לדלג לתוכן

נזקים בריאותיים של עישון טבק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שכיחות סרטן הריאה והיקף העישון בקרב גברים אמריקאים במרוצת המאה העשרים. שיעור התמותה עוקב אחר שיעור המעשנים, בהשהיה של כעשרים שנים.

לעישון טבק השפעות בריאותיות על המעשנים ועל הנחשפים לעשן (עישון פסיבי). כמעט כל השפעות עישון הטבק הן שליליות, וגורמות לנזקים בדרגות חומרה שונות.

דו"ח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2002 מעריך כי במדינות מפותחות ניתן לייחס לעישון 26% ממקרי המוות בקרב גברים ו-9% ממקרי המוות בקרב נשים.[1] באופן דומה, הסוכנות הממשלתית CDC - "המרכז לבקרת מחלות ומניעתן" בארצות הברית מתארת את השימוש בטבק כ"סיכון בן-המניעה הבודד החשוב ביותר לבריאות אנושית במדינות המפותחות, וגורם חשוב למוות מוקדם בכל העולם".[2]

עישון טבק נעשה במקור על ידי ילידים אמריקאים כאנתאוגן לשימוש טקסי מספר פעמים בודדות בשנה בלבד.

סיכונים בריאותיים עיקריים הנגרמים מעישון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסכנות העיקריות מעישון

הסיכונים הבריאותיים העיקריים בעישון טבק קשורים למחלות של מחזור הדם, והעישון הוא גורם סיכון עיקרי להתקף לב; מחלות של מערכת הנשימה כמו מחלת ריאות כרונית חסימתית[3] ונפחת; וכן למחלות סרטן, במיוחד סרטן הריאה, סרטן הגרון והפה. לפני מלחמת העולם הראשונה סרטן הריאה נחשב כמחלה נדירה, ועם העלייה בפופולריות של עישון סיגריות לאחר המלחמה חלה עלייה חדה במקרים של סרטן הריאה.[4][5]

ברחבי העולם, מתים מעישון כ-5 מיליון איש בכל שנה.

מקרים של הפרעה בזקפה הם גבוהים יותר בכ-85% בקרב גברים מעשנים יחסית לגברים שאינם מעשנים, והעישון הוא גורם מרכזי של הפרעה בזקפה. הסיכון המוגדל של אדם ללקות במחלה פרופורציונלי באופן ישיר לאורך הזמן שהוא מעשן ולכמות שאותה הוא מעשן; רוב המחקרים שהתפרסמו בנושא נזקי עישון בדקו כמויות גדולות כמו קופסה (20 סיגריות) או חצי קופסה. אין מספיק מידע אודות נזקי עישון של סיגריות בודדות ליום, למעט מחקר אחד, אשר גם הוא מדבר על 6 סיגריות ליום לגברים ו-3 לנשים.[6] עם זאת, אם אדם מפסיק לעשן, הסיכוי למחלות יורדים בהדרגה כאשר הנזק שנעשה לגוף קטן.

חומרים הנמצאים בעשן הטבק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדלי סיגריות במאפרה. הגוון הצהוב נוצר משאריות של עטרן.
בנזופרין, אחד המוטגנים (גורם מוטציה) המשתחרר בעישון טבק, נקשר ל-DNA ליצירת תלכיד (adduct)

מוצרי הטבק שכוללים, סיגריות, סיגרים, טבק מקטרות ונרגילות מכילים כימיקלים רבים המצויים בעשן מוצרי הטבק ובטבק עצמו. העשן מכיל כ-4,000 כימיקלים, מאות מהם רעילים וכמה עשרות מהם מסרטנים. שלושת החומרים המסוכנים העיקריים בעשן הסיגריות הם ניקוטין, פחמן חד-חמצני ועטרן. חומרים נוספים המצויים בסיגריות הם: פורמלין, אצטון, קדמיום, חומצת ציאניד, DDT, בנזן, אמוניה, מתאנול ופנול.

