לדלג לתוכן

זרע קודש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זרע קודש
מידע כללי
מאת רבי נפתלי צבי הורוביץ מראפשיץ
שפת המקור עברית
סוגה תורת החסידות
הוצאה
מקום הוצאה לעמבערג
תאריך הוצאה 1886 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הופעה ראשונה ה'תרכ"ח (1886)
קישורים חיצוניים
היברובוקס 65402
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זרע קודש הוא ספרו המרכזי של רבי נפתלי צבי הורוביץ מראפשיץ. הספר נדפס בפעם הראשונה בלעמבערג בשנת ה'תרכ"ח (1886) לאחר פטירת המחבר, על ידי תלמידיו. מאז נדפס הספר פעמים רבות במהדורות שונות, חלקן עם הערות, מראי מקומות, מפתחות וביאורים.

תוכן ומבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נכתב על סדר פרשיות השבוע ומועדי ישראל. במהדורה הראשונה, בחלק א' נדפסו הביאורים על התורה. בחלק ב' נדפסו הביאורים על ראשי חודשים ומועדי ישראל, ובסופו ספרו של אבי המחבר רבי מנחם מנדל רובין מליסקא ליקוטי מהר"מ (במהדורות האחרות הושמט ספרו של אביו וסודרו מאמרי המועדים על סדרם על פי פרשיות השבוע).

רבי נפתלי צבי לא הסכים לפרסם את חיבורו. לאחר פטירתו הוציאו תלמידיו את הספר לאור עולם. המביא לבית הדפוס קרא את שם הספר אור הנר, אך תלמידו המובהק של המחבר, האדמו"ר רבי חיים מצאנז, שינה את השם לזרע קודש.[1]

בראש הספר מופיעה הסכמת הרב יוסף שאול נתנזון (אב"ד ללוב) והסכמת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז. בהוצאה השנייה (פשמישל, ה'תרס"ד או ה'תרס"ו[2]) נוספו הסכמות מרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, רבי מאיר יהודה שפירא מביקאווסק ורבי יהושע הורוביץ מדז'יקוב. במהדורת ברוקלין, ה'תשל"ו נוספה הסכמה מרבי יואל טייטלבוים מסאטמאר[3].

גדולי החסידות העריצו והקדישו את הספר 'זרע קודש' והגו בו בדבקות מדי שבת בשבת[4].

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליקוטים מהספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דברי המביא לדפוס מאוחרי דף השער.
  2. ^ ראה מהדורת נכד המחבר, ירושלים, ה'תשי"ד בדף השער.
  3. ^ צילום ההסכמה מופיע גם בראש מהדורת מכון הדרת חן, אשדוד, ה'תשס"ט.
  4. ^ הנהגת האדמו"ר מצאנז ואדמורי"ם נוספים.