לדלג לתוכן

עבודה מרחוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף עבודה מהבית)
דוגמה למשרד ביתי

עבודה מהבית או עבודה מרחוק (באנגלית: Telework, Telecommuting, Work from Home, Remote Work) היא עבודה המתבצעת בדרך כלל מבית המגורים של העובד או ממקום אחר תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת, כגון מחשב, אינטרנט ועוד, ולא מאתר מרכזי של המעסיק.

פריצת הדרך הטכנולוגית שהביאו עמם אמצעי המחשוב אפשרה מהפך נרחב בעולם העבודה; תפיסות ניהוליות ותיאוריות ארגוניות שהיו נהוגות לפני כן ועל פיהם עבודה מתבצעת ממקום עבודה מרכזי אליו מגיעים העובדים מדי יום השתנו. כמו כן, האפשרות לבצע מטלות ללא מגבלות זמן ומרחק מאפשרת לארגונים לשווק את מוצריהם ושירותיהם גלובלית ולהגיב למציאות עסקית דינמית ביעילות, גם ממדינות אחרות. התפתחויות השונות הרחיבו גם תפיסות ניהוליות מסורתיות של הערכת עובדים והערכת ביצועים, ניהול סביבת העבודה, וניהול משאבים כולל.

עבודה מהבית מהווה חלק מהסדרי עבודה גמישים לפיהם העובד רשאי לבצע עבודתו שלא באתר העבודה המרכזי, לרוב בשעות עבודה גמישות. במילים אחרות, המסע היומי לאתר עבודה מרכזי, מוחלף באפשרות לביצוע העבודה והעברת מידע מרחוק. בעוד עובדים רבים מבצעים מטלותיהם מהבית, עובדים אחרים, המכונים לעיתים "עובדים ניידים" משתמשים באמצעי תקשורת ניידים על מנת לעבוד מבתי קפה, אתרי לקוח, נמלי תעופה, רכבות, בתי מלון בכל מקום בעולם. המהפכה הגדולה נעוצה דווקא בתפיסת העובד כ"אמצעי הייצור" הנייד של המפעל, אשר הטכנולוגיה משרתת אותו לשם העברת ה"מוצר", כלומר המכונה בשרות האדם במקום תפיסות תעשייתיות לפיהן האדם היה בשרות המכונה. סגנון עבודה זה מדגים את התפתחות עולם המידע ואת הגדרתם של חלק ניכר מעובדי הצווארון הלבן כ"עובדי ידע".

בשנת 2020 עם פרוץ מגפת הקורונה, בגללה לא התאפשרה עבודה בחללים משותפים, מקומות עבודה רבים עברו למתכונות של עבודה מרחוק ולפחות חלקית שמרו על צורת עבודת מהבית גם כאשר הנגיף היה במגמת ירידה.

אמצעים טכנולוגיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודה מרחוק מתאפשרת בעיקר באמצעות מחשבי עבודה (כגון לפטופ) וכן תוכנות שיתוף קבצים והיא לעיתים מתאפשרת או לפחות הופכת נוחה יותר בעזרת טלפון חכם, מכשיר מדפסת-פקס וכן לעיתים גם מכשיר סורק (רוב המקצועות לא דורשים מדפסת-פקס או סורק). חלק מהמקצועות דורשים ציוד הקלטה[1].

ועידת וידאו מאפשרת עבודת צוות, כולל דיון צוותי בו כל משתתף שוהה במשרד ביתי במקומות מרוחקים על פני הגלובוס. לעיתים, לצורכי עבודה במתכונת זאת, נעשה שימוש ב-VPN וב-VoIP. מוצרים אלה, המשלבים חומרה ותוכנה, מאפשרים לעובדים לבצע עבודתם ממרחק רב, ולתקשר עם עמיתים, מנהלים, ספקים ולקוחות, תוך חיסכון ניכר בזמני ועלויות נסיעה. ככל שתקשורת פס-רחב באינטרנט הופכת זמינה וזולה יותר, עובדים רבים נעזרים באפשרות זו כמו גם בחיבורים לרשת ביתית אלחוטית על מנת לעבוד מביתם, ולהתחבר לרשתות אינטראנט הארגוניות.

