סרטן שלפוחית השתן
_at_trigone.jpg) | |
| תחום |
אונקולוגיה  |
|---|---|
| מיקום אנטומי |
שלפוחית השתן |
| טיפול |
|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
381323 |
| סיווגים | |
| ICD-11 |
2C94 |
  | |
שלפוחית השתן, הממוקמת בבטן התחתונה היא איבר חלול ושרירי, האוגר שתן. שלפוחית השתן מצופה בשכבת אפיתל המכונה אורותל (Urothelium) ומורכבת מתאי מעבר (Transitional Cells). סרטן שלפוחית השתן, הוא תהליך ממאיר[1] שמקורו בשכבת האפיתל המכסה את חלל שלפוחית השתן, מכאן שמו הרפואי סרטן אפיתל המעבר. מכונה גם סרטן כיס השתן.
אפידמילוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף, נמצא כי סרטן שלפוחית השתן שכיח יותר אצל גברים לעומת נשים. אחת הסיבות לכך, היא קולטן האנדרוגן. קולטן זה בעל תפקיד משמעותי בהתפתחות סרטן שלפוחית השתן ונמצא פעיל יותר אצל גברים מאשר נשים[2].
גורמי סיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עישון- גורם הסיכון המרכזי לסרטן שלפוחית השתן. עשן הסיגריות מכיל חומרים כימיים הנכנסים למחזור הדם, מגיעים לשלפוחית השתן ופוגעים בשכבת האפיתל. קיים קשר לעישון ביותר ממחצית הגברים וכשליש מהנשים הסובלים מסרטן שלפוחית השתן[3].
- חשיפה לחומרים כימיים- אנשים רבים נחשפים לחומרים כימיים מסכנים במסגרת עבודתם. המקצועות בסיכון הם מכונאים, עובדי מפעלי גז, פלסטיק או צבע, תעשיית הדפוס, נפחים ועוד[4]. הנזק מהחשיפה איננו מיידי ועלול להופיע עד 25 שנים לאחר החשיפה.
תסמינים קליניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דימום בשתן (המטוריה) הוא התסמין הנפוץ ביותר ויכול להופיע בשני אופנים, גלוי (הנראה לעין בלתי מזוינת) או סמוי (נראה רק באמצעות מיקרוסקופ). סימנים נוספים אפשריים הם כאב בזמן השתנה, תכיפות ודחיפות בהשתנה. תסמינים אלו, אינם ייחודיים לסרטן שלפוחית השתן ועלולים להיגרם גם ממצבים אחרים כגון הגדלת הערמונית, דלקות.
אבחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]האבחון נעשה על ידי הסתכלות ישירה אל תוך שלפוחית השתן (ציסטוסקופיה), פעולה בה מוחדר סיב אופטי גמיש אל שלפוחית השתן דרך השופכה. באמצעות פעולה זו, ניתן לראות את פנים שלפוחית השתן ולזהות אם קיים בו גידול. ייתכן ויילקחו דגימות משלפוחית השתן (ביופסיה) במידת הצורך. אמצעי אבחנה נוספים, כוללים צילומי אולטרה סאונד וטומוגרפיה ממוחשבת המדגימים תהליכים תופסי מקום בשלפוחית השתן. בנוסף, ניתן לבצע בדיקת שתן כללית, לרוב תדגים הימצאות תאי דם אדומים בשתן. לעיתים, תבוצע בדיקת שתן ציטולוגית שתדגים נוכחות של תאים ממאירים בשתן[5]. עם זאת, הדגמה של נוכחות גידול בציסטוסקופיה או בהדמיה, אינה מספקת כדי לקבוע את סוג הגידול, מידת האגרסיביות שלו והאם חודר לעומק שריר שלפוחית השתן או שטחי בלבד. יש להמשיך לבצע, בהרדמה כללית או אזורית, בדיקה בי-מנואלית (בשתי ידיים) שתגדיר האם מורגש גוש והאם הוא נייד. בהמשך, באמצעות מכשור אנדוסקופי מיוחד, מבצעים כריתה של הגידול דרך השופכה.
פתולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגידול שמוסר בדרך זו, יעבור הערכה פתולוגית שתגדיר את סוגו, מידת האגרסיביות שלו ומידת החדירה לדופן שלפוחית השתן. הערכה פתולוגית זו מורכבת משלושה מדדים:
- T היקף הגידול ומידת החדירה לדופן שלפוחית השתן. מדד זה מדורג לפי רמות:
Ta– הגידול הסרטני מצוי רק בציפוי שלפוחית השתן, מכונה גם קרצינומה in situ.
