נאום הקומץ
.JPG) | |
| יאיר גרבוז נואם בתערוכה במוזיאון ישראל | |
| תאריך | 7 במרץ 2015 |
|---|---|
| נואם | יאיר גרבוז |
| חשיבות | השפעתו על הבחירות לכנסת העשרים |
| מקום | כיכר רבין, תל אביב, ישראל |
| משך | כ-9 דקות |
| קהל | משתתפי עצרת בחירות מהשמאל |
נאום הקומץ, הידוע גם כנאום מנשקי הקמעות, הוא נאום אותו נשא האמן ופעיל השמאל יאיר גרבוז בעצרת שנערכה לקראת הבחירות לכנסת העשרים. הכינוי נאום ה"קומץ" ניתן לו על שם המילה המנחה בו, "קומץ". הנאום עורר תגובות נרחבות בציבור, ויש הסבורים שהשפיע על תוצאות מערכת הבחירות.
העצרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנאום נישא ב-7 במרץ 2015, כעשרה ימים לפני הבחירות, בעצרת שנערכה בכיכר רבין בתל אביב. כותרתה של העצרת הייתה "ישראל רוצה שינוי" והיא ייצגה מעין איחוד של המפלגות והפעילים למען החלפתו של ראש הממשלה באותה עת, בנימין נתניהו. את הכנס יזם ארגון בשם מיליון ידיים והלל פרטוק, דובר עיריית תל אביב יפו לשעבר עשה את האסטרטגיה, התקשורת המיתוג והשיווק של העצרת. על אף הזמן הקצר שהיה לארגון העצרת, הגיעו כ-70 אלף איש לכיכר רבין. הדובר המרכזי בעצרת היה ראש "המוסד" לשעבר, מאיר דגן, שמתח ביקורת נוקבת על המדיניות הביטחונית של הממשלה המכהנת. לצדו נאמו אחרים, בהם גרבוז, שהיה הנואם הראשון בעצרת. העצרת התרחשה ברגע מפתח במערכת הבחירות. באותה עת הסקרים הראו על שוויון בין המפלגות הגדולות (הליכוד בהובלת רוה"מ נתניהו, והמחנה הציוני בהובלת יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג).[1][2]
תוכן הנאום
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנאום ארך כ-9 דקות.[3] להלן הקטע מעורר המחלוקת מתוך הנאום:
ערב טוב! ערב טוב למייחלים לשינוי! אמרו לנו, ורצו שנאמין, שהאיש המתועב שרצח את ראש הממשלה, בא מתוך קומץ של אנשים הזויים. ואמרו שהוא הושפע מרבנים מנותקים ושהוא שייך לשוליים המטורפים. אמרו לנו שצהובי החולצות ושחורי הסמל – אנשי "כהנא צדק" וצורחי "מוות לערבים!" הם קומץ – הם רק קומץ! ורשעי תג-מחיר הם בוודאי קומץ – ממש קמצוץ! גם נאמני הר-הבית מחדשי המקדש ומלבי השנאה הם קומץ. האלימות היא רק תופעה שולית. חיזרו, חזרו ואמרו ושיננו לנו שהגזענים המאיימים והמקללים אינם מייצגים כלל את החברה הישראלית. – הם רק – קומץ! ועוד החציפו ואמרו שהגנבים ולוקחי השוחד גם הם רק קומץ. והמושחתים והנהנתנים-החזיריים, לא יותר מקומץ. ומחריבי הדמוקרטיה – קומץ. והחושבים שדמוקרטיה פירושה עריצות של הרוב – הם קומץ. מנשקי הקמעות, עובדי האלילים והמשתחווים ומשתטחים על קברי קדושים – רק קומץ! אפילו המטרידים המיניים והאנסים קומץ. והשוטרים שסרחו והשקרנים ששיקרו אינם מעידים על הכלל. אם כל אלה רק קומץ... אז איך זה שהקומץ שולט בנו?! איך זה שבאין מרגיש ובאין מפריע הוא, הקומץ, נעשה לרוב?!...
