ג'ניפר קפריאטי
 | |||||||||||
| לידה |
29 במרץ 1976 (בת 48) ניו יורק, ארצות הברית | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||||||
| מקום מגורים | פלורידה, ארצות הברית | ||||||||||
| בן או בת זוג |
Xavier Malisse  | ||||||||||
| גובה | 1.70 מטר | ||||||||||
| יד חובטת | ימין | ||||||||||
| פעילות כמקצוענית |
1990–2004 (כ־14 שנים) | ||||||||||
| סה"כ פרסים שצברה |
10,206,639 דולר אמריקאי | ||||||||||
| יחידים | |||||||||||
| מאזן קריירה |
430–176 | ||||||||||
| דירוג שיא | 1 (15 באוקטובר 2001) | ||||||||||
| זכיות בטורנירים | 14 | ||||||||||
| זוגות | |||||||||||
| מאזן קריירה |
66–50 | ||||||||||
| דירוג שיא | 28 (2 במרץ 1992) | ||||||||||
| זכיות בטורנירים | 1 | ||||||||||
| שיאי גראנד סלאם | |||||||||||
| זכיות 3 | |||||||||||
| אליפות אוסטרליה הפתוחה | זכייה (2001, 2002) | ||||||||||
| אליפות צרפת הפתוחה | זכייה (2001) | ||||||||||
| וימבלדון | חצי גמר (1991, 2001) | ||||||||||
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | חצי גמר (1991, 2001, 2003, 2004) | ||||||||||
| תאריך עדכון דצמבר 2016 | |||||||||||
| |||||||||||
  | |||||||||||
ג'ניפר מרי קפריאטי (באנגלית: Jennifer Marie Capriati; נולדה ב-29 במרץ 1976, ניו יורק) היא שחקנית טניס אמריקנית, לשעבר המדורגת מס' 1 בדירוג העולמי לנשים ואלופת שלושה טורנירי גראנד סלאם, נוסף על זכייה במדליית זהב אולימפית בטניס באולימפיאדת ברצלונה (1992).
קפריאטי נחשבת לאחת משחקניות הטניס המובילות והטובות של תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ותחילת שנות ה-2000.
במהלך הקריירה זכתה קפריאטי ב-14 תוארי יחידות ותואר אחד בזוגות.
נעוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קפריאטי החלה לשחק טניס כשהייתה בת 4 בלבד, ואומנה במהלך שנות ילדותה על ידי אביה החורג, סטפנו קפריאטי, שהיה מאמן טניס והמשיך לאמן את ביתו לאורך כל שנות פעילותה. בשנת 1986, כשהיה ברור לאב המשפחה כי ביתו ניחנה בכישרון משחק פנומנלי, עברה המשפחה לפלורידה, שם החלה ג'ניפר להתאמן עם אביה של כריס אוורט, ג'ימי אוורט.
קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1989, הפכה קפריאטי לאלופת הנערות הצעירה ביותר באליפות צרפת הפתוחה, כשהיא מנצחת את האליפות בגיל 13 בלבד (השיא נשבר כמה שנים מאוחר יותר בידי מרטינה הינגיס, שניצחה את התחרות בגיל 12). קפריאטי המשיכה במסע הניצחונות בסבב הנערות כאשר ניצחה את טורניר הנערות באליפות ארצות הברית הפתוחה ואת טורניר הזוגות לנערות באליפות ארצות הברית הפתוחה ואליפות וימבלדון.
קפריאטי החלה את דרכה בסבב המקצועני בשנת 1990, כמה שבועות בלבד לפני יום הולדתה ה־14. היא הפכה לשחקנית הצעירה ביותר להעפיל לגמר טורניר כאשר הגיעה לגמר טורניר "בוקה ראטון" שנערך בפלורידה. בגמר הטורניר הפסידה 6:4 7:5 לגבריאלה סבטיני. בהמשך הפכה קפריאטי לשחקנית הצעירה ביותר המעפילה לחצי הגמר באליפות צרפת הפתוחה, אך הפסידה לאלופת הטורניר מוניקה סלש. בהמשך השנה הגיעה קפריאטי לשמינית הגמר באליפות וימבלדון ואליפות ארצות הברית הפתוחה וזכתה בתוארה הראשון בקריירה בסאן חואן, פוארטו ריקו. את שנת 1990 סיימה ג'ניפר במקום השמיני בעולם.
