org, 2017-11-17 המודעות בקרב הצעירים לנזקי הבריאות שנגרמים מעישון נרגילה היא נמוכה - 47% מבני-הנוער סבורים שעישון נרגילה מזיק לבריאות פחות מעישון סיגריות. (בפועל הנזק הוא גדול יותר). רק מחצית מבני-הנוער המעשנים שנסקרו בדו"ח שר הבריאות 2002–2003 ענו בחיוב על השאלה אם הם מעוניינים להפסיק לעשן.[2] רק כ-35%-40% מהורי התלמידים בכיתות ו'-ח' שילדיהם מעשנים נרגילה מתנגדים לכך.[21]
חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-60 של המאה ה-20, לאחר כמה עשרות שנים של מחקרים ומאבק חברתי, הכירו הרשויות במדינות מערביות בנזקים הבריאותיים של עישון. בינואר 1964 קבע הרופא הכללי בארצות הברית, Luther Terry, כי עישון קשור לסרטן ריאה.[22] מדינות כמו בריטניה, וארצות הברית החלו ניסיונות להגבלת שיווק ועישון סיגריות.[23][24]
נוכח מאמצים אלה, הגבירו חברות הטבק מאמצים שהיו קיימים עוד בשנות ה-50 לשם הכחשת נזקי העישון, בלבול הציבור, ודחייה או מסמוס של צעדי רגולציה נגדן או צעדים שנועדו למניעת עישון. למרות מחקרים רחבים ופרסומים של ארגונים רפואיים, מאמצי ההכחשה של חברות הטבק נשאו פרי במשך זמן רב, דבר שעולה ממסמכים של חברות הטבק עצמן. לדוגמה בסוף שנות ה-60 רק שליש מבין הרופאים בארצות הברית האמינו כי עישון מסוכן לבריאות.[25]
בישראל התכנסה ועדה מיוחדת של רופאים בנושא העישון. בינואר 1964, פרסמה הוועדה המלצות לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת הפרסומות לסיגריות.[26][27] כשנתיים לאחר מכן החלה האגודה למלחמה בסרטן בפעילות הסברה על נזקי העישון.[28]
פעילות החקיקה לצמצום העישון, בעיקר בקרב קטינים, החלה בישראל בשנות ה-80. החל משנת 2003 הצטרפה ישראל ל-FCTC, אמנה בינלאומית בחסות ארגון הבריאות העולמי לצמצום והגבלת השימוש במוצרי טבק[29].
חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, תשמ"ג–1983, הוא חוק מקיף המתייחס בהרחבה לנושא העישון. על פי החוק, אין לפרסם "פרסומת בשבח העישון כשלעצמו", וכן אין לפרסם פרסומות על מוצרי טבק במגוון מדיות, ובהן רדיו, בטלוויזיה, בפרסומים עיתונאיים המיועדים בעיקרם לקטינים, בכלי תחבורה ציבוריים פנים-ארציים ועוד. החוק מאפשר פרסום במספר מדיות, למשל, בעיתונות שאינה מיועדת לקטינים או בחסות לאירועים, אולם מחייב את המפרסם לכלול אזהרת בריאות בהתאם להגדרות משרד הבריאות, ואוסר לעשות בפרסום זה שימוש בשמם או דמותם של בני אדם או בעלי חיים, כולל דמויות מצוירות או מונפשות. החוק גם מחייב את יצרני ויבואני מוצרי הטבק להגיש לשר הבריאות דוחות המפרטים את הוצאותיהם על פרסום וקידום מכירות[29]. החל משנת 2014 התווספו לחוק סעיפים נוספים האוסרים מכירה של סיגריות ומוצרי עישון לקטינים, ומגביל הצבה של מכונות אוטומטיות למכירת סיגריות[29].