השפעת פחמן חד-חמצני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פחמן חד-חמצני (CO) הוא גז רעיל, הנמצא בריכוז של 6%-1% בעשן הסיגריות. לגז זה זיקה להמוגלובין הגבוהה פי 240[דרוש מקור] מזו של החמצן, ולכן הוא נקשר להמוגלובין ומפחית את כמות החמצן המגיעה לרקמות הגוף. בנוסף, קטנה אספקת החמצן לשריר הלב בשל שחרור מופחת של חמצן מההמוגלובין בנוכחות פחמן חד-חמצני.

אצל חולים הלוקים בתעוקת חזה והחשופים לפחמן חד-חמצני, קטנה היכולת לבצע מאמץ קל ללא כאב תעוקתי. נראה שהתהליך הטרשתי מואץ עקב נוכחות הפחמן החד-חמצני, בשל פגיעה באספקת החמצן לכלי הדם עצמם.[7]

בשל קשירת הפחמן החד-חמצני לכדוריות הדם האדומות והוצאתן ממעגל הכדוריות המתפקדות, חש הגוף חוסר בכדוריות דם אדומות, ולכן הוא מגביר את ייצורן.

רמה תקינה של המוגלובין עומדת ברמות של 12–16 מיליגרם אחוז, ואילו "מעשן כבד" יכול להגיע ל-18 עד 20 מיליגרם אחוז. מצב זה מסוכן, משום שהוא גורם לצמיגות דם גבוהה, פגיעה בפעילות טסיות הדם ולסיכון גבוה לשבץ מוחי, לאוטם שריר הלב ולמחלות לב וכלי דם אחרות. קל לזהות אנשים אלו עקב "הפנים האדומות כהות" שמאפיינות אותם וכאבי הראש והסחרחורות שמהם הם סובלים.

השפעת הניקוטין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה מולקולת ניקוטין

הניקוטין הוא הגורם הממכר האחראי לתחושות שבגינן ממשיכים לעשן. זהו נוזל חסר צבע ההופך לחוּם לאחר שרפה ומקבל את הריח האופייני לטבק לאחר החשיפה לאוויר. ספיגת הניקוטין בגוף מתבצעת דרך העור, כמו גם דרך הפה והאף ושאיפה לריאות. השאיפה לריאות המתבצעת בזמן עישון סיגריות מביאה לריכוזים הגבוהים ביותר של ניקוטין בדם ובמוח, ובאופן המהיר ביותר - כעשר שניות חולפות מרגע שאיפת עשן הסיגריה עד להגעת הניקוטין למוח.

הניקוטין הוא אלקלואיד טוקסי המגרה ומדכא גנגליונים בעצב. הוא משחרר קטכולאמינים ולכן מעלה את לחץ הדם, קצב הלב, כיווץ שריר הלב, צריכת החמצן בשריר הלב, רגישות שריר הלב להפרעות קצב, כיווץ כלי דם היקפיים ואת רמתם של חומרים שונים בגוף, כגון סוכר, קורטיזול וואזופרסין. לפיכך מפריע העישון לפעולת תרופות שונות, כגון חוסמי בטא החוסמות קשירת כתכולאמינים לקולטנים מסוג β.

ניקוטין אחראי להשפעות רבות הגורמות לשינוי התנהגות ולתגובות של מערכת הלב וכלי הדם, הריאות ומערכת העיכול.

עטרן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטרן הוא החומר המסרטן העיקרי שבסיגריה. עם עליית המודעות לנזקי העישון, סיגריות רבות החלו מוגדרות כדלות ניקוטין ועטרן, אך על פי מחקרים ההבדל מבחינת הורדת התחלואה עקב מעבר לסיגריות דלות ניקוטין ועטרן הוא מזערי ולא רלוונטי. כשמעשנים קופסה ליום במשך שנה, שוקעים כ-100 גרם זפת בריאות. זפת זו צריכה לצאת בליחה בזמן שיעול, לכן מעשנים רבים מפתחים שיעול קבוע בבוקר.

