לדלג לתוכן

ספרד במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספרד במשחקים האולימפיים
ספרדספרד
המשלחת הספרדית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר
המשלחת הספרדית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר
הוועד האולימפי הלאומי
קוד ייצוג ESP
שם הוועד האולימפי הספרדי
מדליות קיץ
דירוג:
28
זהב
48
כסף
72
ארד
49
סה"כ
169
מדליות חורף
דירוג:
41
זהב
1
כסף
1
ארד
3
סה"כ
5
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)
189619001904190819121920192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219962000200420082012201620202024
השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)
192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219941998200220062010201420182022

ספרד השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת פריז (1900). היא נעדרה משלוש האולימפיאדות הבאות, ושבה והשתתפה באולימפיאדת אנטוורפן (1920). מאז נעדרה רק משתי אולימפיאדות אותן החרימה: אולימפיאדת ברלין (1936), כמחאה על המשטר הנאצי בגרמניה, ואולימפיאדת מלבורן (1956), במחאה על הפלישה הסובייטית להונגריה שהביאה לדיכוי המרד ההונגרי (אם כי ספורטאים ספרדים השתתפו בתחרויות הרכיבה שהתקיימו מספר חודשים קודם לכן בסטוקהולם).

במהלך השתתפותם במשחקים צברו הספורטאים הספרדים 169 מדליות, מהן 48 מדליות זהב. הענפים הבולט ביותר הם שיט (21 מדליות, מהן 13 מדליות זהב; ספרד מדורגת במקום השביעי בענף זה, אחרי בריטניה, ארצות הברית, נורווגיה, צרפת ואוסטרליה), קאנו/קיאק (20 מדליות, מהן 5 מדליות זהב) ורכיבה על אופניים (16 מדליות מהן 5 מדליות זהב). בעשורים הראשונים להשתתפותה של ספרד במשחקים, דשדשו הספורטאים הספרדים עם הישגים נמוכים יחסית, אך אירוח המשחקים ב-1992 סימן את הפיכתה לאחת המשלחות הבולטות.

במשחקי החורף משתתפת ספרד ברציפות מאז אולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936). הישגיה בענפי החורף נמוכים יותר, ועד כה זכו הספורטאים הספרדים בחמש מדליות.

אירוח המשחקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסטדי אולימפיק דה מונז'ואיק בברצלונה, בו נערכו טקסי הפתיחה והסיום ותחרויות האתלטיקה

המשחקים האולימפיים נערכו על אדמת ספרד פעם אחת, באולימפיאדת ברצלונה (1992). ברצלונה הועדפה על פניהן של פריז, בריזביין, בלגרד, בירמינגהאם ואמסטרדם. עוד קודם לכן הגישה את מועמדותה לאירוח המשחקים של 1936, אך הפסידה לברלין.

מדריד הגישה אף היא מספר פעמים את מועמדותה לאירוח המשחקים: במכרז לאירוח המשחקים של 1972 דורגה במקום השני אחרי מינכן, בזה של 2012 דורגה במקום השלישי אחרי לונדון ופריז, במכרז לאירוח המשחקים ב-2016 דורגה שוב במקום השני, אחרי ריו דה ז'ניירו, ובמכרז של 2020 דורגה במקום השלישי, אחרי טוקיו ואיסטנבול.

חאקה הגישה את מועמדותה לאירוח משחקי החורף של 1998 ודורגה במקום הרביעי אחרי נאגנו, סולט לייק סיטי ואסטרסונד.

אולימפיאדת פריז (1900)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחקן כדור בסקי במשחק הרשמי היחיד שנערך אי פעם במסגרת המשחקים האולימפיים, בין ספרד לצרפת, באולימפיאדת פריז

שמונה ספורטאים ספרדים נטלו חלק באולימפיאדת פריז. שניים מהם, חוסה דה אמסולה אי אספיסואה ופרנסיסקו ויוטה, זכו במקום הראשון בטורניר הכדור הבסקי. עם זאת, פרט להם השתתף בטורניר רק עוד צמד צרפתי, והתואר הוענק להם על סמך משחק אחד. הייתה זו הפעם היחידה בה הכדור הבסקי היה ענף אולימפי (בשלוש הזדמנויות אחרות הוא היה מקצוע ראווה).

באולימפיאדת אנטוורפן (1920) זכו שתי נבחרות ספרדיות במדליות כסף: הפולו והכדורגל; נבחרת הפולו לאחר הפסד במשחק הגמר לנבחרת בריטניה ונבחרת הכדורגל לאחר שהפסידה למארחת בלגיה, וגברה על נבחרת הולנד בטורניר בית הניחומים.

המשלחת הספרדית לאולימפיאדת פריז (1924), שכללה לראשונה גם 4 נשים (מתוך 125 ספורטאים), סיימה את המשחקים ללא הישגים מיוחדים. באולימפיאדת אמסטרדם (1928) זכתה נבחרת הרכיבה הספרדית במדליית זהב בתחרות הקפיצות. נבחרת הכדורגל הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת איטליה. המשחק בין שתי הנבחרות הסתיים בתיקו 1-1, ובמשחק חוזר הובסו הספרדים בתוצאה 7-1, תוצאה שגם נכון ל-2016 היא התבוסה הגדולה בתולדותיה. באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) צמצמה ספרד את משלחתה עקב המשבר הכלכלי העולמי של 1929, בדומה למדינות אחרות, ושלחה שישה ספורטאים בלבד. אחד מהם, השייט סנטיאגו אמאט, זכה במדליית ארד בדגם סנובירד.

ב-1936 החליטה ממשלת ספרד, שנשלטה בידי מפלגות השמאל להחרים את אולימפיאדת ברלין כמחאה על המשטר הנאצי. במקביל, החליטה לקיים משחקים אלטרנטיביים בשם "האולימפיאדה העממית" (Olimpiada Popular) בברצלונה, שהפסידה את אירוח המשחקים האולימפיים לברלין. כ-6,000 ספורטאים מ-22 מדינות נרשמו להשתתף במשחקים, אך בסופו של דבר הם בוטלו עקב פרוץ מלחמת האזרחים.

שובה של ספרד למשחקים, באולימפיאדת לונדון (1948), הייתה מינורית. 64 ספורטאים ספרדים השתתפו במשחקים, ונבחרת הרכיבה זכתה במדליית כסף בתחרות הקפיצות. בין השלושה היה חוסה נווארו מורנס בן ה-51, שהיה שותף לזכייה במדליית הזהב 20 שנים קודם לכן. נבחרת הכדורמים סיימה במקום השמיני. באולימפיאדת הלסינקי (1952) השתתפו 30 ספורטאים ספרדים בלבד, והקלע אנחל לאון זכה במדליית כסף בירי באקדח. נבחרת הכדורמים שוב סיימה במקום השמיני.

