כריס אוורט
לידה |
21 בדצמבר 1954 (בת 69) פורט לודרדייל, פלורידה |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
מקום מגורים | בוקה ראטון, פלורידה, ארצות הברית |
בן או בת זוג |
Andy Mill (1988–2006) Greg Norman (2008–8 בדצמבר 2009) John Lloyd (17 באפריל 1979–14 באפריל 1987) |
גובה | 1.68 מטר |
יד חובטת | ימין ושתי ידיים בגב כף היד |
פעילות כמקצוענית | 1972–1989 – 5 בספטמבר 1989 |
סה"כ פרסים שצברה | 8,896,195 דולר אמריקאי |
יחידים | |
מאזן קריירה | 1304–144 |
דירוג שיא | 1 (3 בנובמבר 1975) |
זכיות בטורנירים | 157 |
זוגות | |
מאזן קריירה | 117–39 |
דירוג שיא | 13 |
זכיות בטורנירים | 32 |
שיאי גראנד סלאם | |
זכיות 18 ביחידות (3 בזוגות) | |
אליפות אוסטרליה הפתוחה | זכייה (1982, 1984) |
אליפות צרפת הפתוחה | זכייה (1974, 1975, 1979, 1980, 1983, 1985, 1986) |
וימבלדון | זכייה (1974, 1976, 1981) |
אליפות ארצות הברית הפתוחה | זכייה (1975, 1976, 1977, 1978, 1980, 1982) |
כריסטין מארי "כריס" אוורט (באנגלית: Christine Marie "Chris" Evert, נולדה ב-21 בדצמבר 1954) היא טניסאית עבר אמריקאית מהטובות ביותר בהיסטוריה, שהחלה להשתתף בתחרויות בשנות ה-70. היא דורגה במקום הראשון בעולם וסיימה בשנים 1975, 1976, 1977, 1980 ו-1981 במקום ראשון בתום העונה. היא זכתה ב-18 תוארי גראנד סלאם ביחידות וב-3 תארים בזוגות. היא מחזיקה בשיא זכיות באליפות צרפת הפתוחה (7 תארים) ושיא זכיות באליפות ארצות הברית הפתוחה (6 תארים). במהלך הקריירה המקצוענית שלה, היא השיגה את מאזן הניצחונות מול הפסדים הטוב בהיסטוריה של הטניסאים המקצוענים כולם: 1,309 – 146 (90%). היא שנייה במספר התארים שזכתה (157) אחרי יריבתה הגדולה מרטינה נברטילובה (167). אוורט הפגינה שליטה בכל סוגי המגרשים ובמיוחד היא מחזיקה בשיא ניצחונות לגברים ולנשים על משטח חימר, מאוגוסט 1973–מאי 1979 היא זכתה ב-125 משחקים רצופים ללא הפסד והפסידה רק 7 מערכות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוורט נולדה בפורט לודרדייל, פלורידה. היא החלה לשחק טניס בגיל 5 תחת הדרכתו של אביה, ג'ימי אוורט, שחקן ומאמן טניס מקצועני. בשנת 2004 נטלה אוורט חלק בסרט הקולנוע וימבלדון - אהבה בלבן כמאמנת טניס.
1971
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1971 השתתפה אוורט בטורניר הגראד סלאם הראשון שלה, באליפות ארצות הברית הפתוחה והגיעה לשלב חצי הגמר בו הפסידה לבילי ג'ין קינג מארצות הברית (1 בעולם) בשתי מערכות (3–6, 2–6).
1972
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1972 הגיעה אוורט לשלב חצי הגמר באליפות וימבלדון שבו הפסידה לאיבון גולגונג מאוסטרליה ב-3 מערכות (6–4, 3–6, 4–6). בהמשך אותה שנה היא הגיעה לשלב חצי הגמר גם באליפות ארצות הברית שבו הפסידה לקרי מלוויל מאוסטרליה (אנ') בשתי מערכות (4–6, 2–6). בסוף השנה היא זכתה באליפות סבב ה-WTA לאחר ניצחון על קרי מלוויל (7–5, 6–4).
1973
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1973 הגיעה אוורט לראשונה לשלב הגמר באליפות צרפת הפתוחה שבו הפסידה למרגרט קורט מאוסטרליה, האישה השנייה בהיסטוריה שזכתה בכל 4 טורנירי הגראנד סלאם בשנה האחת (1970), ((7–6(7–5), 6–7(6–8), 4–6). בהמשך השנה היא הגיעה גם לשלב הגמר באליפות וימבלדון שבו הפסידה לבילי ג'ין קינג בשתי מערכות (0–6, 5–7). באליפות ארצות הברית הפתוחההיא הגיעה לשלב חצי הגמר בו הפסידה למרגרט קורט ב-3 מערכות (5–7, 6–2, 2–6). בסוף השנה היא זכתה פעם שנייה ברציפות באליפות סבב ה-WTA לאחר ניצחון על ננסי ריצ'י (6–3, 6–3).