הוזלה מתמשכת בעלויות מוצרי תקשורת ותשתיות תקשורת, כמו גם זמינותם של אלו בבתים רבים לשם שימוש ביתי, הופכים את העבודה מרחוק למשתלמת וכדאית לארגונים על פני העלויות הכבדות הכרוכות באחזקת משרד לכל עובד ועלויות הנסיעה המתייקרות מעת לעת על פי עליית מחירי הדלק ועליית העומס בכבישים.

הבט נוסף של ההתפתחויות הטכנולוגיות הוא נוחות השימוש וידידותיות המכשירים למשתמשים[2]. עובדים עושים שימוש בטלפון ובמחשב הנייד לצורכי עבודה ושעשוע לסירוגין. לנתונים אלו משמעויות שונות, לחיוב ולשלילה[3]:

  • "אמצעי הייצור" הפכו להיות חלק אינטגרלי מהציוד הקבוע של האדם, כגון ארנק או תיק יד, והעובד אינו מפריד בינם לבין ציוד אישי אחר.
  • זמינותו של העובד בכל עת גורמים לחוסר הפרדה בין עולם העבודה ועולם המשפחה גם כאשר זה נחוץ לשם התמסרות לאחד משני מהעולמות ללא הפרעות מהממד המקביל, כמו בעת חופשה משפחתית או לחלופין בישיבות מקצועיות.
  • מכשירים דו-פונקציונליים אלו משמשים למשחקים, האזנה למוזיקה, צפייה בסרטים ובאותו זמן להעברת מידע בכתב, בקול ובתמונה הקשורים לעבודה. רב-שימושיות של מכשירים אלו הופכת אותם ל"רצויים" על ידי העובד והוא מקפיד על זמינותם.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוחם המהיר של מוצרי טכנולוגיה ניידים לצד התפתחות מקצועות הידע, תרמו להיפוך מגמות בתעשייה; אם תחילת העידן התעשייתי אופיינה במגמות מרכוז של מקום העבודה, הרי שהחל בשנות ה-90 של המאה ה-20 חל תהליך הפוך של ביזור מקום העבודה. למעשה, כל עובד ידע אשר נושא עמו טלפון ומחשב נייד הופך היום לשלוחה ניידת או סניף של מקום העבודה. מקום העבודה עצמו הפך להיות רכיב משני בחשיבותו לביצוע העבודה בפועל; האמירה כי אנו "עובדים בהליכה" החליפה את האמירה השגורה כי אנו "הולכים לעבודה".

בין החברות הראשונות בעולם שאפשרו עבודה מרחוק מהבית, באמצעות מסופי מחשבים, הייתה חברת המחשבים "דיגיטל", כבר תחילת שנות ה-80 של המאה ה-20[4].

נכון לעשור השלישי של המאה ה-21, פחות ופחות עובדים מוכרחים לבוא באופן קבוע ושגרתי למקום העבודה על מנת לבצע עבודתם באמצעות אמצעי ייצור הזמינים להם רק במקום העבודה, ומקומות עבודה רבים מאפשרים גמישות זו, אם כי לרוב לא באמצעות הסדרי עבודה פורמליים, אלא הסכמה שבעל פה בין מנהל לעובד. למרות זאת, מגוון נושאי תפקידים שאינם עובדי ידע עדיין מחויב להגיע לאתר העבודה המרכזי לשם ביצוע העבודה: אלו הם מפעילי המכונות, עובדי מעבדות, אנשי שירות לקוחות פרונטלי, או בעלי תפקידים אחרים המחויבים באינטראקציות בין-אישיות פנים אל פנים במקום העבודה.

את המונחים Telework ו-Telecommuting טבע האמריקאי ג'ק נילס בשנת 1973[5].

יתרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשרות עבודה מרחוק מרחיבה את הזדמנויות התעסוקה למגוון מגזרים אשר אחרת מתקשים להשתלב באופן מלא במעגל התעסוקה, כגון הורים לילדים קטנים, אנשים עם לקויות ואנשים הגרים במקומות מרוחקים ממרכזי תעסוקה. כמו כן, אפשרות עבודה מרחוק מפחיתה באופן ניכר את זיהום האוויר באמצעות צמצום היקפי התעבורה בכבישים. האפשרות לעבוד מכל מקום מרחיבה גם את פוטנציאל הגלובליזציה של ארגונים, בשל האפשרות להיות זמין ללקוחות וספקים על פני טווח זמנים נרחב יותר. עבודה מרחוק מזמנת לעובדים אפשרויות לגמישות תעסוקתית, מקלה על קונפליקטים של הורים עובדים, תורמת להעלאת פריון העבודה ומפחיתה היעדרויות. משרדים וירטואליים מעניקים למעסיקים הזדמנות לשימור עובדים מוצלחים שלהם ולגיוס עובדים יוצרניים הנדרשים לגמישות זו[6].

יתרונות לסביבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודה מרחוק החלה להיחשב יעילה בארצות הברית לאחר שאומצו התיקונים לחוק אוויר נקי בשנת 1996. הצפייה הייתה להפחית את כמות פחמן דו-חמצני והאוזון על פני הקרקע בכ-25%. החוק דרש מחברות המעסיקות למעלה ממאה עובדים לעודד נסיעות משותפות במכוניות, שימוש בתחבורה ציבורית, דחיסת ימי העבודה השבועיים ועבודה מרחוק[7]. בשנת 2004 החליט הקונגרס להרחיב תוכניות אלו גם לסוכנויות פדרליות, ולעודדן לאמץ תוכניות עבודה מרחוק על ידי הימנעות מהעברת כספים לאלו שלא יציעו תוכניות אלו לציבור עובדיהן.

מחקר שנערך על ידי קייט ליסטר ותום הרניש בשנת 2008 מראה כי שלושים ושלושה מיליון אמריקאים יכולים על פי סיווגם המקצועי לעבוד מהבית. לטענת המחקר, אם אכן הם יעשו כך, יוכל הממשל האמריקאי להפחית באופן משמעותי את התלות בספקי נפט חיצוניים. בהתבסס על הצלבת נתונים ממספר מקורות מחקר כגון EPA, DOT ושבעה מקורות נוספים, נמצא כי עבודה מהבית עשויה להפחית את יבוא הנפט מהמפרץ הפרסי בכ־24-48%, צמצום גזי החממה בכ־67 מיליון טון ולחסוך 7.5 מיליארד גלוני דלק מדי שנה. עובדים מהבית יוכלו להימנע במשותף מ-154 מיליארד מיילים של נהיגה ולחסוך 25 מיליארד דולר על רכישות דלק. יתרה מכך, המחקר מוכיח כי חיסכון זמן הנסיעה עבור אותם עובדים בשל העבודה מהבית, יפנה להם 5 שבועות עבודה של זמן חופשי מדי שנה.

יתרונות לעובדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמישות תעסוקתית, המאפשרת עבודה מהבית בחלק מימי השבוע, היא אפשרות מועדפת על ידי עובדים רבים. מחקר שביצעה חברת רוברט הף (באנגלית) בשנת 2008 אשר סקר 1,400 סמנכ"לי כספים הצביע על כך כי 13% מחשיבים עבודה מהבית כתמריץ הטוב ביותר לגיוס בעלי מקצוע בתחום הכספים. במחקר מוקדם יותר, 33% החשיבו עבודה מהבית כתמריץ הגיוס הטוב ביותר, וכמחצית הנשאלים הצביעו עליו כתמריץ השני החשוב ביותר[8].