שישה רוכבים הספיקו לייצג את ספרד באולימפיאדת מלבורן (1956), בתחרויות הרכיבה המוקדמות שנערכו בסטוקהולם. בעקבות דיכוי המרד ההונגרי בידי הצבא האדום, דרשה ספרד את השעייתה של ברית המועצות מהמשחקים, ולאחר שדרישתה לא נענתה, החרימה את המשחקים שנערכו במלבורן עצמה. כמוה נהגו גם הולנד ושווייץ.

באולימפיאדת רומא (1960) השתתפו 147 ספורטאים ספרדים. ההישג הבולט היחיד היה זכייתה של נבחרת ההוקי שדה במדליית הארד, לאחר שהפסידה לנבחרת פקיסטן בחצי הגמר, וגברה על נבחרת בריטניה במשחק על המקום השלישי. בשתי האולימפיאדות שבאו אחר כך לא זכה אף ספורטאי ספרדי במדליה. באולימפיאדת טוקיו (1964) סיימה נבחרת ההוקי שדה במקום הרביעי, אחרי הפסד לנבחרת אוסטרליה. באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) סיימה נבחרת ההוקי במקום השישי, נבחרת הכדורסל סיימה במקום השביעי, ונבחרת הכדורגל הודחה בשלב רבע הגמר בידי המארחת, מקסיקו.

בצורת המדליות נשברה באולימפיאדת מינכן (1972), כשהמתאגרף אנריקה רודריגס זכה במדליית ארד. נבחרת ההוקי סיימה במשחקים אלה במקום השביעי. באולימפיאדת מונטריאול (1976) זכו ארבעת חותרי הקיאק הספרדים במשט ל-1,000 מטרים במדליית כסף, וכמוהם גם השייטים אנטוניו גורוסטגי ופדרו מילט במפרשית מדגם 470. נבחרת ההוקי סיימה במקום השישי.

ההלך חורחה ליופארט, שזכה במדליית כסף באולימפיאדת מוסקבה, במהלך המשחקים

באולימפיאדות שנערכו בשנות ה-80 הגיעה ספרד להישגים גבוהים מעט יותר מבעבר.

באופן רשמי, הצטרפה ספרד לחרם שהובילה ארצות הברית על אולימפיאדת מוסקבה (1980) בעקבות הפלישה הסובייטית לאפגניסטן, אך בדומה למדינות אחרות, התירה לספורטאים שחפצו בכך להשתתף במשחקים. ספורטאים אלה התחרו לא תחת דגל ספרד, כי אם תחת הדגל האולימפי. מספר שיא של 163 ספורטאים ספרדים השתתפו במשחקים, והם זכו ב-6 מדליות, בהן מדליית זהב אחת, בה זכו שייטי "ההולנדי המעופף" אלחנדרו אבסקל ומיגל נוגר. הקיאקיסטים גיירמו דל רייגו והרמיניו מננדס זכו במדליית כסף במקצה הזוגות ל-500 מטר. מננדס התחרה גם במקצה הזוגות ל-1000 מטר, יחד עם לואיס ראמוס, והשניים זכו במדליית ארד. נבחרת ההוקי זכתה במדליית כסף לאחר הפסד לנבחרת הודו, והאתלט חורחה ליופארט זכה אף הוא במדליית כסף, בהליכה ל-50 ק"מ. במדליה השישית, מדליית ארד, זכה השחיין דוד לופס סוברו במשחה ל-100 מטר פרפר. נבחרת הכדורסל סיימה במקום הרביעי, לאחר שהובסה במשחק על מדליית הארד בידי המארחת, ברית המועצות, 117-74. נבחרת הכדורמים סיימה אף היא במקום הרביעי ונבחרת הכדוריד סיימה במקום החמישי.

מספר המשתתפים הספרדים באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) עלה ל-185, והם זכו ב-5 מדליות, בהן מדליית זהב אחת, שוב בשיט (לואיס דורסטה ורוברטו מולינה בדגם 470). נבחרת הכדורסל, בכיכובו של חואן אנטוניו סן אפיפניו, זכתה במדליית הכסף לאחר שגברה על נבחרת יוגוסלביה 61-74 בחצי הגמר והפסידה לנבחרת ארצות הברית 96-65 במשחק הגמר. החותרים לואיס מריה לאסורטגי ופרננדו קלימנט זכו במדליית כסף במקצה הזוגות, חוסה מנואל אבסקאל זכה במדליית ארד בריצת 1500 מטר, והישג דומה רשמו חותרי הקאנו נרסיסקו סוארס ואנריקה מיגס, במקצה ל-500 מטר. נבחרת הכדורמים סיימה במקום הרביעי, ונבחרות ההוקי והכדוריד סיימו במקום השמיני.

באולימפיאדת סיאול (1988) עלה מספר המשתתפים ל-232, אך מספר המדליות ירד ל-4. גם במשחקים אלה, במדליית הזהב היחידה זכה שיָיט, חוסה דורסטה, ששייט במפרשית מדגם "פין". צמד הטניסאים אמיליו סאנצ'ס וסרחיו קאסאל זכו במדליית כסף. הקלע חורחה גוארדיולה זכה במדליית ארד בסקיט והשחיין סרחיו לופס זכה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר חזה. נבחרת הכדורסל סיימה את שלב הבתים עם הפסד בודד (לנבחרת ארצות הברית), אך הודחה בשלב רבע הגמר, לאחר הפסד לנבחרת אוסטרליה. נבחרת הכדורמים סיימה במקום השישי.

אולימפיאדת ברצלונה (1992)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדורגלן נבחרת ספרד שזכתה במדליית הזהב באולימפיאדת ברצלונה, ג'וזפ גוארדיולה
ערך מורחב – אולימפיאדת ברצלונה (1992)

האולימפיאדה היחידה אותה אירחה ספרד הייתה גם המוצלחת ביותר מבחינתה. 442 ספורטאים ספרדים השתתפו בה, והם זכו במספר שיא של 22 מדליות, מהן 13 מדליות זהב (לשם השוואה: בכל 16 האולימפיאדות הקודמות בהן השתתפה גם יחד, צברו הספורטאים הספרדים 5 מדליות זהב). בסיום המשחקים דורגה ספרד במקום השישי בטבלת המדליות, דירוג השיא שלה.

