לדלג לתוכן

כינויי גנאי בשיח הפוליטי בישראל

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סמולנים)

בשיח הפוליטי והציבורי בישראל התפתחו במהלך שנות קיום המדינה כינויי גנאי וביטויי שנאה. בשיח הפוליטי בישראל נוצרו כינויי גנאי ייחודיים, הבולטים בין השאר על רקע הוויכוח המדיני סביב השליטה הישראלית בשטחים שמעבר לקו הירוק, השסע העדתי והשיח סביב יחסי דת ומדינה בישראל.

לפי מושא

הימין

  • פשיסטים: כינוי זה לא ייחודי לישראל, אך משמש רבות בשיח הישראלי, עוד מימיה הראשונים של המדינה, להצגת עמדות הימין כקיצוניות וכתומכות בשלטון רודני.
  • יהודונאצים או יודו-נאצים: כינוי שיצר פרופ' ישעיהו ליבוביץ כלפי יהודים ישראלים עם "מנטליות נאצית", לדבריו. הוא נקט בביטוי לראשונה בזמן מלחמת לבנון הראשונה. ליבוביץ השתמש בביטוי, בין היתר, לאחר שחברי ועדת לנדוי התירו "הפעלת מידה מתונה של לחץ פיזי" על נחקרים לצורך סיכול פעולות טרור, ולדעתו השופט משה לנדוי "בפירוש נתן היתר להשתמש בעינויים כדי לסחוט הודאות משבויים ערבים".[1] הביטוי קומם רבים עקב חריפותו יוצאת הדופן.
  • מתנחבלים: הלחם של "מתנחלים" ו"מחבלים". הביטוי מביע שנאה או הסתייגות ממתנחלים בכלל, או נגד כאלה שיצאו לפעולות נקם או "תג מחיר" בכפרים פלסטינים.[2] כפי הנראה הכינוי נטבע על ידי סילבי קשת.
  • מועצת רשע או מועצת פשע כינוי גנאי למועצת יש"ע, משמאל בגין שותפותה למפעל ההתנחלויות והמאחזים, ומימין בשל רפיסותה כביכול באירועי פירוק מאחזים ותוכנית ההתנתקות.
  • נוער הזוועות: כינוי גנאי לנוער הגבעות.[3]
  • ביביסטים: כינויי גנאי לתומכי בנימין נתניהו.
  • משיחיים – כינוי הבא לבטא את התפיסה שהימין מובל על ידי אידאולוגיה דתית קיצונית שמבקשת לקדם את הגאולה בדרכים מסוכנות.
  • מדינת יהודה – ביטוי המצביע על ניתוק מהחברה הכללית ורצון בהקמת משטר דתי-קיצוני.
  • חשוכים – כינוי שנועד לתאר את אנשי הימין כשמרנים קיצוניים המתנגדים לקדמה ולערכים ליברליים.

השמאל

התקשורת

  • תִּשְׁקוֹרֶת: מונח בעל קונוטציה שלילית שנולד בחוגי הימין והדתיים, ומביע את סלידתם מהיעדר האובייקטיביות המשתקפת לטענתם בכלי התקשורת בישראל, שלדעת המשתמשים במושג נשלטים בידי אנשי השמאל. המונח נוצר כשׂיכול אותיות של המילה "תקשורת", והוא מרמז על "תקשורת שקרית". הרחבה של מושג זה הוא הביטוי "התשקורת העוינת". במהלך השנים אימצו את המונח גם אחרים שהתקשורת תקפה אותם, בעיקר אישי ציבור שהואשמו בשחיתות. בשפות אחרות קיימים ביטויי גנאי דומים לתקשורת, כמו Lügenpresse בגרמנית שנמצא בשימוש מהמאה ה-19.[7]
  • פתחלנד: כינוי גנאי לדף האמצע בעיתון יום שישי של ידיעות אחרונות שבו כתבו עיתונאים המזוהים עם השמאל כמו סילבי קשת ועמוס קינן. במקור הביטוי התייחס לאזור בדרום לבנון שבו הקים ארגון פת"ח מעין מובלעת במהלך שנות ה-70.
  • ביביתון: כינוי גנאי לישראל היום; הלחם בסיסים של ביבי ועיתון. כינוי זה בא לתאר הטיה פוליטית של העיתון לטובת בנימין נתניהו.
  • אלג'זירה: כינוי גנאי לתקשורת הישראלית ובפרט לקשת 12, אשר משווה אותה לרשת השידור הערבית אל-ג'זירה. כינוי הגנאי נולד בחוגי הימין ותחילה הופנה בעיקר כלפי ערוץ 2.
  • שופר: כינוי גנאי לעיתונאי או גוף תקשורת המתאר אותו כאחד שמדבר ועושה את עבודתו מטעם פוליטיקאי או מפלגה, ולא משיקולים עיתונאיים.
  • במה לבוגדים: האשמה במתן במה לדעות שנחשבות כבגידה באינטרסים של המדינה.