מחלות ותופעות הנגרמות על ידי העישון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות העישון המידיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר לאחר הסיגריה הראשונה מתחיל הגוף להגיב לחומרים הרעילים שבסיגריה. הדבר מתבטא בדופק מואץ, לחץ דם גבוה, נשימה מוגברת וחומציות רבה יותר בקיבה. העישון יגרום לתחושת עוררות שתלווה בעליה בפעילות של מוליכים עצביים במוח ומערכת העצבים ובעיקר אצתיל כולין. כמו כן, בפעם הראשונה שבה אדם מעשן הוא עלול לחוש סחרחורת, בחילה והקאות. אצל המתמכר לעישון עלולה טמפרטורת הגוף לרדת (ראו היפותרמיה), במיוחד בקצה האצבעות עקב חסימת כלי הדם הקטנים, נימים. זפת שוקעת בנאדיות הריאות, ועולה רמתו בדם של הפחמן חד-חמצני.

הזדקנות ומוות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העשן מאיץ את תהליך ההזדקנות, העור מזדקן מהר יותר ומופיעים קמטים מגיל צעיר יותר. המעשנים מתים בממוצע 22 שנה מוקדם יותר. על פי נתוני משרד הבריאות, בישראל מתים מדי שנה כ-10,000 איש כתוצאה מהשפעות העישון (הרוג אחד בשנה לכל 168 מעשנים ישראלים). לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי, בעולם כולו מתים מעישון יותר מ-3.6 מיליון בני אדם בשנה.[8]

מחלות ריאה ומערכת הנשימה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלות הראשונות הנקשרות לעישון הן דלקת הסמפונות הכרונית שמפריעה לחילופי גזים בריאות. הסובלים ממחלה זו משתעלים, בעיקר בבוקר, וכושרם הגופני הולך ויורד עד שכל מאמץ, אפילו הקל ביותר, הופך כמעט בלתי אפשרי עבורם בשל מיעוט החמצן בדם (בשל קשירת הפחמן החד-חמצני במקום החמצן, שהוזכרה לעיל). עישון לטווח ארוך גורם גם לקוצר נשימה, לכושר גופני ירוד, לזיהומים רבים ומחלות בדרכי הנשימה כגון הצטננות, דלקת ריאות ועוד.

מחלות סרטן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילום חתך של ריאה של מעשן שחלה בסרטן ונפטר. האזור הלבן באונה העליונה הוא גידול סרטני, האזורים השחורים הם משקעי 'זפת' בריאות

קיים קשר ברור בין סיגריות לבין סרטן הריאה.[4][5] על פי נתונים סטטיסטיים מצטברים הנאספים מזה שנים במדינות רבות בעולם, שיעור התמותה מסרטן הריאה בקרב מעשנים גדול פי עשרה ויותר מאשר אצל לא מעשנים. 87% מכל מקרי סרטן הריאה מתגלים אצל מעשנים. בשלושים השנים האחרונות עלתה בצורה דרמטית שכיחותה של מחלה זו, עלייה שהקשר שלה לעישון סיגריות הוכח מעל לכל ספק, גם על פי נתוני ישראל.[9]

בנוסף לסרטן הריאה ישנה למעשנים סכנה מוגברת לחלות בסרטן הפה, הגרון והוושט,[10][11][12] זאת עקב מרכיב הזפת המסרטן המצוי בסיגריה. כן נמצא קשר ודאי בין העישון לבין סרטן שלפוחית השתן.

מחקרים הראו על אפשרות לקשר בין עישון לסרטן הלבלב, הקיבה, הכליה, צוואר הרחם וסרטן הדם (לוקמיה).

מחלות לב וכלי דם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עישון לאורך זמן עלול לגרום להתקשרות או היצרות של כלי דם בלב ובמוח, דבר שמקטין את זרימת הדם ומגדיל את הסיכון לקבל התקף לב ולחלות במחלות לב שונות. נמצא, שבעקבות הפסקת עישון, דרגת סיכון היתר למחלות לב כליליות יורדת תוך שנתיים ב-33%. הסיכון הולך ופוחת בהדרגה עם חלוף השנים מרגע הפסקת העישון וכ-14 שנים לאחר הפסקת העישון הוא משתווה לזה של אלה שלא עישנו מעולם.