הענף הבולט ביותר היה השיט. השייטים הספרדים זכו ב-5 מדליות, בהן 4 מדליות זהב ומדליית כסף אחת. לואיס דורסטה ודומינגו מנריקה ניצחו בדגם ההולנדי המעופף, חוסה ואן דר פלואג ניצח בדגם פין, ג'ורדי קלפאט וקיקו סאנצ'ס ניצחו ב-470 לגברים, תרסה סאבל ופטריסיה גרה ניצחו ב-470 לנשים ונטליה ויה דופרסנה זכתה במדליית כסף בדגם יורופ. ספרדי נוסף, שהגיע למקום השישי בדגם סולינג, היה יורש העצר הספרדי, פליפה, נסיך אסטוריאס. הנסיך גם נשא את הדגל הספרדי בטקס הפתיחה.

באתלטיקה זכו הספרדים ב-4 במדליות. פרמין קאצ'ו זכה במדליית זהב בריצת 1500 מטר ודניאל פלאסה זכה במדליית זהב בהליכה ל-20 ק"מ. אנטוניו פניאלוור זכה במדליית כסף בקרב עשר וחאווייר גארסיה זכה במדליית ארד בקפיצה במוט. שתי ג'ודאיות ספרדיות זכו במדליות זהב, אלמודנה מוניוס ומרים בלאסקו. השחיין מרטין לופז זוברו, אחיו הצעיר של דוד שזכה במדליית ארד במוסקבה, קבע שיא אולימפי חדש במשחה ל-200 מטר גב (1:58.47). במדליות זהב נוספות זכו רוכב האופניים חוסה מנואל מורנו, במרוץ נגד השעון, ונבחרת הקשתים.

הטניסאית ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו זכתה במדליית ארד לאחר שהפסידה בחצי הגמר לג'ניפר קפריאטי, וכן במדליית כסף בטורניר הזוגות, יחד עם שותפתה קונצ'יטה מרטינס. טניסאי ספרדי נוסף, ז'ורדי ארסה, זכה אף הוא במדליית כסף, לאחר שהפסיד במשחק הגמר למארק רוסה. המתאגרף פאוסטינו רייס והמתעמלת האמנותית קרולינה פסקואל זכו כל אחד במדליית כסף.

נבחרות ספרד השונות בענפי הכדור הגיעו אף הן להישגים גבוהים. נבחרת הכדורגל, בכיכובם של ז'וזפ גוארדיולה, קיקו, סנטיאגו קניסארס ולואיס אנריקה, זכתה במדליית הזהב לאחר שגברה במשחק הגמר 3–2 על נבחרת פולין. נבחרת הנשים בהוקי שדה זכתה אף היא במדליות זהב, לאחר שגברה במשחק הגמר על נבחרת גרמניה. נבחרת הגברים בכדורמים זכתה במדליית כסף, לאחר שהפסידה לנבחרת איטליה 8–9 בהארכה. נבחרת הנשים בכדורסל ונבחרות הגברים בהוקי ובכדוריד סיימו במקום החמישי, נבחרת הנשים בכדוריד סיימה במקום השביעי ונבחרת הגברים בכדורעף סיימה במקום השמיני.

אולימפיאדת אטלנטה (1996)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוכב האופניים מיגל אינדוראין, שזכה במדליית זהב באטלנטה

אף שלא שחזרה את הישגיה מאולימפיאדת ברצלונה, הגיעה ספרד להישגים גבוהים במשחקים שנערכו אחריה. באולימפיאדת אטלנטה (1996) השתתפו 294 ספורטאים ספרדים, שזכו ב-17 מדליות, בהן 5 מדליות זהב.

השייטת תרסה סאבל שמרה על תוארה בדגם 470, אף שהתחרתה הפעם לצדה של שייטת אחרת, בגוניה ויה-דופרסנה. פרננדו לאון וחוסה לואיס באייסטר זכו אף הם במדליית זהב, בדגם טורנדו. במרוץ אופני כביש נגד השעון, דורגו שני ספרדים במקומות הראשונים: מיגל אינדוראין זכה במדליית הזהב, ואברהם אולנו זכה במדליית הכסף. במדליית זהב נוספת זכתה נבחרת ההתעמלות האמנותית.

הטניסאית ארנצ'ה סאנצ'ס הגיעה להישגים הפוכים מאלה שהגיעה אליהם בברצלונה: מדליית כסף בטורניר היחידות (לאחר הפסד ללינדזי דבנפורט) ומדליית ארד בטורניר הזוגות (עם קונצ'יטה מרטינס). סרג'י ברוגרה זכה במדליית כסף בטורניר היחידים, לאחר שהפסיד בגמר לאנדרה אגאסי. הג'ודוקא ארנסטו פרס זכה במדליית כסף, ושתי ג'ודאיות נוספות, יולנדה סולר ואיסבל פרננדס, זכו במדליות ארד. פרמין קאצ'ו איבד את תוארו בריצת 1500 מטר וזכה במדליית כסף וולנטי מסנה זכה במדליית ארד בהליכה ל-50 ק"מ. המתאגרף רפאל לוסאנו זכה אף הוא במדליית ארד.

נבחרת הכדורמים זכתה במדליית הזהב, לאחר שגברה במשחק הגמר 5-7 על קרואטיה. נבחרת הגברים בהוקי שדה זכתה במדליית כסף, לאחר הפסד במשחק הגמר לנבחרת הולנד, ונבחרת הכדוריד זכתה במדליית ארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר 25-20 לנבחרת שוודיה, וגברה על נבחרת צרפת 25-27 במשחק על המקום השלישי. נבחרת הכדורגל, בכיכובם של ראול, פרננדו מוריינטס ואוסקר גארסיה, הודחה בשלב רבע הגמר לאחר שהובסה 4-0 בידי ארגנטינה.

אולימפיאדת סידני (2000)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המתעמל ז'רוואסיו דפר, שזכה במדליות זהב בסידני ובאתונה, ובמדליית כסף בבייג'ינג

לאולימפיאדת סידני (2000) שלחה ספרד 324 ספורטאים, שזכו ב-11 מדליות (ב-10 ענפים שונים), בהן 3 מדליות זהב: רוכב האופניים ז'ואן ליאנרס במרוץ הנקודות, המתעמל ז'רוואסיו דפר בתרגיל הקפיצות והג'ודאית איסבל פרננדס (שבאטלנטה זכתה במדליית ארד). המתאגרף רפאל לוסאנו שיפר את הישגו מאטלנטה וזכה במדליית כסף, וגם לוחם הטאקוונדו גבריאל אספארסה זכה אף הוא במדליית כסף.