בשאר הנאום תיאר גרבוז תופעות נוספות בחברה אותן הוא רואה כשליליות, קרא לפעולות מחאה להחלפת השלטון, והציב את החזון אותו הוא צופה לישראל אחרי החלפת השלטון.
התגובות לנאום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילה התמקדו כלי התקשורת המרכזיים בנאומו של דגן,[4] אך ביקורת רבה נמתחה, מימין ומשמאל, על דבריו של גרבוז על "מנשקי הקמעות".[5] היו שפירשו שבדבריו על נישוק קמעות, כלל גרבוז גם נישוק מזוזות. גם ברשתות החברתיות התעורר גל ביקורת על מספר נושאים בנאום: קשירת "מנשקי קמעות ומשתטחים על קברי קדושים" עם עבריינים פליליים באותה קטגוריה, ביטול העיקרון הדמוקרטי של שלטון הרוב והכללה על ציבור רחב. חלק מהמבקרים ראו את הנאום כגזעני כלפי עדות המזרח.[6] בהקשר זה, נעשתה השוואה בין נאום גרבוז לבין "נאום הצ'חצ'חים" של דודו טופז בבחירות לכנסת העשירית.[7]
חברת הכנסת שלי יחימוביץ', מ"המחנה הציוני" התעמתה עם גרבוז בשידור בערוץ 10 יומיים לאחר העצרת. לטענתה, גם אם גרבוז אינו מודע לכך למעשה עשה שימוש בסטריאוטיפ המיוחס לעדות המזרח.[8] היא קראה לדוברים להיות מודעים יותר לרובד הסמוי בדבריהם. בתגובה טען גרבוז כי דבריו כוונו נגד תפיסת עולם ולא נגד עדה מסוימת. לחיזוק דבריו נקט בדוגמה של חסידות חב"ד, שגם מיחסה לרבה המנוח הוא סולד, ולא ניתן לקשרם למזרחיות.[8] לדברי יחימוביץ', נאומו של גרבוז היה הסיבה העיקרית להפסד השמאל בבחירות לכנסת העשרים.[9]
מפלגות הימין הגיבו לנאום בתעמולת הבחירות שלהן:
- בנימין נתניהו נדרש לנאום בכנס נשות "הליכוד" יום לאחר הנאום: ”אני שמעתי מישהו אתמול מדבר על מנשקי המזוזות באיזה בוז. ממתי זה פשע לנשק מזוזה? אנחנו יודעים מאין באנו, אנחנו יודעים לאיזה ארץ חזרנו, על מה אנחנו שומרים, ואנחנו יודעים על המסורת והמורשת שלנו - שהם גם העתיד שלנו.”[10]
- מפלגת ש"ס העלתה קמפיין שלטי חוצות בכיכובו של גרבוז לצד אריה דרעי עם הכיתוב "מי אתה שתתנשא עלינו". יו"ר המפלגה, אריה דרעי, טען כי גרבוז הוא חלק מ"קהילת המתנשאים שמייצגת את ישראל הלבנה".[11]
- מפלגת "הבית היהודי" העלתה אף היא מסע תעמולה בנושא. במספר סרטונים בהם הופיע יו"ר המפלגה, נפתלי בנט, נטען כי הנאום חושף מאבק בין שתי אליטות על זהות המדינה, האחת מנסה להעלים כליל את הסממנים היהודיים, והאחרת מנסה לשמר אותם.[דרוש מקור] עוד הדגישו הסרטונים את תרומתם של "מנשקי המזוזות" למדינת ישראל, במיוחד הושם דגש על חללי צה"ל דתיים.[12]
להגנתו של גרבוז יצא ידידו המחזאי יהושע סובול. סובול חיזק את ההיקש בין מנשקי קמעות למזוזות, ואמר כי ״מי שמנשק מזוזות זה בעיה שלו ושל משפחתו".[13] גם אחרים יצאו להגנתו של גרבוז ולביסוס טענותיו, ובהם העיתונאי אנשיל פפר,[14] הפיזיקאי פרופ' אליה ליבוביץ[15] והבלשן פרופ' עוזי אורנן.[16] גרבוז עצמו התראיין בגלי צה"ל יומיים לאחר הנאום, והגן על עמדתו.[17]