בשנת 1991 המשיכה קפריאטי לשבור שיאים כשהגיעה לחצי הגמר בארצות הברית ובאליפות וימבלדון, והפכה לשחקנית הצעירה ביותר להעפיל לחצי הגמר באנגליה, תוך כדי שהיא מדיחה ברבע הגמר את מרטינה נברטילובה ומנחילה לנברטילובה את ההפסד המוקדם ביותר בווימבלדון מזה 14 שנים. בהמשך השנה ניצחה קפריאטי עוד שני תוארי יחידות.
הרגע הגדול בקריירה הצעירה כל כך של קפריאטי הגיע באולימפיאדת ברצלונה כאשר זכתה במדליית הזהב לאחר ניצחון בגמר על שטפי גראף 6:4 6:3 3:6.
בעיות אישיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות ההישג האולימפי והשיאים שנשברו על ידי קפריאטי, ההתמודדות עם הלחץ שהופעל בשלב כה מוקדם על הנערה הצעירה הביאה להתפוגגות הרצון לנצח וחדוות המשחק של ג'ניפר, והתוצאות החלו להתדרדר בהתאם. שנת 1993 הנחילה לה הפסדים מאכזבים במיוחד ובהמשך היא הפסיקה את השתתפותה בסבב המקצועני על מנת לסיים את לימודי התיכון. במהרה הסתבכה הצעירה המוכשרת בפרשיות של גנבה מחנויות ומעצר בעקבות שימוש במריחואנה. בסוף 1994 היא חזרה לסבב והפסידה במשחק היחיד שהשתתפה בו. הדבר הוביל לפרישה זמנית מהסבב למשך 15 חודשים שכללו את כל שנת 1995.
קריירה מאוחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחזרתה לסבב המקצועני בשנת 1996, נחלה קפריאטי הפסדים צורמים ולא הצליחה לשחזר את יכולתה מהשנים 1990 - 1992. היה נדמה לקהל אוהדיה של ג'ניפר כי היא אינה מסוגלת לשוב ולהציג את אותה היכולת שהצעידה אותה לשבירת השיאים ולניצחונות בטורנירים השונים בתחילת העשור. בשנים 1996 - 1999 התדרדרה קפריאטי בדירוג העולמי אל שולי המאיה הראשונה.
בשנת 1999 הצליחה קפריאטי לנצח את הטורניר הראשון שלה מזה 6 שנים בשטרסבורג. בשנת 2000 עשתה צעד נוסף בדרך חזרה לטופ העולמי כאשר הגיעה לחצי גמר אליפות אוסטרליה הפתוחה, והפסידה לבת ארצה לינדזי דבנפורט. בשנת 2001, משולי הצמרת העולמית, הצליחה קפריאטי לנצח את אליפות אוסטרליה הפתוחה כשבדרך היא מנצחת את מוניקה סלש, לינדזי דבנפורט ובגמר מנצחת בשתי מערכות קלות את המדורגת הראשונה בעולם דאז, מרטינה הינגיס בתוצאה 6:4 6:3. בגמר טורניר מיאמי הפסידה לוונוס ויליאמס, 6:7 1:6 6:4 לאחר שלא הצליחה לנצח 8 נק' משחק. בהמשך השנה ניצחה קפריאטי את אליפות צרפת הפתוחה וחלפה על פני סרינה ויליאמס ומרטינה הינגיס כדי לרשום את אחת ההופעות המרשימות אי פעם בגמר גראנד סלאם: מול קים קלייסטרס הבלגית הפסידה קפריאטי את המע' הראשונה 6:1, אך ניצחה את השנייה 6:4 ואת השלישית בתוצאה 12:10. קפריאטי טיפסה למקום הראשון בעולם בדירוג העולמי ואוהדי הטניס ברחבי העולם הופתעו לראות את קפריאטי חוזרת אל צמרת הטניס הנשי לאחר ההתדרדרות התהומית שחוותה באמצע שנות ה-90. המסע המופלא של קפריאטי, שקיוותה להשלים גראנד סלאם שנתי הופסק בחצי הגמר בווימבלדון על ידי ז'וסטין הנין.