צמד הטניסאים אלברט קוסטה ואלכס קורג'ה זכו במדליית ארד בטורניר הזוגות, והישג דומה רשמו האתלטית מריה ואסקו (בהליכה ל-20 ק"מ), השחיינית נינה ז'יוואנבסקאיה (במשחה ל-100 מטר גב) ורוכבת האופניים מרגריטה פוליאנה (במרוץ אופני הרים).

נבחרת הכדורגל, בה היו חברים גם קרלס פויול, אלברט לוקה וצ'אבי, זכתה במדליית הכסף לאחר הפסד לנבחרת קמרון, במשחק שהוכרע בבעיטות עונשין. נבחרת הכדוריד זכתה בפעם השנייה ברציפות במדליית ארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר 32-25 לשוודיה, וגברה על יוגוסלביה 22-26 במשחק על המקום השלישי. נבחרת הנשים בהוקי שדה סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה להולנד במשחק על מדליית הארד. נבחרת הכדורמים סיימה אף היא במקום הרביעי, לאחר הפסד 8-3 ליוגוסלביה במשחק על מדליית הארד.

אולימפיאדת אתונה (2004)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חותר הקאנו דוד קאל, שזכה במדליית זהב ובמדליית כסף באתונה, ושלוש מדליות כסף נוספות בבייג'ינג ובלונדון
הטניסאית קונצ'יטה מרטינס, שזכתה בשלוש מדליות אולימפיות בין 1992 ל-2004

מספר הספורטאים הספרדים עלה ל-342 באולימפיאדת אתונה (2004), והם זכו ב-20 מדליות, בהן 3 מדליות זהב.

השייטים הספרדים זכו ב-3 מדליות. חאווייר פרננדס ואיקר מרטינס זכו במדליית זהב ב-49er, רפאל טרוחיו זכה במדליית כסף בפין, וסנדרה אסון ונטליה ויה-דופרסנה זכו במדליית כסף ב-470. עבור ויה-דופרסנה הייתה זו מדליה אולימפית שנייה, לאחר ש-12 שנים קודם לכן זכתה במדליית כסף בדגם יורופ.

המתעמל ז'רוואסיו דפר שמר על תוארו בקפיצות, וגם סיים במקום הרביעי בתרגיל הקרקע. רפאל מרטינס סיים במקום החמישי בקרב-רב וויקטור קאנו סיים במקום החמישי בסוס הסמוכות. אצל הנשים, זכתה פטריסיה מורנו במדליית ארד בתרגיל הקרקע ואלנה גומס סיימה במקום השמיני בקרב-רב. שתיהן סיימו במקום החמישי עם הנבחרת הספרדית.

חותר הקאנו דוד קאל זכה במדליית זהב במקצה ל-1000 מטר ובמדליית כסף במקצה ל-500 מטר. עוד בענף הקאנו/קיאק: הקיאקיסטיות באטריס מנצ'ון וטרסה פורטלה סיימו במקום החמישי במקצה הזוגות ל-500 מטר והיו חברות ברביעיית הקיאקיסטיות שסיימה במקום החמישי במקצה ל-500 מטר. פרנסיסקו ירה ודמיאן וינדל סיימו במקום השישי במקצה המקביל לזוגות גברים, וחותרי הקאנו חוסה אלפרדו ברה ודוד מסקאטו סיימו במקום השביעי במקצה הזוגות ל-1000 מטר.

חמישה רוכבי אופניים ספרדים זכו במדליות. ז'ואן ליאנרס איבד את תוארו במרוץ הנקודות, אך זכה במדליית כסף, וכן סיים במקום השישי במרוץ מדיסון, יחד עם מיקל אלסאמורה. חוסה אנטוניו אסקורדו זכה אף הוא במדליית כסף, בקיירין, ובמדליית כסף שלישית זכה חוסה אנטוניו ארמידה, במרוץ אופני הרים. סרג'י אסקובר זכה בשתי מדליות ארד, במרוץ המרדף האישי והקבוצתי.

באתלטיקה זכו הספרדים בשלוש מדליות: פאקיו פרננדס זכה במדליית כסף בהליכה ל-20 ק"מ, ז'ואן לינו מרטינס זכה במדליית ארד בקפיצה לרוחק ומנואל מרטינס גוטיירס זכה במדליית ארד בהדיפת כדור ברזל. מרטינס גוטיירס דורג תחילה במקום הרביעי, אך בשנת 2012 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי לשלול מהאוקראיני יורי בילונוג את מדליית הזהב בה זכה, לאחר שהתברר כי נטל חומרים אסורים, והספורטאים שדורגו אחריו קודמו בדירוג. אתלטים בולטים נוספים כללו את חסוס אנחל גרסיה (מקום חמישי בהליכה ל-50 ק"מ), חואן מנואל מולינה (מקום חמישי בהליכה ל-20 ק"מ), לואיס מיגל מרטין (מקום חמישי בריצת 3000 מטר מכשולים), נאורה אגירה (מקום שישי בקפיצה במוט), רייס אסטווס (מקום שביעי בריצת 1500 מטר), מריה ואסקו (מקום שביעי בהליכה ל-20 ק"מ) וסנטיאגו פרס (מקום שמיני בהליכה ל-50 ק"מ). ברכיבה, זכתה נבחרת הדרסאז' במדליית כסף, ובאטריס פרר-סאלאט זכתה גם במדליית ארד במקצה היחידים. כדורעפני החופים חאווייר בוסמה ופבלו הררה זכו במדליית כסף, והישג דומה רשמה הקלעית מריה קינטנאל, בטראפ. הטניסאיות קונצ'יטה מרטינס ווירחיניה רואנו פסקואל זכו אף הן במדליית כסף, בטורניר הזוגות. בטורניר היחידים הודח קרלוס מויה ברבע הגמר, בידי הצ'יליאני ניקולאס מאסו.

נבחרת הגברים בהוקי שדה סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה לנבחרת גרמניה 4-3 לאחר הארכה. נבחרת הגברים בכדורמים סיימה במקום השישי. נבחרת הנשים בכדורסל סיימה במקום השישי. נבחרת הגברים בכדורסל, בשורותיה שיחקו, בין היתר, פאו גאסול, חוסה קלדרון, פליפה רייס וחואן קרלוס נבארו, סיימה את שלב הבתים ללא הפסד, אך הודחה ברבע הגמר בידי נבחרת ארצות הברית וסיימה במקום השביעי. גאסול היה הקלע המצטיין בטורניר כולו, עם 22.4 נקודות בממוצע למשחק. נבחרת הנשים בכדוריד סיימה במקום השישי ונבחרת הגברים סיימה במקום השמיני.