בשנת 1983 נחקק גם חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, שהיה חוק יוצא דופן בעולם בשעתו, שכן ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהגבילה את העישון עצמו. החוק בתחילתו אסר על עישון במספר מקומות דוגמת אוטובוסים ובתי קולנוע. עם השנים הורחב החוק והתייחס גם למסעדות, מטוסים, תחנות אוטובוס מקורות, רציפי רכבת, גני אירועים, מקלטים ציבוריים, אצטדיוני ספורט ועוד.[30]
בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 הועברו חוקים במדינות מערביות רבות נגד מכירת סיגריות לקטינים כחלק מחקיקה ורגולציה נגד עישון. אחת הדרכים של חברות הטבק להתמודד עם איסור זה היה הצבת מכונות אוטומטיות למכירת סיגריות. דבר זה גם שיפר את הזמינות של סיגריות עבור מעשנים מבוגרים. החל משנות ה-2000 החלו מדינות רבות להגביל מכירת של סיגריות במכונות. בישראל התיקון לחוק שאסר מכירה במכונות אושר בכנסת בשנת 2011. חברות הפצת הסיגריות במכונות עתרו לבג"ץ וכך יישום החקיקה הושהה. בעלי החברות טענו שהם צפויות ל"נזק כלכלי אדיר" עקב ההחלטה וטענו לפגיעה בחופש העיסוק[3] N12 - ממחר: אסור למכור סיגריות במכונות, באתר N12, 2013-12-31 בג"ץ פסק נגד החברות התיקון נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2014, כך שכיום יש איסור מוחלט על הצבה של מכונות למכירת מוצרי טבק בישראל.[31]
בשנת 2019 נכנס לתוקף תיקון לחוקים הנוגעים לשיווק ופרסום של מוצרי טבק.[32] המחיל גם על סיגריות אלקטרוניות איסורים דומים לאלו של סיגריות הטבק, וכן אוסר על מכירת סיגריות אלקטרוניות בעלות מאפיינים מוגדרים (למשל, ריכוז ניקוטין גבוה מדי). החוק מתייחס לראשונה לפרסום באינטרנט, ואוסר לא רק פרסום במדיות דיגיטליות, אלא גם שימוש בהן לפרסומת סמויה או למתן חסות. בנוסף, החוק אוסר על חלוקה חינמית של סיגריות באירועים המוניים. החוק עדיין מתיר פרסום בעיתונות המודפסת, אולם החמיר את חובתו של המפרסם, שעתה עליו לממן גם מודעה בגודל שווה המזהירה מפני העישון. החוק נתן דגש מיוחד במטרה לנסות ולהפחית את הפופולריות של סיגריות בקרב קטינים, ולכן אסר על שיווק צעצועים וממתקים בצורת סיגריות, וקבע כי על כל חפיסות הסיגריות להיות מעוצבות כחפיסות אחידות בצבע אחיד ולא פופולרי בשם פנטון 448c.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 דוח שר הבריאות על עישון בישראל לשנת 2022, משרד הבריאות, 12.09.2023
- ^ מאיה רונן, 8.65 מיליארד ש״ח, 135 אלף פרות חולבות: המספרים מאחורי צריכת החלב של הישראלים לקראת שבועות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 במאי 2023
- ^ שליש האוכלוסיה מעשן, למרחב, 22 ביולי 1959
- ^ 48% מהגברים היהודים מעשנים, דבר, 13 במרץ 1972
- ^ מספרים קצת שונים נתקבלו בסקר של משרד הבריאות בשנת 1970. ראו: תמר גורן, כמה אתה מעשן?, דבר, 12 ביוני 1970
- ^ פוחת והולך עשן הסיגריות, מעריב, 27 בינואר 1988
- ^ ראו גם: אילנה באום, תשדיר "אכילת הלב" סייע להפסיק לעשן, מעריב, 3 בספטמבר 1986
- ^ דוח שר הבריאות על העישון בישראל 2007-2008, מאי 2008, אתר משרד הבריאות
- ^ "זה משחרר אותך מהלחץ": למה ערבים מעשנים יותר מיהודים?