עבודה מהבית מאפשרת השתלבות במעגל העבודה למגזרי עובדים אשר מסיבות שונות נדרשים להיות שעות רבות יותר בסביבת ביתם (טיפול בהורים קשישים, בני זוג מוגבלים, הורים לילדים קטנים, ועוד). להורים לילדים רכים היא מאפשרת נוכחות הורית רבה יותר, גמישות בתכנון סדר היום בהתאם לצורכי המשפחה, אפשרות לתכנון ועיצוב סביבת העבודה כך שתהיה מותאמת לצורכי העובד, הימנעות מזמני נסיעה ארוכים מבוזבזים אל העבודה וממנה, חיסכון בעלויות טיפול בילדים, וכן אפשרות למגורים באזורי פריפריה מבלי לחשוש מאיבוד מקום העבודה.

יתרונות למעסיקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעסיקים המנהלים תוכניות תעסוקה גמישה בצורה מושכלת נהנים מחיסכון ניכר במשאבי נדל"ן כאשר הם מפעילים תוכניות עבודה מרחוק. חיסכון זה משפיע על צמצום תקורות נוספות כגון שירותי אחזקה, ביטחון, ניקיון, מטבחונים, שטחי חנייה, שטחים משותפים ועוד. חיסכון משמעותי נוסף מצטבר מצמצום השימוש ברכבי חברה והוצאות על נסיעות ודלק. מחקרים שונים מצביעים על כך כי החיסכון יכול להגיע לכ־10,000 דולר לשנה לעובד.

שביעות רצון מוגברת של עובדים משפיעה על יעילות בעבודה ועל רמת פריון גבוהה יותר. חברות שונות מדווחות על עליה בפרודוקטיביות של בין 10-45% לעובד לשנה[9].

המעסיקים נהנים מכלי יעיל להעלאת נאמנות עובדים והפחתת שיעורי עזיבה, שיפור יכולות הגיוס, טיפוח תוכניות קיימות ארגונית, ותרומה ניכרת של הארגון לאיכות הסביבה. אפשרותם של מעסיקים להישען פחות על דיווחי שעון הנוכחות לטובת דיווחי ביצועים של העובדים (תוכניות מדידה על פי יעדים המותאמים להגדרת התפקיד של העובד), עשויות לתרום להפחתת התשלום עבור שעות נוספות, ומדידה איכותית ביותר של תפוקות העובד.

אתגרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחתן של תוכניות עבודה מהבית תלויה במספר גורמים. תוכניות אלו צריכות להיבנות מתוך מחשבה עמוקה ורחבה, הבוחנת באופן מחושב ומושכל את הצרכים של התפקיד, הצרכים והיכולות של העובד ומשפחתו והצרכים והיכולות של הארגון[10][11].

ברמת התפקיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא כל תפקיד מתאים לעבודה מהבית. נדרשת בחינה הגדרת התפקיד והתאמתה לביצוע מרחוק, תוך בחינת היבטים כגון שמירת סודיות, עבודת צוות, גמישות בהעברה בין ביצוע התפקיד במשרד לבית ולהפך ועוד.

ברמת העובד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא כל אדם מתאים אישיותית לעבודה מהבית. סגנון עבודה זה דורש משמעת עצמית גבוהה, יכולות תכנון סדר יום קפדני, יכולת הימנעות מהסחות דעת של שכנים ובני משפחה הנמצאים בקרבת מקום, ויכולת לוויסות צרכים חברתיים כך שהעבודה ללא מסגרת חברתית לא תגרום לדכדוך ולא תשפיע לרעה על מצב הרוח.

  • חשוב לוודא כי עבודה מרחוק לא תפגע בתחושת השייכות ובנאמנותו של העובד לארגון.
  • יש לוודא כי העובד יעבוד את שעות העבודה על פי חוק ולא יגיע למצב של התמכרות לעבודה, בו לא קיימים גבולות מקום וזמן ברורים.
  • כאשר עבודה מהבית אינה באה במקום עבודה במשרד, אלא בנוסף, במקום לפתור קונפליקט עבודה-משפחה ולהפחית לחץ זה היא עשויה להוסיף שעות עבודה וכן להגביר לחצים בריאותיים ונפשיים שונים ומפספסת את מטרתה הראשונית.
  • היעדר הפרדה ברורה פיזית ונפשית בין העבודה לבית עלול להעלות מתחים שלא היו קיימים קודם לכן ביחסים בין העובד לסביבתו הקרובה[דרושה הבהרה].
  • בכתבה שפורסמה ב-Business Insider בשנת 2019 עלה כי רבים ממי שעובדים מהבית חשים ניתוק שמשפיע עליהם רגשית ומקצועית. צוין כי הריחוק מחברת העובדים האחרים מביאה ליחסים קרירים ולהתקשרות טכנית בלבד, דבר שמוריד את ביצועי העובדים ברמה הקבוצתית[12].