בשנת 2002 הגנה קפריאטי על תארה באליפות אוסטרליה הפתוחה לאחר שבגמר הטורניר ניצחה בשנה השנייה ברציפות את מרטינה הינגיס. אף על פי שהייתה בפיגור מערכה ובפיגור 4:0 במערכה השנייה, ניצחה את משחק הגמר בתוצאה 4:6 7:6 6:2 לאחר שהצילה 4 נק' אליפות לזכות הינגיס ובכך שברה שיא נוסף, המס' הרב ביותר של נק' אליפות שהוצלו במשחק גמר גראנד סלאם. המשך שנת 2002 הייתה נתונה כולה לשליטה החדשה בטניס הנשים, סרינה ויליאמס. ג'ניפר קפריאטי נדחקה על ידי האחיות ויליאמס והצרפתיה אמלי מאורסמו אל שולי העשיריה הראשונה ולא זכתה להשגים משמעותיים בשנה זו ובתחילת 2003. מאז השתלטות האחיות ויליאמס על סבב הנשים, לא חזרה קפריאטי להוות גורם מכריע בצמרת העולמית ואת מקומה תפסו שחקניות אחרות דוגמת קים קלייסטרס, אמלי מאורסמו, ילנה דמנטייבה ומריה שראפובה. מסוף שנת 2004 לא חזרה ג'ניפר אל הסבב המקצועני והחלה לסבול מפציעות חוזרות ונשנות בנוסף לעליה במשקל.
הכישלונות הביתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכל הפסדיה הצורמים ביותר של ג'ניפר קפריאטי, הזכורים ביותר הם הפסדיה החוזרים ונשנים מול הקהל הביתי באליפות ארצות הברית הפתוחה. 3 פעמים הגיעה קפריאטי לשובר שיויון במערכה המכרעת בחצי הגמר ולא הצליחה להעפיל לגמר הטורניר. בשנת 1991 הפסידה למוניקה סלש 7:6 במערכה השלישית, ב-2003 הפסידה לאחר מותחן לז'וסטין הנין מבלגיה (לאחר שכבר הובילה 5:2 במערכה השנייה ו-5:3 במערכה השלישית והייתה רחוקה מרחק 2 נק' מניצחון כ-11 פעמים במהלך המשחק) במשחק שנמשך אל תוך הלילה, ובשנת 2004 הפסידה לילנה דמנטייבה מרוסיה במשחק ארוך במיוחד (לאחר ששברה את דמנטייבה 4 פעמים במהלך המערכה האחרונה והגישה פעמיים לניצחון). בשנת 2001 הפסידה בחצי הגמר לוונוס ויליאמס בשתי מערכות. העובדה שקפריאטי הייתה כל כך קרובה לניצחון בכל אחד מהפסדיה, תחושת ההחמצה ושיברון הלב שגרמו ההפסדים לאוהדיה, הפכו את משחקיה באליפות ארצות הברית לזיכרון מר.
סגנון המשחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ניפר קפריאטי הביאה סגנון משחק חדש לטניס הנשים, עד לרמה שנקודות ומהלכים מסוימים נקראו "נקודות/מהלכי ג'ניפר קפריאטי". השילוב שבין העוצמה האדירה שסיפקה חבטת כף היד שלה למשחק סבלני וכוחני מהקו האחורי הניבו לקפריאטי יתרון רב על פני יריבותיה. אף על פי שרוב משחקה נוהל מהקו האחורי, ידעה קפריאטי לעלות ולנצח נקודות מהרשת. סגנון המשחק העיקש שלה יצר לה תדמית של פייטרית עקשנית שיודעת לחזור מפיגורים רבים ולנצח משחקים שנראים אבודים. קפריאטי משתייכת לקבוצה המכונה "שחקניות כח".
חייה האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קפריאטי הודיעה שבשנים 2003 - 2009 היא הייתה בת זוגו של דייל דה-בון, שחקן פורנו.
ב-27 ביוני 2010 אושפזה קפריאטי בבית חולים בפלורידה, בשל מנת יתר של תרופות מרשם שלקחה. משפחתה הכחישה שהיא ניסתה להתאבד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ניפר קפריאטי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- ג'ניפר קפריאטי, באתר olympedia.org
- ג'ניפר קפריאטי, באתר ה-WTA
- ג'ניפר קפריאטי, באתר ה-ITF
- ג'ניפר קפריאטי, באתר גביע הפדרציה
- ג'ניפר קפריאטי, באתר היכל התהילה של הטניס
אמיר ענבר, טעם של פעם | נדרשה להיות אשה ביונית, וגילתה שהיא רק נערה בעייתית, באתר הארץ, 11 במרץ 2017- ג'ניפר קפריאטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