מערכת המשפט

  • כנופיית שלטון החוק: כינוי גנאי למערכת המשפט הישראלית, המבוסס על הכינוי "שלטון החוק" בו מרבים תומכיה להשתמש. מיוחס לרובי ריבלין, שאמרו לאחר שמערכת המשפט מנעה את מינויו לשר המשפטים בממשלת שרון הראשונה.[8]
  • דיקטטורה שיפוטית: כינוי גנאי למערכת המשפט, ובעיקר בג"ץ, הטוען לשליטתם במדינה באופן בלתי דמוקרטי תוך התערבות בהחלטות הממשל.
  • מנותקים: ביטוי המביע טענה שהשופטים, במיוחד אלה בבית המשפט העליון, מנותקים מהעם ומהצרכים של הציבור הרחב, ופועלים כאליטה מבודדת.

ערביי ישראל

  • סוכני אש"ף: כינוי גנאי לחברי הכנסת הערבים בפי אנשי ימין שרווח בשנות ה-70 וה-80.
  • תומכי טרור: כינוי ששמש את מפלגות הימין לתיאור המפלגות הערביות. הכינוי שימש בעיקר להגדרת ממשלת ישראל השלושים ושש כ"ממשלה הנשענת על תומכי טרור".[9]

לפי רקע חברתי-כלכלי

דתי

עדתי

כלכלי

  • נערי האוצר: כינוי לעובדי אגף התקציבים במשרד האוצר, המשקף טענה שאינם מתאימים להחלטות שהם מקבלים, בשל חוסר ניסיונם. לכלכלנים הראשונים שהוכשרו בישראל בשנות החמישים של המאה העשרים היה מקובל לקרוא נערי פטנקין, על שמו של דן פטנקין, ממייסדי המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית. עם זאת, כבר בתנ"ך נעשה שימוש בביטוי ככינוי גנאי לפקידים (במקור, נאמר על רבשקה, תרתן ורב סריס שהיו שרים בכירים, אך הביטוי נועד ללגלג עליהם): ”וַיֹּאמֶר לָהֶם יְשַׁעְיָהוּ, כֹּה תֹאמְרוּן אֶל אֲדֹנֵיכֶם: כֹּה אָמַר ה' אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֹתִי.” (ספר מלכים ב' פרק י"ח פסוק ו')
  • פוגלים: כינוי שכינה יצחק רבין, בתקופת כהונתו השנייה כראש ממשלה, את עובדי אגף התקציבים באוצר, על שם מנכ"ל משרד האוצר אהרון פוגל.
  • קפיטליזם חזירי: כינוי גנאי בו משתמש השמאל הכלכלי, שמעון פרס כינה את מדיניותו של שר האוצר "חזירית", ואמר בכנס שנערך בבית מפלגת העבודה בתל אביב כי "אנחנו מתנגדים לקפיטליזם חזירי"),.[15] שלי יחימוביץ' (העבודה) גם-כן הרבתה להשתמש בכינוי זה בנאומיה כחברת כנסת.
  • סוציאליזם חזירי: כינוי שבו משתמשים תומכי ימין כלכלי כנגד ארגונים וקבוצות כוח סוציאליסטיות בישראל, כגון ארגוני העובדים של חברת החשמל, עובדי הנמלים, הקיבוצים, וההסתדרות. קבוצות וארגונים אלה נתפסים בידי חלק מהציבור כבעלי כוח והשפעה חריגים המאפשרים להם להשתלט על נכסים רבים.
  • החזירון העליון: כינוי גנאי לעשירון העליון. היה בשימוש בזמן המחאה החברתית.