לפי מחקר אחד, ייתכן והתמכרות לעבודה של עובדים רבים נעוצה בנוחות השימוש במחשב ובטלפון הנייד[13]. הזמינות והניידות של המכשירים מאפשרת עבודה בכל מקום ומקשה על יצירת הפרדה בין פעילויות הקשורות לעבודה לפעילויות אחרות - משפחתיות ואחרות.

ברמת הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • על המעסיקים לפתח מנגנוני תקשורת יעילים עם העובדים מרחוק, המחליפים שיחות מסדרון אקראיות ואת לוחות המודעות של החברה.
  • יש צורך בפיתוח תוכניות דיווח שוטפות, הממלאות תפקיד משמעותי בהערכת הביצועים של העובד. מנהלים נדרשים לא פעם לסיוע והדרכה בבניית תוכניות יעדים לעובדים מרחוק, על מנת לבנות מערך מדדים איכותיים וכמותיים אשר יחליפו את שיטות הניהול המסורתיות.
  • חשיבות רבה ניתנת לשמירת הקשר עם העובד על מנת למנוע תחושת חוסר שייכות וחוסר נאמנות לארגון.
  • יש מקום נרחב לבניית מנגנוני הדרכה למנהלים ועובדים אלו, שכן פעמים רבות "עובדים וירטואליים" מייצרים אצל מנהליהם תחושת אובדן שליטה, מבוכה ובלבול.
  • על אנשי אבטחת מידע להיות חלק אינטגרלי מצוותי עבודה המתכננים תוכניות עבודה מרחוק, על מנת להבטיח כי מידע המצוי בליבת הקניין הרוחני של הארגון לא יזלוג החוצה בעת עבודה מרחוק.
  • היות שעבודה מרחוק נתפסת בעיני עובדים כהטבה משמעותית, מומלץ כי מעסיקים יתחשבו באותם עובדים שלא מתאפשר להם ליהנות מהסדרי תעסוקה גמישה אלו, ולבנות עבורם תוכניות חליפיות.

ניתן להבטיח תחושת שייכות, נאמנות וגיבוש עובדים על ידי פעילויות שונות כגון ימי גיבוש, ימי עיון ועוד אשר ההגעה אליהם, ככלל, נדרשת מכל העובדים.

מגמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשל האמריקאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נושא העבודה מרחוק השתלב בחזית המדדים הקריטיים של הממשל האמריקאי החל משנת 2007. עבודה מרחוק קשורה לפיתוח תוכניות קיימות ארגונית (COOP), תוכניות היערכות למגפות כלל עולמיות, צמצום התלות במקורות נפט חיצוניים, עליות מחירי הדלק, משימות לבחינת היערכות ביטחונית מחודשת (BRAC) ומיקוד בנושאי גיוס ושימור עובדים.

בכינוס ה-Telework Exchange שנערך ב-12 בספטמבר 2007 הכריזה לוריטה דואן, מנהלת ה-GSA (General Services Administration על יצירת מחויבות עמוקה לתוכנית עבודה מרחוק בקרב עובדי הסוכנות. תוכנית זו תאפשר ל-50% מעובדי הסוכנות הרשאים לכך לעבוד מהבית לפחות יום אחד בשבוע עד שנת 2010. בשנת 2007 10% מעובדי ה-GSA הרשאים לכך עובדים מהבית, לעומת 4.2% בקרב כלל עובדי הממשל. מטרתה להרחיב את השתתפות העובדים בתוכנית זו לכ-20% בשנת 2008, 40% עד סוף 2009, ולבסוף ל-50% עד סוף 2010[14]. תוכנית עבודה מרחוק זכתה להצלחה והכרה ובשנת 2010 נחקק בארצות הברית חוק בנושא תוכניות עבודה מהבית באופן קבוע, נבדקת שביעות רצון בקרב המשתתפים, וחיסכון משמעותי בזמן עבודה מבוזבז כמו גם צמצום גז החממה כתוצאה מתוכנית עבודה מהבית[15].