ההתבטאויות של סובול וגרבוז דווחו בהבלטה גם בתקשורת החרדית, שם הן נתפסו כהתקפה על הציבור המאמין בכללותו.[18]
ב-31 במאי הביאו אנשי ועד מתיישבי השומרון מזוזה כשי לגרבוז, והוא התקינה בביתו. בהזדמנות זו הדגיש: "אני מעולם לא אמרתי כלום על מזוזות, הדביקו לי את זה".[19] להגנתו יצא גם חבר ועד מתיישבי השומרון, שגיא קייזלר, שאמר כי "מה שהרגיז את רוב הציבור היה 'מנשקי המזוזות', והוא בכלל דיבר על דברים אחרים. הוא באמת בן אדם נחמד".[20]
ב-4 באוגוסט 2015 פרסמה הדרה לוין ארדי מאמר התומך בעמדתו של גרבוז, לנוכח הרצח במצעד הגאווה בירושלים והצתת בית משפחת דוואבשה בדומא.[21]
ב-20 במאי 2016 אמר גרבוז לערוץ 2 בראיון ראשון מאז הנאום, כי אינו מתחרט על הנאום, אך הכחיש כי התנשא על עדות המזרח. לדבריו, הוא תמיד דיבר על הצורך לפתור את בעיית הקיפוח העדתי. הוא הביע כעס על השמאל שנטש אותו.[22]
ניתוח השפעת הנאום
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקר מערכות הבחירות ד"ר הני זובידה התראיין לעיתונות[23] ואמר שהנאום של גרבוז חושף מאבק בין קבוצות מוחלשות לבין אליטה, אותה מייצג גרבוז, שעדיין מסתכלת על החלקים מסוימים באוכלוסייה בצורה אוריינטליסטית. לדידו, מדובר בהמשך ישיר לתפיסות שרווחות בממסד ובאליטות מאז קום המדינה. הוא מותח ביקורת נוקבת על השקפות אלו, משום שהן מבוססות על ההנחה השגויה לדעתו שיש בכוחה של האליטה לשפוט תרבות של בני קבוצות אחרות.
חוקר הדתות ד"ר תומר פרסיקו פרסם מאמר דעה[24] בו גרס ששורשי הנאום נעוצים בעמדתו האירופוצנטרית של גרבוז. כלומר, לדידו, מייצג הנאום תפיסה הרווחות בחלקים של החברה הישראלית, אותה הוא מכנה "פרדיגמת הקידמה". על פי פרסיקו, המחזיקים בתפיסה זו גורסים כי עם הגידול בהשכלה יבוא גם החילון. זאת, בהתבסס על ההשתלשלות ההיסטורית במרכז אירופה במאות האחרונות. פרסיקו דוחה את התפיסה הזו, ומביא דוגמאות ממקומות אחרים בעולם בהם אין מתאם בין חילוניות והשכלה. בנוסף, הוא גורס כי עצם ההנגדה בין דת לדמוקרטיה וקידמה, הוא שגוי מיסודו.
בבלוג שלו,[25] ניתח פרסיקו את תוצאות הבחירות, תוך שהוא נעזר בין היתר בנאום כדי לבסס את טענתו כי שיח הזהות הוא שהכתיב את תוצאות הבחירות. הוא הביא את הנאום כדוגמה לטענתו, כי חוסר היכולת של השמאל הישראלי להתחבר לזהותו היהודית, מעכב את חזרתו לשלטון.
פרופ' אשר כהן, חוקר פוליטיקה, נעזר בנאום להסבר תוצאות הבחירות ומבנה החברה הישראלית.[26] הוא זיהה דפוסים של הצבעה "שבטית" בתוצאות הבחירות. הוא נסמך על ניתוח של הפרופסור ברוך קימרלינג ומחלק את הציבור הישראלי לקבוצות אותן הוא מכנה "שבטים". לטענתו, נאומו של גרבוז הוא דוגמה קלאסית למצב של שבט אחד (השבט המכונה אצל קימרלינג "אחוסלי" - אשכנזים, חילונים, ותיקים וסוציאליסטים לאומיים) לועג לשבט אחר - מזרחים מסורתיים.
