עמרי

עמרי
	איור משנת 1553
	איור משנת 1553
לידה	המאה ה-10 לפנה"ס
פטירה	871 לפנה"ס; השומרון, ממלכת ישראל
מדינה	ממלכת ישראל
שושלת בית עמרי
תואר	מלך ישראל
צאצאים	אחאב
יורש העצר	אחאב
	882 לפנה"ס – 871 לפנה"ס; (כ־11 שנים)
מנהיג דת בתקופה	יהוא בן חנני
	→ זמרי אחאב ←

עָמְרִי היה מלך ישראל, שלפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 882 עד 878 לפנה"ס כעוצר ומ-878 עד 871 לפנה"ס כמלך ישראל. עמרי הוא אביו של אחאב מלך ישראל.

עמרי הוא חלק מרשימה בת 53 דמויות מקראיות, שאושרו במחקר מבחינה ארכאולוגית כדמויות היסטוריות^[1]^[2].

בית עמרי

תקופת בית עמרי מהווה פרק חדש בתולדות ממלכת ישראל. תקופה זו עומדת בסימן של יחסי שלום עם ממלכת יהודה ואף שיתוף פעולה בין השתיים. ממלכת ישראל גם נכנסה לברית שלום עם ממלכת הצידונים, ברית שחוזקה על ידי קשרי נישואין בין חצרות המלוכה. יחסי שלום אלו עם יהודה וממלכת צידון אפשרו לממלכת ישראל להרחיב את אחיזתה בעבר הירדן המזרחי, וכל אלו יחד הביאו לידי שגשוג כלכלי בממלכה, אך יחד עמה נכנסה לישראל השפעה דתית זרה מפיניקיה, וזו עוררה התנגדות עזה מצד הנביאים. באותה תקופה התעצמה גם ממלכת ארם-דמשק, ועד מהרה התחדשו הקרבות בין ארם לישראל. בנוסף על כך, גם אשור החלה להתפשט מערבה, ובימי אחאב, בנו של עמרי, התרחשה ההתנגשות הראשונה בין צבא אשור לבין צבא שמנה גם את צבא ישראל בקרב קרקר שאירע ב-853 לפנה"ס.

עמרי

עמרי מלך ישראל
אזכור של עמרי המלך כפי שמופיע במצבת מישע

עמרי היה שר צבא ישראל, ולאחר רצח המלך אלה בידי זמרי השתתף עמרי במלחמת הירושה. אחרי ארבע שנות מאבק עם תבני בן גינת, הצליח עמרי להשתלט על כס המלוכה בישראל (שנת 881 לפנה"ס). לפי המקרא, אחד מצעדיו הראשונים היה העתקת בירתו מתרצה לעבר יישוב חדש, והמקום שנבחר לשם כך היה הר שומרון, אותו קנה בכסף מידי שמר, בעליו: "וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת-הָהָר וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם-שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן" (ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק כ"ד).

הממצאים הארכאולוגיים במקום מצביעים על כך שעמרי בנה את עירו החדשה על חורבותיו של יישוב דל מהמאה ה-10 לפנה"ס. במקרא לא נאמר מה היו מניעיו של עמרי בצעד זה, אך מסתבר שהללו אינם שונים מאלו של ירבעם בן נבט, מייסד ממלכת ישראל, שהעתיק את מקום מושבו משכם אל פנואל שבעבר הירדן המזרחי (מל"א יב, כה) ואחר-כך לתרצה (מל"א יד, יז) (אם כי ייתכן שהעתקת ערי הבירה של ירבעם קשורה למסע שישק שהגיע הן לשומרון והן לפנואל במסע המלחמה שלו). מסתבר גם שהיו אלו אותם המניעים שהובילו את דוד לנטוש את חברון ולהעתיק את מקום מושבו לירושלים - עיר נוכרית שנכבשה על ידו, כפי שעוד הרבה קודם לכן העתיק אבימלך את מקום מושבו משכם לג'בל עוריימה, כ-10 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם. שליטים אלו, שעלו בכוחה של מהפכה או מרידה במלך המולך, או שעלייתם בישרה מהפכה בצורת הממשל כמו במקרה של אבימלך, ביקשו להתנתק מסמיכות לאצולת הקרקע המקומית בעיר הבירה הישנה, אם משום שאצולה זו הייתה חשודה בנאמנות לשושלת הקודמת (במקרה של עמרי), או בשל אי-רצון להיות כבול לאצולה שהעלתה אותם לשלטון (אבימלך, דוד וירבעם). אך אולי יותר מכך, מה שהניע אותם היה הצורך להעניק קרקעות לאנשי הצבא המקורבים אליהם, וקרקעות אלו ניתן היה להשיג באזור שלא היה מיושב, כמו הר שומרון, או באזור שנכבש במלחמה ואדמותיו הוחרמו לטובת הכובש, כמו ירושלים. תופעה זו של החלפת מקום מושב המלוכה תוך העדפה לבניית עיר חדשה מתועדת גם במזרח הקדום (סרגון מאכד, שמשי אדד הראשון, אמנחותפ הרביעי, אשורנצירפל השני, סרגון השני ועוד) והן במזרח החדש יותר. וכך, על ידי קניית הר שומרון ובנייתה של עיר חדשה במקום, הבטיח עמרי לעצמו גם התנתקות מישיבה בקרב אצולה קרקעית שהייתה נאמנה לבית ירבעם, והן את האפשרות להעניק קרקעות למקורביו שתמכו בו.