הממשל הישראלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2021 פרסמה נציבות שירות המדינה הנחיה בדבר עבודה מהבית/מרחוק בזמן שגרה[16]. בנובמבר 2021 נחתם הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל, מרכז השלטון המקומי, שלוש הערים הגדולות ומרכז המועצות האזוריות לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, בעניין עבודה מרחוק במגזר הציבורי[17]. ההסכם מאפשר למעסיקים ציבוריים נוספים להצטרף אליו.

עבודה מבוזרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת עבודה מרחוק שאינה עבודה מהבית היא עבודה מבוזרת. בעבודה מבוזרת עובדים מרחוק אינם בהכרח עובדים מהבית. עבודה מבוזרת היא פועל יוצא של מחויבות הארגונים לביצוע משימותיהם במקומות שהם מעבר לגבולות ומגבלות של המשרדים המסורתיים. מדובר על הסדרים ארגוניים המאפשרים או דורשים מהעובדים לבצע את עבודתם ביתר יעילות באתרים אחרים, כגון בבית או באתרי לקוח, באמצעות יישומי טכנולוגיות המידע והתקשורת. עבודה מבוזרת מתאפשרת כיום במגוון רחב יותר של מקצועות על בסיס כלים טכנולוגיים, אך עבודה באתרי לקוחות אינה תופעה חדשה[18].

דוגמה לשימוש ביישומים טכנולוגיים בעבודה מבוזרת ניתן לראות אצל מתכננים פיננסיים הפוגשים לקוחות לארוחות צהרים ובעזרת גישה למגוון כלי תכנון פיננסיים מגישים להם הצעות לתוכניות שונות בעזרת המחשב הנייד, או מוציאים לאור הנפגשים עם ספרנים בספריות, עם פרופסורים באוניברסיטאות או עם לקוחות אחרים, ומוציאים עבורם הזמנות להוצאות ספרים.

הסדרי עבודה אלו עשויים להיות פופולריים יותר עם התפתחות מגמות של התאמות השירותים לצורכי הלקוחות וניהול וירטואלי. עבודה מבוזרת מאפשרת לארגון הזדמנות לחסוך בהוצאות, להגביר יתרונות תחרותיים וגמישות, גישה למגוון רחב יותר של כישרונות, והגברת גמישות עובדים, אפקטיביות ופריון עבודה. סגנון עבודה זה זכה לפופולריות רבה במערב, בעיקר באירופה. למרות עלייה בחשיבותה, עבודה מבוזרת טרם הפכה סגנון עבודה מקובל באסיה.

משרד וירטואלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד וירטואלי מספק שירותי תקשורת ומקום פיזי למפגש, במידת הצורך, לאנשי מקצוע בארגונים גדולים או לעצמאים שלא נזקקים על בסיס קבוע לשירותי משרד. משרדים וירטואליים אטרקטיביים להנהלות ארגונים כיוון שהם מפחיתים תקורות באופן משמעותי, מפחיתים הזדקקות לשטחי משרד, מגבירים פריון, ומפחיתים תחלופת עובדים. מכל מקום, מנהלים חוששים להשתמש בסגנון עבודה זה בשל הסיכון להיעדר קידום, ולכן לרוב סגנון עבודה זה נפוץ בקרב עובדים מקצועיים כגון מהנדסים.

שיתוף במשרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שיתוף במשרה

עבודה בשיתוף היא סגנון עבודה שבו קבוצות אנשים, העובדים באופן אינדיבידואלי, חולקים מתחם עבודה משותף על מנת ליהנות מהסינרגיה האפשרית בין קבוצת אנשים מוכשרים העובדים קרוב זה לזה. לרוב, מתחם עבודה זה כולל "שולחנות חמים" ושירותים נוספים שהם חלק מהתשתית המשרדית[19].