פרופ' אודי לבל, סוציולוג מאוניברסיטת אריאל, ראה בנאום של גרבוז דוגמה קלאסית של השיח הרווח בישראל אותו הוא מכנה "פוליטיקה של זהויות".[27] הוא טען שהנאום היה אחד הגורמים ששינו את סדר היום ואת חלוקת המנדטים בבחירות. לדעתו, הנאום, יחד עם הקמפיין המדגיש את המסר של החלפת נתניהו, גרמו למצביעי ימין רבים לשוב להצביע לליכוד. עוד טען שהנאום מדגיש קו שבר נוסף בין ימין ושמאל בישראל. לדידו, בימין רווחת התפיסה של "בית" פוליטי, ואילו בשמאל מודגשת השאיפה להצבעה רציונלית-טקטית. הוא תולה בכך את ההסבר לשינויים התכופים בזהות המפלגה המובילה את גוש השמאל.
היסטוריון של ימי הביניים, פרופ' אביעד קליינברג, ניתח את התגובות לנאום.[28] הוא ראה בהן תבחין לשתי תופעות חשובות בשיח הישראלי. האחת מה שהוא מכנה "הפרטת הפוליטי בדיון הציבורי בישראל" והאחרת סלידה מהתנשאות. בהפרטת הפוליטי בדיון הציבורי בישראל, הכוונה לדיון הנסוב סביב אישים ולא סביב דרך (בניגוד למשמעות הרווחת של הפרטה בשדה הכלכלה). הוא טוען כי התגובות לנאום עסקו בשאלת אופיו והשתייכותו השבטית של גרבוז ולא ברעיונות אותם העלה. בפרסום אחר, שראה אור אחרי הבחירות, הוא מבקר את הסלידה מהתנשאות שבאה בין היתר לידי ביטוי בתגובות לנאום של גרבוז, וקורא לשוב לדיון בדרך הראויה למדינת ישראל.
פרופ' יחיאל לימור מנתח את מערכת הבחירות מזווית תקשורתית. הוא מכתיר את ההחלפה בין "קמעות" ל"מזוזות" כאחד מתשעת הסחרירים המוצלחים של מערכת הבחירות.[29] לטענתו, השינוי הקטן הזה הגדיל מאוד את הציבור המבוקר. בעוד מנשקי הקמעות הם מיעוט שגם בציבור הדתי יש רבים המתייחסים אליהם בביטול, מנשקי המזוזות הם ציבור גדול שכולל חרדים, דתיים לאומיים, מסורתיים ואפילו חילוניים. לטענתו, גרר הדבר שינוי בסדר היום של הבחירות לכיוון שיח עדתי, שבאופן מסורתי נחשב מסייע לימין.