המקרא אינו מוסר מידע נוסף על פעולותיו של עמרי במשך 12 שנות מלכותו, להוציא את העובדה שהלך בעקבות ירבעם בכל הנוגע לחטאים הדתיים, ושנקבר בשומרון (מלכים א טז, כה-כז). אך יחד עם זאת, מידע נוסף נמסר במל"א כ, לד בהקשר לתבוסתו של בן-הדד השני הארמי לאחאב: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶעָרִים אֲשֶׁר-לָקַח-אָבִי מֵאֵת אָבִיךָ אָשִׁיב וְחֻצוֹת תָּשִׂים לְךָ בְדַמֶּשֶׂק כַּאֲשֶׁר-שָׂם אָבִי בְּשֹׁמְרוֹן וַאֲנִי בַּבְּרִית אֲשַׁלְּחֶךָּ וַיִּכְרָת-לוֹ בְרִית וַיְשַׁלְּחֵהוּ". פסקה זו מעוררת מספר שאלות: אם הדובר הוא אכן בן-הדד המובס, כיצד הוא מצהיר "ואני בברית אשלחך"? הצהרה המתאימה למי שמנצח במלחמה ויכול להכתיב את התנאים, אך איננה מתאימה להיות הצהרתו של המנוצח! אם דברים אלו מיוחסים לאחאב המנצח, מה פירוש "וחוצות תשים לך בדמשק"? והרי דמשק היא עירו של בן-הדד, ומדוע הוא צריך לקבל הרשאה לשים "חוצות" (=מושבה מסחרית של סוחרים זרים מחוץ לחוצות העיר)? תשובה לדברים אלו קשה לקבל, מאחר שאין סימוכין בכתוב.

על כל פנים, מפסוקים אלו עולה שלבן-הדד ולארמים היו בימי עמרי "חוצות" בשומרון, ולפי אותו כתוב היה בכך הישג לארמים בהקשר לערים שנלכדו מידי ישראל, דבר המלמד על התעצמות הארמים על חשבון ישראל בימי עמרי (אך עדיין פסוקים אלו אינם ברורים כל צרכם וייתכן כי הם מכוונים לכיבושים בימי בעשא).

התעצמות זו של ארם דמשק עולה בקנה אחד עם התעודות האשוריות והממצאים הארכאולוגיים שהתגלו ומן המקרא. הממצאים הארכאולוגיים מלמדים כי עין גב ורמות גלעד (תל רמית) היו יישובים ארמיים מימי בן הדד הראשון עד ימי בן הדד השלישי, בן חזאל, שמלך בראשית המאה ה-8. החבלים הנרחבים של הבשן, החורן, הגולן וצפון הגלעד עברו מידי ישראל לארם. העדויות מן המקרא מחזקות השערות אלו - ממחזור הסיפורים על הנביאים אליהו ואלישע^[3] ניכר הלחץ הארמי על ישראל, וניתן לראות כי היה קיים עימות מתמיד בין הממלכות^[4].