בנוסף, גורם עישון לטווח ארוך לכיבי קיבה, להשפעות על הפוריות אצל גברים ונשים ולהירפאות איטית יותר ממחלות ופצעים, דבר שנגרם עקב מיעוט ויטמין C בדם, ויטמין אשר חיוני לריפוי פצעים ומחלות.[13] עישון מעלה את הסיכויים לחלות במחלת קרוהן,[14] וגם מחמיר את מצב החולים. מחקרים סטטיסטיים הראו שחולי קרוהן שמעשנים סובלים מהתקפים רבים יותר, סיבוכים, וניתוחים חוזרים.

עישון וסוכרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מחקרים מראים כי מעשנים נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסוכרת, לעומת לא מעשנים.[15]

חולי סוכרת ככלל, נמצאים בסיכון להופעת סיבוכים טרשתיים (יחד עם היפרכולסטרמיה ויתר לחץ דם) בסיכון גבוה פי 2–3 מאשר אוכלוסייה אחרת.[16]

נמצא קשר בין עישון סיגריות עם פגיעה כלייתית (נפרופתיה) בכלל ובחולי סוכרת מסוג 1 בפרט. ישנו קשר ברור בין עישון להפרעה בזקפה, קשר שייתכן שאף מוגבר בקרב חולי סוכרת.[דרוש מקור]

מהנ"ל עולה שהשמנת יתר ויתר לחץ דם עלולים להתגבר בקרב מעשנים חולי סוכרת ולהגדיל תחלואה ותמותה. בנוסף, עישון סיגריות מביא להפרשת קטקולאמינים (אפינפירין), הורמון גדילה וקורטיזול. כל אלו מעכבים הפרשת אינסולין וכתוצאה מכך צריכת האינסולין על ידי אותו אדם תגדל.

השפעות על פוריות, עוברים וילודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העישון משפיע גם על הפוריות, אצל גברים ונשים כאחד, ויש לו השפעות מסוכנות ביותר על עוברים: בזמן הריון, הניקוטין מצליח לעבור דרך מחסום השליה (פלצנטה) של העובר ולפגוע גם בו, וזו הסיבה להמלצות של חלק מארגוני הבריאות להימנע מעישון במהלך ההריון ואף קודם לכן.[17][18]

עובר של אישה מעשנת סובל מעליית קצב הלב ולחץ הדם, הפחתה בתנועות הנשימה ופגיעה בהתפתחות (ראו אמבריולוגיה). כאשר אישה מעשנת בזמן ההריון גדל הסיכון ללידת פג, ללידה של תינוק במשקל נמוך באופן חריג, מוות עוברי ועוד.[19]

השפעות אסתטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניקוטין גורם לכתמים צהובים על השיניים, על האצבעות ועל כל דבר נוסף שהוא בא איתו במגע (קירות, חלונות, בגדים וכולי).[20][21]

רבים מהאנשים שאינם מעשנים מוצאים כי ריח הפה של מעשנים מצחין. משום כך, בין היתר, עישון נחשב לפעמים כגורם שיכול להקטין משיכה מינית של אדם לא מעשן כלפי מעשן.

השפעות על החושים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לנזקים שהוזכרו כבר, לעישון יש השפעות גם בתחומים אחרים. עישון פוגע בחושים השונים:

ראייה
לעישון השפעה שלילית ברורה על הראייה. שיבושים בתפיסת העומק, בכושר התאוששות מסינוור, מסך הדמעות המגן על העיניים מתפרק מהר יותר. התכווצויות שנגרמות בעקבות הניקוטין גורמות לעוויתות בכלי הדם של הרשתית, ויכולות לשנות את חדות הראייה תוך דקות אחדות. אצל אנשים מסוימים סיגריה אחת מספיקה לשינוי שכזה בראייה[דרוש מקור].
עישון מעודד התפתחות תבלול על העין (קטרקט).[22]
ריח וטעם
חוש הריח וחוש הטעם קשורים זה לזה באופן הדוק. לאנשים מעשנים יש סף טעם וריח גבוה פי שלושה מזה של לא מעשנים, כלומר: הם זקוקים לגירוי חזק פי שלושה מזה של לא מעשנים על מנת לחוש באותו טעם או ריח[דרוש מקור].
מגע
העישון מקהה את קצוות העצבים שמעבירים שדרים למוח ולכן דרושים גירויים חזקים יותר כדי לקבל תגובות, דבר שגורם להתארכות זמן התגובה. העישון גורם לירידה בהספקת החמצן המגיע למוח וכתוצאה מכך ישנה ירידה בכושר השכלי – המוח לא מתפקד במלוא יכולתו.