כינויי גנאי אישיים

כינויי גנאי אישיים משמשים כאמצעי לניגוח או כהבעת זלזול כלפי אדם או קבוצה. לעיתים הכינוי מעוות את שמו של האדם כדי לבזותו (למשל "ביביהו"), ולעיתים הכינוי מעביר מסר פוליטי אודות האדם (למשל "שמאלמרט"). יצירתם של כינויים כאלה מלווה את השיח הפוליטי בישראל מראשיתו ועד היום.

  • טפלון: כינוי גנאי שניתן לאישים אחדים, ובא לבטא את טענת מתנגדיהם לפיה לאורך השנים הצליחו לחמוק מאחריות לכשלונות בלא שדבק בהם רבב.
  • אבו ג'ילדה: כינוי שנתן לוי אשכול למשה דיין, על שמו של השודד הערבי שתום העין שהפך למושג, ככינוי לפורץ גדר, שאינו נוהג על פי המוסכמות ועל פי החוק והמוסר ומטיל מורא על סביבתו.

כינויי גנאי למנחם בגין

כינויי גנאי לשמעון פרס

    • הפשפש: לפי שירו של חיים חפר "איך הפשפש עלה למעלה?".[17][18]
    • חתרן בלתי נלאה: תיאור של שמעון פרס בפי יצחק רבין, שהופיע בספרו האוטוביוגרפי משנת 1979, "פנקס שירות".[19] התבטאות זו, וכינוי זה, רדפו את פרס בהמשך הקריירה הפוליטית שלו.
    • לוזר: כינוי שהודבק לשמעון פרס בעקבות הפסדיו הרבים במערכות הבחירות, כולל מערכות בחירות שבהן סיכוייו לנצח היו גדולים. בהצבעה שהתקיימה במרכז מפלגת העבודה בשנת 1997 הוצע למנות את פרס כ"נשיא המפלגה". בנאומו של פרס בפני צירי הוועידה שיגר שאלה רטורית לקהל: "אני שומע את חבריי אומרים: 'פרס הוא לוזר'. אני הפסדתי?!" ונענה ב"כן" מהקהל. גם באותה הצבעה נחל הפסד.
    • ראש ממשלה מעופף: כינוי שכינה שר האוצר יצחק מודעי את שמעון פרס בעת שעמד בראש ממשלת האחדות, בשנות ה-80. בתגובה העביר אותו פרס מתפקידו והחליפו במשה ניסים.
    • ראש ממשלת הסקרים: כינוי שניתן לשמעון פרס, לנוכח העובדה שבמספר מערכות בחירות הוביל בסקרים באופן עקבי ובפער ניכר אך לבסוף לא נבחר. הדבר בלט במערכת הבחירות בשנת 1996, שעל פי סקרי המדגם בערוצי הטלוויזיה שפורסמו במוצאי הבחירות נבחר פרס לראשות הממשלה אך למחרת בבוקר התברר שבנימין נתניהו ניצח בפער קטן.

כינויי גנאי לבנימין נתניהו

    • מלאך חבלה: כינוי שניתן לבנימין נתניהו על ידי יצחק שמיר.
    • עִזה עיוורת: כינוי שניתן לבנימין נתניהו על ידי הרב עובדיה יוסף במהלך דרשתו השבועית. המקור בתלמוד הבבלי, במשל ארמי האומר "כאשר כועס הרועה על הצאן, הוא עושה את העז המנהיגה עיוורת".[20]
    • נהנתניהו: כינוי גנאי לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, המדגיש את הביקורת והטענה על נטייתו לנהנתנות.[21] הכינוי נטבע על ידי סילבי קשת.
    • אבו יאיר: כינוי גנאי לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ממתנגדיו. הביטוי נחתם בתחילת 2021 על ידי צעירים מהמגזר הערבי, ותפס תאוצה בהמשך השנה כשבנימין נתניהו אימץ כינוי זה.[22]
    • מר הפקרה: כינוי המשקף את הטענה שנתניהו אינו מקדם עסקה לשחרור החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל.