מיקרו-ג'ובס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עובדים שהחלו עבודתם מהבית באופן חלקי עבור חברה אחת, עשויים לעבור למעמד של עצמאים באמצעות הסכם או בשל צורך. מעמדה זו העובד יכול לחפש עבודה אצל יותר ממקור אחד. לבסוף, היקף יחידת המשרה יכול להצטמצם, כך שיותר אנשים עובדים למשך יחידות זמן קצות עבור לקוחות שונים. עבודות לפרק זמן קצר אלו נקראות מיקרו-ג'ובס.

עבודה מרחוק 2.0

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Telecommuting 2.0 מציעה פתרונות עבור מספר בעיות שמנעו מעבודה מרחוק להיות פופולרית עבור מנהלים ועובדים. טלקומיוטינג 2.0 מעניקה יתרון למרכזי משרדים מרוחקים, המשמשים להשכרה עבור ארגונים הזקוקים לשטחי עבודה לעובדיהם העובדים כצוות וירטואלי. עובדים מחברות שונות חולקים בסופו של דבר שטח משרד אחד. שטחי משרדים אלה כוללים מגוון שירותי רשת, מערכת טלפוניה, מערכות אבטחה, תאי דואר ושירותים נוספים בתשלום. מרכזים אלו ממוקמים לרוב קרוב למרכזי אוכלוסייה, כך שהעובדים לא יצטרכו להתנייד למרחק רב יותר ממספר קילומטרים מביתם. העובד מרחוק עובד במשרד אמיתי, אולם מקבל גישה לרשת הארגונית באינטרנט באמצעות VPN בדומה לעבודה מרחוק שגרתית. פתרון תעסוקה זה עולה למעסיק כסף, היות שהוא צריך להשקיע כסף בשכירת שטחי משרד משותפים, בנוסף לשטחי העבודה באתר העבודה המרכזי. העלייה המתמשכת במחירי הדלק הופכים את מודל הטלקומיוטינג (1.0 או 2.0) לאטרקטיבי יותר ויותר עבור ארגונים ועובדים במקביל.

השפעות מגפת הקורונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מגפת הקורונה חברות רבות מחייבות את העובדים שלהן לבצע את העבודה מהבית[20][21]. חברות כמו מיקרוסופט, אמזון, פייסבוק וגוגל הודיעו שיאפשרו לעובדים לעבוד מרחוק לכל יתר השנה, בעוד שחברות כמו טוויטר הודיעו כבר שיאפשרו לעובדיהן לעשות זאת באופן קבוע[22]. גוגל הציעה החזר הוצאות לעובדים לשיפור המשרד הביתי שלהם[23]. יש שהציעו כי עלייה בעבודה מרחוק כתוצאה מהמגפה יכולה לגרום להרחבת הזכות לגישה לאינטרנט בארצות הברית[24]. מגפת הקורונה השפיעה גם על כל מערכות החינוך והעבירה בתי ספר ואוניברסיטאות ללמידה מקוונת[25]. ארגון יורופאונד מצא כי קרוב ל-40% מהעובדים כיום באיחוד האירופי החלו לעבוד מרחוק במשרה מלאה כתוצאה ממגפת הקורונה[26]. עם זאת, שיעור העובדים המרוחקים משתנה מאוד בין מדינות בתוך האיחוד[27]. מגפת הקורונה השפיעה גם על שוק העבודה הישראלי כ-30% מהשכירים ו-60% עצמאים התחילו לעבוד מהבית[28].

