בעל שם טוב על התורה
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי ישראל בעל שם טוב |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | חסידות |
| נושא | פרשת השבוע, תורת החסידות |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | לודז' |
| תאריך הופעה ראשונה | ה'תרצ"ח |
| עורך | נתן נטע דונר |
  | |
בעל שם טוב על התורה הוא אוסף גדול של אמרות המיוחסות לבעל שם טוב, שנאספו על ידי רבי נתן נטע דונר.
הספר נדפס לראשונה על ידי המדפיס רבי שמעון מנחם מגוורטשוב בשנת ה'תרצ"ח בלודז' תחת השם בעל שם טוב, ובהמשך כונה "בעל שם טוב על התורה".
תוכן ומבנה הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר נאספו תורותיו של הבעל שם טוב על סדר פרשיות השבוע, מועדי ישראל, נ"ך ותלמוד בבלי.
הליקוט נעשה מתוך 210 ספרי חסידות של תלמידי הבעל שם טוב, ובראשם מכתבי רבי יעקב יוסף מפולאנה בספריו תולדות יעקב יוסף, ספר כתונת פסים, ספר בן פורת יוסף וספר צפנת פענח. כן מספר דגל מחנה אפרים של רבי משה חיים אפרים מסדילקוב. ספר מגיד דבריו ליעקב, אור תורה, ספר צוואת הריב"ש, ספר אור האמת, ספר כתר שם טוב וספר ליקוטים יקרים שנדפסו מכתביו של הרב המגיד ממעזריטש.[1] ספר היכל הברכה, נתיב מצוותיך, זוהר חי, נוצר חסד, עצי עדן וספר אוצר החיים לרבי יצחק אייזיק מקומרנה. כן נעתקו תורות מספרי תלמידים נוספים, בהם: רבי נחמן מברסלב, רבי גדליה מליניץ בספר תשואות חן, מאור עיניים לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל, רבי שניאור זלמן מליאדי בספר התניא רבי ישראל מקוז'ניץ בספרו עבודת ישראל ומכתבי יד.
את תורות הבעל שם טוב פירש המחבר בעיקר לפי שיטת חסידות קאמרנא, כפי שמופיע בכתביו של רבי יצחק אייזיק ספרין.
בשולי הדף הוסיף המחבר את הגהותיו בשם מקור מים חיים, בהן השווה המלקט בין התורות שאסף לספריהם של תלמידים נוספים מתלמידי הבעל שם טוב, וכן ביאר את הדברים על פי כתבי רבי יצחק אייזיק מקומרנה.
בנוסף, מופיע בספר ליקוט תורת הבעל שם טוב שנאסף על התפילה תחת השם עמוד התפילה. הליקוט נדפס בתוך הספר בפרשת נח, מתחיל באות טו על הפסוק "צוהר תעשה לתיבה" עד אות קסח.
בראש הספר מופיעות הסכמות מאת חידושי הרי"מ מגור, האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב, האדמו"ר רבי יחיאל דנציגר מאלכסנדר בחתימת בנו רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, משה פרידמן מבויאן, רבי יהושע השיל דוד משעפס, רבי צבי יחזקאל מיכלסון ורבי אברהם נתן אלברג. במהדורות הספר המאוחרות מופיעות הסכמות מצדיקים נוספים בהם גם רבי שלמה הכהן מראדומסק.
אחריהם מופיעה הקדמה מהמחבר והמדפיס, בה הם מבארים את מטרת הדפסת החיבור: היות שאף אחד לא הוציא עדיין את דבריו של הבעל שם טוב עם ביאור, ליקטו את הביאורים מתוך תורת קומרנה וסידרו סביבם את כל תורותיו של הבעל שם טוב שהופיעו בספרי תלמידיו, על מנת שיוכלו ללמדם מבוארים.
אחר כך מופיעה פתיחה לספר בשם קונטרס מאירת עיניים ובו ליקוט של סיורי מופתים ותולדות מחייו של הבעל שם טוב.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר ספג ביקורת על כך שהמחבר לא עסק בדיוק מקורותיו, כמו גם ייחס את הספר צוואת הריב"ש בצורה ישירה אל הבעל שם טוב - דבר שאינו נכון.[2] ביקורת נוספת שנמתחה על המחבר על כך שתוך דברי הבעל שם טוב הוסיף גם מדברי תלמידיו בשמו של הבעל שם טוב בלי להוריד את ההוספות השייכות לדברי התלמידים.[3]
דוגמה לאי בירור מקורות הדברים על ידי המחבר, בפרשת יתרו ציטט תורה מספר "זרע קודש" לרבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ כיון ששם הובא מאמר בשם "רבי ש"ט", המלקט חשב שמדובר בתורה מהבעל שם טוב ולכן העתיקה בספרו, אך למעשה הכוונה היא לרבינו שם טוב בן שם טוב מפירושו על ספר מורה הנבוכים.
מהדורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מהדורה ראשונה, לודז', ה'תרצ"ח
- בעל שם טוב על התורה, סאטמר, ה'תש"ג[4]
- בעל שם טוב על התורה, ירושלים, ה'תשכ"ב
- בעל שם טוב על התורה, מכון פתחי מגדים, ירושלים, ה'תשנ"ט
- בעל שם טוב על התורה, ב' כרכים, אברמוביץ הוצאה לאור, בני ברק
- בעל שם טוב על התורה עם ביאור אור שבעת הימים מהאדמו"ר רבי אליעזר צבי ספרין מקאמרנא
- בעל שם טוב השלם בהוצאת מכון פאר מקדושים, ה' כרכים
- בעל שם טוב המלא על התורה
- בעל שם טוב המבואר, ג' כרכים, מכון זיכרון אברהם, ה'תשפ"ג
- בעל שם טוב, ב' כרכים, מכון הדרת חן
- בעל שם טוב על התורה המבואר עם פירוש בלבבי משכן אבנה
- אוצר הבעל שם טוב על התורה - מהדוררה מבוארת, ה' כרכים בהוצאת 'בית הבעל שם טוב'
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בעל שם טוב על התורה, מהדורת טקסט לקריאה באתר ספריא
- בעל שם טוב על התורה עם ביאור בלבבי משכן אבנה - חומש בראשית, באתר היברובוקס
- שיעורים בספר כתר שם טוב להאזנה באתר ישיבת הר עציון
- בעל שם טוב על התורה האתר הספרייה הלאומית
- עמוד התפילה באתר הספרייה הלאומית
- בעל שם טוב על התורה, באתר אוצר החכמה
- מהדורת ירושלים ה'תשכ"ב, באתר אוצר החכמה
- מהדורת מכון הדרת חן, באתר אוצר החכמה
- מהדורת ירושלים ה'תשנ"ט - מכון פתחי מגדים, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דף השער של הספר.
- ^ ראה רבי שניאור זלמן מלאדי, ספר התניא, אגרת הקודש, סימן כה.
- ^ ראה מבוא לספר "אוצר הבעל שם טוב המבואר", חלק א, מכון אור לישרים, עוז והדר.
- ^ תמונת דף השער של מהדורה זו.