נתון נוסף העולה מן המקרא אודות עמרי, הוא ההתקשרות בין עמרי לצידונים. לפי מל"א טז, לא, לקח אחאב בנו "אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ". עם זאת ניתן להניח שהקשר נוצר עוד בימי עמרי.

ממצבת מישע ניתן ללמוד שעמרי 'ירש' את ארץ מידבא אשר במישור מואב, מצפון לארנון, ואף עלה בידו לשעבד את מואב. במקרא חסרות ידיעות אודות מואב מהתקופה שבין שעבודה לדוד ושלמה ועד למרד מישע בישראל לאחר מות אחאב, בעוד מצבת מישע מלמדת שעמרי הוא שהטיל את שלטון ישראל על מואב, וששלטון זה נמשך גם בימי אחאב. אולם פרטים רבים בכתובת מישע אינם ברורים כל צרכם ועדיין נותרו מספר עניינים ללא ליבון, כגון מצבה המדיני של מואב עד כיבוש עמרי והיקף כיבושו של עמרי. ניתן לשער כי זמן-מה לאחר פילוג הממלכה בישראל, השתחררה מואב מעולה. לכך עשויים היו לתרום מסע שישק נגד יהודה וישראל, לחצו של אביה, מלך יהודה, על גבולה הדרומי של ממלכת ישראל, ופשיטת ארם-דמשק על צפון ארץ ישראל וצפון עבר הירדן.

קבר אחאב ועמרי

לדעת הארכאולוגית נורמה פרנקלין מאוניברסיטת תל אביב, שני קברים שנמצאו מתחת לארמון מלכי ישראל, בשומרון המקראית, הם קברי עמרי ובנו אחאב^[5].

עמרי בחז"ל

המקרא מציג את המלך עמרי באור שלילי כפי שמתואר בספר מלכים במפורש ”וַיַּעֲשֶׂה עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיָּרַע מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו”^[6]. לאור זאת שואלים חז"ל מפני מה זכה עומרי שלא רק שהיה מלך אלא שאף העמיד כמה דורות של מלכים אחריו ? חז"ל בתלמוד מוצאים סיבה לדרוש לשבחו.

א"ר יוחנן מפני מה זכה עמרי למלכות מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל שנאמר: ויקן את ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא [את] שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון

— סנהדרין קב ב

קישורים חיצוניים

עמרי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
עמרי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
ציטוטים על עמרי, באתר אנציקלופדיית "אספקלריה"
עמרי מלך ישראל, דף שער בספרייה הלאומית
עמרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Purdue researcher verifies the existence of 53 people mentioned in the Hebrew Bible, בעקבות מחקר שנערך באוניברסיטת פורדו, אינדיאנה, ארצות הברית
^ רשימת הדמויות מופיעה בסוף מאמר זה
^ מלכים א פרק יז עד מלכים ב פרק יג
^ ספר מלכים א', פרק כ', פסוקים א'–י"ג; ספר מלכים ב', פרק ה', פסוקים א'–י"ט.
^ Norma Franklin, Tombs of the Kings of Israel, Biblical Archaeology Review, July-August 2007
^ ספר מלכים א', פרק ט"ז פסוק כ"ב.

מלכי ישראל ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה

ירבעם	נדב	בעשא	אלה	זמרי	תבני	עמרי	אחאב	אחזיהו	יורם
928	907	906	883	882	882	882	871	852	851
יהוא	יואחז	יואש	ירבעם השני	זכריהו	שלום	מנחם	פקחיה	פקח	הושע
842	814	800	784	748	747	747	737	735	732

[1] Purdue researcher verifies the existence of 53 people mentioned in the Hebrew Bible, בעקבות מחקר שנערך באוניברסיטת פורדו, אינדיאנה, ארצות הברית

[2] רשימת הדמויות מופיעה בסוף מאמר זה

[3] מלכים א פרק יז עד מלכים ב פרק יג

[4] ספר מלכים א', פרק כ', פסוקים א'–י"ג; ספר מלכים ב', פרק ה', פסוקים א'–י"ט.

[5] Norma Franklin, Tombs of the Kings of Israel, Biblical Archaeology Review, July-August 2007

[6] ספר מלכים א', פרק ט"ז פסוק כ"ב.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]