1974
[עריכת קוד מקור | עריכה]זכייה בגראנד סלאם (רולאן גארוס, וימבלדון)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1974 הגיעה אוורט לשלב חצי הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה בו הפסידה לאיבון גולגונג ב-3 מערכות (6–7(5–7), 6–4, 0–6) שבסופו של דבר זכתה באליפות. בהמשך השנה היא זכתה בשני תוארי הגראנד סלאם הראשונים שלה, באליפות צרפת הפתוחה לאחר ניצחון על אולגה מורוזובה מברית המועצות (6–1, 6–2) שביחד איתה הן זכו גם בתואר הזוגות ובאליפות וימבלדון שוב לאחר ניצחון על אולגה מורוזובה בשתי מערכות (6–0, 6–4). היא ניצחה ב-55 משחקים ברציפות. ג'ימי קונורס שהיה הארוס שלה זכה אף הוא אותה שנה באליפות וימבלדון והזוג הצעיר זכה לתשומת לב רבה בתקשורת. בהמשך השנה הם הגיעו לשלב הגמר באליפות ארצות הברית הפתוחה בזוגות מעורבים. בסוף השנה היא הגיעה לשלב הגמר באליפות סבב ה-WTA בו הפסידה לאיבון גולגונג (3–6, 4–6).
אוורט דורגה ב-5 השנים הבאות, במקום הראשון בעולם.
1975
[עריכת קוד מקור | עריכה]זכייה באליפות ארצות הברית הפתוחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1975 זכתה אוורט פעם שנייה ברציפות, באליפות צרפת הפתוחה, לאחר ניצחון על יריבתה הגדולה מרטינה נברטילובה מצ'כוסלובקיה (2–6, 6–2, 6–1). היה זה המפגש הראשון בין השתיים בגמר טורניר גראנד סלאם. נוסף לכך, שתיהן זכו בטורניר הזוגות. באליפות וימבלדון היא הגיעה לשלב חצי הגמר בו הפסידה לקינג ב-3 מערכות (6–2, 2–6, 3–6). בהמשך השנה, היא זכתה לראשונה באליפות ארצות הברית הפתוחה, מתוך 4 פעמים רצופות, ו-6 פעמים בסך הכל לאחר ניצחון על גולגונג ב-3 מערכות (5–7, 6–4, 6–2). בסוף השנה היא זכתה בפעם השלישית באליפות סבב ה-WTA לאחר ניצחון על נברטילובה (6–4, 6–2).
1976
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1976 זכתה אוורט פעם שנייה באליפות וימבלדון לאחר ניצחון על גולגונג ב-3 מערכות (3–6, 6–4, 8–6). נוסף לכך, היא זכתה בטורניר הזוגות פעם נוספת ביחד עם נברטילובה. באליפות ארצות הברית הפתוחה היא שיחקה, פעם נוספת בשלב הגמר, נגד גולגונג וניצחה אותה בשתי מערכות (6–3, 6–0). בסוף השנה היא הגיעה לשלב הגמר באליפות סבב ה-WTA בו הפסידה לגולגונג (3–6, 7–5, 3–6).
1977
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1977 הגיעה אוורט באליפות וימבלדון לשלב חצי הגמר, בו הפסידה לוירג'יניה וייד מבריטניה ב-3 מערכות (2–6, 6–4, 1–6), משחק שבו עשתה 25 טעויות בלתי מחויבות ו-6 שגיאות כפולות. בהמשך השנה, היא זכתה באליפות ארצות הברית הפתוחה, בפעם השלישית ברציפות, לאחר ניצחון בשלב הגמר על ונדי טורנבול מאוסטרליה בשתי מערכות (7–6, 6–2). בסוף השנה היא זכתה בפעם הרביעית באליפות סבב ה-WTA לאחר ניצחון על סו ברקר (2–6, 6–1, 6–1).
אוורט דורגה בכל השנה במקום הראשון בעולם.
1978
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1978 הגיעה אוורט למשחק הגמר באליפות וימבלדון שבו הפסידה ליריבתה מרטינה נברטילובה (6–2, 4–6, 5–7). היא זכתה בפעם רביעית ברציפות באליפות ארצות הברית הפתוחה לאחר ניצחון על פם שרייבר בת ארצה (7–5, 6–4).