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מיכאל אטלן, "העבודה מן הבית במשפט העבודה", ספר מנחם גולדברג, הוצאת סדן, 2001.
  • תמי ג'ונס ולינדה גראטון, "עבודה מהבית: יתרונות, חסרונות, מגמות ותיאום ציפיות", אקזקיוטיב, אפריל-מאי 2013.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: עבודה מרחוק
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עבודה מרחוק

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כגון הקלטת שיחות טלפון והזרמת המידע למאגר מידע של מעסיק
  2. ^ הגולשים באינטרנט דיוקן, דפוסי שימוש, קניה והגנת הצרכן
  3. ^ Itzhak Harpaz, (2002) "Advantages and disadvantages of telecommuting for the individual, organization and society", Work Study, Vol. 51 Iss: 2, pp.74 - 80
  4. ^ חברה של יושבי בית, דבר, 8 באוקטובר 1982
  5. ^ JALA International: Jack Nilles biography, www.jala.com (ארכיון)
  6. ^ Workshifting Benefits: The Bottom Line
  7. ^ אתר הסוכנות הפדרלית בארצות הברית(הקישור אינו פעיל, 17.3.2020)
  8. ^ הכנה לעולם העבודה של מחר המחקר המקורי לא נמצא ברשת יש בסקירה הזו תקציר שלו(הקישור אינו פעיל, 17.3.2020)
  9. ^ "Telework" Benefits Employers, Employees and the Environment סיכום תוצאות מחקר על שביעות רצון של עובדים ומעסקים בנוגל עבודה מהבית(הקישור אינו פעיל, 17.3.2020)
  10. ^ איילת פדה גולדשטיין‏, עבודה מהבית ב-2024: אתגר למנהלים, הזדמנות לעובדים, באתר וואלה, 9 במאי 2024
  11. ^ Garti Anat, Tzafrir Shay, Work–family triangle synchronization, De Gruyter, 2022
  12. ^ Natalia Lusinski, Nine of the Most Challenging Things about Working Remotely, according to people who do it, Business Insider, ‏Oct 8, 2019
  13. ^ Gayle Porter, Nada K. Kakabadse, (2006) "HRM perspectives on addiction to technology and work", Journal of Management Development, Vol. 25 Iss: 6, pp.535 - 560
  14. ^ הודעה לעיתונות בנושא עבודה מהבית
  15. ^ סקר שביעות רצון של לקוחות(הקישור אינו פעיל, 17.3.2020)
  16. ^ הנחיית הנציב מס' 3.3 מ-20 באפריל 2021.
  17. ^ הסכם מ-3 בנובמבר 2021.
  18. ^ Michael, O'Leary (2002). Pamela Hinds, ed. Distributed work Over the Centuries: Trust and. Control in the Hudson's Bay Company, 1670-1826. Cambridge, Mass. [u.a.]: MIT Press. pp. 27–54. ISBN 978-0262083058.
  19. ^ Shared work spaces a wave of the future - SFGate
  20. ^ Peters, Jay (5 במרץ 2020). "Amazon, Google, Facebook, and Microsoft are asking Seattle-based staff to work from home because of coronavirus". The Verge. נבדק ב-6 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Soper, Taylor (5 במרץ 2020). "Seattle traffic disappears as Amazon, Microsoft, others enforce remote work policies". GeekWire. נבדק ב-6 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Fung, Brian (12 במאי 2020). "Twitter will let some employees work from home 'forever'". CNN. נבדק ב-6 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ CNBC (2020)Google will reimburse up to $1,000 for employees to buy work-from-home gear, https://www.cnbc.com/2020/05/26/google-will-give-employees-up-to-1000-to-buy-work-from-home-gear.html
  24. ^ Dean, Sam (6 במרץ 2020). "'Can everyone mute?' Coronavirus means we must telecommute. We're not ready". Los Angeles Times. נבדק ב-6 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "The impact of COVID-19 on education - Insights from Education at a Glance 2020" (PDF). OECD. נבדק ב-28 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Telework in the EU before and after the COVID-19" (PDF).
  27. ^ Eurofound (2020) Living, working and COVID-19 First findings – April 2020, https://www.eurofound.europa.eu/sites/default/files/ef_publication/field_ef_document/ef20058en.pdf
  28. ^ דפנה אבירם-ניצן, משבר הקורונה: עבודה מהבית, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏6.8.2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עבודה_מרחוק&oldid=40009212"