הפגיעות בחושים יכולות לבוא בעוצמות שונות, לעיתים אחרי פרק זמן ארוך של עישון אך לפעמים גם אחרי תקופה קצרה בלבד.

מתח נפשי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שתפיסה רווחת בקרב מעשנים היא שסיגריות מקלות על לחץ ומתח נפשי, מחקרים שונים מצביעים על מציאות הפוכה. הניקוטין אמנם יוצר תחושת רגיעה מיידית, אולם רגיעה זו זמנית, ולאחר השפעתה של כל סיגריה מתחילים למעשה תסמיני גמילה ראשוניים, ואלו כוללים חרדה ומתח, שמגבירים את תחושת הדחיפות לסיגריה הבאה. מאחר שבין כל סיגריה לסיגריה חווים המעשנים תסמיני גמילה אלו, מעשית הם נמצאים באופן קבוע תחת תחושה של מתח.[23][24]

נזקי העישון הפסיבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עישון פסיבי

עישון פסיבי (או עישון כפוי) הוא שאיפת עשן סיגריות על ידי אדם שאינו מעשן, בשל הימצאותו ליד אדם מעשן. גם אנשים החשופים לעישון כפוי סובלים מנזקי בריאות. דו"ח של איגוד הרופאים האמריקאי מ-2006 מצא מספר משמעותי של סיכוני בריאות למעשן הכפוי. לפי הדו"ח כל כמות של חשיפה לעישון פאסיבי היא מסוכנת.[25]

תמותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני משרד הבריאות, 1500 ישראלים מתים מדי שנה עקב עישון פסיבי. לפי הערכת איגוד הרופאים האמריקאי עישון מיד שנייה גורם למוות של 2,000-3,000 אנשים שאינם מעשנים בארצות הברית מדי שנה.[25]

מחלות לב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגוד הרופאים האמריקאי מצא כי עישון מיד שנייה גורם גם למחלות לב, וכי אנשים מבוגרים שאינם מעשנים ונחשפו לעשן סיגריות בעבודה או בבית הם בעלי סיכון מוגבר של 25-30% לחלות במחלות לב. אפילו חשיפה מעטה לעישון מיד שנייה יכולה להיות להגדיל באופן משמעותי את הסיכון. דבר זה נכון במיוחד עבור אנשים בעלי סיכון מוגבר למחלות לב ואנשים שכבר יש להם בעיה בלב. לפי הערכת האיגוד עשרות אלפי אנשים מתים מדי שנה בארצות הברית ממחלות לב בגלל עישון מיד שנייה.[25]

סרטן ריאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגוד הרופאים האמריקאי מצא כי עישון מיד שנייה הוא גורם מסרטן. אנשים מבוגרים שאינם מעשנים ונחשפו לעשן סיגריות בעבודה או בבית היו בעלי סיכוי מוגבר ב-20-30% לחלות בסרטן ריאות.

תופעות מיידיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן גם תופעות מיידיות שפוגעות במעשנים פאסיביים. אחרי חשיפה לעשן סיגריות, נתגלו אצל מעשנים פסיביים תופעות כגון גירויים באף, בעיניים ובדרכי הנשימה, גירוד וצריבה בעיניים, נזלת, עיטוש, יובש בפה, שיעול, כאב ראש, עייפות וסחרחורת.

קשיי נשימה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל מעשנים פסיביים, כמו אצל מעשנים, עלולים להתעורר קשיי נשימה, בייחוד במצבים של מאמץ גופני.