1979
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1979 זכתה אוורט באליפות צרפת הפתוחה לאחר ניצחון במשחק הגמר על ונדי טורנבול מאוסטרליה (6–2, 6–0). באליפות וימבלדון היא הפסידה במשחק הגמר למרטינה נברטילובה (4–6, 4–6) ובאליפות ארצות הברית הפתוחה היא הפסידה במשחק הגמר לטרייסי אוסטין בת ארצה (4–6, 3–6).
1980
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1980 זכתה אוורט באליפות צרפת הפתוחה בפעם הרביעית והשנייה ברציפות, לאחר ניצחון במשחק הגמר על וירג'יניה רוזיצ'י מרומניה (6–0, 6–3). באליפות וימבלדון היא הפסידה במשחק הגמר בפעם השלישית ברציפות והרביעית בכלל, לאיבון גולגונג מאוסטרליה (1–6, 6–7(4–7)). באליפות ארצות הברית היא זכתה בפעם החמישית לאחר ניצחון במשחק הגמר על האנה מנדליקובה מצ'כיה (5–7, 6–1, 6–1).
1981
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1981 זכתה אוורט באליפות וימבלדון בפעם השלישית, לאחר ניצחון במשחק הגמר על האנה מנדליקובה (6–2, 6–2) והפסידה בגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה לנברטילובה (7–6(7–4), 4–6, 5–7).
אוורט דורגה בכל השנה במקום הראשון בעולם.
1982
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1982 הפסידה אוורט באליפות וימבלדון במשחק הגמר לנברטילובה (1–6, 6–3, 2–6). היא זכתה באליפות ארצות הברית הפתוחה בפעם השישית, שיא זכיות, לאחר ניצחון במשחק הגמר על מנדליקובה (6–3, 6–1). היא זכתה באליפות אוסטרליה הפתוחה לאחר ניצחון על נברטילובה (6–3, 2–6, 6–3).
1983
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1983 זכתה אוורט בפעם החמישית, באליפות צרפת הפתוחה, לאחר ניצחון במשחק הגמר על מימה יאסוביץ' באותה העת יוגוסלביה (6–1, 6–2), אך הפסידה במשחק הגמר באליפות ארצות הברית לנברטילובה (1–6, 3–6).
1984
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1984 הגיעה אוורט בכל ארבעת הטורנירים של הגראנד סלאם למשחק הגמר, אך הפסידה בשלושת הראשונים שבהם לנברטילובה. באליפות צרפת היא הפסידה (3–6, 1–6), בווימבלדון היא הפסידה (6–7, 2–6), הפסד שישי במשחק גמר וימבלדון ובאליפות ארצות הברית (6–4, 4–6, 4–6). את השנה היא סיימה בזכייה באליפות אוסטרליה הפתוחה בפעם השנייה, לאחר ניצחון על הלנה סוקובה מצ'כוסלובקיה (6–7(4–7), 6–1, 6–3).
1985
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1985 זכתה אוורט באליפות צרפת הפתוחה בפעם השישית, לאחר ניצחון על נברטילובה (6–3, 6–7(4–7), 7–5). באליפות וימבלדון היא הפסידה במשחק הגמר, בפעם השביעית לנברטילובה (6–4, 3–6, 2–6) וכן באליפות אוסטרליה היא הפסידה לנברטילובה (2–6, 6–4, 2–6).
1986
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיא זכיות (7) באליפות צרפת הפתוחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1986 קבעה אוורט היסטוריה כשזכתה באליפות צרפת הפתוחה בפעם השביעית, לאחר ניצחון על נברטילובה (2–6, 6–3, 6–3).
1988
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1988 הגיעה אוורט בפעם האחרונה שלה למשחק גמר בטורניר גראנס סלאם, באליפות אוסטרליה הפתוחה שבו הפסידה לשטפי גראף מגרמניה (1–6, 6–7(3–6)). נוסף לכך, היא הפסידה במשחק הגמר באליפות אוסטרליה בטורניר זוגות נשים ביחד עם ונדי טורנבול לנברטילובה ושרייבר (0–6, 5–7).
בשנת 1989 פרשה אוורט מטניס תחרותי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כריס אוורט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- כריס אוורט, ברשת החברתית אינסטגרם
- כריס אוורט, באתר olympedia.org
- כריס אוורט, באתר ה-WTA
- כריס אוורט, באתר ה-ITF
- כריס אוורט, באתר גביע הפדרציה
- כריס אוורט, באתר היכל התהילה של הטניס
- כריס אוורט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)