קפיצה במוט
קפיצה במוט היא מקצוע המשתייך לענף האתלטיקה הקלה. המתחרה במקצוע זה ינסה לקפוץ מעל לרף שהונח בגובה מסוים, תוך כדי שימוש בריצה לתנופה ובמוט כדי לדחוף את עצמו כלפי מעלה ברגע הניתור. היכולות הנדרשות מקופץ במוט הן מהירות, זריזות ושליטה בטכניקת הקפיצה. כמו כן, גם בחירת המוט והתאמתו לקופץ מהווים גורמים משמעותיים במידת הצלחת הקפיצה.
התפתחות הספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורות הספורט, ככל הנראה, ביוון העתיקה. גם הקלטים באנגליה ובני האי כרתים העתיקים נהגו לקפוץ במוט - אבל לא כספורט, אלא כאמצעי לחצות תעלות, שוחות ושאר מקומות לא עבירים.
קפיצה במוט בצורה המוכרת לנו כיום תועדה לראשונה ב-1791, בבית ספר בשנפפנטאל, גרמניה [דרוש מקור]. תיעודים נוספים קיימים משנת 1826 מבריטניה, שם נערכו תחרויות בהשתתפות 1300 מתחרים בסך הכל, בהן הקופצים הגיעו עד לגובה של 3.3 מטר.[1] הענף התפשט לארצות הברית לקראת סוף המאה ה-19, שם החלו להשתמש במשטחי חול לצורך ריכוך הנחיתה על הקרקע. תחילה, מוטות הקפיצה היו עשויים מחומרים נוקשים כגון במבוק ואלומיניום. מוטות קפיצה גמישים נוצרו לראשונה באמצע המאה ה-20 מחומרים מרוכבים כגון פיברגלאס וסיבי פחמן, שאפשרו לקופצים להגיע לגבהים חדשים.[2]
הספורט כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום, מקצוע הקפיצה במוט הוא אחד מארבעת מקצועות הקפיצה באתלטיקה, הוא ענף אולימפי וגם המקצוע השמיני בקרב עשר. מכיוון שהקפיצה במוט והקפיצה לגובה הן קפיצות אנכיות, התחרויות במקצועות אלה מנוהלות בצורה זהה. כל קופץ יכול לבחור את הגובה בו הוא ירצה להתחיל להתחרות. לאחר מכן, הוא מקבל שלושה ניסיונות לעבור את הגובה. אם הקופץ עובר את הגובה, הוא עובר לגובה הבא, שם יהיו לו עוד שלושה ניסיונות. אם הקופץ מפיל את הרף שלוש פעמים ברציפות, הוא מודח מהתחרות, והגובה הרב ביותר שהוא עבר ירשם כתוצאתו. במהלך התחרות, הקופצים יכולים לדלג על גבהים. אם קופץ פוסל פעם אחת בגובה מסוים, הוא יכול לבחור לדלג על הגובה הזה, ולעבור לגובה הבא, אך הוא יקבל רק שני ניסיונות לעבור אותו. בדומה לכך, אם קופץ פוסל פעמיים בגובה מסוים, הוא יכול לדלג לגובה הבא, אך הוא יקבל רק הזדמנות אחת לעבור אותו.
המתחרה שעבר את הגובה הרב ביותר, הוא המנצח בתחרות. אם תוצאתם של שני קופצים ומעלה זהה, המנצח הוא זה שפסל פחות פעמים בגובה האחרון אותו עבר. אם לשני קופצים כמות זהה של פסילות בגובה האחרון אותו עברו, הקופץ בעל כמות הפסילות הנמוכה ביותר בכל קפיצותיו, הוא המנצח. במידה והשוויון נשמר, המתחרים ינסו לעבור גובה נוסף. במידה ויש שוויון בין שני קופצים שאינם מתחרים על מדליה, הם לרוב לא ידרשו לנסות לעבור עוד גובה, והשוויון ישמר.
המתקנים הנחוצים לצורך קיום תחרות קפיצה במוט, דומים למתקנים הנחוצים לקיום תחרות קפיצה לגובה - מזרן, רף, ועמודים מתכווננים, שבאמצעותם קובעים את גובה הרף. אם המוט שאיתו האתלט קופץ עובר בגובהו את הרף והפילו, תינתן לאתלט פסילה, גם אם הצליח לעבור את הגובה. אם המוט נשבר במהלך ניסיון קפיצה, הקפיצה לא נחשבת, ולקופץ ניתן ניסיון נוסף. לקופץ יש זמן מוגבל בו הוא צריך לבצע קפיצה. הזמן המוגבל משתנה בהתאם לרמת התחרות, ובהתאם למספר הקופצים שנשארו בתחרות. במידה והקופץ לא מצליח לקפוץ בפרק הזמן הזה, תירשם לו פסילה.