השפעות על מערכת הנשימה של ילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגוד הרופאים האמריקאי מצא כבר ב-1986 כי יש השפעות של עישון כפוי על מערכת הנשימה של ילדים ותינוקות. בשנת 2006 עדכן האיגוד כי ההשפעות הן חמורות יותר משהיה מקובל לחשוב וכי מחלות נשימה חמורות כמו ברונכיטיס ודלקת ריאות יכולות להגרם מעישון כפוי, וכן לשורה של תסמינים ובעיות במערכת הנשימה ומערכות הקשורות לה כמו זיהומים במערכת הנשימה, שיעולים, ליחה, דלקת סימפונית, התקפי קצרת דחופים וחמורים יותר, האטה בגדילת הריאות, ודלקת אוזניים.[25]

מחקרים הראו כי ילדים החיים במשפחות שבהן לפחות אחד מההורים מעשן, חולים בתדירות גדולה פי שניים מילדים להורים לא מעשנים.[דרוש מקור]

מוות בעריסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עישון של האם בזמן ההריון מגדיל את הסיכון של תינוק למוות בעריסה פי 3 יחסית לתינוק שאימו לא מעשנת. חשיפה לעישון בזמן ההריון עלולה להשפיע על התפתחות המוח והריאות של העובר.[26] לפי דו"ח של איגוד הרופאים האמריקאי, (פרק 5, עמודים 180-194), חשיפה למבוגרים מעשנים מקושרת עם מקרי מוות בעריסה.[25] ריאות של תינוקות שמתו ממוות בעריסה הכילו ריכוזים גבוהים יותר של ניקוטין ושל קוטינין (סמן ביולוגי לחשיפה לעישון מיד שנייה) מאשר ריאות של תינוקות שמתו מסיבות אחרות. תינוקות החשופים לעישון כפוי של אחד ההורים נמצאים בסיכון כפול למוות בעריסה.[26]

סיגריות "קלות"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין שום ממצאים אמינים לפיהם סיגריות "קלות" ("לייט") או "דלות עטרן" הן בטוחות יותר מסיגריות רגילות.[27]

מעבר לכך, נטען כי סיגריות "לייט" דווקא מגבירות את הסיכון למוות. מאחר שסיגריות אלו דלות בניקוטין, המעשן זקוק ליותר סיגריות כדי לספק את אותה הכמות לה הוא רגיל, עקב כך הוא מכניס לגופו יותר מהרעלים הקטלניים והמסרטנים.

תועלת אפשרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט לתועלות התחושתיות כמו הפגת מתחים, ממחקרים ראשוניים אחדים עולה כי ייתכן שלעישון טבק ישנן גם השפעות חיוביות פרטניות, אם כי הראיות לכך עדיין אינן חד משמעיות.

בין המחקרים שנעשו:

  • במספר מחקרים נמצא שאחוז האנשים שלא עישנו, גדול יותר אצל חולים במחלת אלצהיימר. נתון זה עשוי להתפרש בתור ראיה על השפעה מגינה של ניקוטין מאלצהיימר, אך הסבר אפשרי אחר הוא הטיית הישרדות - כלומר, מעשנים לא הגיעו לגיל שבו מתפתח אלצהיימר.[28]
  • ירידה בסיכון לדלקת כיבית בכרכשת, אך עלייה בסיכון למחלת קרוהן.[14]
  • נמצא שצריכת ניקוטין גורמת לירידה בתיאבון ובעקבות כך עשויה לגרום לירידה במשקל.[29]
  • ישנן ראיות לירידה בשיעורי דלקת רירית הרחם אצל נשים עקרות,[30] אך מחקר אחר מצא שעישון דווקא מעלה את הסיכון.[31]
  • ממידע מקדם מ-1996 עולה ירידה בשיעורי גידולים פיברואידים.[32]
  • ישנן ראיות לכך שעישון מוריד את שכיחות לחץ הדם הגבוה בזמן ההריון,[33] אך לא כאשר ההריון הוא של שני ילדים או יותר.[34]
  • כ-75% אחוזים מקרב חולי הסכיזופרניה מעשנים טבק, דבר שניתן לפרש כסוג של הקלה.[35][36][37][38]