על פי האנתרופולוג פרופ' יורם בילו, קברי צדיקים ביהדות הם חלק ממערכת סמלים אשר מעצבת זהות, ובעלת מטען רגשי עצום. דברי גרבוז מבטאים אי הבנה של מערכת זו.[30]
לדברי העיתונאי חגי עמית, בימים שאחרי הנאום, שתי הרשימות הגדולות ערכו סקרים עם קבוצות מיקוד שהצביעו על השפעה של הנאום. ציבור תומכי הליכוד קיבל הנע רב יותר לצאת ולהצביע, וחלק מהמתלבטים הכריע לטובת הליכוד.[31] בדומה, ח"כ מטעם המחנה הציוני עמיר פרץ, תושב העיר שדרות, ייחס חלק גדול מהאשם בתוצאות הבחירות המאכזבות מבחינת רשימתו לנאומו של גרבוז.[32] מספר דיווחים עיתונאיים מהימים שלאחר הבחירות מדווחים כי הסנטימנט ששלט בדעת הקהל בערים בהן זכה הליכוד לרוב, היה סלידה מדבריו של גרבוז שנתפסו כזלזול בקבוצות אוכלוסייה רבות.[33]
מנהיגי תנועת המחנה הציוני יצחק הרצוג וציפי ליבני יצאו כל אחד בנפרד בקריאה לעריכת חשבון נפש בנושא יחס חברי המחנה לאמונות ומנהגים של ציבור בישראל. הרצוג קרא לאוהדיו "להפסיק לדבר שטויות ולהתנשא" כשהוא מבהיר שדבריו מכוונים ישירות לגרבוז.[34] עוד הוסיף הרצוג כי הנאום פגע במפלגתו מבחינה אלקטורלית.[35] בראיון שפורסם כחודש לאחר הבחירות, אמר הרצוג כי למחרת אותו נאום רצה לפרסם סטטוס בדף הפייסבוק שלו ולכתוב בו: "גם אני מנשק מזוזות", אולם לא עשה זאת משום שמקורביו סברו כי בכך יפגעו סיכוייו למשוך אליו מצביעים ממחנה יש עתיד.[36]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רועי שרון, יאיר גרבוז: "איך זה שקומץ אנסים, מושחתים ומנשקי קמיעות הפכו לרוב השולט בנו?", באתר nana10, 8 במרץ 2015
מיה אשרי, יאיר גרבוז: עברתי לינץ', אבל הסתדרתי, באתר הארץ, 1 ביולי 2018- תשע שנים אחרי נאום הקמעות - יאיר גרבוז סוגר חשבון עם כולם, 19 ביולי 2024, בערוץ כאן 11 ביוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בן כספית, סקר מעריב: למרות הנאום בקונגרס - 24 מנדטים למחנה הציוני, 22 לליכוד ולנתניהו, באתר מעריב אונליין, 6 במרץ 2015
- ^ עמרי נחמיאס, סקר וואלה: שוויון בין הליכוד למחנה הציוני, בנט בירידה, באתר וואלה, 6 במרץ 2015
- ^ צילום וידאו של הנאום, באתר יוטיוב, 7 במרץ 2015
- ^ רועי שרון, יאיר גרבוז: "איך זה שקומץ אנסים, מושחתים ומנשקי קמיעות הפכו לרוב השולט בנו?", באתר nana10, 8 במרץ 2015
- ^ יהונתן ליס, ביקורת מימין ומשמאל על דברי גרבוז כי "מנשקי הקמעות שולטים במדינה", באתר הארץ, 8 במרץ 2015
- ^ קובי ניב, אמונה טפלה אחת גדולה, באתר הארץ, 30 במרץ 2015
- ^ שגיא בן נון, "צריך להחרים את יאיר גרבוז כמו שהחרימו את אחי, דודו טופז", באתר וואלה, 9 במרץ 2015
שלום ירושלמי, אמנון לורד, חזרנו לימי הצ'חצ'חים: גרבוז שלף את השד מהבקבוק, באתר nrg, 10 במרץ 2015 אבי שילון, הרחק מנאום הצ'חצ'חים, באתר הארץ, 11 במרץ 2015
אריק בנדר, זעם על הנאום של יאיר גרבוז: "חזרנו לתקופת הצ'חצ'חים"?, באתר מעריב אונליין, 8 במרץ 2015
חזקי עזרא, נאום הצ'חצ'חים 2, באתר ערוץ 7, 8 במרץ 2015 - ^ 1 2 שלי יחימוביץ' מול יאיר גרבוז בערוץ 10: "גזענות והתנשאות על ציבור שלם", באתר יוטיוב, 9 במרץ 2015
