שמשי-אדד הראשון
![]() | |||||
ציור של חותם גליל של שמשי־אדד הראשון | |||||
לידה |
1860 לפנה״ס? ![]() | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1776 לפנה״ס? (בגיל 84 בערך) תל ליילאן, סוריה ![]() | ||||
מדינה |
אשור ![]() | ||||
| |||||
![]() ![]() |
שַמְשִי-אַדַד או שמשי-הדּוּ הראשון מלך בין השנים 1808–1776 לפנה"ס בתקופת הקדומה של אשור, היה שליט עיר המדינה המספוטמית אֶכַּלַתוּם, מעט לפני שלטונו של עמורפיא (חמורבי) בבבל. היה בנו של אִלַה-כִּבְכַּבֻּ, כנראה אמורי במוצאו, שמקורו בעיר תרקה.
שם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלך נשא הן צורה אכדית לשמו – šamši-adad, והן צורה אמורית – śamśī-haddu.[1][2] אין זה חריג בקרב שליטים מסופוטמיים לשאת שם בשפה שאיננה השפה האתנית שלהם.[1]
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמשי-אדד, לוחם שאפתן, עמל שנים רבות על כיבושה מחדש של עירו, לאחר שזאת נכבשה בידי מלך אשנונה, נרם-סין. בבוא הזמן, כבש בחזרה את עירו והחל במסע כיבושים מעייף שבו ניצח את שליטי בבל ומארי, סיפח שטחים רבים לממלכתו, וייסד ממלכה חזקה בצפון מסופוטמיה. בין השאר, כבש את אשור והפסיק את שושלתו של פוזור-אשור הראשון. הוא נזכר ברשימת מלכי אשור, אף על פי שלאשורים היה חלק קטן מאוד בממלכתו, והוא היה מלך דחוי. בכתובותיו, שנמצאו בארמונו במארי, תיאר את כיבושיו ככאלו שמתחו את גבולות ממלכתו מעילם ועד לים התיכון, אך כנראה יש בכך התרברבות יתרה, וממלכתו לא הייתה בת גודל כה רב. הוא הקים עיר בירה חדשה בעמק נהר החבור וקרא לה שובת אנליל על שם האל השומרי אנליל. שמשי אדד טיפח את המסורות השומריות האכדיות והעלה את פולחנו של האל השומרי אנליל שהיה אל הרוח האוויר והסער במיתולוגיה השומרית.
הוא המליך בשנת 1792 לפנה"ס, את בנו הצעיר ישמע־הדו כשליט על מארי, ואת בנו הבכור אשמי-דגן הראשון, על אכלתום והעיר אשור. לאחר שנפל חלל בשדה הקרב. ירש אותו אשמי-דגן שלא הצליח לשמור על האימפריה שלו, ונחל תבוסה לשליטי ימחד, מארי, עילם ואשנונה, עריו נשדדו ונכבשו, ולבסוף הפך לואסל של עמורפיא (חמורבי), שליט בבל המפורסם.
בימיו עברה התפיסה הביורוקרטית באשור ובעולם העתיק תמורות משמעותיות. מקור הצלחתו הייתה המערכת השלטונית שהנהיג, לא רק שאיחד לעד את שלושת ערי אשור החשובות (אשור, נינוה וארבאלו) גם מיהר להחזיר לפעולה את המושבות המסחריות שבקפדוקיה ומינה שרים רבים על כל האזורים שבממלכתו; הוא פיתח רשת של רצים והרבה לערוך מפקדי אוכלוסין. ממלכתו הייתה לממלכה הראשונה בסהר הפורה בעלת ריכוז כוח ביורוקרטי, ועל אף ששמה לעצמה את האימפריה האכדית כמודל לחיקוי, הפכה בעצמה למודל למלכים אשוריים מאוחרים כדוגמת תגלת פלאסר השלישי, שבימיהם הגיעה האימפריה האשורית לשיא כוחה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Wolfgang Heimpel, Letters to the King of Mari, Eisenbrauns, 2003, עמ' 21
- ^ Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 190
הקודם: ארישום השני |
המלך ממלכי אשור | הבא: אשמי-דגן הראשון |