כינויי גנאי שניתנו ליוסף לפיד

    • ג'נטלמן אירופאי: כינוי אירוני שניתן ללפיד, לאחר שהוא כינה עצמו כך בנמקו את התנצלותו בפני זהבה גלאון על רמיזתו כאילו היא עוסקת בזנות.[23]
    • טומי לה-פן: כינוי שמרמז לדמיון בין עמדותיו של לפיד לאילו של הפוליטיקאי הצרפתי הלאומני ז'אן-מרי לה פן, ועושה שימוש בדמיון, לכאורה, של השם "לפיד" לשם משפחתו של לה פן[6] (בשמו של הפוליטיקאי הצרפתי האות למ"ד מנוקדת בסגול, ורק מי שקורא אותה כמנוקדת בקמץ מוצא אותה דומה ל"לפיד").
    • ארצ'י בנקר הישראלי: כינוי שטבע אביב גפן בתוכנית פופוליטיקה, ביחס ליו"ר מפלגת שינוי, טומי לפיד, ונעשה בו שימוש על ידי אנשי מפלגת העבודה בניסיון להציגו כגזען ושמרן,[24] בעת מערכת הבחירות הסוערת לכנסת ה-16, שבה מפלגת "שינוי" בראשות לפיד איימה לנגוס בקולות "העבודה". הכינוי מנצל את הדמיון החיצוני הבולט בין לפיד לבין דמותו של השחקן קרול או'קונור שגילם את דמותו של ארצ'י בנקר בסדרת הטלוויזיה "הכל נשאר במשפחה".

כינויי גנאי שניתנו ליאיר לפיד

    • יהיר לפיד: כינוי שהוענק ללפיד על ידי מתנגדיו המרמזים על יהירותו ורברבנותו. נטבע לאחר הישגיו בבחירות 2013.[25]

כינויי גנאי שניתנו לאהוד אולמרט

    • שמאלמרט: הוא כינוי שניתן לראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט על ידי מתנגדיו מהימין בעת מערכת הבחירות לכנסת ה-17, ובא לרמז שאולמרט, ששורשיו במפלגת "הליכוד", פנה שמאלה בדעותיו.[26]
    • כישלון חרוץ: כינוי שהוענק לאהוד אולמרט לאחר מלחמת לבנון השנייה. "הפצצת גוגל", שהביאה את עמוד קורות החיים של אולמרט לראש תוצאות החיפוש תחת הצירוף "כישלון חרוץ" חיזקה את מעמדו של הכינוי.[27]