T1- הגידול הסרטני חדר אל השכבה הרירית הנמצאת בין ציפוי שלפוחית השתן ושכבת השריר.
שלבים אלה מכונים סרטן שלפוחית השתן שטחי או מוקדם.
T2- הגידול הסרטני חדר לחלק משריר דופן שלפוחית השתן.
T3a- הגידול הסרטני חדר לתוך כל שכבת השריר של שלפוחית השתן.
T3b- הגידול הסרטני התפשט אל מעבר לשכבת השריר של השלפוחית וחדר לשכבת השומן העוטפת אותה.
שלבים אלה מכונים סרטן שלפוחית השתן חודרני.
T4- הגידול הסרטני התפשט אל מחוץ לשלפוחית השתן, לאיברים ורקמות בסביבתו. שלב זה מכונה סרטן שלפוחית השתן מקומי מתקדם.
- N מידת מעורבותן של בלוטות הלימפה.
כאשר התאים הסרטניים מתפשטים לבלוטות הלימפה, הן מוגדרות כחיוביות.
N0– לא קיימים תאים סרטניים בבלוטות הלימפה.
N1- קיימים תאים סרטניים בבלוטה אחת, הקטנה מ-2 ס"מ.
N2- קיימים תאים סרטניים בבלוטות הלימפה, אולם היקפם קטן מ-5 ס"מ.
N3- קיימים תאים סרטניים בבלוטת לימפה אחת לפחות, שהיקפם עולה על 5 ס"מ.
M0- התאים הסרטניים לא התפשטו מעבר לכיס השתן
M1- התאים הסרטניים התפשטו לאזורים אחרים בגוף. סרטן פתולוגית מתפשט לרוב לעצמות, לריאות ולכבד.
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הכריתה הראשונית דרך השופכה, המשך הטיפול תלוי בהערכה הפתולוגית. לעיתים, כדי למנוע הישנות של הגידול והפיכתו מגידול שטחי לחודרני, יש להשלים את הטיפול באמצעות שטיפות של כיס השתן עם כימותרפיה או אימונותרפיה[6]. שטיפות אלו יתבצעו, כאשר מדובר בגידול העולה בקוטרו על שלושה ס"מ, בגידולים מרובים או בגידול שטחי שנמצא כי חדר אל השכבה התת-רירית. בגידול חודרני, נדרשת לרוב כריתה כירורגית מלאה של כל שלפוחית השתן, זאת בתנאי שבדיקות ההדמיה, אינן מראות גרורות מרוחקות. כאשר מודגמות גרורות מרוחקות, מומלץ טיפול כימותרפי כללי.
בתחילת 2024 אושר במינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) טיפול תרופתי עבור חולי סרטן גרורתי בשלפוחית השתן. באוגוסט 2024 קיבל הטיפול הזה חוות דעת חיובית מהוועדה למוצרים רפואיים לשימוש אנושי (CHMP) של רשות התרופות האירופית (EMA). הטיפול מבוסס על שילוב של התרופות ENFORTUMAB VEDOTIN (פאדסב) ו-KEYTRUDA (קיטרודה). הטיפול מציע חלופה לכימותרפיה, שעד להופעת הטיפול התרופתי הייתה הטיפול המקובל עבור חולים עם סרטן שלפוחית השתן גרורתי או כזה שלא ניתן לנתח[7].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ריכוז מחקרים בנושא סרטן שלפוחית השתן באתר מחקרים
- האגודה למלחמה בסרטן(הקישור אינו פעיל)
- מכבי שירותי בריאות(הקישור אינו פעיל)
- שירותי בריאות כללית
- סרטן שלפוחית השתן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הערכה: מספר מקרי סרטן שלפוחית השתן בעולם יוכפל בתוך 20 שנה, באתר Doctors Only, 21 במאי 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ http://www.mountsinai.org/patient-care/health-library/diseases-and-conditions/bladder-cancer
- ^ http://www.urmc.rochester.edu/news/story/index.cfm?id=1436
- ^ http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/1097-0142(20000801)89:3%3C630::AID-CNCR19%3E3.0.CO;2-Q/abstract;jsessionid=11F942102994D57765714E9EEF4F495B.f03t01
- ^ http://informahealthcare.com/doi/abs/10.1080/03008880802325192
- ^ http://www.goldjournal.net/article/S0090-4295(02)02136-2/abstract
- ^ http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(98)07422-4/fulltext
- ^ רון קריסי, טיפול חדש לסרטן שלפוחית השתן יאושר גם באירופה - ומה עם ישראל?, באתר ynet, 8 באוגוסט 2024
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.