אזהרה מפני נזקי העישון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חפיסות סיגריות, ועליהן שלל אזהרות מפני נזקי העישון

במדינות רבות בעולם מחייב החוק את יצרניהם ומשווקיהם של מוצרי טבק לתת אזהרה מפני נזקי העישון על כל חפיסה של מוצרי טבק ועל כל פרסומת למוצרי טבק. בישראל נקבעה חובה זו בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, תשמ"ג-1983, ובצו שהוצא מכוח חוק זה נקבעו 13 נוסחים של אזהרות, החל מ"מחקרים רפואיים קובעים כי עשן הסיגריות פוגע בבריאות ילדיך" וכלה ב"מחקרים רפואיים קובעים כי 75% מהתקפי הלב עד גיל 45 הם בקרב מעשנים". מדי חודשיים יש להחליף את האזהרה המוצגת על הקופסאות, כך שמעשן קבוע יחשף בהדרגה לכל האזהרות.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נזקים בריאותיים של עישון טבק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ World health report 2002: reducing risks, promoting healthy life
  2. ^ "Nicotine: A Powerful Addiction." Centers for Disease Control and Prevention.
  3. ^ הסרטון שמזעזע מיליוני מעשנים מכל העולם, באתר כיכר השבת
  4. ^ 1 2 Witschi 2001, A Short History of Lung Cancer. Toxicol Sci. 2001 Nov;64(1):4-6. PMID 11606795
  5. ^ 1 2 Adler I. Primary malignant growths of the lungs and bronchi. New York: Longmans, Green, and Company; 1912., cited in Spiro SG, Silvestri GA. One hundred years of lung cancer. Am J Respir Crit Care Med. 2005 Sep 1;172(5):523-9. PMID 15961694
  6. ^ גם עישון קל מסכן את הבריאות, באתר ynet, 31 באוקטובר 2002
  7. ^ נזקי עישון, פרופ' מיכה אדלר ופרופ' יהודה שינפלד, ספר אסיא-כרך שמיני, ירושלים תשנ"ה
  8. ^ Tobacco: the next World War? Daniel Epstein, Pan American Health Organization, Health Volume 2 - No.2, 1997
  9. ^ עישון וסרטן - רקע רפואי, ד"ר ב. הרשקוביץ, פרופ' ר. קטן, ספר אסיא-כרך חמישי, מכון שלזינגר, הוצאת ראובן מס' בע"מ, ירושלים, תשמ"ו
  10. ^ Kuper H, Boffetta P, Adami HO. Tobacco use and cancer causation: association by tumour type. J Intern Med. 2002 Sep;252(3):206-24. PMID 12270001
  11. ^ American Legacy Foundation factsheet on lung cancer; their cited source is: CDC (Centers for Disease Control) The Health Consequences of Smoking: A Report of the Surgeon General. 2004.
  12. ^ Lipworth L, Tarone RE, McLaughlin JK. The epidemiology of renal cell carcinoma. J Urol. 2006 Dec;176(6 Pt 1):2353-8. PMID 17085101
  13. ^ Brook M, Grimshow JJ: Vitamin C concentration of plasma and leukocytes as related to smoking habit, sex and age of humans. Am J Clin Nutr21 :1254 –1258,1968 קובץ PDF
  14. ^ 1 2 Mahid SS, Minor KS, Soto RE, Hornung CA, Galandiuk S., Smoking and inflammatory bowel disease: a meta-analysis. Mayo Clinic Proceedings, Vol. 82, Issue 7. PMID 17120402
  15. ^ Smoking and diabetes, Action on Smoking and Health, November 2002
  16. ^ Smoking, American Diabetes Association
  17. ^ מאיה פרנק וולף, יעל בר־זאב, עידו שולט, עישון סיגריות בהיריון - מניעה וטיפול (עמ' הרפואה - כרך 157, חוברת 12), באתר doctors only
  18. ^ NICOTINE Addiction, National Institute on Drug Abuse
  19. ^ Cigarette Smoking, Pregnancy and the Developing Fetus, by Krisa Van Meurs MD, Associate Professor of Pediatrics, Stanford University School of Medicine