ספורטאים ספרדים נוספים שרשמו הישגים נאים באתונה כללו את לוחמי הטאקוונדו חואן אנטוניו ראמוס וסוניה רייס (שניהם סיימו במקום הרביעי), השחייניות הצורניות ג'מה מנגואל ופאולה טיראדוס (מקום רביעי בדואט ומקום רביעי עם הנבחרת הספרדית), הג'ודאים קנג'י אואמאצו, אוסקר פניאס ואיסבל פרננדס (כולם סיימו במקום החמישי), השחיינית אריקה וייאסיחה גרסיה (מקום חמישי ב-800 מטר חופשי), השחיינית נינה ז'יוואנבסקאיה (מקום חמישי ב-100 מטר גב), החותרת נוריה דומינגס (מקום שישי), השחייניות במשחה השליחות ל-200X4 מטר חופשי (מקום שישי), הטריאתלטית אנה בורגוס (מקום שביעי), השחייניות במשחה השליחות ל-100X4 מטר מעורב (מקום שביעי), נבחרת ההתעמלות האמנותית (מקום שביעי) והמתעמלת האמנותית אלמודנה סיד (מקום שמיני).

אולימפיאדת בייג'ינג (2008)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוכב האופניים סמואל סאנצ'ס, שזכה במדליית זהב בבייג'ינג
הטניסאי רפאל נדאל, שזכה במדליית זהב בבייג'ינג

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) השתתפו 286 ספורטאים ספרדים, והם זכו ב-18 מדליות, מהן 5 מדליות זהב.

רוכב האופניים ז'ואן ליאנרס השיב לעצמו את תוארו במרות הנקודות, וגם זכה במדליית כסף במרוץ מדיסון, יחד עם אנטוניו טאולר. טאולר גם סיים במקום השישי במרוץ הנקודות. סמואל סאנצ'ס זכה במדליית זהב במרוץ אופני כביש, וגם סיים במקום השישי במרוץ נגד השעון. רוכבת אופניים נוספת, ליירה אולאברייה, זכתה במדליית ארד במרוץ הנקודות לנשים. אלברטו קונטדור סיים במקום הרביעי במרוץ נגד השעון.

הקיאקיסטים סאול קרביוטו וקרלוס פרס זכו במדליית זהב במקצה הזוגות ל-500 מטר. חותר הקאנו דוד קאל איבד את תוארו מאתונה, אך זכה בשתי מדליות כסף, במקצים ל-500 ול-1000 מטר. חותר הקאנו אנדר אלוסגי סיים במקום הרביעי בסלאלום, ורביעיית הקיאקיסטיות סיימה במקום החמישי במקצה ל-500 מטר. שייטי הטורנדו אנטון פאס ופרננדו אצ'אווארי זכו במדליית זהב, ואילו שייטי ה-49er חאווייר פרננדס ואיקר מרטינס איבדו את תוארם וזכו במדליית כסף. גולשת הניל פרייד RS:X מרינה אלבאו סיימה במקום הרביעי ושייטי ה-470 אונאן באריירוס ואארון סרמיינטו סיימו במקום החמישי.

במדליית הזהב החמישית זכה הטניסאי רפאל נדאל, שגבר בחצי הגמר על הסרבי נובאק ג'וקוביץ' ובמשחק הגמר על הצ'יליאני פרננדו גונסאלס. וירחיניה רואנו פסקואל זכתה במדליית כסף שנייה ברציפות בטורניר הזוגות, הפעם עם אנבל מדינה גאריגס, לאחר שהפסידו במשחק הגמר לאחיות ונוס וסרינה ויליאמס. השחייניות הצורניות ג'מה מנגואל ואנדראה פואנטס זכו בשתי מדליות כסף, בדואט ועם הנבחרת הספרדית. המתעמל ז'רוואסיו דפר איבד את תוארו בקפיצות, אך זכה במדליית כסף בתרגיל הקרקע. במדליה נוספת, מדליית ארד, זכה סייף הדקר חוסה לואיס אבאחו. מרימת המשקולות לידיה ולנטין זכתה במדליית כסף.

נבחרת הכדורסל, בהרכב דומה לזה ששיחק באתונה, זכתה במדליית כסף, לאחר שגבר בחצי הגמר 86-91 על נבחרת ליטא, והפסידה לארצות הברית 118-107 במשחק הגמר. פאו גאסול שוב הוביל את טבלת הקלעים בטורניר, עם 19.6 נקודות בממוצע למשחק. נבחרת הנשים סיימה במקום החמישי. נבחרת הגברים בהוקי שדה זכתה אף היא במדליית כסף, לאחר הפסד 1-0 לגרמניה במשחק הגמר, ונבחרת הנשים סיימה במקום השביעי. נבחרת הגברים בכדוריד זכתה במדליית ארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר 36-30 לנבחרת איסלנד, וגברה על נבחרת קרואטיה 29-35 במשחק על המקום השלישי. נבחרת הגברים בכדורמים סיימה במקום החמישי.

באתלטיקה לא זכו הספרדים במדליות, אך כמה מהם רשמו הישגים נאים: חואן קרלוס איגרו (מקום רביעי בריצת 1500 מטר), חסוס אנחל גרסיה (מקום רביעי בהליכה ל-50 ק"מ), מריה ואסקו (מקום חמישי בהליכה ל-20 ק"מ), פרנק קסניאס (מקום חמישי בזריקת דיסקוס), באטריס פסקואל (מקום שישי בהליכה ל-20 ק"מ), נטליה רודריגס (מקום שישי בריצת 1500 מטר), רות בייטייה (מקום שביעי בקפיצה לגובה), לואיס פליפה מליס (מקום שביעי בקפיצה לרוחק), פקיו פרננדס (מקום שביעי בהליכה ל-20 ק"מ), איריס פואנטס-פילה (מקום שמיני בריצת 1500 מטר) וג'קסון קיניונס (מקום שמיני בריצת 110 מטר משוכות).

ספורטאים ספרדים נוספים שבלטו בבייג'ינג כללו את הטריאתלטים חאבייר גומס ואיוואן רניה, שסיימו במקומות הרביעי והחמישי, הג'ודאיות ליירה איגלסיאס ואסתר סן מיגל, שסיימו שתיהן במקום החמישי, המתאבקת מיידר אונדה שסיימה במקום החמישי, לוחם הטאקוונדו חואן אנטוניו ראמוס שסיים במקום החמישי, השחיין אשווין וילדבור שסיים במקום השביעי במשחה ל-100 מטר גב והמתעמלת האמנותית אלמודנה סיד שסיימה במקום השמיני.

