סרמד
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| לידה |
1590? רמת ארמניה, ארמניה  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
1661 (בגיל 71 בערך) דלהי הישנה, הודו |
| מדינה |
איראן |
| מקום קבורה |
מרכז דלהי |
| מקום מגורים |
דלהי, היידראבאד, לאהור, טהאטה |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
סרמד קשאני (1590–1661), ידוע גם כמוחמד סעיד (בפרסית: سرمد), היה מיסטיקן פרסי מהמאה ה-17, משורר, וקדוש דתי בהודו, ממוצא יהודי ארמני.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרמד היגר להודו יחד עם משפחתו, אשר עסקה במסחר והייתה דוברת השפה הפרסית. הוא עזב את אשתו, ויתר על יהדותו והתאסלם, ולאחר מכן המיר את דתו להינדואיזם, שגם אותה זנח לבסוף. סרמד נודע בהערכה ובלעג מעורבים בהם התייחס לדתות הגדולות של זמנו. הוא כתב שירה דתית בערבית ובפרסית בצורה השירית המרובעת. עיסוקו כסוחר הקנה לו שליטה בשפות הערבית והפרסית.
לקראת סוף המסע התאהב סרמד בנער בן 14, הינדואי. אהבתו הובילה לשינוי תודעתי קיצוני אשר גרם לו לוותר על הונו ורכושו, ולא לחשוש משום מוסכמה חברתית. הוא הסתובב ברחובות ובחצר הממלכה כנגה סאדהו כשהוא עירום לחלוטין.
במהלך חייו תרגם סרמד את התורה לפרסית.
הוא הגדיר את עצמו כ"סופי, כומר קתולי, נזיר בודהיסטי, רב יהודי, כופר ומוסלמי". השתייכותו הדתית נותרה שנויה במחלוקת מצד יהודים, מוסלמים וההינדואים.
הוא הוזמן לחצרו של יורש העצר של האימפריה המוגולית, דארא שיקוא, שקידם סובלנות דתית כאביו, שאה ג'האן. אולם במאבק הירושה אורנגזב גבר על דארא שיקוא, והוא הוציא להורג רבים מאנשי חצרו של אחיו, ובכללם סרמד באשמת כפירה[2].
קברו בחלק הישן של העיר דלהי או דלהי הישנה, הוא מקום עלייה לרגל.
לאחר צאת ספרה "ציפור בעיר הקודש" בשנת 2019 שעסק בסרמד, בשנת 2020 הסופרת הישראלית דליה כהן-קנוהל, התחילה צילומים ראשוניים לסרט תיעודי עלילתי על סרמד וליהקה לתפקיד סרמד את השחקן הישראלי אליעז ראובן-דנדקר ושוחרר קדימון לסרט, אך הפרויקט נגנז בשל התפרצות מגפת הקורונה והקפאת המימון לסרט.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דליה כהן-קנוהל, ציפור בעיר קדושה, הוצאת גמא, 2019
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אחיה ענזי, השיל את הגשמיות, מקור ראשון, מוסף "שבת", 17 בדצמבר 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Identity of a Mystic: The Case of Sa'id Sarmad, a Jewish-Yogi-Sufi Courtier of the Mughals, Nathan Katz, Numen, Vol. 47, No. 2 (2000), pp. 142-160
- ^ בלייק סמית', טאבלט מגזין (מתורגם לעברית באתר בית אבי חי), (י)הודי: סיפורו של המיסטיקן היהודי הערום שלימד קבלה בהודו, באתר בית אבי חי: https://www.bac.org.il/, 11/1/2017