  20. ^ Reibel J. Tobacco and oral diseases. Update on the evidence, with recommendations. Med Princ Pract. 2003;12 Suppl 1:22-32. PMID 12707498
  21. ^ Ness L, Rosekrans Dde L, Welford JF. An epidemiologic study of factors affecting extrinsic staining of teeth in an English population. Community Dent Oral Epidemiol. 1977 Jan;5(1):55-60. PMID 264419
  22. ^ Smoking causes leukemia, cataracts, pneumonia and cancers of the cervix, kidney, pancreas and stomach, Medical News Today
  23. ^ עכשיו זה מוכח: עישון סיגריות יכול להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית, באתר וואלה
  24. ^ Smoking and mental health, ארגון לבריאות הנפש, בריטניה
  25. ^ 1 2 3 4 5 Remarks by the Surgeon General at the Launch of the Report Vice Admiral Richard H. Carmona, M.D., M.P.H., FACS
  26. ^ 1 2 איך למנוע תסמונת מוות בעריסה, באתר ynet, 19 באפריל 2004
  27. ^ U.S. District Judge Gladys Kessler's Final Opinion, p.740
  28. ^ Osvaldo P. Almeida, Gary K. Hulse1, David Lawrence & Leon Flicker, 2002 January, Smoking as a risk factor for Alzheimer's disease: contrasting evidence from a systematic review of case-control and cohort studies, Addiction, volume 97, page 15
  29. ^ סוכנויות הידיעות, מדענים: נמצא קשר בין ניקוטין לבין ירידה במשקל, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2011
  30. ^ Missmer SA, Hankinson SE, Spiegelman D, Barbieri RL, Marshall LM, Hunter DJ. Incidence of laparoscopically confirmed endometriosis by demographic, anthropometric, and lifestyle factors. Am J Epidemiol. 2004 Oct 15;160(8):784-96. PMID 15466501
  31. ^ Calhaz-Jorge C, Mol BW, Nunes J, Costa AP. Clinical predictive factors for endometriosis in a Portuguese infertile population. Hum Reprod. 2004 Sep;19(9):2126-31. PMID 15229202
  32. ^ Baron JA. Beneficial effects of nicotine and cigarette smoking: the real, the possible and the spurious. Br Med Bull. 1996 Jan;52(1):58-73. PMID 8746297
  33. ^ Zhang J, Zeisler J, Hatch MC, Berkowitz G. Epidemiology of pregnancy-induced hypertension. Epidemiol Rev. 1997;19(2):218-32. PMID 9494784
  34. ^ Krotz S, Fajardo J, Ghandi S, Patel A, Keith LG. Hypertensive disease in twin pregnancies: a review. Twin Res. 2002 Feb;5(1):8-14. PMID 11893276
  35. ^ McNeill, Ann, Smoking and mental health - a review of the literature, SmokeFree London Programme, 2001
  36. ^ Meltzer, H., Gill, B., Petticrew, M., Hinds. K., OPCS Surveys of Psychiatric Morbidity Report 3: Economic Activity and Social Functioning of Adults With Psychiatric Disorders. London, Her Majesty’s Stationery Office, 1995
  37. ^ Kelly Ciara, McCreadie, Robin G. Smoking Habits, Current Symptoms, and Premorbid Characteristics of Schizophrenic Patients in Nithsdale, Scotland, The American Journal of Psychiatry volume 156, pages 1751-1757, American Psychiatric Association, 1999
  38. ^ Hughes J.R., Hatsukami, D.K., Mitchell, J.E., & Dahlgren, L.A., Prevalence of smoking among psychiatric outpatients, The American Journal of Psychiatry volume 143 pages 993-997, American Psychiatric Association, 1986

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נזקים_בריאותיים_של_עישון_טבק&oldid=40181101"