- ^ התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל - דו"ח לשנים 2015-2017. פרסומי התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל. דצמבר 2018. עמוד 29
- ^ 1 2 3 סקר עישון במגזר החרדי 2011, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, 2011
- ^ ד"ר אפרת אפללו, מנהלת המחלקה לחינוך וקידום הבריאות, גב' אילנה נירנברג , מרכזת תחום קידום בריאות (מניעת עישון) המחלקה לקידום וחינוך הבריאות (היוצאת) גב' ניבה בסודו-מנור, מנהלת תחום קידום בריאות (סקרים והערכה) המחלקה לחינוך וקידום הבריאות, דוח שר הבריאות על העישון בישראל 2022, באתר משרד הבריאות, יולי 2023
- ^ איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל מערכת doctors only, עליה חדה בשיעור המעשנים בקרב ילדים ובני נוער בישראל, באתר doctors only, 1.5.24
- ^ לא צוין, עישון בקרב בני נוער וצעירים, באתר האגודה למלחמה בסרטן, לא צוין
- ^ פרופ' יוסי הראל-פיש | ראש תוכנית המחקר הבינלאומי על רווחתם ובריאותם של בני נוער פרופ' סופי וולש | עמית לחוקר ראשי בתוכנית המחקר הבינלאומי על רווחתם ובריאותם של בני נוער, [ביתהספר לחינוך, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת בראילן תכנית המחקר הבינלאומי על בריאותם ורווחתם של בני נוער בישראל], באתר ביתהספר לחינוך, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת בראילן, לא צוין
- ^ 1 2 3 פרופ' ליטל קינן-בוקר, ד"ר ברברה סילברמן, מגמות בסוגי סרטן הנקשרים לעישון: ישראל, 1990-2016, הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, 25/10/2016
- ^ אילנית חיות, מכירות הסיגריות בישראל בירידה: "זה כבר עסק יקר לעשן", באתר גלובס, 5 במרץ 2013
- ^ מסמך של פיליפ מוריס על ישראל, ארכיון מסמכי חברות טבק, 29.01.1999
- ^ רותם אליזרע, תאוריית ההכחשה - כ-33% מהמעשנים: "סרטן ריאות זה גנטי", באתר ynet, 16 בפברואר 2017
- ^
רוני לינדר, האם מעשנים באמת חיים יותר - ומי לא רוצה שנראה את תמונות הזוועה?, באתר TheMarker, 25 באוגוסט 2017
- ^ משרד הבריאות, דוח שר הבריאות 2002-2003.
- ^ Elizabeth Mendes, The Study That Helped Spur the U.S. Stop-Smoking Movement, the American Cancer Society (ACS), January 9, 2014,
- ^ ממשלת בריטניה תפעל לריסון עישון הסיגריות, חרות, 14.03.1962
- ^ פעולה תחוקתית בארה"ב להגבלת עישון סיגריות, חרות, 13.01.1964
- ^ Robert N Proctor, The history of the discovery of the cigarette–lung cancer link: evidentiary traditions, corporate denial, global toll tobacco control, 2012;21:87-91
- ^ ועדה מיוחדת של רופאים יצאה בקריאה נגד עישון סיגריות, דבר, 27/01/1964
- ^ ההמלצה: הפחתת העישון עד למינימום ועדת מומחים ישראלית קורא לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת פרסומות לסיגריות מעריב, 27.01.1964
- ^ חותמת דואר נגד עישון , חרות, 10.11.1965
- ^ 1 2 3 יעילותם של אמצעי מדיניות להגבלת פרסום ושיווק של מוצרי טבק (עמ' 9-7), באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת
- ^ החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, באתר האגודה למלחמה בסרטן
- ^ חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 6), התשע"א-2011, במאגר חוקי מדינת ישראל באתר הכנסת
- ^ חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ט-2019, ס"ח 2776 מ-8 בינואר 2019