כינויי גנאי שניתנו לאחרים

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ישעיהו ליבוביץ' - יש יהודונאצים. דקה: 2:30
  2. ^ מופיע, למשל, בצילום מיוני 1979 בספר תקומה: 50 השנים הראשונות, פרק 14: אתחלתא דגאולה, עמ' 189, על שלט מטעם "שלום עכשיו": "מתנחבלים לשלום".
  3. ^ לעצור את נוער הזוועות באתר מפלגת מרצ
  4. ^ נדב שרגאי, משפט מיידי, ועדת חקירה או פנסיה מוקדמת, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2001
  5. ^ דורון רוזנבלום, תרשה לי, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2004
  6. ^ 1 2 רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: אתה נאצי, באתר nrg‏, 6 במאי 2005
  7. ^ "Most Germans Think the Press Is Lying to Them About Refugees". Der Spiegel (באנגלית). 2016-02-24. ISSN 2195-1349. נבדק ב-2023-09-20.
  8. ^ ריבלין: בג"ץ מוביל הפיכה שלטונית, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2003
  9. ^ אולפן שישי וקשת 12 עוררו סערת ענק: "גזענות", "בושה", באתר אייס, 28 במאי 2022
  10. ^ עקיבא נוביק ומורן אזולאי, כתבי ynet ו"ידיעות אחרונות", הרב עובדיה נגד הבית היהודי: בית של גויים, באתר ynet, 20 בינואר 2013
  11. ^ אתר למנויים בלבד קובי ניב, אמונה טפלה אחת גדולה, באתר הארץ, 30 במרץ 2015
  12. ^ דנה ירקצי‏, סערת גרבוז: "מנשקי קמעות ועובדי אלילים השתלטו על המדינה", באתר וואלה, 8 במרץ 2015
  13. ^ ד"ר משה גרנות, שתי הערות ושתי תמיהות, אתר חופש
    הזירה הלשונית: אתה נאצי, nrg
  14. ^ אתר למנויים בלבד נחמיה שטרסלר, השבט הלבן אמר את דברו, באתר הארץ, 12 בפברואר 2013
  15. ^ אטילה שומפלבי, פרס על מדיניות שר האוצר: "קפיטליזם חזירי", באתר ynet, 20 ביוני 2004
  16. ^ רוביק רוזנטל, חיים בתרבות מפא"י, באתר nrg‏, 3 באפריל 2008
  17. ^ מילים לשיר "איך הפשפש עלה למעלה?" באתר שירונט
  18. ^ וידויו של חפר, שהותר לשידור רק לאחר מותו, שאכן התכוון לפרס
  19. ^ יצחק רבין ודב גולדשטיין, "פנקס שירות", הוצאת מעריב, 1979, עמ' 534: "היה ברור לי, כי מנוי וגמור עם שמעון פרס, כי הוא וראשות הממשלה בישראל ראויים זה לזה ואין להפריד. הנחת היסוד ה'מוצקה' שעליה ביסס חתרן בלתי נלאה זה את אשליותיו הייתה, שבינו לבין ראשות הממשלה אין מחסום אלא יצחק רבין".
  20. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ"ב, עמוד א'
  21. ^ אורן פרסיקו, נהנתניהו, באתר העין השביעית, 17 במרץ 2008
  22. ^ שי רגב, ‏ביבי חושף: זה השם החדש שלו במגזר הערבי, באתר מעריב אונליין, 28 בינואר 2021
  23. ^ לפיד מתנצל: "אני ג'נטלמן אירופי", באתר וואלה, 28 במרץ 2005
  24. ^ ורד לוביץ' וסמדר שמואלי, מרצ והעבודה נגד "ארצ'י באנקר", באתר ynet, 25 בדצמבר 2002
  25. ^ כינויי-גנאי לניגוח פוליטי, באתר www.news1.co.il
  26. ^ מזל מועלם, בליכוד קוראים לאולמרט "שמאלמרט", באתר הארץ, 18 בפברואר 2006
  27. ^ ynet, "קטעי קישור", אהוד אולמרט "כשלון חרוץ" על פי גוגל, באתר ynet, 14 בינואר 2007
  28. ^ מנחם בגין, מורי זאב ז'בוטינסקי, ירושלים: הוצאת מרכז מורשת מנחם בגין, 2001, עמ' 139.
  29. ^ למשל: "בשל כישלון רגעי בקריאת המפה הפוליטית הוביל שליט שינוי את 14 הגמדים שלו אל מחוץ לקואליציה", אצל ארי שביט, משחק הפוקר של טומי, באתר הארץ, 11 במרץ 2006
  30. ^ אריק בנדר, בין שני קטבים: מנהיג הלכתי נועז ומגדף סדרתי, באתר nrg‏, 8 באוקטובר 2013
  31. ^ עוד על לשונו הפוליטית הייחודית של הרב עובדיה יוסף, ראו במאמרו של רוביק רוזנטל, "זה אבינו? זה חתול עיוור זה", המופיע בספרו הזירה הלשונית - דיוקן העברית הישראלית
  32. ^ אבישי בן חיים, כניסת השבת: עם הגערערס לא מתעסקים, באתר nrg‏, 14 בנובמבר 2008
  33. ^ לינוי בר גפן, חברי כנסת: ח"כ ליצמן יזם חוק לטובת בן אדמו"ר שהורשע באונס, באתר ynet, 30 באוקטובר 2001
  34. ^ פוסט של יואב אליאסי (הצל), בעמוד הפייסבוק של The Shadow (הצל), 5 בספטמבר 2019
  35. ^ ארנה קזין, ציפי לבני לא חברה, באתר הארץ, 11 במאי 2007
  36. ^ לילי גלילי, מפגינות מול בית לבני: "אל תהיי ציפיטפוט", באתר הארץ, 28 בינואר 2008
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כינויי_גנאי_בשיח_הפוליטי_בישראל&oldid=39904121#כינויי_גנאי_נגד_השמאל"