אולימפיאדת לונדון (2012)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
השחיינית מיריה בלמונטה, שזכתה בארבע מדליות אולימפיות בלונדון ובריו דה ז'ניירו
האחים פאו ומארק גאסול, חברי נבחרת הכדורסל שזכתה במדליות כסף בבייג'ינג ובלונדון, במהלך המשחקים בלונדון
הקיאקיסט סאול קרביוטו, שזכה בארבע מדליות אולימפיות בין 2008 ל-2016

באולימפיאדת לונדון (2012) השתתפו 282 ספורטאים ספרדים. הם זכו ב-18 מדליות, מהן 4 מדליות זהב.

הגולשת מרינה אלבאו זכתה במדליית הזהב בדגם ניל פרייד RS:X, וגם צוות שייטות האליוט 6 מטר זכה במדליית זהב. רפאל טרוחיו, שזכה במדליית כסף באתונה בדגם פין, סיים במקום השמיני. מרימת המשקולות לידיה ולנטין זכתה במדליית זהב לאחר ששלוש הראשונות בתחרות נפסלו בשל אימרוץ. במדליית הזהב הרביעית זכה לוחם הטאקוונדו ז'ואל גונסאלס. שני לוחמי הטאקוונדו הספרדים האחרים שהשתתפו בלונדון, ניקולאס גארסיה ובריז'יטה יגואה, זכו במדליות כסף. כל חותרי הקיאק והקאנו הספרדים שהשתתפו בלונדון העפילו למקצי הגמר. חותר הקאנו דוד קאל זכה במדליית כסף במקצה ל-1000 מטרים, שהייתה המדליה האולימפית החמישית שלו. אלפונסו בנאווידס סיים במקום הרביעי במקצה ל-200 מטר ואנדר אלוסגי רשם הישג דומה בסלאלום. חותר הקיאק סאול קרביוטו זכה במדליית כסף במקצה ל-200 מטר, מאיאלן צ'וארוט זכתה במדליית ארד בסלאלום, מריה תרסה פורטלה סיימה רביעית במקצה ל-200 מטר, סמואל הרנאנס סיים חמישי בסלאלום ופרנסיסקו קובלוס סיים שביעי במקצה ל-1000 מטר.

השחיינית מיריה בלמונטה זכתה בשתי מדליות כסף, במשחים ל-800 מטר חופשי ו-200 מטר פרפר, וכן סיימה במקום השמיני במשחה ל-400 מטר מעורב אישי. אריקה וייאסיחה גארסיה סיימה במקום השמיני במרתון ל-10 ק"מ במים פתוחים. אונה קרבונל ואנדראה פואנטס זכו במדליית כסף בשחייה צורנית, ויחד עם הנבחרת הספרדית זכו גם במדליית ארד בתחרות הנבחרות. בטריאתלון זכה חאבייר גומס במדליית כסף ואיינואה מורואה סיימה במקום השביעי. המתאבקת מאידר אונדה זכתה במדליית זהב.

נבחרת הכדורסל זכתה במדליית כסף שנייה ברציפות, לאחר שגברה בחצי הגמר 59-67 על נבחרת רוסיה והפסידה במשחק הגמר לנבחרת ארצות הברית בתוצאה 107-100. פאו גאסול הוביל את הנבחרת בנקודות (19.1 במשחק; אם כי דורג הפעם במקום הרביעי בין כלל השחקנים בטורניר) ובריבאונדים (7.6 במשחק), ונבחר לחמישיית הטורניר. לצדו שיחקו בנבחרת גם סרג' איבקה, מארק גאסול, סרחיו יוי, חואן קרלוס נבארו, ויקטור סאדה, פרננדו סן אמטריו, רודי פרננדס, ויקטור קלאוור, חוסה קלדרון, סרחיו רודריגס ופליפה רייס.

נבחרת הנשים בכדורמים זכתה אף היא במדליית כסף, לאחר שגברה על נבחרת הונגריה 9-10 בחצי הגמר והפסידה לנבחרת ארצות הברית 8-5 במשחק הגמר. נבחרת הגברים סיימה במקום החמישי. נבחרת ספרדית שלישית שזכתה במדליה הייתה נבחרת הנשים בכדוריד, שהפסידה למונטנגרו 27-26 בחצי הגמר, וגברה על קוריאה הדרומית במשחק על המקום השלישי, בתוצאה 29-31 לאחר הארכה. נבחרת הגברים הודחה ברבע הגמר בידי נבחרת צרפת. נבחרת ההוקי שדה סיימה במקום השישי, ואילו נבחרת הכדורגל, בכיכובם של דוד דה חאה, חאבי מרטינס וחואן מאטה, כלל לא עברה את שלב הבתים.

במספר ענפים רשמו הספרדים הישגים נאים, אף שלא זכו במדליות. עם ספורטאים אלה נמנים, בין היתר, רות ביטייה (מקום רביעי בקפיצה לגובה, חוסה אנטוניו ארמידה (מקום רביעי במרוץ אופני הרים), הטניסאים דויד פרר ופליסיאנו לופס (מקום רביעי בטורניר הזוגות), נבחרת ההתעמלות האומנותית (מקום רביעי), האתלט מיגל אנחל לופס (מקום חמישי בהליכה ל-20 ק"מ), הג'ודוקא סוגוי אוריארטה (מקום חמישי), הקלעים חסוס סראנו ופאטימה גאלווס (מקום חמישי בירי בצלחות חרס), המתעמל איסאק בוטיה פרס (מקום שישי בתרגיל הקפיצות, הקלע פבלו קאררה (מקום שישי בירי באקדח אוויר), מרים המשקולות אנדרס מאטה (מקום שישי), קרלוס קולומה ניקולאס (מקום שישי במרוץ אופני הרים), נבחרת רוכבי האופניים במירוץ מרדף (מקום שישי), פרנק קסניאס (מקום שביעי בזריקת דיסקוס), נבחרת הרכיבה האומנותית (מקום שביעי), באטריס פסקואל (מקום שמיני בהליכה ל-20 ק"מ), הטניסאי ניקולס אלמגרו (הודח ברבע הגמר) והמתעמל פביאן גונסאלס (מקום תשיעי בקרב-רב).

אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתלטית רות בייטייה, זוכת מדליית הזהב בקפיצה לגובה באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו
שחקנית הבדמינטון קרולינה מארין, זוכת מדליית הזהב בריו דה ז'ניירו

גם באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) זכו הספרדים ב-17 מדליות, אך מספר מדליות הזהב עלה ל-7, המספר הגבוה ביותר פרט למשחקים אותם אירחה ספרד בברצלונה ב-1992.