שיאי עולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אצטדיון - ילנה איסינבייבה (
רוסיה), קבעה 5.06 מטר, ב-28 באוגוסט 2009, בציריך שבשווייץ - אולם - ג'ן שור (
ארצות הברית), קבעה 5.03 מטר, ב-30 בינואר 2016, בברוקפורט, ניו יורק שבארצות הברית
גברים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אצטדיון - ארמנד דופלנטיס (
שוודיה), קבע 6.26 מטר ב-25 באוגוסט 2024, בפולין.[3] - אולם - ארמנד דופלנטיס ( שוודיה), קבע 6.22 מטר ב-25 בפברואר 2023, בפראן, קלרמון, צרפת.
מועדון 6 מטר
[עריכת קוד מקור | עריכה]"מועדון 6 מטר" הוא כינוי לקופצים במוט שעברו את הגובה 6 מטרים.
בשנת 1985 סרגיי בובקה, באותה העת מברית המועצות, זכה להיות הקופץ הראשון שצלח את גבול 6 המטרים. "מועדון 6 מטר" מורכב מגברים בלבד.
אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]אולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
קופצי מוט מפורסמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סרגיי בובקה (
אוקראינה) - הקופץ הראשון שעבר 6 מטרים, שבר את שיאי העולם 35 פעמים. אחרי שפרש החזיקו שיאיו באולם ובאצטדיון עוד 21 ו-26 שנים בהתאמה. - קורנליוס וורמרדאם ( ארצות הברית) - שיאן עולם בתקופת מלחמת העולם השנייה, החזיק בשיא העולם במשך 17 שנים.
- בוב ריצ'רדס ( ארצות הברית) - אלוף אולימפי פעמיים ברציפות (הלסינקי 1952 ומלבורן 1956).
- בוב סיגרן ( ארצות הברית) - אלוף אולימפי (מקסיקו סיטי 1968) ושיאן העולם בעבר.
- ארמנד דופלנטיס ( שוודיה) - אלוף אולימפי פעמיים ברציפות, פעמיים ברציפות אלוף עולם ושיאן העולם הנוכחי.
קופצות במוט הטובות בהיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דירוג | תוצאה | אצטדיון/אולם | אתלטית | לאום | תאריך | מיקום |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 5.06 מטר | אצטדיון | ילנה איסינבייבה |  רוסיה |
29 באוגוסט 2009 | ציריך, שווייץ |
| 2 | 5.03 מטר | אולם | ג'ן שור |  ארצות הברית |
30 בינואר 2016 | ברוקפורט, ארצות הברית |
| 3 | 5.01 מטר | אצטדיון | אנג'ליקה סידורובה | רוסיה |
9 בספטמבר 2021 | ציריך, שווייץ |
| 4 | 5.00 מטר | אצטדיון | סנדי מוריס | ארצות הברית |
9 בספטמבר 2016 | בריסל, בלגיה |
| 5 | 4.95 מטר | אצטדיון | קייטי מון | ארצות הברית |
26 ביוני 2021 | יוג'ין, ארצות הברית |
| 6 | 4.94 מטר | אצטדיון | אלייזה מקרטני |  ניו זילנד |
17 ביולי 2018 | Jockgrim, גרמניה |
| 7 | 4.91 מטר | אצטדיון | יאריסלי סילבה |  קובה |
2 באוגוסט 2015 | בקום, גרמניה |
| 4.91 מטר | אצטדיון | קטרינה סטפנידי |  יוון |
6 באוגוסט 2017 | לונדון, הממלכה המאוחדת | |
| 9 | 4.90 מטר | אולם | דמי פיין | ארצות הברית |
20 בפברואר 2016 | ניו יורק, ארצות הברית |
| 4.90 מטר | אצטדיון | הולי ברדשאו |  בריטניה |
27 ביוני 2021 | מנצ'סטר, אנגליה |
קופצי המוט הטובים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלכס אברבוך - שיאן ישראל הנוכחי (5.93), סגן אלוף העולם (אדמונטון 2001) ופעמיים ברציפות אלוף אירופה (מינכן 2002 וגטבורג 2006)
- דני קרסנוב - שיאן ישראל בעבר, השתתף ב-3 אולימפיאדות והגיע פעמיים לשלב הגמר
- נעמה ברנשטיין שיאנית ישראל (4.35)
האלופות והאלופים האולימפיים בקפיצה במוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]האלופות והאלופים העולמיים בקפיצה במוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]| אלופות עולם באתלטיקה – קפיצה במוט (נשים) | ||
|---|---|---|
|
.svg){kind=small}
| אלופי עולם באתלטיקה – קפיצה במוט (גברים) | ||
|---|---|---|
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קפיצה במוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
