סמן ביולוגי (רפואה)
ברפואה, סמן ביולוגי או ביו-מרקר (באנגלית: Biomarker) הוא אינדיקטור לזיהוי ומדידה של נוכחות מחלה ומעקב אחרי מצב התפתחותה. במובן הרחב, סמן ביולוגי הוא כל דבר שיכול לתת אינדיקציה למצבו הפיזיולוגי של אורגניזם כלשהו.
לסמנים הביולוגיים תפקיד מרכזי ברפואה הביולוגית, באבחון מוקדם של מחלות ובמניעתן. אף שהשימוש הרפואי בהם הוא חדש יחסית, העיקרון העומד בבסיס הסימון הביולוגי נמצא בשימוש כבר זמן רב; לדוגמה: טמפרטורת הגוף משמשת כסמן ביולוגי ידוע למצב מחלה, וחלבון מגיב C משמש כסמן ביולוגי לדלקת.
הסמן הביולוגי מגיב בדרך ידועה מראש בבואו במגע עם חומרים מסוימים, תאים ומולקולות, אנזימים והורמונים; הרפואה עושה שימוש בידע זה כדי לבדוק את קיומם של תהליכים נורמליים או א-נורמליים בגוף, ובכך לאתר מחלה או לזהות את מצב התפתחותה.
שימושים שכיחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדרך כלל משמש הסמן הביולוגי את הרפואה כאמצעי לבחינת תפקוד האורגניזם או היבטים אחרים במצבו שיש להם השלכה על מצב בריאותו של הנבדק, על ידי החדרת החומר לאורגניזם וביצוע בדיקות מסוימות בנוכחותו. כך לדוגמה, נעשה שימוש ברובידיום כלוריד (אנ') במהלך תיוג איזוטופי (אנ') כדי להעריך מצב של זילוף בשריר הלב.
הם שימושיים מאוד במעקב אחרי תאים סרטניים, כדי לקבוע את מידת יעילות הטיפול.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סמן ביולוגי בעיתון רפואי