ארבע מהמדליות, בהן שלוש ממדליות הזהב, הגיעו מענף הקאנו/קיאק. הקיאקיסט מרכוס ואלס ניצח במקצה ל-1000 מטר, סאול קראוויוטו וכריסטיאן טורו ניצחו במקצה הזוגות ל-200 מטר, וקראוויוטו זכה גם במדליית ארד במקצה היחידים ל-200 מטר. במדליית הזהב השלישית זכתה מאיאלן שורו, בסלאלום. רביעיית הקיאקיסטים סיימה במקום החמישי במקצה ל-1000 מטר וטרסה פורטלה סיימה שישית במקצה ל-200 מטר. חותר הקאנו אלפונסו בנאווידס סיים במקום הרביעי במקצה ל-200 מטר ואנדר אלוסחי סיים במקום השמיני בסלאלום.

באתלטיקה זכו הספרדים בשתי מדליות. רות בייטייה זכתה במדליית זהב בקפיצה לגובה ואורלנדו אורטגה זכה במדליית כסף בריצת 110 מטר משוכות. דוד בוסטוס סיים שביעי בריצת 1500 מטר ובאטריס פסקואל סיימה שמינית בהליכה ל-20 ק"מ. גם בשחייה זכו הספרדים בשתי מדליות, את שתיהן השיגה מיריה בלמונטה. היא זכתה במדליית הזהב במשחה ל-200 מטר פרפר, זכתה במדליית ארד במשחה ל-400 מטר מעורב אישי וגם סיימה במקום הרביעי במשחה ל-800 מטר חופשי. השחיין הספרדי היחיד מלבדה שהעפיל למשחה גמר היה ז'ואן לואיס פונס, שסיים שמיני במשחה ל-400 מטר מעורב אישי.

שחקנית הבדמינטון קרולינה מארין זכתה במדליית זהב, והייתה לאישה הראשונה מחוץ לאסיה שרושמת הישג כזה, ולאדם הראשון מחוץ לאסיה שזוכה במדליית זהב אולימפית בבדמינטון מאז 1996. הטניסאים רפאל נדאל ומארק לופס זכו במדליית זהב בטורניר הזוגות, לאחר שגברו במשחק הגמר על הצמד הרומני פלורין מרג'אה והוריה טקאו. בטורניר היחידים סיים נדאל במקום הרביעי, לאחר שהפסיד בחצי הגמר לחואן מרטין דל פוטרו ובמשחק על מדליית הארד הפסיד לקיי נישיקורי. טניסאי ספרדי נוסף, רוברטו באוטיסטה אגוט, הודח בשלב רבע הגמר, אף הוא בידי דל פוטרו. בטורניר הזוגות לנשים הודחו גרביניה מוגורוסה וקרלה סוארס נבארו בשלב רבע הגמר.

בטאקוונדו זכתה אווה קאלוו במדליית כסף, ז'ואל גונסאלס איבד את תוארו וזכה במדליית ארד, וחסוס טורטוסה סיים במקום החמישי. נבחרת ההתעמלות האמנותית זכתה במדליית כסף, וקרולינה רודריגס סיימה במקום השמיני בתחרות היחידות. רוכב האופניים הספרדי היחיד שזכה במדליה בריו היה קרלוס קולומה, שזכה במדליית ארד באופני הרים. ג'ונתן קסטרווייחו סיים רביעי במרוץ נגד השעון, בו סיים יון איזאגירה במקום השמיני, וז'ואקים רודריגז סיים חמישי במרוץ אופני כביש. מרימת המשקולות לידיה ולנטין הייתה לספרדייה הראשונה שזוכה במדליה אולימפית בהרמת משקולות, מדליית ארד. אנדרס מאטה סיים במקום השביעי.

נבחרת הנשים בכדורסל זכתה במדליית כסף, לאחר שגברה בחצי הגמר 54-68 על סרביה, והפסידה 101-72 לארצות הברית במשחק הגמר. שחקנית הנבחרת אסטו נדור הייתה החוסמת המצטיינת בטורניר, עם 2.1 חסימות בממוצע למשחק. נבחרת הגברים פתחה את הטורניר עם שני הפסדים, אך בהמשך התאוששה, בדרך לזכייה במדליית ארד, לאחר הפסד לארצות הברית 82-76 בחצי הגמר, וניצחון על אוסטרליה 88-89 במשחק על המקום השלישי. שחקן הנבחרת פאו גאסול היה הריבאונדר המצטיין בטורניר, עם 8.9 בממוצע למשחק. נבחרת הנשים בכדורמים סיימה במקום החמישי ונבחרת הגברים בכדורמים ונבחרת הנשים ברוגבי שביעיות סיימו במקום השביעי. גם שתי נבחרות ההוקי שדה ונבחרת הנשים בכדוריד הודחו בשלב רבע הגמר.

ביתר הענפים בלטו ספורטאים אלה: שייטות ה-49er ברטה בטנאסוס וטמרה אצ'גוין סיימו במקום הרביעי, וגולשת הניל פרייד מרינה אלבאו איבדה את תוארה וסיימה במקום החמישי; הקלעית פאטימה גאלווס סיימה במקום הרביעי בטראפ, וסוניה פרנקט (Sonia Franquet) סיימה במקום השישי באקדח אוויר; הרוכב סוורו חוראדו סיים חמישי ברכיבה אומנותית, ובמקום השביעי עם הנבחרת; שחקן הגולף רפאל קבררה-ביו סיים במקום החמישי, וסרחיו גארסיה סיים במקום השמיני; הג'ודאית מריה ברנבאו סיימה במקום החמישי; השחייניות הצורניות אנה קרבונל וג'מה מנגואל סיימו במקום החמישי בדואט; החותרות אנה בואדה ואאינה סיד סיימו במקום השישי; הטריאתלט מריו מולה סיים שמיני; המתאגרף סמואל קרמונה הודח ברבע הגמר.

אולימפיאדת פריז (2024)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת פריז (2014) השתתפו 383 ספורטאים ספרדים ב-31 ענפי ספורט. הם זכו ב-18 מדליות, מהן 5 מדליות זהב, 4 כסף ו-9 ארד.

בענף השייט, בקטגוריית סקיף - 49er זכו במדליות זהב דיאגו בוטין (Diego Botín) ופלוריאן טריטל (Florián Trittel). באתלטיקה, בענף מרתון הליכה שליחים מעורבים זכו במדליות זהב אלברו מרטין ומריה פרס. בנוסף, בענף קפיצה משולשת גברים זכה ג'ורדן דיאס במדליית זהב. בכדורגל (עד גיל 23) זכתה נבחרת הגברים הספרדית במדליית זהב וכך גם נבחרת הנשים בכדורמים.