- ^ ישי פרידמן, יחימוביץ': השמאל מפלה, שבטי ומנותק, באתר מידה, 27 במאי 2015
אלמוג בן זכרי, יחימוביץ' תקפה את השמאל: במחנה שלנו יש התנשאות אליטיסטית כלפי הפריפריה והמזרחים, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2015. - ^ זאב קם, נתניהו נגד גרבוז: "ממתי זה פשע לנשק מזוזה?", באתר nrg, 9 במרץ 2015
- ^ אריה דרעי, יאיר את יהיר, באתר כיכר השבת, 9 במרץ 2015
- ^ מנשקי המזוזות הולכים לנצח, באתר יוטיוב, 11 במרץ 2015
- ^ בנט: "אני מנשק מזוזות טיפש וגאה", באתר מאקו, 9 במרץ 2015
- ^ אנשיל פפר, ציד המכשפות גרבוז והוברמן, באתר הארץ, 11 במרץ 2015
- ^ אליה ליבוביץ, בשבחו של גרבוז, באתר הארץ, 29 במרץ 2015
- ^ דליה קרפל, עוזי אורנן עדיין לא ויתר על חלום הלאום הישראלי, באתר הארץ, 21 במאי 2015
- ^ האזינו: יאיר גרבוז מנסה להסביר את "נאום הקומץ", באתר גלי צה"ל, 9 במרץ 2015
- ^ יהושע סובול: "כל מנשקי המזוזות הם טיפשים", באתר כיכר השבת, 9 במרץ 2015
- ^ התמונה שהציתה את הרשת: מדוע יאיר גרבוז צולם קובע מזוזה בביתו?, באתר nana10, 31 במאי 2015
- ^ ועד מתיישבי שומרון בצינור לילה, באתר פייסבוק, 1 ביוני 2015
- ^ הדרה לוין ארדי, לזה גרבוז התכוון, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2015
- ^ אילן לוקאץ', אחרי הנאום הסוער: יאיר גרבוז לא מתנצל - וכועס על חבריו, באתר מאקו, 21 במאי 2016
- ^ אייל לוי, מנשקי המזוזות: הני זובידה מספר על העימות עם גרבוז והמאבק לצדק חברתי, באתר מעריב אונליין, 22 במרץ 2015
- ^ תומר פרסיקו, גרבוז, כאן זה לא אירופה, באתר הארץ, 11 במרץ 2015
- ^ תומר פרסיקו, פוסט-בחירות: המפתח להבנת נסיקתו של נתניהו בימים האחרונים של מערכת הבחירות, בבלוג "לולאת האל", 19 במרץ 2015
- ^ רויטל בלומנפלד, שבטי ישראל - גם בקלפי: מדוע ברגע האמת אנו "חוזרים הביתה"?, באתר וואלה, 19 במרץ 2015
- ^ אודי לבל, בואו לליכוד: הגיע הזמן לסגור את הבית היהודי, באתר nrg, 21 במרץ 2015
- ^ אביעד קליינברג, הפרעת קשב, 11 במרץ 2015
- ^ ד"ר ברוך לשם, פרופ' חיליק לימור, בעקבות הבחירות לכנסת: 9 הספינים המוצלחים של מערכת הבחירות, באתר האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות, 29 במרץ 2015
- ^ איילת שני, פרופ' יורם בילו: "בכל אחד יש גרבוז קטן", באתר הארץ, 21 במאי 2015
- ^ חגי עמית, נשק יום הדין: כך ניצח הליכוד את המחנה הציוני ברגע האחרון, באתר TheMarker, 26 במרץ 2015
- ^ עמרי נחמיאס, בדרך לממשלת ימין: "איך אפשר לנצח כשיש לך גרבוז?", באתר וואלה, 18 במרץ 2015
- ^ יניר יגנה, נקמת "מנשקי המזוזות והקמעות": הדרום המליך את נתניהו, באתר וואלה, 18 במרץ 2015
- ^ דנה ויס, הרצוג: "להפסיק לדבר שטויות ולהתנשא", באתר מאקו, 21 במרץ 2015
- ^ הרצוג: "הנאום של גרבוז הזיק לנו ללא צל של ספק", באתר גלי צה"ל, 19 במרץ 2015
- ^ ענת גורן, המקור, "אחרי הנאום של גרבוז, אני מצטער שלא העליתי סטטוס 'גם אני מנשק מזוזות'", באתר nana10, 19 במאי 2015