משחקי החורף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקי החורף היו הישגי הספרדים צנועים יותר. הפעם הראשונה בה התקרבו ספורטאים ספרדים לזכייה במדליה הייתה באולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956), אז סיימו גולשי המזחלות ויסנטה סרטוריוס ואלפונסו דה-פורטגו במקום הרביעי, אך הייתה זו הבלחה חד-פעמית.

באולימפיאדת סאפורו (1972) זכה גולש הסקי האלפיני פרנסיסקו פרננדס אוצ'ואה במדליה הראשונה של ספרד במשחקי החורף - מדליית זהב בסלאלום. ערב אולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018), זוהי מדליית הזהב היחידה בה זכה ספורטאי ספרדי במשחקי החורף. באולימפיאדת סרייבו (1984) הגיעה אחותו הצעירה של פרננדס אוצ'ואה, בלנקה, למקום השישי בסלאלום ענק, ובאולימפיאדת קלגרי (1988) סיימה במקום החמישי בסלאלום. באולימפיאדת אלברוויל (1992) שיפרה עוד יותר את הישגה, וזכתה במדליית ארד.

באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) סיימה מריה חוסה ריינדה במקום השישי בסלאלום, באולימפיאדת טורינו (2006) דורג גולש השלג ז'ורדי פונט במקום הרביעי, ובאולימפיאדת סוצ'י (2014) סיים המחליק האמנותי חאווייר פרננדס במקום הרביעי, וגולש השלג לוקאס אגיבאר סיים במקום השביעי.

באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018) זכה המחליק האמנותי פרננדס במדליית ארד וגולש השלג רג'ינו הרננדס זכה במדליית ארד בסנואבורד קרוס.

עמוד ראשי
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים

לפי אולימפיאדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדות הקיץ:[1]

אולימפיאדה זהב כסף ארד סך הכל
אולימפיאדת פריז (1900) 1 0 0 1
1904–1912 לא השתתפה
אולימפיאדת אנטוורפן (1920) 0 2 0 2
אולימפיאדת פריז (1924) 0 0 0 0
אולימפיאדת אמסטרדם (1928) 1 0 0 1
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) 0 0 1 1
אולימפיאדת ברלין (1936) לא השתתפה
אולימפיאדת לונדון (1948) 0 1 0 1
אולימפיאדת הלסינקי (1952) 0 1 0 1
אולימפיאדת מלבורן (1956) 0 0 0 0
אולימפיאדת רומא (1960) 0 0 1 1
אולימפיאדת טוקיו (1964) 0 0 0 0
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 0 0 0 0
אולימפיאדת מינכן (1972) 0 0 1 1
אולימפיאדת מונטריאול (1976) 0 2 0 2
אולימפיאדת מוסקבה (1980) 1 3 2 6
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) 1 2 2 5
אולימפיאדת סיאול (1988) 1 1 2 4
אולימפיאדת ברצלונה (1992) 13 7 2 22
אולימפיאדת אטלנטה (1996) 5 6 6 17
אולימפיאדת סידני (2000) 3 3 5 11
אולימפיאדת אתונה (2004) 3 11 6 20
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) 5 11 3 19
אולימפיאדת לונדון (2012) 4 10 6 20
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) 7 4 6 17
אולימפיאדת טוקיו (2020) 3 8 6 17
סך הכל 48 72 49 169

באולימפיאדות החורף:[1]

אולימפיאדה זהב כסף ארד סך הכל
אולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936) 0 0 0 0
אולימפיאדת סנט מוריץ (1948) 0 0 0 0
אולימפיאדת אוסלו (1952) 0 0 0 0
אולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956) 0 0 0 0
אולימפיאדת סקוו ואלי (1960) 0 0 0 0
אולימפיאדת אינסברוק (1964) 0 0 0 0
אולימפיאדת גרנובל (1968) 0 0 0 0
אולימפיאדת סאפורו (1972) 1 0 0 1
אולימפיאדת אינסברוק (1976) 0 0 0 0
אולימפיאדת לייק פלאסיד (1980) 0 0 0 0
אולימפיאדת סרייבו (1984) 0 0 0 0
אולימפיאדת קלגרי (1988) 0 0 0 0
אולימפיאדת אלברוויל (1992) 0 0 1 1
אולימפיאדת לילהאמר (1994) 0 0 0 0
אולימפיאדת נאגנו (1998) 0 0 0 0
אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) 0 0 0 0
אולימפיאדת טורינו (2006) 0 0 0 0
אולימפיאדת ונקובר (2010) 0 0 0 0
אולימפיאדת סוצ'י (2014) 0 0 0 0
אולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018) 0 0 2 2
אולימפיאדת בייג'ינג (2022) 0 1 0 1
סך הכל 1 1 3 5

בענפי הקיץ:[2]

ענף זהב כסף ארד סך הכל
שיט שיט 13 5 3 21
קיאק קאנו/קיאק 5 10 5 20
אופניים אופניים 5 5 6 16
אתלטיקה אתלטיקה 3 5 8 16
ג'ודו ג'ודו 3 1 2 6
טניס טניס 2 7 4 13
שחייה שחייה 2 2 4 8
התעמלות התעמלות מכשירים 2 2 1 5
טאקוונדו טאקוונדו 1 5 1 7
הוקי שדה הוקי שדה 1 3 1 5
כדורגל כדורגל 1 3 0 4
כדורמים כדורמים 1 3 0 4
רכיבה רכיבה 1 2 1 4
קליעה קליעה 1 2 1 4
התעמלות אמנותית התעמלות אמנותית 1 2 0 3
הרמת משקולות הרמת משקולות 1 1 1 3
קראטה קראטה 1 1 0 2
בדמינטון בדמינטון 1 0 0 1
טיפוס טיפוס 1 0 0 1
כדור בסקי
1 0 0 1
קשתות קשתות 1 0 0 1
כדורסל כדורסל 0 4 1 5
שחייה צורנית שחייה צורנית 0 3 1 4
איגרוף איגרוף 0 2 2 4
חתירה חתירה 0 1 0 1
טריאתלון טריאתלון 0 1 0 1
כדורעף חופים כדורעף חופים 0 1 0 1
פולו פולו 0 1 0 1
כדוריד כדוריד 0 0 5 5
היאבקות היאבקות 0 0 1 1
סיף סיף 0 0 1 1
סך הכל 48 72 49 169

בענפי החורף:[2]

ענף זהב כסף ארד סך הכל
סקי אלפיני סקי אלפיני 1 0 1 2
סנובורד גלישת שלג 0 1 1 2
החלקה אומנותית החלקה אמנותית 0 0 1 1
סך הכל 1 1 3 5

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-6 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  2. ^ 1 2 "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-6 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)